|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שלוש פעמים נסעה תמרה רשף מקרית אונו לטרנסילבניה, שם נולדו הוריה ושם נספו רבים מאוד מבני משפחתה. פעמיים היו רגילות והשלישית הייתה מלאת הפתעות ● סיפורה של ישראלית שיצאה לטרנסילבניה עם בתה ונכדתה ומצאה שם סיפור
|
|
היסטוריה בטרנסילבניה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בטיול שורשים רגיל פוגשים קברים, מסיירים באתרים ובמקרה נדיר - גם פוגשים אנשים של פעם. מקרה כזה אירע לתמרה רשף מקרית אונו. היא נסעה עם בתה ונכדתה לטרנסילבניה, שם נולדו הוריה ושם נספה חלק ניכר מאוד ממשפחתה הענפה, ושם גם קרה המקרה.
שלוש פעמים נסעה לטרנסילבניה. פעמיים היו רגילות והשלישית הייתה מלאת הפתעות. אחת יוצאת-דופן במיוחד.
|
|
"קשה לבטא מה שמרגישים, כשבאים לארץ של כפרים עלובים, צריפים מטים לנפול, בלי מים זורמים ושירותי עץ בחצר, שבה מתרוצצים חזירים בבוץ, ויודעים שזאת הארץ שבה חיו סבא וסבתא, וסבא רבא וסבתא רבתא. ביקרנו פה, ביקרנו שם - בתי כנסת, בתי עלמין וגם... את אנושקה". גם לאחר שעבר זמן מן הנסיעה, ההתרגשות קצת חונקת בגרון.
"היה לנו מזל וליווה אותנו כמדריך לאיוש, סובוטניק נוצרי, מאלה שמקדשים את השבת. היהדות שבתה את לבו ובאוניברסיטה כתב דוקטורט על נדידת היהודים מגליציה לטרנסילבניה. בהיותו הונגרי ברומניה, סיפר לנו, הוא חש היטב את שנאת הזרים".
תוך כדי נסיעה במכונית המקרטעת של הוריו, גילו תמרה ולאיוש ששניהם מאותו הכפר. כלומר, סביהם היו בכפר שרמש. מקום שרק יוצאי הונגריה יידעו לבטא אותו נכון...
"אני יכול להביא אתכם אל דודה אנוש, שעוסקת בתפירת שמיכות בשיטות הישנות", הציע הנהג המדריך. ההצעה הייתה מסקרנת מאוד, כי סבתה של תמרה, התמחתה באותו כפר בשמיכות פוך וצמר.
כשהגיעו ולאיוש אמר לדודה הקשישה, כי האורחים מישראל, הגיבה זו בשיא הטבעיות: "יהודים מישראל? גברת פישר מור לימדה אותי את העבודה הזאת". האורחות פרצו בבכי נרגש, כי נפלו בדיוק על חניכתה של הסבתא.
|
|
|
|
|
גברת אנושקה והמחוגה [תמרה רשף]
|
|
|
אנושקה בת השתים-עשרה הייתה תלמידה טובה בבית-הספר והכומר הפציר שתמשיך בלימודיה. אמה נזקקה לעזרה בפרנסה לשבעת ילדיה והחליטה לשלוח את הילדה לעבוד אצל ידידתה היהודייה המבוגרת, שעסקה בתפירת שמיכות. הילדה התגוררה בבית המשפחה היהודית ושימשה עוזרת וחניכה כאחד - בצד עבודות הבית למדה את תעשיית השמיכות. "כל חיי עבדתי בתפירת שמיכות וממנה הפרנסה שלי, מגברת פישר".
לקראת הנסיעה, בתקווה לאתר מקומות הקשורים בהיסטוריה המשפחתית, הצטיידה תמרה בכמה תמונות-משפחה ישנות. באחת מהן נראית סבתא סרל פישר וליד השולחן, הנערה. אנושקה בת השמונים פלוס הסתכלה בעניין רב והגיבה בלי היסוס: "לא רואים שזאת אני בתמונה?" ואז הראתה את המזנון ובו, מאחורי הזכוכית, בין כלי החרסינה, תמונה של הזוג פישר ביום חתונתם. תמונה, שנתנו במתנה למזכרת לעוזרת הצעירה.
"כשעבדתי, אחד התפקידים שלי היה לנקות כל בוקר את המזרונים ומצעי המיטות מפרעושים. מפעם לפעם מצאתי מטבע בין המצעים. הלכתי לגברת והחזרתי לה את המטבע. סיפרתי לאמי שפעם מצאתי טבעת ופעם מטבע, ואימא אמרה לי שככה בודקים שאני ישרה"...
לכבוד האורחות פתחה את מסגרת העץ הגדולה, שעליה היא תפרה שמיכות והדגימה כיצד עשו אז את המלאכה. נראה שבכפרי טרנסילבניה עדיין תופרים כך גם היום. בידיה הייתה מחוגת עץ גדולה, שבקצה מחובר גיר לקישוט השמיכות בתכי תפירה. "קיבלתי את זה מהגברת, כשהיא עזבה אותנו בשנת 1935. קחו את זה במתנה", והושיטה לנינה את המזכרת מסבתא-רבא שלה.
היום מוצגת המחוגה על המזנון הגדול, מזכרת מדורות עברו.
|
|
|
סבתא סרל פישר (משמאל) ואנושקה הנערה (מימין) [צילום: תמרה רשף]
|
|
|
|
| תאריך:
|
04/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
04/04/2011
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ברוריה מקרית חיים
|
5/04/11 11:10
|
|
|
|
|
|
|
השבוע הלכתי לשמוע ולראות את שלמה מינץ מנגן בכינור ומנצח על תזמורת סימפונית ראשון לציון. כך, בזכות שלמה מינץ, שאהבתי מאז ומתמיד, התאהבתי בתזמורת סימפונית ראשל"צ שלא הכרתי ושלא שמעתי על אודותיה מימיי.
|
|
|
|
|
בגלריה על האגם בפארק רעננה מתקיימת תערוכת ציורים של האמנית ההרצליינית אירית זהר, בעלת משרד ידוע ומבוקש בארץ ובעולם למיתוג ולעיצוב מערכות שילוט. זהר, בעלת המראה העדין והשברירי, בשיער בלונד קצר וחיוך מבויש, רחוקה מתדמית האשה המצליחנית, האימתנית. היא הציגה כבר במסגרות קבוצתיות ואישיות ועל-פי המכירות, נראה כי האבסטרקט שלה מדבר הישר אל לב הצופים.
|
|
|
|
|
המוזיאון הממוקם ברחוב היפה ביותר בחיפה, כשממנו נשקף המראה המרהיב של המפרץ, פתח שתי תערוכות שכדאי וראוי עבורן לקפוץ לחיפה. בכלל, העיר עוברת בתקופה הנוכחית מתיחת פנים לא רק אסטטית, אלא ובעיקר מהותית. הכוונה לאמצעים שהעירייה משקיעה בהחייאת תחום התרבות והאמנות שבה. מה שמחזיר אותנו לזכרונות העבר, כשתיאטרון חיפה היה מספר אחד בארץ, היו בה כמה גלריות רציניות, כמו גולדמן, וראש העיר דאג להעביר אליה אנשי רוח, סופרים ושחקנים. זה עדיין לא הגיע לכך, אך היא בדרך הנכונה.
|
|
|
|
|
הבחירות להסתדרות המורים יתקיימו מחר (יום ג', 5.4.11), כאשר נשארו יומיים למועד ההצבעה שבו ייקבע האם המורים מוכנים למהפך היסטורי, שיש בו ממדים פמיניסטים ומידה לא מבוטלת של צדק חברתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא  עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
