זכויות אדם וניצול חווה

יורי גיא-רון הוא אשף יחסי ציבור מעולה. עוד לפני זכייתו בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין מיתג גיא-רון את עצמו כלוחם למען זכויות אדם. לצורך כך הוא הקים במשרדו את "מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות אדם", שמעניק סיוע משפטי חינם בנושאי זכויות אזרח, ואף שינה את שם משרדו ל"אדם עורכי דין". כשהתברר לו שכללי האתיקה של עורכי הדין דורשים שהפירמה תיקרא על שם הבעלים, מיהר גיא-רון למשרד הפנים והוסיף שם חדש לשמו - יורי אדם גיא-רון [לידיעת הגבאים]. המהלך אפשר לו לקרוא לפירמה בשם "אדם", ולבסס את מיתוגו כלוחם למען זכויות הנדכאים והחלכאים.

אבל כדי להגיע לצמרת צריך הרי גם כסף, והרבה. את הכסף, מתברר, עשה גיא-רון מחברה בשם "ג.פ אפיקי שיווק" הרשומה על שמו ועל שם כנרת אשתו. הונה של החברה הושג ממכירת שטחי פרסום בעיתונים לשיווק שירותי זנות ומכוני ליווי. השיטה הייתה פשוטה: החברה רכשה שטחי פרסום גדולים, ומילאה אותם במודעות שמכרה לסרסורים ולבתי בושת.

השוק המפוקפק הזה מניב רווחים גבוהים לעוסקים בו. מחירה של מודעה בקטגוריה זו עולה עד פי ארבעה יותר ממחירה של מודעה רגילה. עובדים לשעבר בחברה מעריכים שגיא-רון הרוויח בשיטה זו מיליוני שקלים. ועכשיו תשאלו איך תמיכה בסחר בנשים ובניצול גופן בתנאי עבדות משפילים מסתדרת עם הגנה על זכויות אדם? אכן צריך עיון.

כשהתחיל המירוץ לראשות לשכת עורכי הדין פתח גיא-רון בקמפיין יקר ומרשים. מיד אחרי זכייתו במשרה הנכספת החל היו"ר החדש לבנות תשתית שתאפשר לו להאריך ימים בתפקיד. את התורמים המרכזיים לקמפיין שלו - עורכי הדין שלמה כהן, רון גזית וצבי פירון - מינה גיא רון לתפקידי מפתח בלשכה. את המזכירה שלו מינה לעוזרת אישית, בשכר מופקע של 17 אלף שקלים (לאור העובדה שמדובר בעורכת דין צעירה שרק סיימה את בחינות הלשכה).

גיא-רון הוא ללא ספק איש חזון מרחיק ראות. הוא מבין שדימוי ציבורי הוא אומנם נכס מופשט אך יקר ערך, שצריך לבנותו בחכמה, וחשוב מזה - לדעת איך לתחזק אותו ביעילות. עם כניסתו לתפקיד הוא מינה את שמרית רגב לתפקיד דוברת לשכת עורכי הדין. רגב מרוויחה יותר משר בממשלה. שכרה עומד על 50 אלף שקלים בחודש (כך!), שממומנים מדמי החבר שמשלם כל עורך דין בישראל.

מעקב אחר פעילותה של הדוברת הנמרצת מגלה שהיא מתפקדת למעשה כדוברת אישית של גיא-רון. הרוב המוחלט של הדיווחים שהיא מעבירה לכלי התקשורת נוגע לפעילותו של הבוס: כמעט כל פגישה/ביקור/נאום/מכתב של גיא-רון מופצים בתפוצת נאט"ו לכל הכתבים המשפטיים. אתמול, לדוגמה, קיבלנו לדוא"ל של העיתון דיווח מפורט על נאומיו של גיא-רון בערב הוקרה למתנדבי 'שכר מצווה' בדרום, ובטקס הפרישה של השופטת איילה פרוקצ'יה.

פרשת מודעות הזנות הגיעה לאחרונה לסיומה, כשוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין פרסמה את החלטתה בעניינו של גיא-רון. הוועדה קבעה שפעילותו העסקית של גיא-רון הייתה "התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, בהיותה בלתי מוסרית ונוגדת את תקנת הציבור", אך קיבלה מחמת הספק את טענתו שהוא לא ידע מה עושה החברה שבבעלותו. חברי הוועדה כתבו: "החלטנו ליתן לך ליהנות מהספק ולא להעמידך לדין משמעתי, אך להעיר לך הערה חמורה בגין מצב דברים זה". לאור העובדה שאשתו היא המנכ"לית של החברה, המשמעות היא שלגיא-רון לא היה מושג מהיכן אשתו מרוויחה את הכסף שהופך אותו למיליונר. נשמע אמין.

תגובתו של גיא-רון: "החלטת הוועדה מדברת בעד עצמה".

כך או כך, הבחירות לקדנציה הבאה של ראש לשכת עורכי הדין נכנסות עכשיו להילוך גבוה, והמועמדים מחממים מנועים. זה הזמן להזכיר שמעבר לאתיקה השנויה במחלוקת של היו"ר המכהן, גיא-רון הוא גם בן טיפוחה של דורית ביניש. האיש מיצב את עצמו כלוחם למען האקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של ברק. השפעתו העמוקה של התפקיד מתבטאת בין השאר בשליטה על זהות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. שליטת הסיעה שלו בלשכה נובעת בין השאר מכך שרבים מעורכי הדין לא מטריחים את עצמם להשתתף בבחירות לראשות הלשכה. ובינינו, מה זה משנה מי ממנה את השופטים?