בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
לגיוס המילואים יש מחיר כלכלי כבד [צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90]
למנוע חזרה על העשור האבוד שאחרי 1973
עד כה הפגין המשק עמידות ראויה לציון מול פגעי המלחמה, אך ההשלכות יהיו ממושכות ומשמעותיות ● אחרי האסון הצבאי, חובתה של הממשלה למנוע לכל הפחות גם אסון כלכלי
אחת המטרות המרכזיות של הטרור ברחבי העולם היא לפגוע בשגרת החיים של האזרחים ובכלכלת המדינה המותקפת. אולם, למרות סבבי הלחימה הרבים מול חמאס ברצועת עזה, מאז ימי האינתיפאדה השנייה - אירועים ביטחוניים בולטים לא פגעו משמעותית בכלכלת ישראל. מצב זה משתנה בימים אלו, במלחמת חרבות ברזל, עקב עצימות המלחמה, ההיקף הנרחב של גיוס חיילי המילואים ומשך המלחמה.
במקביל לחזיתות הפעילות בעצימות משתנה, החזית הכלכלית פעילה מאוד בשני מישורים. המישור הראשון הוא מימון הלחימה עצמה, עיקר חימושים וגיוס חיילי מילואים. המישור השני הוא העלות העקיפה של המלחמה, הכוללת את זו הצפויה עקב הצורך בשיקום הנגב המערבי ופינוי תושבים מבתיהם באזור וגם מהיישובים הסמוכים לגבול עם לבנון, כמו גם הירידה הכללית בצריכה כתוצאה משינוי בהתנהגות הצרכנים בעת הלחימה, הפוגעת במיוחד במגזר העסקי.
כדי לבחון את החזית הכלכלית, יש להציג את תמונת המצב ערב המלחמה. למרות הטלטלה שספגה כלכלת ישראל מאז הכרזת הרפורמה המשפטית בינואר 2023, ערב המלחמה הייתה כלכלת ישראל במצב טוב מאוד לפי המדדים המקובלים לבחינת המצב המאקרו-כלכלי של מדינות. יחס חוב-תוצר צנח בשנת 2022 ב-7.1 נקודות האחוז והגיע ל-61% - רמתו לפני הקורונה; שיעור האבטלה עמד על 3.5% בלבד; האינפלציה ירדה ל-3.8%; יתרות המט"ח הסתכמו ביותר מ-200 מיליארד דולר. הירידה המשמעותית בהשקעות הזרות בהיי-טק בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה תרמה לפיחות בשקל ושער הדולר עמד על 3.85 שקלים. למרות זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2023 הייתה טובה יחסית למדינות המפותחות ועמדה על 3%, השווה לכ-1% בצמיחה לנפש.
המחיר הכבד באמת כבר בדרך
הוצאות כבדות ליירוט הטילים [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90]
על אף נקודת פתיחה טובה זו, מלחמת חרבות ברזל היא זעזוע מאקרו-כלכלי, בעל השפעה לשנים קדימה. השפעה זו צפויה גם יימשך המצב הקיים של לחימה בחזית אחת בלבד בעצימות גבוהה, וזאת ממספר סיבות:
כדי להשיג את מטרות המלחמה, צה"ל עושה שימוש באש כבדה יותר מאי פעם בעבר, מה שמצריך כמות חימושים גדולה. עצימות המלחמה גם מחייבת שימוש רב יותר מאשר אי-פעם במיירטי כיפת ברזל בעיקר, אך גם בחץ 3.
גיוסם של 350,000 חיילי מילואים גורע 7% מכוח העבודה במשק. האפקט הוא למעשה כפול: גם כוח אדם שקשה להחליף במקומות העבודה וגם תשלומים שהמדינה צריכה להעביר לחיילי המילואים.
פינויים של 125,000 תושבים מחייב סבסוד לדיור ומחיה שלהם.
פיצוים לתושבים שרכושם נפגע בירי הרקטי על ישראל.
סיוע פיננסי לעובדים ועסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, מדמי אבטלה ועד פיצויים בגין אובדן הכנסה כתוצאה מהלחימה.
ירידה בהכנסות המדינה, הן בשל הכנסות נמוכות יותר ממס הכנסה והן עקב עצירה בהשקעות החוץ הישירות.
הזעזוע המאקרו-כלכלי מתבטא היטב בפגיעה בצד הביקוש אך גם בצד ההיצע. בצד הביקוש, נתוני השימוש בכרטיסי אשראי מגלים ירידה ברמות משתנות בכל רחבי הארץ. בערים שפונו, דוגמת קריית שמונה או שדרות, השימוש בכרטיס אשראי בשבוע הראשון של חודש נובמבר ירד ב-80%, בעוד שבערים דוגמת תל אביב ורעננה הוא ירד ב-20%. השונות באה לידי ביטוי גם בענפים השונים. כך למשל, בשבועות הראשונים של המלחמה נרשמה עלייה חדה של 40% בהוצאה ברשתות מזון, בעוד ענף הבידור והפנאי התקיים בקושי בחודש אוקטובר.
בצד ההיצע, נרשמו קשיים בייצור מוצרים ושירותים שונים, שכן עובדים רבים נמצאים במילואים, עובדים זרים רבים עזבו את הארץ, ואין אישור כניסה לישראל לאלפי עובדים פלשתינים מיהודה ושומרון. כל אלה גורמים קושי באספקת מוצרים, שמחריף בגלל קשיים בייבוא – בין היתר עקב בעיה בייבוא מוצרים דרך הים כתוצאה מהאיום החות'י.
ההערכה היא, כי התוצר ירד ב-10% ברבעון הרביעי והצמיחה השנתית כולה היא 2% בלבד (דהיינו אפס בצמיחה לנפש). הזינוק בהוצאה הציבורית הגבוהה יותר צפוי להוביל לגירעון של למעלה מ-5% בתקציב, שיגדיל את יחס החוב-תוצר הצפוי ל-64% בסוף 2023. ההערכה הראשונית לשנה של מלחמה בעצימות כזו, הלוקחת בחשבון הוצאות ביטחון, אובדן הכנסות המדינה, פיצוים ושיקום, תהיה 200 מיליארד שקל. הסיוע החד-פעמי מארצות הברית בסך 14 מיליארד דולר אמור לסייע לישראל להתמודד עם עלות המלחמה הגבוהה ועם ההוצאות הביטחוניות שיאמירו בשנים הקרובות, אך הוא יכסה רק כרבע מהעלות הכוללת.
למרות נתונים עגומים אלו, נתוני השימוש בכרטיסי אשראי נמצאים בעלייה מאז השבוע השישי למלחמה ומדדי הבורסה ושער הדולר אינם יורדים בחדות כפי שאירע בשבוע הראשון למלחמה. מדד תל אביב 125 חזר לרמתו לפני פתיחת המלחמה, והדולר (3.60) נסחר ברמה נמוכה יותר מזו שנסחר ערב המלחמה.
לא לחכות עם ההחלטות ל-2024
לא מוכנה לקבל החלטות קשות [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
שני גורמים מנעו כנראה פגיעה משמעותית יותר בבורסה המקומית ובשער המטבע. הראשון הוא הבגרות של הציבור הישראלי. יותר מרבע מקרנות הנאמנות נפדו בחודש הראשון של משבר הקורונה. רבים למדו מכך ולא מיהרו לפדות אותן כעת, למרות חומרת המצב. הגורם השני הוא התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח, שמתחילת הדרך השרה אמון בציבור. הנגיד אמיר ירון הודיע, כי הבנק יקצה עד 30 מיליארד דולר כדי לייצב את המטבע. בפועל, הוא נעזר עד כה בפחות מ-10 מיליארד דולר, אך עצם האמירה הייתה בעלת משמעות רבה. ה-CDS, תעודת ביטוח נגד חדלות פרעון של ישראל, ירד מ-143 נקודות בתחילת הלחימה ל-110 נקודות - מה שמצביע על התמתנות יחסית.
כחודשיים לאחר תחילת המלחמה ניתן לומר, שהמשק הישראלי שוב הוכיח את חוסנו מול אתגר משמעותי. משבר הקורונה היה זעזוע מאקרו-כלכלי עולמי, שממנו יצאה כלכלת ישראל מחוזקת יותר משאר המדינות שחוו את המשבר. המשבר הפנימי סביב הרפורמה המשפטית פגע בהשקעות בישראל, אך גם אחרי עשרה חודשים מאז החל משבר זה הצליחה כלכלת ישראל לעמוד איתן. נראה כי עד כה, כלכלת ישראל מצליחה שוב לעמוד אל מול אתגר חסר תקדים בתולדותיה. אולם, אין ערובה לכך שמצב עניינים זה ימשך. ההפך הוא הנכון, וייתכן כי כלכלת ישראל לא תעמוד מול האתגרים הכלכליים בשנת 2024, מה שעלול להשפיע ישירות גם על הלחימה.
התקציב המתוקן לשנת 2023 עומד על 510 מיליארד שקל, עלייה של 30 מיליארד שקל לעומת התקציב המקורי. אין עוררין על הצורך בהגדלת ההוצאות, שכן מעבר להוצאות הלחימה השוטפות, על המדינה להעניק פיצוי ראוי לכל הנפגעים מהמלחמה. מדובר באלמנט חשוב בחוסן של החברה הישראלית.
עם זאת ניכר, כי הרכיב העיקרי למימון ההוצאות הגדלות הוא גיוס חוב, מה שיגדיל את הגרעון בשנים הקרובות, בוודאי בשל תשלומי הריבית הגבוהים בסביבת הריבית הנוכחית. בנוסף, אין לממשלה נכונות לקבל החלטות קשות, שמשמעותן תהיה קיצוץ בתקציבים סקטוריאליים למיניהם ומשרדי ממשלה מיותרים, ולנתב כספים אלו למען המאמץ המלחמתי. מובן שניתוב כספים זה לא יוכל לגייס את כל ההון הנדרש, אך צעדים נדרשים אלו יראו משמעת פיסקאלית, החשובה מאוד לישראל לצורכי פנים ובמיוחד לצורכי חוץ, מול חברות דירוג האשראי.
שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות - מודיס, פיץ' וסטנדרט אנד פור - כבר הציבו את דירוג האשראי של ישראל במעקב שלילי, ולכן יש לגלות אחריות תקציבית. אם חברות אלו יראו שאין קיצוצים משמעותיים המתאימים לעת הנוכחית, ובמקום זאת יש הקצאות כספים לא סבירות, המשדרות "עסקים כרגיל" כאשר השיקולים הקואליציוניים גוברים על השיקולים הלאומיים, הרי שדירוג האשראי יירד. התפתחות כזו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית באופן שישליך גם על המאמץ המלחמתי. הציבור בישראל ירגיש זאת בכיסו, וכך עלולה להיפגע התמיכה הציבורית בהמשך הלחימה.
מעבר לכך, כמו בימי האינתיפאדה השנייה, מאמצים מלחמתיים דורשים החלטות קשות וקיצוצים כואבים, כאלה שהנהיג בנימין נתניהו בהיותו שר האוצר. על כן, הכלכלה הישראלית והלחימה עצמה ייצאו נשכרות אם ההחלטות הקשות יתקבלו היום, לא במחיר גבוה הרבה יותר במהלך 2024.
בהסתכלות ארוכת טווח על הכלכלה, הרי שכהשלכה ישירה ומיידית של המלחמה הנוכחית, נראה בעתיד שילוב של סביבה ביטחונית מאתגרת, הוצאה ביטחונית גבוהה יותר, פגיעה בצריכה הפרטית וירידה בהשקעות חוץ ישירות. כל אלה עלולים להיות אות לעשור כלכלי אבוד, כפי שאירע מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים עד תוכנית הייצוב של שנת 1985.
כדי להימנע מתסריט שלילי זה, על הממשלה לפעול באחריות מירבית ומוקדם ככל הניתן, כדי לצמצם את הפגיעה העתידית בכלכלה הישראלית. במישור האסטרטגי מדינת ישראל הופתעה ב-7 באוקטובר כפי שהופתעה 50 שנה קודם לכן במלחמת יום הכיפורים. לפחות במישור הכלכלי, צעדים נכונים היום עשויים למנוע את מה שאירע אז.
הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
הממשלה הקימה משל"ט "מהלב" כדי לטפל במשפחות החטופים, הנעדרים ושבים מהמלחמה בעזה ▪ המשל"ט עובד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה כדי לתת מענה מקיף למשפחות ▪ המשל"ט שם דגש על הצרכים של כל משפחה באופן אישי ▪ המשל"ט עדיין בפיתוח, וישנם פערים מסוימים בחקיקה ובתקצוב ▪ הממשלה מבטיחה לטפל בפערים שעולים מהשטח
הממשלה אישרה הערב את הצעת שר הביטחון להארכת מימון השהייה במלונות עד תאריך 29 בפברואר 2024. תאריך זה רלוונטי גם לקבלת מענק האכלוס לתושבים ששוהים בפתרונות דיור אחרים.
עוד נקבע, כי באמצע חודש פברואר תבחן הממשלה את הצורך בהארכה נוספת של השהות. כמו-כן, אישרה הממשלה את הארכת מענק האכלוס העצמאי לתושבים שבחרו בפתרונות דיור אחרים עד לאותו היום.
מטרות של כוח קודס האירני ושל המיליציות הפרו-אירניות הותקפו בסוריה ▪ התקיפה בחלב המיוחסת לישראל כוונה למחסנים של כוח קודס שמשמשים לאחסון נשק שמועבר בציר היבשתי ▪ התקיפה בעיירה אל-בוכמאל כוונה למקום שבו מועברים אמצעי לחימה אירניים
הניו-יורק טיימס מפרסם תחקיר מקיף יחסית על אירועי בוקר ה-7 באוקטובר. בין היתר נכתב: לוחמי יחידות מיוחדות שהצליחו להגיע ללחימה ביישובי העוטף, וגם טייסי מסוקים שיצאו לתקיפה - מצאו מטרות ומידע מתוך הרשתות החברתיות, הטלגרם וכלי התקשורת. טייסים הונחו לבחור את המטרות שלהם על בסיס הטלגרם. רק בשעה 07:43, כשעה ורבע לאחר תחילת המתקפה, החלו להגיע הפקודות מהבור בקריה כיצד לפרוס את הכוחות בשטח. בשעה 09:00 הוציא ראש השב״כ רונן בר צו חריג לכל אנשי השב״כ החמושים לצאת להילחם בקרבות בעוטף (10 אנשי שב״כ נהרגו ב-7 באוקטובר).
תא״ל הישאם אבראהים, שהיה קצין שריון ראשי ב-7 באוקטובר אמר לעיתון: חמאס פעל להחליש את כוח האש של ישראל, תקף טנקים ישראלים ופגע בכמה מהם. התחמושת בטנקים נגמרה - וצוותי הטנק המשיכו להילחם עם כוחות החי״ר ללא הטנקים. למרות שלאוגדת עזה הוקפץ אחד ממפקדי החטיבות באמצע הלילה (במסגרת הערכות המצב הליליות שהתקיימו בשעות שלפני המתקפה), וכך גם צוות מיוחד (צוות טקילה של השב״כ שהוקפץ) - יתר החיילים באוגדה המשיכו לישון. אחד מהם סיפר שחלקם לא ידעו שהם מותקפים עד שחמאס כבר היה בחדר השינה שלהם. גורם בפיקוד הדרום סיפר לעיתון: בשעות הצהריים הערכנו שחמאס שלח כ-200 מחבלים למתקפה. המספר האמיתי היה גבוה יותר מפי עשרה.
בעד כוחותינו מעמיקים את התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בצה"ל החליטו להחמיר את הוראות הפעלת האש - במטרה למנוע פגיעה באזרחים בלתי חמושים ברצועה ▪ בעקבות ההוראה, התעורר זעם בקרב קצינים בצה"ל
ראש הממשלה שב והבהיר כי המלחמה תימשך חודשים ארוכים, וגילה כי התקיימו 8 דיונים במל״ל בנושא היום שאחרי ▪ בעניין עסקת חטופים אמר כי איזו רוצה ליצור ציפייה ▪ הודיע על כוונתו להמליץ לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות ולשאלה האם בכוונתו להתפטר השיב בשלילה
"השלמנו היום תקיפה רחבה על מרחב כילה בדרום לבנון, 80% משיגורי חיזבאללה נפלו אתמול בשטח לבנון", אמר דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בהצהרתו הערב. "נסראללה פוגע בִּמדינת לבנון וּמסכן את עתידה בעבור חבריו בחמאס, וּפטרונו באירן".
בעניין הלחימה בעזה אמר: "נלחמים במעוז החמאס המשמעותי האחרון בצפון הרצועה. השמדנו את חמ"ל המודיעין של חמאס בצפון הרצועה" והוסיף: "אנחנו נחושים וּמתכוונים להמשיך להפעיל לחץ צבאי וּלפרק את חמאס. המבחן יהיה במעשים ולא במילים".
בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו תקפו את סירובם של שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ במסיבת העיתונאים שתתקיים הערב בקריה בתל אביב. בסביבת נתניהו אומרים שלשכת שר הביטחון היא זו שפנתה בצהריים ללשכת ראש הממשלה והציעה לקיים מסיבת עיתונאים משותפת אך בסופו של דבר חזרה בה כי "חששה משאלות עיתונאים".
מנגד, בסביבת גנץ הסבירו כי "אין דרמה ואין צעד נגד נתניהו. אנחנו בעד מסיבות עיתונאים משותפות כשיש מה למסור לציבור, אבל לא חשבנו שיש משהו שיצדיק מסיבת עיתונאים משותפת".
דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי הקרין בהצהרתו היומית הודעה של החיילת אורי מגידיש, התצפיתנית בת ה-19, שחולצה במבצע של צה"ל משבי חמאס. "עברו חודשיים בדיוק מאז שחולצתי ובינתיים החברות שלי עדיין מוחזקות בעזה. חמאס חטפו אותנו בעוד שחלקנו לבשנו פיג'מות, הם רצחו את החברות הכי טובות שלי", אמרה מגידיש.
"הייתי בשבי 23 ימים שהרגישו כמו שנים, חברות שלי עדיין בשבי, מוחזקות לצד נשים וגברים, ילדים ומבוגרים. למרות הכאב והבדידות, הייתה לי התקווה שיחלצו אותי, אני מתפללת שלחברות שלי שעדיין בשבי יש את אותה תקווה".
מטוסי קרב של חיל-האוויר תקפו תשתיות טרור של חיזבאללה במרחב כפר כילא שבדרום לבנון, במבצע שכלל שני גלי תקיפה ממוקדים על שורת מטרות בשעות הבוקר והצהריים.
מדובר צה"ל נמסר כי כפר כילא מהווה מעוז של ארגון הטרור חיזבאללה, כאשר הארגון עושה שימוש בתשתיות במרחב לצרכי טרור, תוך ניצול האוכלוסייה האזרחית ושימוש בה כמגן אנושי לפעולותיו. מאז תחילת המלחמה, ביצע הארגון שיגורים רבים ממרחב הכפר לעבר שטח מדינת ישראל.
ההרוגים הם רס״ר (מיל׳) קונסטנטין סושקו מתל אביב וסרן הראל איתח מנתניה שנפצע לפני כשבוע ▪ חמישה חיילים נפצעו קשה בקרבות ברצועה, ולוחם נוסף נפצע קשה בפיגוע ביהודה
מטוס קרב וכלי טיס של חיל-האוויר תקפו מוקדם יותר היום שלוש חוליות מחבלים בשטח לבנון. בנוסף, צה"ל תקף תשתית מבצעית של חיזבאללה וכן תקף בירי ארטילרי הבוקר מספר מרחבים בשטח לבנון.
במהלך היום זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר שטח מדינת ישראל. בנוסף, לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה מטרה אווירית חשודה שחצתה משטח לבנון לעבר שטח מדינת ישראל.
פיגוע דריסה בצומת בית חג"י הסמוך למחנה הפליטים אל-פוואר באזור חברון. המחבל הגיח עם מכוניתו לעבר כמה צעירים. אחד מהם נפגע ופונה כשהוא בהכרה מלאה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. המחבל נוטרל.
כ-70% מהבתים ברצועה וכמחצית מהבניינים נהרסו או נפגעו מהפצצות צה"ל שהחלו עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. כך דיווח וול סטריט ג'ורנל. העיתון דיווח כי כ-300,000 בתים ניזוקו מתוך 439,000, וזאת כתוצאה מ-29 אלף פצצות שהוטלו על הרצועה - ממטוסי ומסוקי צה"ל, וכן מפגזים שנורו מטנקים ותותחים כבדים. דווח עוד, כי ההרס העצום כולל בתי חולים, בתי ספר ותיאטראות, קניונים, בתי מלון, בנייני משרדים וגם מסגדים עתיקים. כתבי העיתון שביצעו תחקיר נרחב בנושא מעריכים, כי יידרשו שנים רבות לשקם אזורים נרחבים ברצועה, שכן, תשתיות מים, חשמל וביוב נהרסו לחלוטין.
הרס וחורבן בגבול ישראל ודרום הרצועה [צילום: AP/אריאל שליט]
סוכנות AP דיוחה כי שישה נהרגו בתקיפה שבוצעה הלילה בגבול סוריה-עירק. ארבעה מהם הינם פעילי חיזבאללה. השניים האחרים הם סורים. ארגון חיזבאללה הודיע שמותיהם של ארבעת ההרוגים משורותיו: חסן אכרם אל-מוסאווי, חידר מחמד אל-מזאוי, רכאן עלי סיף א-דין ועבאס מחמד אל-עג'מי. הפעילים נמנים על לוחמי חיזבאללה מיחידה 108 העוסקת, לצד יחידות 100 ו-112 של חיזבאללה, בהברחות נשק, תחמושת וציוד צבאי מאירן - דרך סוריה, אל לבנון. מתחילת המלחמה דיווח חיזבאללה על 133 הרוגים. הפעולה יוחסה הלילה לצבא ארה"ב. כלי תקשורת ערביים מיחסים את התקיפה לצה"ל, בשל האינטרס של ישראל למנוע זרימת נשק ותחמושת לחיזבאללה.
חיילי חטיבת המילואים 14 במרחב העייר עזה חיסלו עשרות מחבלים ביממה האחרונה ▪ צוות הקרב החטיבתי 551 במרחב בית לאהיא השמיד שני מבנים צבאיים ▪ שני מחבלים תצפיתנים חוסלו מירי של פגז טנק
כוחות צה"ל ממשיכים לפעול במרחבי רצועת עזה. הלוחמים מנהלים קרבות עזים מול מחבלים, חיל האוויר תוקף חוליות ותשתיות טרור בהכוונה של הכוחות ולוחמי זרוע הים מסייעים לכוחות המתמרנים ברצועה בתקיפות ואש מהים >> pic.twitter.com/wZdcxKDT8D
עוזר המזכ"ל חאלד חיארי: "המצב ההומניטרי בעזה ממשיך להידרדר" ▪ כ-85% מתושבי הרצועה נאלצו להתפנות מבתיהם ולהימלט לדרום הרצועה ▪ כ-20,000 אלף נהרגו ברצועה, שני שלישים מהם ילדים ונשים
הפליטים נמלטו מצפון הרצועה למחנות אוהלים בדרום הרצועה [צילום: AP]
ארה"ב מעניקה תמיכה איתנה, אך יש גם חולשות במדיניותה ▪ אירן מתקרבת עוד יותר לנשק גרעיני ▪ אין סיכוי לשלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין ▪ צה"ל צריך יותר חימוש ישראלי
דובר צה"ל מסר, כי כוחות צה"ל ממשיכים לנהל קרבות עזים ברחבי הרצועה. "הלוחמים מנהלים קרבות עזים מול מחבלים, חיל-האוויר תוקף חוליות ותשתיות טרור בהכוונה של הכוחות ולוחמי זרוע הים מסייעים לכוחות המתמרנים ברצועה בתקיפות ואש מהים בפעילות בשג'אעיה שבצפון רצועת עזה, לוחמים מגדוד איסוף 414 זיהו חוליית מחבלים שפעלה סמוך אליהם ומחבל חמוש ב-RPG. כלי טיס של חיל-האוויר תקף וחיסל את החוליה בהכוונת הלוחמים".
81 משאיות נכנסו אתמול (יום ו') לרצועה כשהן עמוסות בסיוע הומניטרי. כך דיווח המשרד באו"ם לתיאום הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה. חלק מהמשאיות נבזזו על-ידי תושבי הרצועה כבר עם כניסתן; חלק אחר נלקחו על-ידי ארגון חמאס עבור אנשיו. ישראל מונעת, בשלב זה, כניסת דלק לרצועה, וזאת כדי להפעיל לחץ על חמאס לחדש מו"מ לשחרור חטופים.
המלחמה בחמאס לא הסתיימה, אבל לקחים ראשוניים נראים באופן ברור מאוד. ארה"ב מפגינה תמיכה רבה בהבסת חמאס, מה שמעצים את מעמדה של ישראל כבעלת ברית אמריקנית מוערכת. עם זאת, חלק מהמניעים האמריקנים פחות נוחים. תמיכת ממשל ביידן מבוססת על אובססיה לנוסחת שתי המדינות, המחייבת חיסול החמאס בעזה והעברת הרצועה לרשות הפלשתינית (הרש"פ) המקרטעת והמושחתת. יתרה מכך: החיבוק האמריקני הבעייתי מיועד לרסן את ישראל מלתקוף שליחים אירניים, מעשה שעלול להוביל להסלמה אזורית – דבר שחרדים מפניו בוושינגטון. זהו המניע העיקרי להופעת נושאות מטוסים באזור.
אחד מהם היה אביה של אומה. את השני ההיסטוריה זוכרת בתור אחיינו, ההוא שעזב יחד איתו את המולדת והצטרף למסע הכמעט-מטורף לארץ חדשה. זה לקח קצת זמן, וסיבוב קצר והרפתקני במצרים, עד שבסופו של דבר הם התיישבו בארץ כנען. אבל אז, האחיין נפל בשבי – הוא וכל אשר לו. זה קרה בעקבותיה של מלחמה שלא נגעה להם כלל, בין קבוצות שונות של מלכי ערים עם שמות מוגזמים כמו כדרלעומר ואמרפל.
צוות הקרב של חטיבה 5 בפיקוד אוגדת עזה, לצד כוחות שריון והנדסה, החלו את פעילותם במרחב ח'רבת אחזעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו מחבלי ארגון הטרור לחמאס למתקפה על ניר עוז ב-7 באוקטובר. דובר צה"ל מפרסם בערב שבת קטע מקבלת שבת שערכו.
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...