הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   בחירות/מפלגות  חקיקה  מדיני/פוליטי  ממשל  משפט 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ג'והן דוד
 אשכולי-יהלום אוריין
 יורם מושקט ושות', משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 דרמר אמיר
 ויקי אילון בטן
 מיקי מיכאלוביץ
 מנחם אברהם
 דרוקר אורי
 שוב שמואל
 מרנס איתן
 רוט אריאל
 רייטן רפי
 פישלר (פיני) פנחס
 מושקט יורם
 פריש אריאל
 ויזל נוגה
 שמעון גלעד
 חי נתנאל
 שוב משה
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אזריה: עוד מבט
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
בולט רוצה עוד זהב
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שיירת נבי דניאל (ו') "הצבא הבריטי - תקוותנו היחידה"
04/08/2017   |   אורי מילשטיין
 
 
 
התנ"ך והשכל הישר או ה-DSM
03/08/2017   |   יגאל כנען
 
 
 
הפנינים של פיליפ
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חיים שיבי, מרדכי עפרי, עודד הכהן, ליאון אמיראס
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין:
"אין חוק עוקף בג"צ. כל חוק מחייב את בג"צ"
ריבלין. הכנסת קובעת גם לבית המשפט [צילום: יצחק הררי]

יו"ר הכנסת מדגיש בראיון לבטאון לשכת עורכי הדין את מה שצריך להיות מובן מאליו: בית המשפט כפוף לחוקי הכנסת ריבלין מודאג מהתרופפות הריבונות בירושלים מציין: "אני רואה שערביי ירושלים מרוצים מאד מכך שהם אזרחי ירושלים. הם מבינים כמה טוב שאנו חיים יחד. ואני לא אומר זאת בשמץ פטרונות. אין מצב שהריבונות בעיר תחולק והעיר תישאר פתוחה. ירושלים תהפוך לבלפסט

▪  ▪  ▪
לחלק מן הפוליטיקאים במחזור שלו - ספטמבר 1939 - נגמר מן הפוליטיקה או שהפוליטיקה גמרה אותם. אחרים הסתבכו בפרשיות, פרשו או מצאו את עצמם מופרשים. ראובן ריבלין עדיין חי ותוסס את הפרלמנט וכל מה שבתוכו. כחיה פרלמנטרית ותיקה, יו״ר הכנסת מדבר בלי הפסקות, אך זוכר היטב את תחילתה של כל שאלה הנזרקת לעברו. גם את העיקר, גם את הניואנס. כמו יין פוליטי טוב, רובי" משביח עם השנים". יותר ניסיון פרלמנטרי. יותר הבנה של צאן מרעיתו - חברי הכנסת מכל הסיעות ובעיקר את אלה שרוצים מאד כותרת. הוא קורא להם מכורים. יש בהתנסחות מינון קדם -נשיאותי של זעם והדר רביזיוניסטי מן הדור הישן מותאם בהחלט לצרכי הזמן והמקום. יש יכולת עקיצה ממוקדת כלפי מי שמרגיז אותו. נותר גם שפע הומור היפה לבריאות. לא את כל הבדיחות ששמענו בראיון הזה נביא כאן - מחמת קוצר היריעה.

בראיון המתקיים בלשכתו במשכן הכנסת, ריבלין במצב רוח נינוח. רק מילים כמו "דליה״ או "איציק״ מורידות משהו מן החיוך המרוצה שעל פניו. במקום טוב בלשכה מוצבת קריקטורה של בידרמן. ריבלין, ב״יום היידיש״ בכנסת, פונה בשאלת נימוסין לח״כ אחמד טיבי - אבל ביידיש: "ווס מכסטה רב טוביה?". טכסט ואיור המבטאים היטב את היכולת המחוייכת של עורך הדין הירושלמי לשעבר לתקשר בעממיות עם כל גווני הקשת. חרדים. ש״ס. ערבים. ימין. גם שמאל. כן - הוא תמיד ירושלמי. לשאלתו של מרדכי עפרי "האם ויתרנו בפועל על ריבונות ישראלית בכל חלקי העיר ירושלים", הוא משיב כי הוא "רואה בדאגה את התרופפות הנחישות" לקיים אותה. "אבל אני רואה שערביי ירושלים מרוצים מאד מכך שהם אזרחי ירושלים. הם מבינים כמה טוב שאנו חיים יחד. ואני לא אומר זאת בשמץ פטרונות. אין מצב שהריבונות בעיר תחולק והעיר תישאר פתוחה. ירושלים תהפוך לבלפסט".

עו״ד עודד הכהן: אתה נתפש כמר "נכון״ בעיני הציבור הישראלי. ולכן אנו עומדים משתאים מול שתיקתך באשר למה שעושים לח"כ מש״ס חיים אמסלם. מדוע קולך לא נשמע כשהוקעתו חצתה את כל הקווים?

יו״ר הכנסת ראובן ריבלין: לפעמים כשאתה מתערב במחלוקת - אתה מתערב במחלוקת פוליטית. במקום בו אדם נבחר על-ידי הציבור ואפילו גוף בוחר מצומצם כמו חברי מרכז - זה דבר אחד. דבר אחר הוא כאשר ועדת מינויים בוחרת אדם על-פי שיקוליה שלה. ו ע ד ת ה מ י נ ו י י ם ב מ פ ל ג ו ת הדמוקרטיות עברה מן העולם. היום מפלגה כזאת יודעת שהדרך להשגת אמון הבוחר עוברת בפריימריז כאלה או אחרים. הציבור צריך לומר את דברו. אך יש מפלגות שבהן אין ועדת מינויים אלא היררכיה ברורה.

הכהן: ועדת מינויים של אדם אחד.

ריבלין: כל מפלגה חרדית והליך הבחירות שלה. ויש רגעים שאתה כיו״ר כנסת צריך לדעת מתי אתה שומר על כבודה של הכנסת ומתי אתה מגן על זכותו של חבר כנסת לומר את דברו על-פי שליחותו - ומתי אתה מתערב התערבות פוליטית. כאשר הביטויים הוחרפו ועברו למצב של כדי - איום, מיד הפעלתי את קצין הכנסת והעמדתי לרשות ח״כ אמסלם שמירה. יש בכך לא רק הגנה פיסית אלא גם אמירה.

קראתי לפני שבוע שלא להשתלח בחרדים ושלא להשתלח בחברי כנסת אחרים. אמרתי זאת מעל בימת הכנסת. אני מוכרח לציין כי הביטאונים החרדים ציינו לשבח שקראתי שלא לפגוע בחרדים - אך יתכן שהם לא ירדו לעומק הדברים. התכוונתי שלא לפגוע בחרדים - עלידי כל מי שרוצה לפגוע בהם. אי-אפשר גם לשלול את הטענה כי מדובר בעימות פוליטי ברור. אם וכאשר ייווצר מצב שבו יישאר ח״כ אמסלם בודד והוא נבחר ציבור, אז כפי שהיה עם חברי מפלגת העבודה וחבר בל״ד שסיעתם שללה את זכויותיהם, עמדתי אני להם לעזר. השתמשתי בסמכויותיי ואפשרתי להם לשאת ולומר את דברם. כל אחד על-פי מצפונו - השאלה אם כל אחד על-פי שליחותו. אם אדם נכנס למערכת היררכית שיש בה דיסציפלינה ברורה ולא דמוקרטית - זה עניינו. עולה השאלה מתי אני מתערב באשר לאלה שכך נבחרו. אני מודה, יש בעיה. כאשר ח״כ אמסלם פירסם ספר שהיה שנוי במחלוקת - חנכתי את הספר בלשכה צנועה זאת. עשיתי זאת בלי היסוס.

עו״ד מרדכי עפרי: אמרת לאחרונה כי הכנסת היום היא מופרקת ובינונית. למה התכוונת?

ריבלין: כן. כך אמרתי. אנחנו מלאים בחוויה הישראלית. אנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית שכבר הגדרת תכליתה בקונפליקט. היכן מסתיימת היהודית ומתחילה הדמוקרטית. והאם אין ביהודית פגיעה בדמוקרטית - ולהפך.

מחד - הקבוצות החרדיות שעבורן יהודית היא ייהרג ובל יעבור. ולצידם בחוויה הישראלית אזרחי ישראל הערבים שהמנון התקווה אינו משאת נפשם שאינה נפש יהודי והיא אינה הומייה. וכך אנו נמצאים במצב שבו הקונפליקט המובנה כשלעצמו מספיק כדי לפרנס פרלמנטים בכל רחבי העולם שלא יהיה להם רגע אחד משעמם. הוסיפו את מיזוג הגלויות. רוסי מצד אחד ואתיופי מן השני. הוסיפו פעל גדל והולך בין עשירים לבין עניים ולא רק בין פריפריה לבין מרכז. תמצאו שאין מקום בישראל שבו אין ויכוח. במקום העבודה או בבית ספר. ולפעמים אני רואה ילדי בתי ספר מגיעים לכנסת והם בקיאים בכל נבכי המחלוקת במדינה. ועל כל אלה - מתחים בין הרשויות. בין הרשות המבצעת הסבורה כי הרשות המחוקקת היא אסקופה נדרסת המחויבת למלא אחר כל משאלותיה. כאילו היינו אמצעי שמשתמשים בו כחותמת גומי ולא רשות שתפקידה גם לפקח. ועוד - העימות בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת באשר לשאלה מי הוא נציגו של הריבון.

הכנסת שנבחרה על-ידי הריבון שהוא הציבור בישראל - או בית המשפט העליון. נוכח מציאות לעומתית זאת הכנסת הייתה צריכה לומר את דברה. אך חברי הכנסת מתפרנסים אלה מאלה על-ידי ליבוי יצרים. החקיקה באה בכמות בלתי סבירה של אמירות שמגמתן להפריד בין שני העמים הנמצאים בארץ הזאת. והרי העם הזה מורכב מעם אזרחי וזה כולל את כל בני הדתות - ומעם אתני שזה יהודים, ערבים, דרוזים, צ׳רקסים. כל הדברים הלאה משמשים בעירבובייה.

לצערי הרב חברי הכנסת מתפרנסים מן הקונפליקטים במקום לתת מענה לקונפליקטים. וראו, חברי כנסת מעולים החליטו לעזוב את הכנסת וכנראה מתוך כך שהם סבורים שהם לא יכולים להשפיע. עזבו אנשים בעלי איכויות מעולות כמו פרופ׳ יולי תמיר או ח״כ אופיר פינס. שלא לדבר על פרופסורים מקדימה שעזבו או הועזבו. רבים מאלה הרוצים לתרום שואלים את עצמם למה לי לבוא לפוליטיקה ולהיות אסקופה נדרסת בעיני הציבור. חברי כנסת כמו נחמן שי או זאב בילסקי באו לכאן ממקומות בהם זכו להערכה ולהוקרה רבה. הם אומרים לי - איך שנכנסנו לכנסת הפכנו להיות מטרה לחיצים מורעלים הנשלחים לעברנו. יש רבים מחברי הכנסת שעושים עבודה נאמנה. אך רבים תורמים תרומה מהותית ולא נכבדה להתייחסות השלילית של הציבור לחברי הכנסת. וחבל.

עו״ד חיים שיבי: נשיאת בית המשפט העליון כיוונה דברים לאחרונה אל הבית הזה במסר שנשאה בכנס של העמותה למשפט ציבורי. היא הזכירה כי שיוויון עולה כסף והיא הזהירה מפני חקיקה שתגביל את בית המשפט העליון מפסיקה שיש לה גם עלות תקציבית. האם אתה תומך בחקיקה כזאת? ומה דעתך על אלה בכנסת המנסים למתג את בית המשפט העליון כאסופת אישים שאינה מייצגת את דעת הרוב בעם - ובראשם ח"כ בולט ומחוקק פעיל מסיעתך, יריב לוין? אגב חקיקה מגבילה - דעתך על הירהורי חקיקה המבקשת לצנן אותך לשנתיים לפחות אחרי תום כהונתך בכנסת ולפני ריצה לתפקיד נשיא מדינת ישראל.

ריבלין: יש שלוש רשויות. יש קונפליקט בינהן אשר לתפקידן. חוק יסוד: חקיקה - טרם חוקק. אין לנו חוקה. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו היה אות להכרזת מהפכה חוקתית. באתי לנשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק ואמרתי לו: מורי ורבי ולא לרבים אני קורא כך - (למדנו שמהפכה זה דבר שבא מלמטה והופך את הלמעלה.אף פעם לא שמעתי על מהפכה שבאה מלמעלה והופכת את הלמטה). לימדו אותי שזאת הפיכה ולא מהפכה. ואתם עם כל הכבוד ביצעתם הפיכה - והעם לא מסכים. ומי הוא העם? נציגו של העם. הכנסת.

ואמר לי ברק: אנחנו נציגי העם לא פחות ואולי יותר מפני שאנחנו פופולריים יותר. שאלתי - ולא ידעתי את שיבוא - ומה יקרה אם תרד הפופולריות שלכם? וראה זה פלא: הנבואה שניתנה רק לשוטים הושמה בפי. ובאמת הפופולריות של בית המשפט העליון ירדה קמעא. כאשר הבינו אזרחים ששיקול דעתם כפי שבא לידי ביטוי בבחירה הפוליטית שלהם לכנסת נלקח מהם - הם באו ואמרו: רגע. וכך נוצר מצב שבו החיצים נשלחים לכל עבר. וחיצים שנשלחים לכל עבר הם לא טובים. אם לא נגיע לכלל חקיקת חוקה אנו חייבים לחוקק את חוק יסוד החקיקה. והחוק הזה יקבע את הגבולות בין בית המשפט העליון לבין מוסדות השלטון האחרים ובעיקר כלפי הכנסת.

ומדוע החוק הזה איננו מחוקק עתה? בכנסת יש מגמה שאם הליכוד ילך איתה יהיה לה רוב - להקמת בית משפט לחוקה. זה יהיה בית משפט של פוליטיקאים או פוליטיקאים בדימוס. משה נסים או משה שחל או דוד ליבאי היו מן הסתם מכהנים בבית משפט לחוקה כזה. אני וחברי בליכוד סבורים כי לא יקום ולא יהיה בדמוקרטיה שבירה כשלנו מצב בו בית המשפט העליון איננו בית משפט לחוקה. מדברים על חקיקה עוקפת בג״צ. אין חוק עוקף בג״צ. לפני השופט עומד החוק והוא נעשה על-ידי נציגו של הריבון. נכון, אנחנו במסורת שבה כאשר המחוקק לא קבע הסדר - בית המשפט העליון הוא זה שפסק.

משחר נעורי קראתי את פסקי הדין של אולשן, אגרנט, לנדאו, ויתקון, זוסמן - גדולי המשפט דאז שיצרו יש מאין מתוך הפסיקה הישראלית. אך הפסיקה הישראלית יכולה לבוא כאשר אין הסדר של המחוקק או שהמחוקק אינו בהיר.

לא יתכן מצב שבו כתוצאה מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו - בית המשפט לא רק יבדוק את כוונת המחוקק אלא יבדוק אם כוונת המחוקק הייתה ראויה. ושאם לא ימצא אותה ראויה בעיניו יבוא בית המשפט וישים את עצמו במקום המחוקק. יביע את כוונת המחוקק כפי שצריך היה המחוקק להתכוון - ולא עשה כך. במילים אחרות - ביטול מוחלט של שיקול דעת המחוקק. באחד מן הכנסים בהם נטלנו חלק אמר הנשיא דאז ברק כי חוק הוא כמו שיר שהוציא המחוקק תחת ידו. הקורא את השיר - רשאי לפרשו.

כמוצא שלל רב עטתי על ההשוואה. אמרתי לכב׳ הנשיא: אדוני צודק. כאשר כתב ח.נ. ביאליק את "אל הציפור״ - יכול אתה לראות בו זמיר. פשוש. תוכי. עורב. אבל לא ניתן לראות את הציפור הזאת כפיל. ואמר לי ברק: ניצחתני תלמידי. יש איפה להגדיר את גבולות ההתערבות של בית המשפט. והרי גם הרשות המבצעת בתמונה והיא הקובעת סדרי עדיפויות על-פי חובתה. לכך נבחרה. ואם קבענו חוק שילוב שעל פיו אנו רוצים כי יסיעו את כל ילדי ישראל לבית הספר אם הם רחוקים ממנו - הממשלה לא קיימה את מצוות הכנסת.

תפקיד בית המשפט לצוות על הממשלה לקיים את חוקי הכנסת. כמובן שהממשלה תשאל את בית המשפט מהיכן היא תשאב את הכסף. האם להוריד מהביטחון? מהרווחה? מהבריאותו ?בית המשפט יאמר - תשאלו את הכנסת שקיבלה חוק ברוב שדי בו כדי לחייב אותכם. זאת התערבות ראויה של בית המשפט העליון מול הרשות המבצעת. ואם שהכנסת מחוקקת חוק בהסכמת הממשלה שהוא אינו שיוויוני בעליל.

אם למשל אתה קובע שהטבות מס ינתנו לישובי עוטף עזה - אך לא את כולם בעוטף עזה - זאת הפליה מפורשת. בהחלט בית המשפט העליון יכול להתערב. אך בזמנו השופטת דורנר באה ואמרה בפסק דין שהראה כוונה - והשופט ברק הבין את גודל הסכנה באמירתה של דורנר - שחוק כבוד האדם וחרותו מאפשר לבית המשפט העליון להתערב בשיקול סדרי העדיפויות של הממשלה. רבותי מטוס חמקן אחד שווה שבעה בתי ספר בעלותו. יש לנו עוגת תקציב שאם נפרוץ אותה כולנו נסבול. אז האם יכול בית המשפט העליון לומר למדינה מה הוא שכר המינימום? אם החליט בית המשפט לפתור בעיה של קבוצה או של פרט מקופחים - האם אין החלטתו מפקחת אחרים? האם ביטחוני לא מחייב את בית המשפט העליון? גם אני חושב - כמו דורנר - שלא צריך להשאיר רעבים בישראל. אך מהיכן יבוא הכסף?

שיבי: האם תתמוך או לא בחקיקה שתגביל את זכות בג״צ לפסוק הלכות שיש בצידן עלות תקציבית?

ריבלין: אני אתמוך בכל חקיקה שתאפשר את הפרדת הרשויות ללא ללא סייג ושיעור. רבותי אני מדבר על מידתיות. הגבלת רשות אחת בנוסחאות - הכנסת אותה לסד. תנו לחיים לזרום. כולנו יחד צריכים לשמש כנציגי הריבון - ונציגו של הריבון בכל הקשור לחוקים ומדיניות - הוא בית המחוקקים. על אפה וחמתה של הרשות המבצעת. ותוך הבנתה של הרשות המחוקקת שאין חוק עוקף בג״צ - כי כל חוק מחייב את בג״צ. ולשאלתך בדבר המירוץ שלי לנשיאות: אם נכון היה הדבר שאני שצריך לבחון האם נחצה חלילה קו של בגידה. אין זה מתפקידה של הכנסת להאשים, לשפוט ולהעניש.

ליאון אמיראס: אנחנו חוזרים לשאלת היסוד - האם יש או אין סיכוי לחוקה בישראל.

ריבלין: גם בהעדר חוקה, גם כאשר מגיעים לכאן ראשי פרלמנטים ממדינות שאינן אוהדות מובהקות של ישראל - אני שומע שבחים על הדמוקרטיה הישראלית. אני מסביר להם שבעיצומו של עימות ישראלי פלשתיני יכול אויב ישראל לעתור לבג״צ ולתבוע תשובה לשאלה מדוע צה״ל מקיים מצור על כנסיית הקבר שבה יושים 250 מחבלים. נכון - בית המשפט העליון העיף את העותר ואמר לו שזאת חובתו של הצבא - אך בית המשפט היטה אוזן. כל זאת - גם בלי חוקה.

בן-גוריון ציווה על הכנסת הראשונה לקיים חוקה תוך חצי שנה. ועדיין אין. חוקה צריכה לשרת את המיעוטים תחילה. את המיעוט החרדי ואת המיעוט הערבי. אך הערבים אינם מסכימים לחוקה בשל הגדרתה כחוקת מדינה יהודית ודמוקרטית. הם רוצים את מדינת כל אזרחיה או כל לאומיה. החרדים ירצו בחוקה ליהודים על-פי ההלכה או שגויירו על-פי ההלכה. לכונן חוקה בניגוד לדעתם של מיעוטים - כשהיא באה להגן עליהם בעליל תחילה - זאת סתירה מניי וביי.

הגיעה השעה לומר ליקירנו מן הציבור הערבי והציבור החרדי כי אנו זקוקים לחוקה שתגן על זכויותיהם על אפם ועל חמתם. שתגן על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית עם כל הסתירה בהגדרה. ואנחנו מאמינים אמונה גדולה - שזה אפשרי. אני מנסה להראות שהפער בין יהודית לבין דמוקרטית - ניתן לגישור.

שיבי: ראית לאורך הדרך חברי כנסת רבים שבאו מן המקצוע המשפטי. ההשכלה המשפטית הפכה אותם לחברי כנסת יעילים יותר?

ריבלין: השכלה משפטית - גם של אלה שלא הפכו לעורכי דין ויש לנו מספיק עורכי דין, ברוך השם, היא כלי עזר רב חשיבות. לנושא החוקתיות. לנושא דרך קבלת ההחלטות וניסוח ופרשנות חוק. לנושא דיון בתקנות ביצוע. זאת מקדמה משמעותית לכל משפטן - על פני מי שאיננו כזה.

ראיתי בכנסת רבים שהגיעו מן האוניברסיטה של החיים - והפכו לחברי כנסת מעולים. ועם השנים הם החלו לאמץ עגה משפטנית. אך המשפטנים - כמו אורית נוקד, יריב לוין, גלעד ארדן - בהחלט בולטים בתפקידם ובתיפקודם.

שיבי: דליה איציק?.

ריבלין: כן.........גם דליה איציק. גם גדעון סער. הארץ מלאה משפטנים - לטובה. אבל כמובן שזה לא מה שקובע. קובעת האחריות והדבקות בשליחות. יו״ר ועדת חוקה חוק רוצה להיות נשיא - כל הפעולות שאני עושה הן הפוכות לרצוני. אני עושה ואומר דברים שאני מאמין בהם - על-אף שאני רוצה להיות. אני משתדל ככל יכולתי למלא את תפקידי על-פי אמונתי בכל שנותי בכנסת. נכנסתי אליה בגיל 48 לאחר שמימשתי את כל מאוויי המקצועיים כעורך דין. יותר או פחות טוב - זה עניין אחר.

ולהיות עורך דין בירושלים זה כמו להיות רופא כללי. אינך יכול
להתמחות בנושא מסוים אחד. כולם עולים אליך לרגל. עשרה אחוז של קליינטים שלי מימנו את התשעים אחוז שטיפלתי בהם. לסיום הדיון בנשיאות: אני יודע שכדי להיבחר לנשיא צריך לומר דבר אחד: "אינני עוסק בזה עכשיו".כך אמר שמעון פרס - ונהיה נשיא. אז - גם אני אינני עוסק בזה עכשיו. יש לנו נשיא מצוין. הכנסת הזאת לא תבחר את הנשיא הבא. אני לא יודע מי יהיה מועמד לנשיאות הבאה. אני פועל רק על-פי אמונתי שלי במילוי תפקידי כיו״ר הכנסת.

כל איש יחסי ציבור היה אומר לכם שאני עושה את ההפך ממה שאני צריך לעשות כדי להיבחר. אינני מחזק את בסיס התמיכה הימני שלי. אני מאמין באמונה שלמה שיהודים וערבים נועדו לחיות יחד ולא נגזר עליהם לחיות יחד.

שיבי: גם עם ח״כ חנין זועבי.

ריבלין: בכל אימת שיש סימן שאלה - היועץ המשפטי לממשלה הוא זה ומשפט דוד רותם, מחוקק עם שום שכל ודעת. יחד עם זאת יש לו עמדות היוצרות את הויכוח - לא את הפתרון.

עודד הכהן: דיברנו על חלוקת עוגה תקציבית ונדמה לי שחברי הכנסת פורשים לעצמם פרוסה משמעותית. משכורות. שבוע עבודה קצר. רכבים. התנאים שהם מקציבים לעצמם.

ריבלין: הסניטה בחברי הכנסת אינה הוגנת. אם ביקשנו שהטובים יגיעו לכנסת - רובם מתפרנסים מחוצה לה טוב יותר. זה איננו מקום עבודה בטוח. אם נבחרתי לכנסת וסגרתי את משרדי - החזרה למשרדי אינה דבר של מה בכך. המשכורת אינה יוצרת פערים עצומים ונוראים. נכון - חברי הכנסת יצרו הרגל שבו גם חברי כנסת מן האופוזיציה מדירים את רגליהם מכאן בימי שלישי - עוד יותר מחברי הקואליציה. אך הם יוצאים למפגשים עם הציבור ועוד
יותר מכך - עם בוחריהם.

שמירת קשר עם הציבור - זאת משימה תובענית. חבר כנסת ראוי לשמו מקבל מאה דברי דאר אלקטרוני ליום - לפחות. אני משתדל לראות את כולם - גם את ההזויים יותר. הבית שקוף. פתוח. נגיש. חמש ועדות יושבות כרגע. מצולמות ונמצאות ברשת האינטרנט. ערוץ הכנסת משדר. המעורבות של חברי הכנסת בציבור - עצומה. אינך יכול לחסום חבר כנסת בדישו ואינך יכול להכריח אותו לעבוד. יש גם אנשים המתדפקים על דלתות הכנסת ורצים כדי להיכנס לכנסת - ואו אז הם מבקשים ממני להעלותנושא עד השעה חמש. למה עד חמש? כי יש להם "התחייבויות אחרות״. ידע כל חבר כנסת: אין קיצורי דרך.

המפתח להצלחתו של כל ח"כ - עבודה בועדות ועל ציר של זמן. יצירת שם. ובכל קדנציה יש אחד שמזנק כמטאור - וטראח הוא נופל אחרי שגמר את כל הסיסמאות והחל לחזור על עצמו. בלי עבודה - העסק מתרופף בעוד האיש הופך מכור לפרסום. או אז אתה רודף אחרי התקשורת - במקום לעשות עבודה. להיות משפטן - זה עוזר. אך קודם - בן אדם. ועם תודעת שליחות. ויכולת לדבוק בשליחותך. ויכולת להקשיב לאחרים - גם לשכנע אותם. גם אדם בעל התנהגות אתית בכנסת רווית שדלנים. אנחנו מתכוונים להזהיר את חברי הכנסת בתקנון האתיקה - על-פי המלצות ועדת זמיר - לבל יקבלו פיתוי או איום משדלן. האחריות - עליהם.


בטאון לשכת עורכי הדין. גיליון מס' 90
תאריך:  18/12/2010   |   עודכן:  19/12/2010
חיים שיבי, מרדכי עפרי, עודד הכהן, ליאון אמיראס

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"אין חוק עוקף בג"צ. כל חוק מחייב את בג"צ"
הודעות  [ 22 ] מוצגות  [ 22 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אליהו חיים
18/12/10 19:53
2
אליהו חיים
18/12/10 19:53
3
אליהו חיים
18/12/10 19:53
4
אליהו חיים
18/12/10 19:53
5
בייניש מעל לחוק
18/12/10 19:54
6
שישקוב
18/12/10 19:57
7
שישקוב
18/12/10 19:57
8
ישע
18/12/10 22:41
9
ישע
18/12/10 22:42
10
ישע
18/12/10 22:42
11
ישע
18/12/10 22:43
12
ישע
18/12/10 22:43
13
ישע
18/12/10 22:46
14
ישע
18/12/10 22:51
15
ישע
18/12/10 23:02
16
אליהו חיים
19/12/10 00:03
17
אליהו חיים
19/12/10 00:04
18
והוא מפרפר סתם
19/12/10 08:01
19
ישע
19/12/10 12:03
20
כנסו דחוף
19/12/10 13:43
21
כנסו דחוף
19/12/10 13:43
22
ישע
19/12/10 22:44

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בכניסה להיכל בית המשפט העליון בירושלים - ילדי בית ספר בביקור לימודים יושבים על המדרגות בסמוך לכניסה - בעיניים קרועות לרווחה. הבניין שהנשיא בדימוס מאיר שמגר עקב מקרוב ואישית על כל שלב בהקמתו - מרשים גם אותם. מורה מסבירה להם כי כאן, במקום הזה, בהיכל המשפט והצדק בירושלים - כל בני האדם שווים ואם עברו על החוק - יתנו דין. ואם עוול נעשה להם - ימצאו תרופה. עני ועשיר. שוע ונדכא. אבל בפנים, בתוך ההיכל, זורק לעברנו עורך דין אמירת אגב חמצמצה: "מחפשים את הצדק? חפשו במקום אחר״. היה לו, מן הסתם, יום קשה בעליון.
המראה החיצוני של קארן חרס-ברנזון מטעה: היא קטנה (יחסית), דקת גזרה, עם חיוך נערי. האמת היא שקארן, בת 37, הנשואה לעו"ד יואב ברנזון, היא רצת מרתון, הגומאת מדי שבוע 85 קילומטר באימונים מפרכים. חוץ מזה, היא אשת עסקים מצליחה, שבשנתיים האחרונות קידמה 12 פרויקטים בשיטת תמ"א 38. עובדה זו הופכת אותה לאחד המובילים והמומחים בנושא זה.
17/12/2010  |  אלעזר לוין  |  כתבות
"שום הקפאת בנייה לא הייתה באה בחשבון אצל הרב קוק", קובע בהחלטיות ד"ר חגי בן-ארצי, מרצה למחשבת ישראל וגיסו-של, עם הופעת ספרו "החדש יתקדש", בהוצאת "ידיעות ספרים", על הרב יצחק אברהם הכהן קוק, רבה הראשון של ארץ-ישראל, כפוסק מחדש. "אין ספק שלו הרב היה כיום בחיים הוא היה מדרבן לתנופת התיישבות בכל רחבי ארץ-ישראל ומדגיש את נושא החלת הריבונות בכל שטחיה. לשם כך היה נלחם בשצף-קצף נגד כל המפריע למפעל הזה, בין אם גורמים פוליטיים, בין אם גורמים תורניים".
17/12/2010  |  יעקב בר-און  |  כתבות
אברהם שלונסקי נולד בכפר האוקריאני קריוקוב ב-6 במרס 1900, שנה ראשונה למאה סוערת, שעל גליה היטלטלו חייו. בבית הוריו הושפע שלונסקי הצעיר מן הגוונים השונים של ההוויה היהודית המודרנית: ציונות והשכלה, סוציאליזם מהפכני וחסידות. סמלית העובדה שהפרסום הראשון של שלונסקי, מי שעתיד לתרגם את הימנון הפועלים "האינטרנציונל" לעברית, היה דווקא מכתב ששלח כנער צעיר לשבועון מנוקד של תלמידי ישיבת חב"ד לובאוויטש בעיר מגוריו.
17/12/2010  |  רני יגר  |  כתבות
במהלך סוף השבוע הימים מעניינים יותר ומשחררים, הצורך העיקרי הוא בחוסר מחויבות. ייתכנו חדשות לא צפויות, ואולי יגיעו אורחים בלי שהזמנתם אותם.
17/12/2010  |  טובה ספרא  |  כתבות

פורומים
בחירות/מפלגות
חקיקה
מדיני/פוליטי
ממשל
משפט
כתבות מקודמות
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט