|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כלה ומשמחות. למצולמות אין קשר לכתבה [פלאש 90]
|
|
|
לא בלי אחותי
|
|
תופעה: הן שמחות עבור אחיותיהן שמתחתנות אך עצובות מאוד עבור עצמן ועל כך שהן עדיין רווקות. האחיות הרווקות של הכלה נשארות לא פעם בצל השמחה המשפחתית, מתקשות לחייך באירוע אבל חייבות. עכשיו, לראשונה, הן מספרות את סיפורן
|
|
|
|
|
| "הסתובבתי בין האורחים בחתונה. ראיתי את המבטים שלהם. חלק ניגשו, לחצו לי את היד ואיחלו לי 'בקרוב אצלך'. זה היה לא נעים. וזה לא שאני לא אוהבת את אחותי. אני אוהבת אותה ושמחתי עבורה. באמת. רק לא הצלחתי להבין למה אני לא" | |
|
|
|
|
"החתונה של אחותי הייתה יום מאושר מאוד עבורי אבל גם יום עצוב מאוד", מספרת אורית, רווקה בת 26 מירושלים. "שמחתי בשבילה אבל גם הייתי עצובה מאוד עבור עצמי. הסתובבתי בין האורחים. ראיתי את המבטים שלהם. חלק ניגשו, לחצו לי את היד ואיחלו לי 'בקרוב אצלך'. זה היה לא נעים. רציתי להיעלם משם. וזה לא שאני לא אוהבת את אחותי. אני אוהבת אותה מאוד ושמחתי עבורה. באמת. רק לא הצלחתי להבין למה אני לא. למה לא הייתי קודם מתחת לחופה, ולמה אני לא עכשיו. למה אני עדיין לבד".
גם גילה זוכרת את יום חתונתה של אחותה הצעירה כחוויה לא נעימה. "הסתובבתי בין כולם, שלחתי חיוכים לכל עבר וניסיתי להפגין שמחה אמיתית, אבל בפנים הייתי עצובה. כל מה שרציתי היה לעזוב את האולם, לברוח אל החדר שלי ולבכות".
גילה, בת 28, עובדת כמורה בחינוך המיוחד וטרם מצאה את בחיר ליבה. אין לה הסבר לזה, היא רק אומרת שהחתן המיועד שלה טרם הגיע. "אחותי התארסה בתוך שבועיים. אני זוכרת את הפגישות הראשונות שלהם, למרות שהיא לא שיתפה אותי. אולי לא היה לה נעים. כשהגיע רגע האמת, ההורים שלי קראו לי לסלון וסיפרו לי שצלחת עומדת להישבר. הם שברו לי את הלב".
במשפחות רבות מכירים את התופעה: האחות הצעירה מוצאת את בחיר ליבה ומודיעה שהיא מתחתנת, וזאת בזמן שאחותה הגדולה עדיין רווקה. המצב בבית נהיה נפיץ ומורכב: מחד, האחות הרווקה חייבת להביע את שמחתה על האירוע המשפחתי גם אם בתוך ליבה משתרר בלבול וקושי רגשי, ומאידך, ההורים והכלה צריכים להלך בין הטיפות. כולם שמחים בשמחת האחות המתחתנת אך נזהרים. הרווקה נאלצת לא פעם לעמוד מול שאלות כמו "מה איתך", או "בקרוב אצלך" שפוצעות את הנשמה, והן שמחות עבור אחיותיהן, אבל קצת עצובות בשביל עצמן. מדובר בנושא מורכב ורגיש המכיל בתוכו אכזבות, תקוות וציפיות, שמחה שמהולה בכאב והרבה חלומות.
"נישואי אחיות צעירות לפני המבוגרות משליכים על כולם, לא רק על האחות הבכורה", אומרת ד"ר מירי נהרי, פסיכולוגית קלינית. "אבל צריך לזכור שהיחס לנישואי האחות מושפע מאוד גם ממרכיבים תרבותיים. בציבור החילוני הסיפור פחות חמור וההתמודדות הפסיכולוגית קלה יותר. אישה רווקה עד אמצע שנות השלושים שלה הוא מצב די סביר ואפילו נפוץ, ולכן אין חוויה גדולה של החמצה או אובדן הזדמנות, פספוס או כישלון. גם אם כואב לבכורה בלב, היא יכולה להסתובב בין המוזמנים ולספר כי טרם התפנתה לחפש חתן, וכי היא עסוקה בפיתוח הקריירה, וכולם יבינו אותה.
"בחברה הדתית והחרדית, לעומת זאת, אין ספק שהמיתוס המקראי של רחל ולאה מאוד משמעותי. החינוך הוא שנישואי צעירה לפני בכורה הם דבר שלילי. יש כאן תחושה פסיכולוגית שהבכורה לוקה בחסר. אולי היא לא מספיק יפה או לא מספיק חכמה".
המצב הזה עלול להשפיע על נישואיה העתידיים של הרווקה?
"בחברה הדתית-לאומית פחות, כי שם נפגשים בצורה אחרת, אבל בחברה החרדית המחשבות השליליות כלפי הבכורה עלולות להקרין גם על הסביבה. הנעקפת עלולה לגלות שמחירה בשוק השידוכים יורד".
|
|
ד"ר נהרי ורחל הולצר-וולף טוענות שהכל מתחיל בראש. מי שלא תרחם על עצמה, תתמודד עם המצב על הצד הטוב ביותר. "האחות מתחתנת וזה אירוע משמח", אומרת ד"ר נהרי. "האחות הנעקפת חייבת לזכור זאת ולאחל לעצה שבקרוב יגיע גם הזמן שלה". "במקביל למסרים חיוביים שהאחיות צריכות לומר לעצמן, חשוב גם לתת צ'אנס ולהיפגש. להיות פתוחים להצעות ולהבין שיש עוד אפשרויות". "אנשים לא אוהבים מרמור", מוסיפה הולצר-וולף. "מצד החוכמה והאינטרסים, כדאי לרווקה לשתף פעולה ולשמח את החתן והכלה מכל הלב. עליה לזכור כי השמחה שלה גם תגיע. אני מציעה לרווקה להישאר עסוקה ושמחה. במקביל, זה הזמן להתמלא בעבודה עצמית, באמונה ובביטחון בידיעה כי 'כל המתפלל על חברו נענה תחילה'".
|
|
לא רק אחיות גדולות עלולות להצטער כאשר אחותן הצעירה מתחתנת לפניהן. גם ההורים עלולים למצוא את עצמם במצב לא פשוט. "כל ההורים רוצים 'לנקות שולחן', וכשהם מחתנים את הצעיר לפני המבוגר, הם כאילו מנציחים ומקבעים את המצב הקיים" מסבירה הולצר-וולף. "הם חשים כאילו התייאשו מהילד הגדול, עזבו אותו וממשיכים הלאה בלעדיו".
מה הם יכולים לעשות? הרי המצב לא נמצא בשליטתם.
"תפקיד ההורים הוא לתקן או לאזן את תחושת העזבנו אותך. עליהם לעודד את האחות הנעקפת ולהבהיר לה שהם לא התייאשו ושהם חושבים עליה. אם אפשר למתן את השיחות בנוגע לשמחה בנוכחות הנעקפת, זה עדיף. לא צריך לנופף בסדין אדום.
"גם הכלה מרגישה לעתים מובכת. היא אוהבת את אחותה ולא רוצה לפגוע בה, אך מצד שני, היא לא יכולה לחכות ולוותר על חתונה. אסור לה להרגיש אשמה כלפי אחותה ועליה לנסות לשמוח מכל הלב".
|
|
| ד"ר מירי נהרי, פסיכולוגית קלינית: "בחברה הדתית והחרדית, המיתוס של רחל ולאה מאוד משמעותי. החינוך הוא שנישואי צעירה לפני בכורה הם דבר שלילי. לעיתים עולה חשש שהבכורה לוקה בחסר. שהיא לא מספיק יפה או לא מספיק חכמה" | |
|
|
|
רוחי היא בחורה חרדית, בכורה במשפחה המונה שבע בנות. "כשמלאו לי 23, ההורים שלי קראו לי לשיחה רצינית בה הבהירו שאי-אפשר יותר ליצור פקק בבית. בחברה שלנו מקובל להכיר גברים באמצעות שידוך, ובגלל שאני לא התחתנתי, יצרתי פקק גם לאחיותיי. ההורים הבהירו שהאחיות שלי לוחצות להתחתן ולכן הם מבקשים את רשותי לאפשר לאחות הצעירה ממני בשנה להתחיל לצאת. פחדתי מהרגע הזה, ידעתי שהוא מתקרב אבל חששתי ממנו. בלב כבד הסכמתי".
אחותה של רוחי התארסה בתוך חודש "עם ההצעה הראשונה שהציעו לה". חודשיים לאחר מכן התארסה אחות נוספת. "רק האמונה החזיקה אותי", היא אומרת. "הבנתי שהקב"ה טרם שלח לי את שלי. אני יודעת שהשמחה של ההורים שלי לא תהיה שלמה עד שגם אני אעמוד מתחת לחופה". כיום היא בת 27 ועדיין לא מצאה את זיווגה.
"גם אם הגדולה יותר משדרת שהכול איתה בסדר ומזכירה לכולם שהיא בעצם הציעה לאחותה לעקוף אותה, עלולה להיות בעיה", מסבירה רחל הולצר-וולף, יועצת משפחה וחינוך. "הבנות האלו לעיתים בורחות מהרגשות האמיתיים שלהן רק כדי ליצור אווירה טובה בבית".
"אגב", היא מדגישה, "בתרבות הדתית-חרדית, מלבד חוגים מסוימים, המצב פחות כואב כאשר אח עוקף אחות. בראש יש תחושה שזה אחרת והדבר מאפשר הפרדה בין הכאב למציאות".
בחברה החילונית המצב שונה?
"גם במגזר החילוני עלול להיגרם שברון לב במצב הזה, אבל ההתמודדות הכללית קלה יותר. לעיתים אחות צעירה שמתחתנת מאותתת ומדליקה נורה אדומה גם לגדולה יותר, ששקועה כולה בקריירה. המצב החדש גורם לה לרצות להתחתן".
|
|
ויש גם מקרים שמסתיימים בטוב. "כמעט שלא השתתפתי באירוסין של אחותי הצעירה", אומרת רינה. "לא האמנתי שאני, מי שסיימה תואר בהצטיינות וכבר מסודרת בעבודה טובה, דווקא אני עדיין רווקה. כשאחותי הקטנה ממני בשנה סיפרה לי שהיא עומדת להתחתן, לא ידעתי איך להגיב. בהתחלה ביקשתי ממנה לחכות עוד קצת והיא הסכימה, אבל שלושה חודשים חלפו והיא הסבירה לי שהבחור לוחץ עליה להתחתן כבר.
"ביום של האירוסין הרגשתי רגשות אשמה וכל הזמן בכיתי. האירוסין שלה הבהירו לי עד כמה אני רחוקה מהיום הגדול שלי. אבל בדיעבד, טעיתי. רק אחר כך גיליתי עד כמה בעצם הייתי קרובה לרגע ההוא".
יומיים לאחר האירוע התקשרה אמו של החתן החדש שנכנס למשפחה. "היא סיפרה לי שראתה אותי באירוסין ויש לה מישהו בשבילי", היא מספרת. "נפגשנו, ומיד ידעתי שזה הבחור בעבורי. בחתונה של אחותי כבר היינו מאורסים. מסתבר שאחותי הייתה צריכה להתארס כדי שאני אפגוש את החתן שלי".
|
|
| תאריך:
|
20/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2010
|
|
מלי גרין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלמוני
|
21/12/10 07:21
|
|
|
|
2
|
|
אלון11
|
21/12/10 12:10
|
|
מהו למעשה חקר שם האל? מה החשיבות של שם האל?
|
|
|
|
|
האופרה הישראלית מעלה כעת את האופרה "טירתו של כחול הזקן" מאת ברטוק. זאת אופרה קצרה בת מערכה אחת והיא ניגוד מוחלט לאופרות שאנו מכירים. יש בה שתי דמויות בלבד. משתתפת בביצוע תזמורת ענקית של 90 נגנים. אין בה מקהלה ואריות והכל סוג של רצ'יטטיבים מושרים.תפקיד של המבצעים מאוד דיבורי.
|
|
|
|
|
על קשר השתיקה שנרקם סביב מעורבותו האפשרית של כתב "חדשות 2" משה נוסבאום בחשיפת מקור הדלפה של פרשת סיריל קרן לעיתונאי הארץ ברוך קרא כתב שחר אבירי בגליון "העין השביעית" שהתפרסם בנובמבר 2003.
|
|
|
|
|
מאז המצאת הבדידות, אנשים ממולחי-חזון לא מפסיקים להרוויח עליה. הפחד מתולעת הבדידות, המכרסמת בתחושת הקיימות והערך שלנו, הוא אולי מהות-העומק העומדת ביסודן של תופעות חברתיות קוטביות לכאורה, כמו: הכנסייה הקתולית, פאבים ו'איגוד קופצי הטרמפולינה' (לא המצאתי). מבחינה זו, ממציא הפייסבוק הוא ערפד גאוני שהתיישב על העורק החם ביותר הפועם בנפשו של אדם: הכמיהה לאישור חברתי.
|
|
|
|
|
למה כולם רוצים לגור בתל אביב? למה עולים מחירי הדירות בתל אביב רבתי? התשובה פשוטה, והיא קשורה להתנהלות ממשלות ישראל לדורותיהם: מצב התחבורה בישראל - ארץ קטנה שניתן היה להגיע בה ממקום למקום בקלות ובדייקנות - מפגרת בתחום הקרדינלי הזה בכמה דורות אחרי כל מדינה בעולם המפותח.
|
|
|
|
|
