אם נחזור ליוזמה הבינלאומית המתגבשת להקמת מועצה לאומית זמנית בסוריה, השאלה המיידית היא אם יש לה בכלל פרטנרים בדמשק. האם בשאר אסד יכול ו/או רוצה לנהל דיאלוג שבסיומו תקום קואליציה רחבה שאמנם תותיר אותו בשלטון, אך תחליש מאוד את מעמדו? ואם כן, האם שותפיו לשלטון, אחיו מאהר והממסד הביטחוני, יאפשרו בכלל אופציה כזו? לא בטוח.

על-פי דיווחים המגיעים ממקור סורי גולה בצרפת, בעל קשרים במפלגת הבעת', מצבו של בשאר, גם בתוך הממשלה, אינו פשוט כל עיקר. המקור יודע לספר על מפגש של בכירי המשטר הסורי שנערך ב-24 באפריל. נושא הדיון היה צורת הטיפול במתקוממים. הדיון היה סוער במיוחד ובמהלכו כמעט גלשו המשתתפים לתגרת ידיים. הסתמנו שני מחנות: המחנה הראשון, המכונה לצורך העניין 'המחנה המתון', כולל דמויות כגון בות'יניה שעבאן, הדוברת של אסד, שר החוץ לשעבר פארוק א-שרע, אנשים בדרג בינוני ונמוך במפלגת הבעת' ורוב האדמיניסטרציה הסורית.

המחנה השני הוא מחנה הנִצים הרדיקליים הדורשים ומיישמים קו נוקשה וברוטלי של דיכוי המפגינים. עם הנצים נמנה מאהר אסד, האח של, העומד בראש המשמר הנשיאותי ומפקד על הדיוויזיה הרביעית, שביצעה את הדיכוי בעיר דרעא. עוד במחנה זה: גיסו של בשאר אסד, ראש המודיעין הצבאי אסף שאוקת, הנשוי לאחותו בושרה, ראש המודיעין הכללי הגנרל עלי ממלוכ, וגם מה שהמקור הסורי מכנה "האקזקוטיבה הרדיקלית של מפלגת הבעת'".

על-פי הדיווחים, באותו יום התעורר ויכוח אדיר בין פארוק א-שרע לאסף שאוקת, ובמהלכו הרים שאוקת יד על א-שרע. זו כבר הפעם השנייה במהלך המשבר שמגיע דיווח על כך שא-שרע הוכה. במקביל פרץ ויכוח מר בין בות'יניה שעבאן למאהר אסד, שהסתיים כאשר מאהר שלף את אקדחו, הניח אותו על השולחן וסיכם: "זו הדרך הנכונה לטפל בהפגנות".

"בכל המהלך הזה בשאר נותר דומם. הוא חלש ולא מסוגל לעצור את אחיו מאהר ולא את גיסו אסף שאוקת". דברי המקור, העוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בסוריה, מצטרפים לדיווחים מן השטח שלפיהם ציווה מאהר על כוחותיו לירות במפגינים אש חיה בכינון ישיר, בניגוד להוראותיו של בשאר.

המקור, שמכיר את בשאר אך רחוק מלחבב אותו, מדגיש בעיקר את חוסר האונים שלו. הוא מספר שאסמה אסד, אשת הנשיא, פעילה מאוד בשבועות האחרונים בניסיון למזער נזקים למשפחתה. לדבריו היא חוששת שהדיכוי הברוטלי יוביל לנפילת משפחתה הקרובה, ונעזרת באביה, איש עסקים אמיד המתגורר בבריטניה, כדי לשגר לבריטים ולצרפתים מסרים שלפיהם בשאר מוקף קיצונים הדורשים דיכוי, וכי יש לתת לו זמן כדי לממש שינוי כלשהו.

יתרה מזאת. לדברי המקור, בשאר חושש מאחיו מאהר לא פחות - ואולי יותר - מאשר מן המתקוממים נגדו. תסריט הבלהות של בשאר הוא הפיכה בארמון שתתבצע בידי מאהר והרדיקליים הנציים. בניסיון למנוע את האפשרות הזאת, אומר המקור, בשאר מכין צעדי מנע בשיתוף גנרלים ממוצא סוני. אם כן, ייתכן שזהו מקור השמועות שלפיהן שר המודיעין עלי ממלוכ נמנה דווקא עם הגורמים המחפשים גשר לשיחות עם האופוזיציה הסורית.

למרות המסר של שעבאן, מתרבים הסימנים שגם בארמון בדמשק מחלחלת התחושה שאי-אפשר יהיה להמשיך במצב הנתון עוד זמן רב. לדברי מקורות בביירות, מסרים מדמשק מועברים כל העת בצינורות דיפלומטיים על-ידי גורמים בצמרת הסורית, ולפיהם אסד מחפש דרכים להידברות עם האופוזיציה. שני האישים המזוהים עם חיפוש צינורות תקשורת הם שר החוץ לשעבר פארוק א-שרע, שמשפחתו במקור מדרעא, ושר המודיעין עלי ממלוכּ, שיש לו קשרים טובים עם צמרת המודיעין הבריטי. הטענה שעולה מדמשק היא שבהיעדר מנהיגות ברורה אין עם מי להידבר.

זו טענה שאין להקל בה ראש. נכון להיום, אין אף מנהיג או קבוצת מנהיגות המסוגלים לאגד תחת כנפיהם את האופוזיציה הסורית על שלל פלגיה האתניים, הדתיים והחברתיים. הפאזל המורכב של קבוצות אופוזיציה כולל כוח חדש ונועז של פעילי אינטרנט צעירים הנמצאים בקשר יומיומי עם אנשים בשטח שמעבירים להם עדויות מן ההתקוממות, לצד פעילים ותיקים יותר למען זכויות אדם, כמו גם ערב-רב של אינטלקטואלים גולים ובכירים לשעבר במשטרו של אסד. לכל אלה יש לצרף גם את ארגוני הגולים הכורדים, וכמובן את האחים המוסלמים. בין הארגונים הללו יש משקעים, יריבויות וחשדות הדדיים. איחודם לקואליציה שתהווה משקל-נגד למשטר בדמשק הוא משימה הרואית. לא פחות.

על הרקע הזה מדווחים מקורות דיפלומטיים על היווצרותו של ציר טורקי-מצרי-קטרי, הפועל בימים האחרונים להקמת מועצה זמנית של ארגוני האופוזיציה הסוריים על-פי הדגם של מועצת המורדים הזמנית בבנגזי.

לדברי מקורות דיפלומטיים, בטורקיה מתנהלים כרגע מגעים אינטנסיביים לארגון כנס של האופוזיציה הסורית בעוד כעשרה ימים באיסטנבול. המארגנים הם אנשי המחלקה הבינלאומית במפלגת החופש והצדק של ראש הממשלה ארדואן. לכנס יוזמנו נציגים מקשת רחבה של ארגונים, כולל הכורדים והאחים המוסלמים. השלב הבא, אומרים המקורות, הוא פסגה בקהיר, שאליה יוזמנו כ-300 מנציגיה הבולטים של האופוזיציה הסורית, ואלה יקימו מועצה לאומית זמנית בדומה לזאת שהוקמה בלוב. המועצה הלובית קיבלה הכרה בינלאומית, ראשית על-ידי צרפת ובהמשך על-ידי הקהילייה הבינלאומית. אם התוכנית תעלה יפה, מוסיפים המקורות, יש סיכוי סביר ששר החוץ הצרפתי אלן ז'ופה יגיע לכנס בקהיר.

היוזמה הזאת שונה מהותית מהיוזמה שעליה דיווחנו בטור זה בשבועות האחרונים, היוזמה של מפלגת הרפורמה הסורית בראשות פאריד גאדרי בשיתוף עם ארגוני אופוזיציה סוריים מקרב הסונים, הכורדים והדרוזים - לייצר קואליציה רחבה של ארגונים שתשאיר את האחים המוסלמים מחוץ לתמונה. שאלת שילובם של האחים המוסלמים צפויה להיות אבן הנגף של כל קואליציה עתידית שתיווצר בסוריה, עם בשאר אסד או בלעדיו. אולם ככל שזה תלוי בטורקים, תמיכתם באחים המוסלמים הסורים ברורה. מנהיגם, מוחמד ריאד שאקפה, מבקר באחרונה בטורקיה לעתים מזומנות, ועל-פי מקורות בביירות המקורבים למודיעין הטורקי, שאקפה צפוי לעזוב את מקום גלותו בתימן ולהשתקע בקרוב באיסטנבול.

אם היוזמה המדינית החדשה תתגבש לכלל מהלך דיפלומטי ממשי, יהיה זה ניצחון ראשון של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, השואף למצב את טורקיה כמתווכת-על אזורית. עד כה מאמציו של ארדואן לא צלחו. בעוד חודש צפויות להתקיים בטורקיה בחירות, והצלחה דיפלומטית של ארדואן צפויה להשתקף גם בקלפי.

מעבר להצלחתו האישית של ארדואן, ובמיוחד, כאמור, לקראת הבחירות - לטורקים יש עניין ישיר בכל המתרחש בדמשק, שכן לאי-היציבות בסוריה יש השלכות פוליטיות, צבאיות וביטחוניות ישירות על אנקרה. הטורקים עוקבים מקרוב מאוד אחר המתרחש בדמשק. על-פי העיתון הטורקי 'סבאח', לפני קצת יותר מחודש, במהלך ביקור חשאי של ראש ה-CIA ליאון פאנטה בטורקיה, העלה בפניו ראש שירות הביון הטורקי האקן פידאן הצעה לסיום המשבר בסוריה על-ידי הצעת מקלט מדיני בטורקיה למשפחת אסד. על-פי הפרסום ביומון הטורקי, פידאן ביקר בדמשק ערב המפגש והעביר מסר אישי מראש הממשלה ארדואן לבשאר, שבו האיץ בנשיא סוריה "להיענות לרצון העם ולבצע שינויים מרחיקי לכת". אולם בשאר איחר להגיב, והאשים גורמי חוץ במשבר בסוריה.

כעת אומרים גורמים באופוזיציה הסורית כי ההצעה לבשאר הייתה מרחיקת לכת הרבה יותר. לדבריהם, הטורקים העלו לפני בשאר הצעה לירידה מכובדת מן השלטון תוך מתן ערבויות לשלומו ולשלום משפחתו. לדברי המקורות, הטורקים הציעו לבשאר את האופציה לשהות בטורקיה כאורח תחת חסותה של הממשלה והגנתה לתקופה ממושכת, שבסופה ישוב בשאר לסוריה או שלא ישוב כלל. באותה תקופה, כך על-פי המקורות הסוריים הגולים, ימונה ראש ממשלה זמני, שיוביל משא-ומתן עם ארגוני האופוזיציה הסורית לקראת הקמת ממשלה חדשה שתכלול גם את האחים המוסלמים, אולם השלטון העלאווי יישמר.

אין אפשרות לאמת את התיאור הזה, אולם יש בו די כדי להדגים את רמת המעורבות והמרכזיות שמייחסים ארגוני האופוזיציה הסוריים לטורקיה. על-פי המקורות הללו, לטורקים יש אפילו מועמד מועדף משלהם לכהן כראש ממשלה סורי זמני. האיש הוא הגנרל חסן טורקמני, שר ההגנה הסורי לשעבר וכיום עוזר של סגן ראש ממשלת סוריה ואדריכל היחסים בין סוריה לטורקיה.