בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
השתמטותם של רבבות חרדים משירות כלשהו – צבאי, לאומי, אזרחי, קהילתי – היא סיפור ישן מאוד ומקומם מאוד, שכבר הפך לחלק מהריטואל הפוליטי-משפטי שלנו. סירובם של מוסדות חינוך חרדיים להעניק כישורי יסוד שיאפשרו לצאת לעבודה ולתרום לכלכלה, כאשר במקביל הם מקבלים מיליארדים מכספי הציבור – היא סיפור ארוך מאוד ומזיק מאוד, שכבר נראה לרבים מאיתנו כגזירת גורל. אבל הפעם כל זה מתקרב לנקודת פיצוץ, בגלל שמיליוני ישראלים מרגישים שיורקים בפרצוף של כולנו.
לא צריך להרחיב: המלחמה גילתה מצד אחד שצה"ל צריך עוד אלפים רבים של חיילים, ומצד שני בתחילתה נדמה היה שיש איזושהי תזוזה במגזר החרדי לעבר נכונות לאיזשהו שירות. אלא שבעוד שהחלק הראשון של המשוואה רק מתעצם בכל יום, החלק השני כנראה מעולם לא היה אלא חזיון תעתועים. עם יד על הלב, בלי גיוס חובה – רק מעטים היו לובשים מדים, אז למה שהחרדים יוותרו על הפטור. ואילו עסקניהם לעולם לא ישמטו מידיהם את השליטה על קהלם באמצעות ברז הכסף.
אפשר וצריך לחייב את כל החרדים – כמו גם את כל הערבים וכל הישראלים – לתרום לפחות שנתיים של שירות כלשהו. זה צריך להיות מהלך לאומי נרחב ומדורג, אבל עקבי ונחוש. ומאחר שצריך להתחיל איפשהו, החרדים הם בהחלט מקום ראוי – כי על זה יש הסכמה רחבה עד מאוד, וכי זה נכון מבחינה ביטחונית וכלכלית וחברתית.
אבל בנימין נתניהו יורק בפרצוף של כולנו, כי הוא צריך את החרדים בממשלתו ואין דבר חשוב יותר מאשר שימור קואליציית ה-64. כך אנחנו מקבלים שעות על שעות של עיסוק בזה בעיצומה של המלחמה. וכך אנחנו מקבלים תזכיר שקרי ובו המילים "לא רלוונטי" בסעיף ההשלכות הכלכליות (104 מיליארד שקל בעשר שנים, קובע אגף התקציבים). וכך אנחנו מקבלים - כמה מוכר - הטלת אחריות והטחת האשמות בגלי מיארה ובני גנץ ויואב גלנט, ואף מילה על ראש הממשלה שמתגלגל עם זה 15 שנה ועל שותפיו הנאמנים. וכך אנחנו מקבלים את הענקת פרס ישראל לרב יצחק יוסף, שכזכור איים שהחרדים יירדו מהארץ אם יחויבו להתגייס. אבל הפעם – מעבר למה שקורה בבג"ץ – יש סיכוי אמיתי שהמיליונים יקומו ויגידו למיעוט: היריקות נגמרו.
2.
יורקים בפרצוף של הלוחמים
האם הישגיהם יירדו לטמיון [צילום: דובר צה''ל]
בתחילת המלחמה שוחחתי עם עיתונאי בריטי-אמריקני בכיר. הוא שאל אותי האם ייתכן שבנימין נתניהו מאריך אותה מסיבות פוליטיות, כדי לדחות את היום בו הציבור יבוא איתו חשבון על מחדלי 7 באוקטובר. השבתי, שעם כל הדעה השלילית שיש לי על נתניהו בכלל ובנוגע למלחמה בפרט, אני לא יכול להאמין שיש מנהיג ישראלי כלשהו שיקריב חיילים לצרכים פוליטיים. קדושת חיי האדם כל כך מוטמעת בנו כיהודים וכישראלים, עד שזה פשוט לא יעלה על הדעת.
חצי שנה לתוך המלחמה, אני לא בטוח שהייתי עונה לעמיתי בצורה כה נחרצת. גם היום אני לא חושב שזה אפשרי, גם היום אני מקווה ומאמין שחיי החיילים חשובים עד מאוד לנתניהו. במקרה הזה, הבעיה איננה בעובדות אלא בתחושות – ואני שומע אנשים שקולים ומתונים, האומרים שהחשש הזה מתגנב למחשבתם ואף הולך ומתגבר, חשש שהוא חסר תקדים בישראל ואולי בעולם הדמוקרטי. יש דיווחים על כך שגורמים המעורים במו"מ עם חמאס חוששים שאפילו בנושא הקדוש הזה - יש לנתניהו שיקולים פוליטיים.
ההימנעות מקביעת יעדים מדיניים הופכת את המלחמה לדשדוש שסופו אינו נראה באופק, ואף מסכנת אותנו בצורה ממשית בשקיעה לבוץ ממושך של שליטה ברצועה על 2 מיליון תושביה, חורבותיה ומחבליה. נתניהו לא עוסק ביום שאחרי, כי הוא טרוד ביום הזה. הוא מעדיף להתעמת עם ג'ו ביידן מאשר עם איתמר בן-גביר. הוא לא מטפל באסטרטגיה המדינית, כי הוא שקוע בטקטיקה הפוליטית. המשמעות איננה "רק" הרס יחסינו עם העולם (ובזה נעסוק בהמשך), אלא גם יריקה בפניהם של מאות אלפי החיילים שעשו ועושים עבודה נפלאה – ושהישגיהם עלולים לרדת לטמיון בגלל שיקולים פוליטיים אנוכיים של מי שמנסה בכל כוחו לשמר את שלטונו.
יש מי ש"זוכים" לקבל מחברי הכנסת שלנו יריקה משולשת: גם בתור אזרחים (ע"ע חוק הגיוס), גם בתור קרובים או ידידים של לוחמים (ע"ע התמשכות המלחמה) וגם בתור קורבנות ישירים של המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה. אלו הם בני משפחות החטופים ותושבים שהפכו לעקורים במדינתם. המכנה המשותף: לח"כים לא אכפת מהם.
השבוע היו שני אירועים כאלה. הראשון התרחש כאשר ועדת הכנסת החליטה לצאת לפגרה כרגיל, למרות בקשת האופוזיציה להמשיך את המושב – ולו רק כהזדהות עם החטופים. כאילו לא היה די בזלזול הזה, ח"כ יצחק פינדרוס סינן את המילים "יאללה יאללה" לעברו של חן אבגידורי, שבתו ואשתו חזרו משבי חמאס, ואשר אמר שהוא יבדוק מה יעשו הח"כים במהלך הפגרה.
השני התרחש כאשר אף חבר כנסת, למעט היו"ר מיכאל ביטון, לא טרח להגיע לדיון בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנוגע לסיוע לתושבי הצפון. ואלו שמות מי שהיו להם דברים חשובים יותר לעשות: וליד אל-הואשלה, ששי גואטה, ניסים ואטורי, טטיאנה מזרסקי, יונתן משריקי, ארז מלול, צבי סוכות, יוסף עטאונה, עודד פורר, יסמין פרידמן, יצחק קרויזר, משה רוט. את רוב השמות הללו לא הכרתי עד רגע זה, ובכל מקרה – הרשימה מוכיחה שהאטימות אינה יודעת גבולות של קואליציה ואופוזיציה.
4.
יורקים בפרצוף של ארה"ב
הלוואי שמישהו יתן לנו עסקה כזאת [צילום: יוקי איוומורה, AP]
קראתי את ההחלטה המלאה של מועצת הביטחון, שעליה ארה"ב לא הטילה וטו ושבעקבותיה חולל בנימין נתניהו עוד משבר עם ג'ו ביידן – ידיד ישראל הגדול ביותר אי-פעם בבית הלבן – ועם בת-הברית שבלעדיה המדינה לא תשרוד. אני ממש לא מצליח להבין על מה המהומה. בקריאה שלי, הלוואי שהיינו יכולים לקבל עסקה כזאת. תשפטו בעצמכם.
"מועצת הביטחון... חוזרת על דרישתה שכל הצדדים יקיימו את מחויבויותיהם על-פי החוק הבינלאומי, כולל החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוק זכויות האדם הבינלאומי, ובהקשר זה יפסיקו את כל ההתקפות נגד אזרחים ויעדים אזרחיים, כמו גם את כל האלימות ומעשי האיבה נגד אזרחים ואת כל פעולות הטרור, ומזכירה שנטילת בני ערובה אסורה על-פי החוק הבינלאומי.
"מביעה דאגה עמוקה מן המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ברצועת עזה; מכירה במאמצים הדיפלומטיים המתמשכים מצד מצרים, קטר וארה"ב במטרה להביא להפסקת מעשי האיבה, שחרור בני הערובה והגברת ההיקף והחלוקה של סיוע הומניטרי.
"דורשת הפסקת אש מיידית לחודש רמדאן אשר תכובד בידי כל הצדדים ואשר תוביל להפסקת אש בת-קיימא ומתמשכת, ודורשת גם לשחרר בצורה מיידית וללא תנאי את כל בני הערובה, כמו גם להבטיח גישה הומניטרית לטיפול בצרכים הרפואיים וההומניטריים האחרים, ושבה ודורשת שהצדדים יקיימו את מחויבויותיהם על-פי החוק הבינלאומי בקשר לכל האנשים שבידיהם.
"מדגישה את הצורך הדחוף להרחיב את זרימת הסיוע ההומניטרי לאזרחים בכל רצועת עזה ולהגביר את ההגנה עליהם, ושבה על דרישתה להסרת כל המחסומים בפני הגשת סיוע הומניטרי נרחב, בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי".
מה אני רואה כאן? דרישה להפסקת אש לשבועיים; ישראל מוכנה לשישה שבועות. דרישה לשחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים; ישראל מוכנה לתת אלפי מחבלים ובהם רוצחי המונים. דרישה לסיוע הומניטרי לרצועה; ישראל נותנת ממילא ומוכנה להרחיב אותו. דרישה לקיים את החוק הבינלאומי; ישראל הצהירה בהאג שהיא עושה ותעשה זאת. אז מה הבעיה? אלא אם כן נתניהו רוצה לירוק בפרצוף של ארה"ב משיקולים פוליטיים פנימיים שלו (ימין-מלא-מלא) ושל ארה"ב (לסייע לדונלד טראמפ, הפושע המטורף שאפילו הוא קרא השבוע לישראל לעצור את המלחמה).
5.
יורקים בפרצוף של העולם
הישג שלא חלם עליו [צילום: עבד אל-רחים חטיב, פלאש 90]
חמאס יצא למלחמה משלוש סיבות עיקריות. האחת: להחזיר את הסוגיה הפלשתינית לסדר היום הבינלאומי. השנייה: לחטוף אזרחים וחיילים כקלף מיקוח לשחרור מחבלים. השלישית: לטרפד את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. חצי שנה אחרי, חייבים לומר ביושר שהוא הולך ומתקרב להשגת מטרותיו, מה שאומר שאנחנו הולכים ומתקרבים לאי-ניצחון אם לא להפסד. ובניגוד למחדל של ערב המלחמה, לו אחראים הדרג המדיני והדרג הביטחוני גם יחד, לתוצאות המלחמה יהיה אחראי רק הדרג המדיני ובמיוחד בנימין נתניהו.
בואו נבדוק. העולם שוב מדבר על הפלשתינים ועל פתרון שתי המדינות, תוך שחיקה חמורה ביותר במעמדם של ישראל והעם היהודי. מטרה מספר אחת הושגה. ישראל שחררה מאות אסירים ומן הסתם תשחרר הרבה יותר, כולל כאלו שיש להם דם לא על הידיים אלא עד הכתפיים. מטרה מספר שתיים מושגת. הנורמליזציה עם סעודיה והעולם הערבי מצויה בקיפאון, בעיקר בשל סרבנותו של נתניהו בנושא הפלשתיני. מטרה מספר שלוש הושגה.
יש אפילו בונוס אדיר: היחסים עם ארה"ב מצויים באחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר שלהם, עלולים להתדרדר עוד יותר – וזה כבר איום קיומי, שיחיא סינוואר מן הסתם לא חלם עליו. במילים אחרות: נתניהו נותן לחמאס הישג חסר תקדים, ובצד השני של המטבע – מסכן את ישראל בצורה חסרת תקדים.
כל זה נובע מכך שממשלת ישראל יורקת בפרצוף של העולם. ודאי שיש שם בחוץ הרבה צביעות ואינטרסים ופוליטיקה פנימית וגיאו-פוליטיקה ואנטישמיות. זה לא אומר שאנחנו יכולים לנפנף את הכל בביטול. זה לא אומר שלא ייתכן שיושמעו כלפינו טענות ממשיות, אולי אפילו מוצדקות. זה לא אומר שאנחנו רשאים להתעלם ממה שאומרים מדינות ומנהיגים שבמשך עשרות שנים הוכיחו שהם ידידינו. זה לא אומר שאנחנו יכולים לעצום עיניים מול החלטות דיפלומטיות ופסיקות משפטיות בינלאומיות. זה לא אומר שאנחנו יכולים לנהוג ביוהרה ובאטימות, בזלזול ובהתנשאות, לצאת מתוך הנחה שאנחנו יודעים הכל והכי טוב; זה מה שהביא עלינו את 7 באוקטובר.
6.
יורקים בפרצוף מתוך הרגל
אולי זה סימן של יאוש [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
האמת היא, שכל זה לא ממש צריך להפתיע אותנו. יש לנו עסק מזה 14 חודשים עם ממשלה שיורקת בפרצוף של כל מי שלא משתייך לצד שלה. בכסות שלטון הרוב, הם יורקים בפרצוף של המיעוט ושואפים להגיע לרודנות הרוב. הם יורקים בפרצוף של נורמות דמוקרטיות בסיסיות במטרה להשתלט על כל מוסדות המדינה. הם יורקים בפרצוף של אנשי המקצוע – המשפטנים, הכלכלנים, הקצינים – ומתעלמים מכל האזהרות.
הם יורקים בפרצוף של הנושאים בנטל הצבאי והכלכלי ומכבידים עליהם עוד יותר לטובתם של משתמטים ובטלנים. הם יורקים בפרצוף של בית המשפט ושלטון החוק. הם יורקים בפרצוף של ערביי ישראל החיים בפחד מתמיד מפני הרצח הבא. הם יורקים בפרצוף של התקשורת החופשית ודעת הקהל, ומקדמים עיתונאים-מטעם ותעשייני-רעל.
יש להם מטרת-על אחת: להישאר בשלטון ויהי מה, ובדרך – לבזוז את הקופה הציבורית לטובתם האישית, לטובת משפחותיהם, לטובת מקורביהם ולטובת בוחריהם. בדרך הם מדרדרים את הכלכלה, הורסים את כבודנו בעמים, קורעים את העם לגזרים, ממיטים על העם היהודי את האסון הגדול ביותר מאז השואה, ומעמידים את המדינה בסכנה קיומית. המלחמה שהם אחראים לה, רק גורמת להם לאגור עוד יותר רוק ולשגר אותו בעוד יותר עוצמה לעוד יותר כיוונים. אולי זה סימן של יאוש מצידם של מי שמבינים שימיהם בשלטון ספורים. חובתנו היא להפוך את החשש שלהם למציאות.
רב-סמל אלון קודריאשוב בן 21 ממודיעין נהרג בקרב בדרום רצועת עזה שבמהלכו נורה טיל נ"ט למבנה שבו שהו לוחמי אגוז ▪ בקרב נפצעו 16 לוחמים, בהם שישה באורח קשה
ראש הממשלה נתניהו שוחח עם ראש המוסד וראש השב״כ ואישר למשלחות מטעמם שני הארגונים לצאת בימים הקרובים לדוחא ולקהיר, עם מרחב פעולה להמשך המו״מ. ככל שיהיו התפתחויות חיוביות בדיונים, יצטרפו דדי ברנע ורונן בר לשיחות.
קטר, מצרים וארה"ב ביקשו להגיש הצעה במשא-ומתן - ולכן משלחות מקצועיות מטעם צוות המו"מ יסעו למצרים. מועד ליציאת הצוות המקצועי למצרים לא נקבע, אך זה יתרחש בימים הקרובים, ייתכן אף ביום ראשון.
מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין נפגש (ו׳) עם ראשי הרשויות הנכנסים והיוצאים בצפון, והציג להם את עיקרי הערכת המצב המודיעינית והמבצעית, עשיית הפיקוד במהלך המלחמה וכן תהליכי האצת המוכנות להמשך הלחימה בגזרה הצפונית.
"אנחנו נחושים לייצר פה בצפון מצב טוב יותר, בטוח יותר ושקט יותר", אמר להם גורדין. "על הפעילות ההתקפית שלנו אין צורך להכביר במילים. היא נשמעת היטב והאמינו לי שגם נראית היטב בשמי לבנון, הקרובים והרחוקים. אנחנו ממשיכים לפגוע בחיזבאללה, נחושים לדחוק אותו אחורה ולחרב את תשתיותיו. אבל לא די בכך, השבוע התקדמנו עוד שלב בסולם המוכנות, עם תרגול הכוחות, למידה מהלחימה בדרום ועוד מאפיינים רבים שיביאו אותנו מוכנים יותר ליום פקודה".
שר הפנים משה ארבל אישר את בקשתו של גר הצדק המנוח מחברון דוד בן אברהם אשר נורה על-ידי חייל צה״ל בשגגהלאחר שנחשד כמחבל, וקבע כי בקשתו לתושבות ישראלית שהוגשה למשרד הפנים מאושרת ממועד הגיור שלו בבית הדין. הרב הראשי לישראל דוד לאו פסק שיש לקבור אותו בקבר ישראל.
המשטרה נערכת לאפשרות של עימותים נקודתיים בהר-הבית בסיום תפילות יום השישי השלישי של רמדאן. בימים האחרונים נחקרו מספר חשודים בחשד שתלו מודעות בשטח ההר הקוראות לצעירים להתבצר בהר.
הלילה תועדו עשרות ערבים קוראים בהר "ברוח ובדם נפדה את אל-אקצה" ו"יא קסאם, יא חביב, אודרוב אודרוב תל אביב".
תיעוד מהלילה בהר הבית, קוראים "ברוח ובדם נפדה את אל אקצא" וגם "יא קסאם יא חביב אודרוב אודרוב תל אביב" pic.twitter.com/fcZGRzToaU
בנור א-שמס מסתערבי מג״ב איו״ש וצה"ל בהכוונת שב"כ עצרו מבוקש שמעורב בקידום פיגועי ירי והכנת מטענים נגד כוחות צה״ל ▪ הלוחמים פעלו הלילה למעצר שישה מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון
ההתקפה הייתה על מטה של חיזבאללה ומחסני נשק של מיליציות פרו-אירניות ליד נמל התעופה של העיר חלב שבצפון סוריה ▪ מקורות ערביים דיווחו על מותם של 6 פעילי חיזבאללה בהם מפקד בכיר ועשרות פצועים
כלי תקשורת בסוריה דיווחו הלילה (29-28.3.24), כי ישראל תקפה באזור העיר חלב שבצפון-מערב המדינה. לפי גורמי ביטחון זרים שצוטטו בסוכנות הידיעות רויטרס, מספר ההרוגים עומד על לפחות 42, יחד עם עשרות נוספים שנפצעו בתקיפה. אם הדיווח נכון, מדובר במספר נפגעים גדול במיוחד ואולי אף חסר תקדים בהתקפות של ישראל על אתרים בסוריה של אירן ושלוחיה.
עימות קשה בקבינט המלחמה אתמול (ד', 28.3.24) בין השרים בני גנץ וגדי איזנקוט לראש הממשלהבנימין נתניהו. על-פי דיווח בכאן חדשות, איזנקוט וגנץ הטיחו לעבר ראש הממשלה: "זה נמרח יותר מדי זמן. יכולנו להיות כבר באמצע עסקה אם היינו מראים יוזמה. אין פריצת דרך כי אנחנו לא יוזמים".
חלק שני של דיון עומק שבועי של מומחים צבאיים, בהנחייתי, על המצב האסטרטגי בישראל, באזור ובעולם היום. את החלק הזה פתח מנתח מערכות צבאיות, יוסי בלום הלוי, שקבע ש"את המו"מ עם החמאס מנהלים אנשים לא מתאימים! צריך היה להגיש לחמאס אולטימטום ואם הם ידחו אותו - להפעיל מיד את צה"ל ברפיח. הדרג המדיני בישראל לא יודע לנהל מלחמה ולכן אנחנו מדשדשים בעזה. מדינות אירופה חוששות מקטר המספקת להם גז. לדעת המומחה לאמצעי לחימה יצחק חודורקובסקי "יש להקים בישראל מייד מפעל גדול לייצור תחמושת". לפי אביתר בן צדף, אנשי עסקים רבים לרבות גנרלים בדימוס כמו פרשת "המימד החמישי" של רב אלוף בדימוס השר בני גנץ.
בית הדין הבינלאומי בהאג הורה לישראל (28.3.24) לאפשר מיד את הכנסת כל הסיוע ההומניטרי הדרוש לרצועת עזה, ללא כל תנאי. ההוראה היא החמרה של ההחלטות שקיבל בית הדין לפני חודשיים, ואשר לא כללו הוראות מעשיות לישראל. היא התקבלה ברוב של 15 שופטים מול דעת יחיד של השופט אהרן ברק.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדכן את חברי קבינט המלחמה כי בשבוע הבא תצא לוושינגטון המשלחת המיוחדת לדיונים עם האמריקנים ביחס לתוכניות ההתקפיות של ישראל ברפיח. זאת, לאחר שביטל את יציאת המשלחת - הכוללת את השר רון דרמר הנחשב מקורב אליו ומי שהיה שגריר ישראל בארצות הברית, ואת ראש המל"ל השר לשעבר צחי הנגבי.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום