המשבר הדמוגרפי ברוסיה מחמיר בשל המלחמה

במהלך שלטונו נקט פוטין צעדים שונים כדי להתמודד עם המשבר ולהגדיל את קצב הילודה ותוחלת החיים. הממשלה הציגה לאורך השנים תוכניות לאומיות ויוזמות שונות, דוגמת מדיניות מענקים. בשנת 2008 הוצגה תוכנית מענקים להולדת ילד שני שהורחבה בשנת 2018. במסגרת תוכנית זו הוענק למשפחות סכום חד-פעמי של 300,00 רובלים (שהיו שווי ערך ל-5,200 דולר). בנוסף, משפחות עניות זכו לתמיכה בתשלום משכנתאות. יוזמה נוספת היא אות "אם גיבורה", שהיה נהוג בתקופת ברית המועצות וחודש בתקופתו של פוטין. זהו אות המוענק לנשים שילדו עשרה ילדים או יותר.

ואולם, היוזמות להגדלת הילודה העמיקו את העוני וחוסר השוויון, בעיקר בקרב ילדים. מענקי הילודה לא הספיקו כדי לכלכל אותם. בשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה, כל ילד חמישי ברוסיה חי בעוני. לרוב היו אלה ילדים בפריפריה למשפחות עם שלושה ילדים או יותר ומשפחות חד-הוריות. על-פי נתונים רשמיים של אותה שנה, 1% מהאוכלוסייה הרוסית לא יכלו להרשות לעצמם מצרכי מזון בסיסיים, 15% לא הצליחו לעמוד בתשלומים שוטפים ו-49% מהאוכלוסייה התקשו לעמוד בהוצאות גדולות חד-פעמיות כמו רכישת מקרר או מכונת כביסה. לפי אמות מידה אירופיות, 65% מהאוכלוסייה הרוסית חיו בעוני, מרביתם בפריפריה הגאוגרפית.

הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי. גיוסים נרחבים והפעילות הצבאית האוקראינית גובים קורבנות רבים מהצבא הרוסי. לפי ניתוח של כלי תקשורת רוסים עצמאיים, נהרגו לפחות 47,000 חיילים רוסים באוקראינה. על-פי הערכות של גורמים צבאיים מערביים, המספרים נעים בין 40,000 ל-60,000 ואף יותר, לעומת הסטטיסטיקה הרוסית הרשמית שהיא פחות מ-6,000. עם זאת, עד כה מרבית ההשפעה השלילית של הפלישה לאוקראינה על הדמוגרפיה נובעת לא ממספר ההרוגים, אלא מגלי ההגירה ושיעור הילודה הנמוך מהצפוי.

בשנת 2022 היו ברוסיה שני גלים גדולים של הגירה. הראשון מיד לאחר הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, והשני לאחר 21 בספטמבר, עם תחילתו של גיוס חלקי. לפי מרבית ההערכות, עזבו את רוסיה אשתקד 800,000-600,000 איש. עשרות אלפי אנשים מבין אלה שעזבו את רוסיה בעקבות המלחמה חוזרים אליה, משום שחלקם לא קיבלו אשרת שהייה במדינות אליהן היגרו. אחרים העדיפו לחזור, כי רמת חייהם ברוסיה הייתה גבוהה יותר מאשר ביעד ההגירה, ואחרים חזרו עקב יחס עוין כלפי אזרחים רוסים במדינות אליהן הגיעו.

5% מהגברים בבני 40-20 גויסו או היגרו, ויש לכך השפעה מכרעת על שיעורי הילודה. כתוצאה מכך, בחודש אפריל השנה הייתה הילודה קרובה לנמוכה ביותר מאז התפרקות ברית המועצות. בנוסף, אי-ודאות לגבי העתיד בקרב האזרחים משפיע באופן שלילי על שיעורי הילודה, ולראיה: בשנת 2022, לאחר תחילת המלחמה, הגיע לשיא הביקוש לגלולות להפסקת הריון. יתרה מכך: המלחמה באוקראינה, העיצומים על רוסיה והמיתון במשק מחמירים במידה לא מבוטלת את המצב הכלכלי - מה שצפוי להשפיע גם הוא על שיעור הילודה. חוקרי דמוגרפיה רוסים מעריכים, כי מגמת הירידה תימשך ושיעור הילודה יגיע לנתון הנמוך ביותר מאז המאה ה-19.

בתחילת 2023 הציג פוטין פרויקט לאומי לעידוד ילודה ותוחלת חיים, ודרש להציג תוכנית פעולה מפורטת לכל מחוז, להעלאת ילודה ולתמיכה במשפחות מרובות ילדים. במחוז סברדלובסק, למשל, הוצגו ייעוץ, תמיכה סוציאלית ועזרה פסיכולוגית לנשים המעוניינות לבצע הפלה, הגדלת מספר הארגונים הרפואיים שמטפלים בנשים וביילודים ופתיחת מרכזים לטיפולי פוריות. כחלק מהמאבק במשבר, בחודש יולי הופיעו ברחבי מוסקבה, סנט פטרסבורג ובעשרות מחוזות שלטי חוצות המפרסמים את מענקי הילודה שמעניקה הממשלה ותוכניות תמיכה אחרות.

הפלישה לאוקראינה והפניית משאבים רבים של המדינה לטובת הלחימה, משמעותם קיצוץ במשאבי רווחה, חינוך ורפואה ותהיה לכך השפעה ניכרת על החברה. האוכלוסייה הרוסית הולכת ומצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומגיעים מאוקראינה פליטים שרובם זקנים, נשים וילדים. יתרה מזאת: פוטין שואף לעצב את פני החברה ולחזק את משטרו באמצעות הצגת ערכים שמרניים של משפחה מסורתית כאלטרנטיבה לרעיונות מערביים ליברליים ודמוקרטיים. עם זאת, תפיסות אלו לא מחלחלות לחלוטין בחברה.

ספק אם יהיה ביכולתה של רוסיה להפוך את המגמות השליליות ולהעלות את תוחלת החיים ושיעור הפריון, להקטין באופן משמעותי את הפערים בין הפריפריה למרכז או להתמודד עם העוני המתרחב. כעת, כאשר המדינה שקועה במלחמה באוקראינה, ככל הנראה יגברו המגמות השליליות, ובטווח הבינוני והארוך יהיו לכך השלכות שליליות מרחיקות לכת על החברה, על הכלכלה ועל הצבא.