ילדה מבקשת עצמאות

השבוע הזדמנתי לבית משפחת צרתרבוים כדי להחזיר להם את הספר שהם השאילו לי פעם. כבר עמדתי לנקוש על דלתם, כשמתוך הדירה נשמעו פתאום צעקות אימים, אחריהן בכי, אחר כך משהו נשבר, ואז נפתחה הדלת ובפתח חלפה דמותה הסוערת של הבת הגדולה לבית משפחת צרתרבוים, בגיל ההתבגרות על-פי כל הסימנים.

"יש לכם אורח!" צווחה הנערה בקול ניחר כשהבחינה בי, "אני מקווה שלפחות אליו תתנהגו יפה!" וניגבה את עיניה האדומות, מחטה את אפה המרוט, טרקה את הדלת ושעטה הלאה במורד המדרגות. אחר כך שמעתי לחשושים, עין עצבנית הציצה מבעד לעינית, אחר כך שוב היו התלחששויות ואז נפתחה הדלת ומעברה השני דשדש לו חזי צרתרבוים בנעלי בית ובמבוכה.

"ערב טוב", משכתי באפי, "באתי להחזיר את הספר".

"תודה", עמד צרתרבוים לסגת אל תוך ביתו, כשלפתע התעוותו פניו בכאב כי אשתו בעטה בו מאחור. "אתה רוצה אולי... לשתות משהו?" הוא מישש את קרסולו.


הייתי צריך להגיד לא, לכן אמרתי כן. הוא הכניס אותי פנימה תוך החלפת מבטים רב-משמעיים עם נחמי אשתו, שהלכה להרתיח מים. התיישבנו ושתקנו.
"נחמדה, הבת שלכם", אמרתי.
"כן", אמר צרתרבוים, "מאוד אדיבה".
"וגם מוצלחת", הגיחה נחמי עם הקפה, "משקיעה בלימודים".
"ילדה נהדרת", התגאה חזי.
"אין כמוה", הסכימה נחמי.
"אנחנו לא יודעים מה לעשות איתה", התייפח חזי, "היא לא לומדת, לא עוזרת בבית, כל הזמן מתלוננת, צועקת, משתלטת על הטלפון, על המחשב..."
"היא", נאנחה נחמי, "טוענת שאנחנו הורים גרועים".
"תגיד לי", אחז בי בעלה בחוזקה, "אנחנו הורים גרועים?"
"לא יודע", פרפרתי בידיו, "אף אחד לא מושלם..."
"אז למה היא מאשימה דווקא אותנו?", הצטעקה אשתו.
"אתה יודע שהיא אומרת שאנחנו גומרים לה את המים החמים בכוונה?" הוריד עלי צרתרבוים סטירות זעירות.
"אבל היא", קבלה הצרתרבוימית, "היא יכולה לתפוס את המקלחת שעות על גבי שעות".
"אם היא לא מוצאת במקרר את האוכל שהיא אוהבת, אל תשאל איזה סצנות רצות פה".
"אבל אם יש אוכל, היא אומרת שאנחנו גורמים לה להשמנה ולחצ'קונים".
"בפסח היא שאלה מתי כבר תזכה לצאת מעבדות לחירות", אמרה נחמי בטון שעושה ייסורי מצפון, "עכשיו היא בוכה למה היא לא יכולה לחגוג יום עצמאות לעצמה".
"אדרבה", התקומם חזי, "שתכריז על עצמאות. נראה אותה מסתדרת בלי המנדט הבריטי".
"איזה בריטים?", נחרדה נחמי.
"אנחנו הבריטים", הסביר לה בעלה.
"והיא מה, פעילה בלח"י?" התלהטה המלכה האם, "סטירת לחי אני אתן לה!"

"תראו", גמגמתי, "זה דווקא לא רע שהיא רוצה להיות עצמאית".
"אבל היא לא יכולה", אמר חזי, "היא עוד לא בת 18".
"היא אומרת שאנחנו לא ראויים לה", אמרה נחמי, "בגלל זה היא מחפשת הורים אחרים".
"בעצם", הסביר חזי, "זאת הסיבה שהזמנו אותך להיכנס..."
"אני?", נבהלתי, "מה הקשר אליי?"
הם שוב החליפו ביניהם מבטים רבי משמעות.
"חשבנו שתוכל לעזור", אמרה נחמי, "אחרי הכול, יש לך קשרים בעיתון".
בקיצור, משפחת צרתרבוים מבקשת לפרסם כדלהלן: "בחורה טובה מבית ככה-ככה מחפשת הורים יד שנייה שיבינו אותה, יתחשבו בה ולא יגמרו לה את המים החמים. לפרטים נא לפנות למשפחת צרתרבוים, יש אפשרות לטרייד-אין".