|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עם הצלחה לא מתווכחים: מה סוד הקסם של "רמזור"?
|
עם רייטינג מרקיע שחקים, עיבוד אמריקני לרשת פוקס ומועמדות לפרס האמי הבינלאומי, אין בכלל ספק ש"רמזור" היא סיפור להיט בקנה מידה ענק. אבל למה, בעצם? מומחים ואנשי תקשורת מדברים על ההצלחה המקומית והבינלאומית של הסיטקום המוצלח
|
|
[צילום: פיני סילוק - יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
כבר שני קיצים ברציפות ש"רמזור" כובשת את שיחות המסדרון. היא אומנם לא משודרת כרגע על המסך אבל איכשהו "רמזור" של אדיר מילר פשוט לא עוזבת את התודעה. בשנה החולפת הספיק הפורמט להימכר לשידור בארצות הברית וגם לאחרונה להיות מועמד לפרס האמי הבינלאומי - שני הישגים מרשימים, במיוחד כשמדובר במדינה שעד לתקופה האחרונה לא ממש הצליחה לייצא החוצה יצירות טלוויזיוניות. העניין הוא שידענו פה בארץ סדרות טלוויזיה קומיות בעבר, ו"רמזור" לא המציאה ז'אנר מיוחד שלא הכרנו בעבר. אז למה היא כל כך מצליחה בארץ, ויותר מכך - מה הדבר המיוחד בה שתפס את עיניי האמריקנים?
במרכז העלילה, כידוע, עומדים שלושה גברים, פשוטים למדי, הרבה יותר משהתרגלנו להכיר בקומדיות הטלוויזיוניות שלנו. אותה שלישיה גברית מניעה את כל העסק בלי לשכוח את העולם שסביבם, על נשותיו וילדיו. "הבסיס של הסדרה הוא אוניברסלי, כזה שפונה לדאגות של החברה המערבית שעסוקה מאוד ביחסים בין המינים ובהבדלים ביניהם", מנסה לנתח ד"ר לימור שיפמן מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית. "מדובר בנושא שההומור העכשווי עוסק בו כמעט באופן אובססיבי, הרבה בעקבות חוסר הודאות בין המינים שישנו בעולם המודרני. מעבר לכך, יש בסדרה עיסוק מאוד גדול בגבריות ובמשבר של גברים שחיים בעולם משתנה. דווקא בעולם מבולבל כזה היא מעמידה שוב את הגבר במרכז, ולא רק את הגבר אלא את החבורה הגברית, נושא מרכזי בתרבות הפופולרית בישראל. באופן כללי, אותו קהל אליו היא פונה הוא בסופו של דבר בעל זהות ובעיות מרכזיות שקרובות מאוד לשאר הבעיות של אנשים בעולם המערבי".
אלא שאותו עולם מערבי כבר למוד קומדיות, ולפעמים נראה רווי ושבע מניסיונות של כותבים להצחיק אותו ומוגש בפני קהל שהולך ונעשה הרבה יותר חד, ביקורתי ובוחן מבעבר. לכן, יש מי שמאמין ש"רמזור" הצליחה לפצח משהו שדווקא אותם אמריקנים כל-יכולים פספסו - העולם שלפני ואחרי הטבעת. "'רמזור' מעוררת עניין בארצות הברית בראש ובראשונה בעקבות העובדה שזהו סיטקום ששובר את המחיצה שישנה בין שני תתי ז'אנרים מאוד פופולריים של סיטקומים", מסביר ירון טן-ברינק, עורך "רייטינג" ומבקר טלוויזיה לשעבר. "בארצות הברית ישנה חלוקה ברורה מאוד בין סיטקומים שמדברים על רווקים ומיועדים אליהם לבין סיטקומים לאנשים שכבר התחתנו וסובבים סביב מערכות יחסים. 'רמזור' פשוט מצליחה לדבר אל שני הקהלים האלה וליצור הכלאה שמעט מאוד סיטקומים בעבר הצליחו לייצר.
"זה מוצר עם הומור מאוד סולידי, כמעט הומור מצבים קלאסי, וזה יתרון גדול עבורו. הוא לא מוצר מתוחכם שפונה לצופים מסוימים שיושבים רק במנהטן או הוליווד, אלא הוא סיטקום שכולם יכולים ליהנות ממנו במידה שווה תוך כדי זה שהוא לא וולגרי ולא מעליב את האינטליגנציה. סיטקומים עממיים קודמים שנעשו פה היו בעצם קלאסיים וממש לפי הספר. 'רמזור' היא לא כזו וכך בעצם התחיל גל של קומדיות מצבים מסוג אחר", מרחיב טן-ברינק את הזווית ומונה כדוגמה לרסיסי אותו גל שמות של סדרות כמו "החברים של נאור", "אבודים באפריקה" ואפילו את "המשרד" הישראלית. "כל אלה מנסים לייצר ניאו-סיטקום או סוג של 'סיטקום מהדור השלישי", הוא מאבחן.
|
|
"אדיר לא נופל מטובי הכותבים בעולם"
|
|
|
|
|
|
יש גם מי שדווקא מפנה את האצבע הישר אל מילר עצמו. "מפתח ההצלחה של הסדרה הזו פשוט מאוד, יש לה שם וכתובת – אדיר מילר", אומר רשף לוי, תסריטאי, במאי וקומיקאי שאחראי לכמה מההצלחות הגדולות על המסך שלנו, החל מ"הבורר" ועד הסרט "אהבה קולומביאנית". "אדיר הוא אחד האנשים הכי מצחיקים בארץ והוא לא נופל מטובי הכותבים בעולם. עבדתי עם אדיר בעבר, ישבתי איתו בחדר וכתבתי איתו תסריטים, ואני מכיר את גודל הכישרון שלו. ההומור הישראלי חוצה גבולות כשהוא טוב כי הוא פשוט הומור של סטנד אפ, וגם כאן זהו לא הומור פוליטי, הוא לא על יהודים וערבים או על צבא אלא מסתכל על בני אדם – בחור רווק, בחור נשוי ואחד שעומד להתחתן. זו סיטואציה בינלאומית שכיף לצפות בה".
לוי לא לבד כאן. גם ד"ר סובר מבקש להוריד את הכובע בפני מילר. "הוא המציא פה משהו מדהים, אותן תופעות אמיתיות שהוא מציג בסדרה בעצם קצת מזכירות את הסגנון של חנוך לוין בתיאטרון, בבחינת היכולת לדבר על דברים שבדרך כלל לא מעיזים לגעת בהם. הוא עושה את זה פה לראשונה בטלוויזיה, מציץ לעולם הפנימי שלנו ומציג תופעות אנושיות חברתיות שהן גם ישראליות אבל גם בינלאומיות. הסדרה לא מציגה דמויות אלא בני אדם שאתה נכנס אליהם הביתה והולך איתם לעבודה. הם מביאים את הקומדיה מרמה של אמנות לרמה של מציאות, כאילו זה יכול לקרות לי עכשיו בבית עם האישה, בחנות, עם הילדים. גם אם אני לא עושה מזה עכשיו צחוק גדול, אני עדיין באמת רוצה לשתות את החלב מהמדף או לאכול זיתים בסופרמרקט כי זה באמת ביצר שלי לגרום נזק למקום שעושק אותי אחר כך בקופה".
|
|
"רציתי שאנשים ירגישו שחדרתי לתוך הבית שלהם"
|
|
|
|
|
|
כשניגשים לברר אצל המוח שמאחורי הסדרה מה הוא רואה כסוד ההצלחה של הבייבי שלו, אדיר מילר בעצם מסכים עם האבחנה הזו. "יש משפט שמלווה אותי כל החיים, ממש בגדר מוטו עבורי שעזר לי מאוד בכתיבת הסדרה והוא 'זה לא פשוט להיות פשוט'". מילר, שעד גיל 36 הצליח להתיישב במשבצת של אחד האנשים המצחיקים בישראל, שם לעצמו כמשימה מאז ומתמיד לצחוק על הדברים הקטנים והאבחנות הדקות שאיתר בחיים, ומכאן גם נולד הרעיון של 'רמזור'. "אני זוכר את המייל הראשוני ששלחתי ל אבי ניר (מנכ"ל "קשת", הזכיינית שמשדרת את הסדרה; מ"א) ואמרתי לו שאני מעוניין לעשות סדרה שתתכתב עם ההומור שאני מציג בהופעות הסטנד אפ שלי - הומור על הזוויות השונות בהן אני רואה את החיים, את הזוגיות. את אותן אבחנות שלי אני רוצה להביא בסדרה שתיכתב בצורה ריאליסטית ושתיגע באנשים. היה שם משפט שכתבתי במייל: 'אנשים יצפו בסדרה שלי וירגישו כאילו חדרתי להם לתוך הבית'. בסופו של דבר אני מאמין שזה סוד הקסם של הסדרה, כשאנשים נתקלים בסיטואציות בחיים ואומרים לעצמם 'היי זה בול כמו ב'רמזור'". יש פה רעיון מדהים וחדשני שמביא הומור מסוג שלא היה בעבר", מסכים ד"ר אריה סובר, מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה ויו"ר האגודה הישראלית לחקר ההומור. "ההומור הקלאסי הוא הומור של סטריאוטיפים ושל דמויות מוקצנות, כמו למשל בסרטי הבורקס שכולנו מכירים. זה הומור עם הגדרת זמן. פה זה לא קורה. אדיר מילר לא הלך בנתיב הקלאסי עם סטריאוטיפים והגדרת סגנון וזמן, אלא פרץ ז'אנר שהוא בעצם דרך חדשה. במקום ללכת על הסטריאוטיפ המוקצן, יש ב'רמזור' טיפוסים שמייצגים דווקא תופעות חברתיות",אמיתיות של יחסים בין גבר לאישה, של בגידות, יחסי מין ואפילו מצב של אכילה בסופרמרקט לפני שמגיעים לקופה". מילר הקפיד שלא לחרוג מהקונספט ובאמת לגעת בנושאים שנוגעים למכנה הרחב ביותר של הקהל, בלי ליפול לנישות מקובלות. "כשהתחלתי את הסדרה שמתי לי לנגד העיניים לא להתעסק בעצמי, בברנז'ה ובשואו ביזנס, כמו שעושים בכל מיני תוכניות אחרות. בסופו של דבר רוב עם ישראל לא עובד בטלוויזיה אלא חי את החיים הרגילים וככה גם הסדרה. היא על מי שגר בגבעתיים וחי את החיים שלו, מטייל עם הכלבה, עובד, מתמודד עם האישה. אנשים רגילים. ההומור נמצא בכל דבר והתפקיד שלי כיוצר הוא פשוט לשים את הזרקור במקום הנכון ולהראות לך שזה מצחיק".
|
|
|
|
|
|
גם הריאליטי, שהתפרץ לחיינו בעשור האחרון, עשה את שלו והטביע חותם כאן. "התערובת הזו של ריאליטי, סטנד אפ והומור לא הייתה אף פעם בשום מקום בטלוויזיה, לא בעולם ולא אצלנו וזהו בעצם החידוש הגדול", מסכם ד"ר סובר. אפילו מילר עצמו מעיד שהסטנד אפ הוא אכן הרבה פעמים הבסיס כאן להצלחה: "המופע שלי עוזר לי מאוד ואני בודק בו ובאמצעותו דברים ואבחנות. הרבה פעמים נבנו עלילות שלמות בסדרה מתוך בדיחת סטנד אפ אחת שלי".
מילר אומנם חושב על הקהל שמולו, אך הוא מודה שלא מעט פעמים הוא כותב פשוט את מה שמצחיק אותו עצמו. גם בסביבה שלו מעידים על כך: "בתור מי שדיבר עם אדיר על הסדרה בעבר", חוזר לוי ומרחיב, "אני יכול לומר שהוא פשוט כיוון לדברים שמצחיקים אותו. מניסיוני, כל מי שכותב קומדיה ועושה את זה טוב מצליח רק כי הוא כתב משהו שמצחיק אותו ממש. מי שמנסה לכתוב סאטירה ולהעביר מסרים שהוא חושב שהקהל יצחק מהם פשוט יוצר ברוב המקרים דברים לא מצחיקים".
אז תקראו לזה כשרון כתיבה, תקראו לזה שבירת מוסכמות, ניתוח מושלם של גבריות וזוגיות. תקראו לזה אפילו ריאליטי, אבל אין ספק ש'רמזור' מצליחה לעשות משהו שלפניה לא היה ולהצניח את ההומור הכי אמיתי של החיים במכה חדה אל תוך זירת הטלוויזיה. עבורנו הישראלים זה עובד, מתברר שגם עבור האמריקנים. ב-22 בנובמבר בניו-יורק, עת יתרחש טקס האמי הבינלאומי, נדע גם עד כמה.
|
|
| תאריך:
|
15/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/10/2010
|
|
מתן אברמוביץ'
|
|
עם הצלחה לא מתווכחים: מה סוד הקסם של "רמזור"?
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דן ה
|
15/10/10 20:55
|
|
המארחת בכניסה למסעדת הבשרים מחייכת חיוך רחב ונלהב במיוחד. שתי דקות אחר כך, מעל השולחן שבו הושיבה כבר את אייל קיציס וטל פרידמן, שיושבים כעת כתף אל כתף, פניהם לחלל המסעדה, היא מציעה לשדרג ולעבור לחדר הווי-AP שם "יהיה לכם קצת יותר נוח". שם, אגב, באמת יותר נוח. השולחן מרווח ומואר יותר, הסועדים האחרים יושבים רחוק יותר, עשן צלייה אינו מדביק בריח את הבגדים והשיער, ובעיקר, הרבה פחות עיניים ננעצות.
|
|
|
|
|
השבוע קיימת השראה הנבנית מרגישות ומדמיון, אך חלק מן ההזדמנויות שעולות, לוטות בערפל. יש תחושה שיש ביכולותינו לבנות ממלכות גדולות, אולם לא בטוח שהנתונים המתקבלים נמצאים בתוך המציאות. השילובים בין השמש, הנפטון והצטרפות כוכב מרקורי, אינם עוזרים לתהליך קבלת החלטות מאוזנות. נקודת הראייה היא סובייקטיבית יותר, מושפעת מהתחושות, שקשה לבטא אותן באובייקטיביות. ייתכן שלא תמיד יבינו מה הכוונות שלכם, לא תמיד תוכלו לשכנע את הזולת באמת שלכם ובימים אלה יש בעיה עם הצד הריאלי בחיים.
|
|
|
|
|
לפני חודש עמד דב שפי בטקס הזיכרון ב'גראונד זירו' בניו-יורק ובקול רוטט קרא שמונה שמות מתוך 2,750 הנספים בהתקפת הטרור על מגדלי התאומים. השם האחרון שאותו התקשה לבטא בשפתיו היה של בנו, חגי. תשע שנים לפני כן הוזמן חגי, בן 34, נשיא חברת 'סאנגארד' לאספקת תוכנות למוסדות פיננסיים, להרצות לפני מנהלי בנקים בקומה ה-106 של המגדל הצפוני. בדיוק באותה שעה תכננו דב ואסתר לצאת מביתם באור-יהודה לניחום אבלים.
|
|
|
|
|
לאחרונה ציינה התנועה הקיבוצית מאה שנה להיווסדה. המועד נקבע לשנה זו על-פי שנת ייסודה של דגניה א', המכונה גם 'אם הקבוצות והקיבוצים', ושם גם התקיים השבוע המופע המרכזי לציון התאריך.
|
|
|
|
|
היה זה לפני כחצי שנה. במהלך שהות משותפת בוושינגטון שוחחו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק עם כמה דמויות הקשורות לתהליך המדיני. בין פגישה עם בכיר אמריקני למשנהו נשאלו השניים מה יקרה בתום תקופת ההקפאה.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
