ארנני - אופרה דרמטית של אהבה, קנאה וכבוד

האופרה הישראלית מציגה כעת את האופרה "ארנני" מאת ורדי . זאת האופרה החמישית שורדי כתב וזאת הפעם הראשונה שהיא מוצגת בארץ. האופרה היא דרמה בת ארבעה חלקים וליברית מאת פרנצ'סקו מריה פיאווה בעקבות "הרנני " מאת ויקטור הוגו שנחשב לגדול סופרי צרפת. הוא התפרסם בעיקר ברומנים שלו "הגיבן מנוטרדם" ו"עלובי החיים". ויקטור הוגו שהיה גם פוליטיקאי היה מיסד זרם הרומנטיקה בסיפרות.

האופרה הנה הפקה משותפת של שלושה בתי אופרה שחוברו כדי להפיקה והם האופרה של בילבאו בספרד, האופרה של פוזנן בפולניה והאופרה הישראלית. האופרה כבר הוצגה שם וכעת מוצגת בארץ.

העלילה המתרחשת במאה ה-16 בספרד כמעט ואין בה משמעות. מדובר על ארבע דמויות ראשיות - "ארנני" נסיך ספרדי שנושל מרכושו והפך שודד ופורע חוק-פיירו גוליאצ'י או יו סמית המנסה להחזיר לעצמו את הכבוד האבוד, מלך ספרד דון קרלו-קרלו גואלפי או ויטוריו ויטלי, דה סילווה-אציל ספרדי-פאטה בורצ'ולדזה או רמז צ'יקיבילדזה אותו לא שמעתי ואלווירה - אחייניתו של סילווה וארוסתו - מישל קריידר או מירלה גרדינרו.

אלוירה אמורה להנשא לסילווה אך מחוזרת הן על-ידי מלך ספרד והן על-ידי ארנני. העלילה היא בעצם הסיפור האישי של שלושת הגברים. הדבר החשוב ביותר באופרה הנם הכבוד, הכבוד האישי, ההבטחה והמילה הנאמרת שלגבי ארנני עולה לו בחייו. הכבוד, ההבטחה והמילה עומדים באופרה זו מעל הכל. זאת האופרה הראשונה שורדי הכניס בה אינטריגות רומנטיות. יש בה ביקורת חברתית על הכבוד המזוייף, ביקורת שורדי המשיך גם בריגולטו.

ארנני מאוהב באלווירה. יחסיו עם המלך גרועים.הוא שואף לנקמה. גם סילווה מאוהב באלווירה ובכל זאת מסתיר את ארנני מזעם המלך. האחרון חושד שסילווה מסתיר את ארנני בטירתו והוא מעמיד אותו בפני הברירה או ארנני או ראשו. סילווה מזמין את ארנני לדו קרב אך הוא אינו מוכן להלחם עם אדם מבוגר ממנו ומבקש מסילווה לראות בפעם אחרונה את אלווירה לפני שסילווה יהרגו.הוא משכנע את סילווה ונותן את מילת הכבוד שלו להתאבד ברגע שסילווה ידרוש זאת ממנו . לצורך זה נותן לו קרן צייד שינגן בה ברגע שירצה שיתאבד.קרן זו הופכת לאובססיה הגדלה וגדלה.

בינתיים המלך מתמנה לקיסר האימפריה הרומית, חס על חייו של ארנני ונותן לו אפשרות להנשא לאלווירה. במסיבת החתונה מגיע אורח מחופש המתגלה כסילווה וארנני השומע את קרן הצייד אינו מסוגל להפר את מילתו ומתאבד.

מציגה ערכים שעברו מן העולם

האופרה מציגה ערכים שהיו מקובלים באותה תקופה אך היום הקהל אינו מוכן לקבל מוות למען כבוד ואי הפרת מילה והבטחה שניתנו. זאת דרמה של אהבה, קנאה וכבוד. ארבע המדויות אופיינו על-ידי ורדי בבחירת גווני הקול שלהם. ארנני השומר על כבודו - קול טנור הרואי. דון קרלו הסלחן והנדיב-קול בריטון חם. סילווה האכזר והנבל באס קודר. אלווירה הקורבן-סופרן דרמטי. ורדי נתן לכל אחד מהם לפחות שתי אריות. אחת איטית ואחת וירטואוזית המראות את הבלקנטו של השירה.כוונתו הייתה שהקהל יכיר את הדמויות היטב.

אם ננסה לנתח את הדמויות נראה שלאור הנסיבות המלך משנה את התנהגותו והופך מרודף את ארנני למחזיר לו את תואר האצולה ומאפשר לו להנשא לאלווירה. סילווה הופך ממגן על ארנני מהמלך לדורש את חייו בגלל מילה שנתן. אלווירה מתנדנדת בין הסכמתה להנשא לסילווה לאהבתה לארנני ומותרת לשם כך להיות מלכה. ארנני הוא העיקבי ביותר מאוהב באלווירה, דורש נקמה ושומר על מילת הכבוד שלו.

ביים את האופרה ועיצב את התפאורה יחד עם לואיג'י סקוליו הבמאי הפולני מיכאל זנאנייצקי. הוא העניק לכל דמות כיסא המאפיין אותו כדי להראות שלכל דמות שטח ומקום משלה. הכיסא של דון קרלו נמצא כל הזמן בתנועה-הוא משנה את יחסו אל ארנני, של אלווירה מעוטר בפרחים-סמל לחלומות שלא מתגשמים, של ארנני - המקהלה מנפצת אותו - סמל שהחברה אינה מוכנה לקבל זר בתוכה. כל הדמויות המרכזיות נמצאות כמעט כל הזמן על הבמה גם כאשר אינם משחקים או שרים.בצורה כזו הוא מקשר ביניהם חזק.הם מתבוננים איש ברעהו ומודעים על המתרחש.

מה בעצם ראינו באופרה דרמטית זו. רצון לשאת אישה שנדחה על ידה. אהבה שאינה מתגשמת בגלל רדיפה. מלך האוהב והמעדיף את מעמדו הפוליטי על האהבה והסולח בהגיעו לתפקיד רם. נקמה על עוול שנעשה בעבר. שמירה על כבוד והבטחה במחיר החיים.

התפאורה מרשימה ומתחלפת בכל מערכה. המבנה המיוחד שלה - שיפוע תלול ביותר עד כדי כך שהסולנים הולכים בזהירות רבה וכמה מאנשי המקהלה התחלקו ונפלו.מבנה זה הכתיב לבמאי בימוי סטאטי ברובו. אין תנועה רבה על הבמה ורוב האריות והדואטים מושרים כאשר הסולן עומד במקום.

כרגיל בדרך כלל באופרות, בארנני שני צוותים וכל צוות מופיע לסרוגין. הקולות בשני הצוותים טובים מאוד.

כמובן שיש טובים יותר וטובים פחות. טוב עשתה האופרה שלא ריכזה את כל הטובים ביותר בצוות אחד. וכך יצא,למרות שכאמור כולם טובים ואין טענות לסולן מסויים,בצוות האחד ליו סמית קול מעולה,חזק, נקי והופעה חיצונית מתאימה יותר כדי שאלווירה תתאהב בו.לעומתו בצוות השני לאלווירה מישל קריידר קול חם יותר,נעים יותר,קולורטורי יותר,מלטף.גם לגרדינרו קול יפה אך בטונים הגבוהים הוא נשמע חד במקצת.

לאפרת אשכנזי-ג'ובאנה המשרתת קול קטיפתי טוב מאוד.את יפעת וייסקופ לא יצא לי לשמוע הפעם. הסולנים בשאר התפקידים היו טובים מאוד ללא הבדלים משמעותיים ביניהם אם כי ללא סיבה מיוחדת התרשמתי יותר מקרלו גואלפי. כן הופיעו נח בריגר ופליקס ליבשיץ.

המקהלה שיש לה תפקיד נכבד באופרה זו שהודרכה על-ידי ישי שטקלר הייתה טובה מאוד. המנצח ג'ורג' פהליבניאן שלט היטב בתזמורת האופרה-התזמורת הסימפונית ראשון לציון.הוא ניצח בטמפרמנט חזק ובתנועות מאוד אקספרסיביות. מעצבת התלבושות קורנליה פיסקורק עיצבה תלבושות נאות מאוד בצבעים חזקים והשתדלה שהם יהיו בהתאם לתקופה. ראוי לציון מיוחד מעצב התאורה בוגומיל פלביץ שהפך את האופרה גם לחזיון צבעוני מרשים.

לראות או לא לראות: מוזיקה נעימה ביותר,קולות טובים מאוד,תפאורה מרשימה, ביצוע טוב. מומלץ לראות. ההנאה מובטחת.