ליידי מקבת ממצנסק - אופרה מיוחדת מאת שוסטקוביץ'

לפני 13 שנה הועלתה בארץ האופרה "לידי מקבת ממצנסק"כהפקה משותפת עם תיאטרון קירוב (היום מרינסקי). הבכורה הוצגה בארץ ולאחר מכן פעמים רבות בסנט פטרסבורג. האופרה נכתבה על-פי סיפור מאת ניקולאי לסקוב.

רבות האופרות שנכתבו במאה ה-20 אך מעטות האופרות שהייתה להן השפעה תרבותית ומוסיקלית כאופרה זו. בנוסף הייתה לאופרה גם השפעה חברתית ופוליטית. זאת האופרה היחידה, למיטב הידיעה, שזכתה למאמר מערכת שנתיים לאחר הבכורה וזאת לאחר שהייתה לה הצלחה רבה הן בבריה"מ והן בעולם.

יש הטוענים שמאמר מערכת זה נכתב על-ידי סטלין בעיתון פרבדה לאחר שראה אותה, הזדעזע מהדברים שראה ושמע ולא יכול היה להשלים עם גסות הרוח של היצירה,המוזיקה העוצמתית ועוד. במאמר נכתב שזה כאוס במקום מוזיקה והיא גונתה בצורה מפורשת.

הבכורה הראשונה נערכה ב-1934 ולאחר המאמר כדי לשמור על יחסים תקינים עם השלטונות למרות ששוסטקוביץ לא היה מלחין שהיה מוכן להיות משועבד לשלטון ולעשות כל מה שהשלטון רצה,הוא שינה את הנוסח.הוא עידן את האופרה,שינה חלקים ממנה ובתזמור,העוצמה של המוזיקה הונמכה, שינה את שמה ל"קתרינה איזמאיילובה" והבכורה השניה שלה התקימה 29 שנה מאוחר יותר דהיינו ב1963.

כעת מוצגת באופרה הגירסה הראשונה ולדברי הבמאית גירסה זו מענינת יותר ומראה את הכח של המוזיקה להכעיס ולגרום לפוליטיקאים להזיע. מה הרגיז את סטלין. העוצמה התזמורתית שהייתה אז חדשה ובמיוחד באופרה,המוזיקה שהייתה מוזיקה של אוירה, מוזיקה שחידדה את העלילה וזרקה רמזים לדברים שעמדו לקרות.

בנוסף השפה הוולגרית ,שפת הרחוב של הפועלים ועוד. עם כל זאת היא אחת האופרות החשובות שנכתבו במאה ה20 עם משמעות חשובה. היא עוסקת בין השאר בנשים ובמעמדן והיא אחת מיצירות המופת שנכתבו במאה שעברה.

התזמורת באופרה היא ענקית ובנוסף יש "בנדה" של 14 נגני כלי נשיפה שיש להם תפקיד נכבד במהלכה והנגנים נמצאים הן על הבמה והן משני צידי היציע שבאולם. יש חלקים באופרה בהם העוצמה של התזמורת מעפילה על הזמרים וזאת בהתאם לפרטיטורה. לאורך כל האופרה התזמורת הייתה במיטבה.

שוסטקוביץ השתמש בכל כלי שבתזמורת ועל ההרכב העצום הזה הכולל תזמורת,מקהלה וזמרים רבים שלטה ביד רמה וקשה המנצחת קרי-לין וילסון ילידת קנדה ממוצא אוקריני. יש באופרה דמויות רבות אך רק שלוש דמויות מרכזיות והן האב-ולדימיר בראון, קתרינה-אנה שפז'ינסקאייה והמאהב-סרגיי-רומן מורביצקי.

העלילה הנה לא מורכבת.אישה עניה נישאת לסוחר עשיר. לאחר 5 שנות נשואין אין להם ילדים.היא טוענת שהאשם הוא הבעל. היא משתעממת בבית,מרגישה כלואה בו וכאשר הבעל נוסע לעסקיו היא מתחילה ברומן סוער עם אחד הפועלים.חמה משגייח עליה ומפריע לכוונותיה. בהזדמנות הראשונה היא נותנת לו רעל עכברים עם הפיטריות שביקש. גם הבעל עומד בדרכה וכאשר הוא מפתיע אותה היא ומאהבה-סרגי הורגים אותו.

שוטה העיר מגלה את הגופה במחסן וביום חתונתה עם מאהבה מודיע למשטרה. הם נעצרים, מועברים לסיביר ובדרך סרגי חושק באישה צעירה אחרת.היא רוצה גרביים ובעורמה קתרינה נותנת לו את גרביה והיא שעדיין אוהבת אותו לא חושדת בדבר.כאשר קתרינה רואה שהוא בגד בה ומוסר את הגרביים לצעירה דוחפת אותה לנהר ומתאבדת כי לכל חטא יש עונש ואין לה בעצם עבור מה לחיות.

לשפז'ינסקאייה קול חזק, נעים,עשיר בגוונים והיא הנמצאת ושרה רוב הזמן על הבמה עמדה בכך היטב אך היה חסר לי קצת רוך,עדינות,רגש,רומנטיקה ביחסיה אל מאהבה. הורגש סוג של קרירות ביחס אולי בגלל אופי התפקיד-אישה אכזרית, רוצחת.

למרות מעשיה היא זוכה לרחמי הקהל ואהדתו.קתרינה שונה כגיבורה מהאופרות המוכרות לנו. היא נכנסת כמיואשת ומשך הזמן משנה את התנהגותה והופכת לגיבורה חזקה. אין אנו יכולים לסמפט אישה כזו כי אין שום דבר סימפטי בה .היא רוצחת בדם קר ובכל זאת אנו מרגישים משהו כלפיה. היא עוברת מיאוש למעשים ומשלמת בסוף את המחיר.

האב-ודימיר בראון היה מצויין. בבס הבריטון שלו ומשחקו הוא הוכיח פעם נוספת את יכולתו למלא תפקידים ראשיים לא פחות טוב מאורחים מחו"ל ולעתים קרובות אפילו טוב יותר. הוא היה רשע, שתלטן, בעל תשוקה עזה, אך גם, לפחות בדיבור, מתחשב בצרכי אישה שבעלה רחוק ממנה.

סרגי-רומן מורביצקי-תפקידו כמאהב ואהבתו היו למראית עין בלבד כאשר מטרתו הייתה סיפוק מיני ריגעי ותועלת לא מינית נטולת רגש וכבוד אל האישה.בכל אלה הצטיין היטב.

ראוי לציון ולדימיר מטורין בשירתו בשני תפקידיו הקצרים-כומר ואסיר זקן שהיה נהדר ובעל בס עמוק והערב לאוזן וכן דאג ג'ונס כשוטה הכפר. כן היו טובים מאוד הזמרים הישראלים נח בריגר-מפקד המשטרה, יאיר גורן, ליליה גרצובה-אקסיניה,איילה צימבלר-סונייטקה,אלה וסילביצקי ופליקס ליפשיץ. התזמורת הייתה במיטבה.נגינתה הייתה הן עוצמתית כנדרש והן מרגשת בקטעים הרבים שהיא המרכז.

המקהלה הגדולה הודרכה היטב על-ידי מנצחה ישי שטקלר. הבימוי של יוליה פבזנר בעקבות הבימוי המקורי של אירינה מולוסטובה היה טוב, שמר על קצב הנכון של העלילה ועידן סצינות בוטות.החלטה נכונה הייתה לבטל את ההפסקה השניה ולהציג את שתי המערכות האחרונות ברצף.

התפאורה ג'ורג' ציפין מבנה עשוי קרשים מעץ בזויות שונות בהתאם לתמונות השונות לא הרשימה במיוחד. מעצב התלבושות עיצב נכונה את הלבוש של תושבי מצנסק העניים והפשוטים ושל הסוחר העשיר ומשפחתו. התאורה-ולדימיר לוקסביץ והתנועה-מינה קנטושוב היו טובות.

לראות או לא לראות: אופרה שונה מהאופרות האיטלקיות המוכרות, יצירה כבירה מיוחדת, מבוצעת היטב שחובה לחובב אופרה לראות.