|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרפורמה בחטיבות העליונות תעלה את שכר המורים ב-50 אחוז, אך דורשת מהם כמעט להכפיל את היקף עבודתם. לא כל המורים מתלהבים. "התלמידים יישבו מול מורים מותשים", מתריעים חלקם ומציעים רפורמה אחרת: "יש צורך בהקטנת הכיתות ולא בתוספת שעות"
|
|
טקס החתימה על רפורמת עוז לתמורה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "בתור אם לשישה ילדים שרוצה להגיע הביתה בשעה סבירה, אני לא רואה איך אוכל לקחת חלק בתוכנית. את הכסף הנוסף שארוויח אצטרך להוציא על צהרונים ועל מטפלים רגשיים בילדיי המוזנחים" | |
|
|
|
|
איזו משתי ההטבות הבאות הייתם מעדיפים - חמישה ימים בבית או ארוחת צהרים עם הילדים במשך כל השנה? החלטת משרד החינוך לקצר את החופש הגדול גרמה השבוע למורים רבים לשנות את תוכניותיהם לימי הקיץ האחרונים. אולם הרפורמה החדשה, 'עוז לתמורה' תשנה הרבה יותר תוכניות לשנה הקרובה, וכנראה שגם לשנים שיבואו אחריה. האם הרפורמה החדשה תתרום לשיפור מערכת החינוך, או שמא כתוצאה מהחלתה יימצאו התלמידים בסופו של יום מול מורים עייפים, שחוקים ומותשים? במסגרת הרפורמה, שיישומה יחל כבר בשנת הלימודים הבאה, יזכו המורים לתוספת שכר משמעותית, אך יחד עם זאת הם יידרשו לשהות שעות נוספות רבות בין כותלי בית הספר. לאחר למעלה מעשור של דיונים, חתמו בראשית השבוע שרי החינוך והאוצר ויו"ר ארגון המורים על רפורמת 'עוז לתמורה' בחטיבות העליונות, ובכך הצליח שר החינוך גדעון סער להביא להשלמת הרפורמה בכלל מערכת החינוך. "ציון דרך היסטורי" - כך הגדיר סער את החתימה, שהתקיימה בטקס חגיגי במשרד ראש הממשלה בירושלים. אך החתימה גררה אחריה גם תגובות מאושרות פחות. בחדרי המורים הועלו חששות מההצטרפות, ובמרכז השלטון המקומי מיהרו להודיע כי לא יחתמו על ההסכם. במסגרת הרפורמה יעלה שכר המורה ב-51 אחוז, ומחצית מהמורים יקבלו מדי שנה מענק הצטיינות בגובה של עד 8,000 שקלים; אך מנגד, יגדל היקף עבודתם מ-24 שעות שבועיות ל-40. תוספת השעות תופנה ללימוד בקבוצות קטנות במסגרת "שעות פרטניות", ולמה שמכונה "שעות תומכות הוראה" שבמסגרתן יקיימו המורים עבודות כגון הכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים. לשם התאמת סביבת הלימוד לשבוע העבודה החדש יושקעו מאות מיליוני שקלים בשיפור התנאים הפיזיים בבתי הספר. מה חושבים על ההסכם אנשי החינוך? אילנה (שם בדוי), מורה באולפנה באזור ירושלים, מביטה על ההסכם בעיניים מיואשות: "בתור אם לשישה ילדים שרוצה להגיע הביתה בשעה סבירה, אני לא רואה איך אוכל לקחת חלק בתוכנית. היקף העבודה שלי כיום עומד על 18 שעות שבועיות שבהן אני מנסה להפיק את המקסימום כמורה". תוספת השכר המשמעותית שמנגד אינה מנחמת אותה: "את הכסף הנוסף שארוויח אצטרך להוציא על צהרונים שיקלטו את ילדיי אחר-הצהריים, ועל מטפלים רגשיים שינסו לתקן את העוול שייגרם להם. בסוף יום העבודה, כשאחזור הביתה, ילדיי יפגשו אמא מותשת שלא מסוגלת להעניק את תשומת הלב שהם זקוקים לה". הפגיעה, לדבריה של אילנה, תהיה לא רק בילדיה האישיים כי אם גם בתלמידיה, ש"יישבו בכיתה מול מורה עייפה שאמנם נמצאת שעות רבות בבית הספר, אך מתקשה לעבוד במרץ. כדי לייעל את המערכת", היא מציעה, "יש צורך בהקטנת הכיתות ולא בתוספת שעות. את לימוד השעות הפרטניות אפשר להציע לסטודנטים להוראה". |
|
| הרב אבישי מזרחי, הישיבה התיכונית פתח-תקווה: "עד היום מורים הקדישו בביתם שעות רבות לבדיקת מבחנים ולהכנת מערכי שיעור. את השעות הללו אף אחד לא ספר, וכעת עם יישום הרפורמה - נתוגמל עליהן" | |
|
|
|
ומנגד, הרב אבישי מזרחי מהישיבה התיכונית פתח-תקווה מספר כי בחדר המורים קיימת אווירה של התלהבות נוכח חתימת ההסכם, וגם הוא באופן אישי מביע תמיכה: "אני מרגיש שזאת בשורה גדולה למורים, להורים ולתלמידים. נכנסות שעות רבות למערכת, ואם עושים את החשבון, יחד עם מורי ההסתדרות מדובר על למעלה ממאה אלף מורים שצריכים לתת שש שעות פרטניות – ובסך הכול תוספת של 600 אלף שעות פרטניות בשבוע".
מעבר לתרומה לתלמידים, מתייחס הרב מזרחי גם לצד של המורים: "המורה לא מסיים את עבודתו בצאתו מבית הספר. עד היום מורים הקדישו בביתם שעות רבות לבדיקת מבחנים ולהכנת מערכי שיעור. את השעות הללו אף אחד לא ספר, ועם יישום הרפורמה נתוגמל עליהן". יחד עם זאת, הוא מתקשה לקבל את רעיון מענקי ההצטיינות: "העתיקו כאן דפוס ששייך לעולם ההיי-טק, וצריך לזכור שבתוך עולם החינוך זה קצת יותר מורכב. אני מסתייג מהנושא וחושש שהוא עלול ליצור תחרותיות שתסב הרבה נזק למערכת".
תומך נלהב נוסף של הרפורמה הוא אמנון אלדר, מנכ"ל רשת החינוך אמי"ת, המעסיקה כ-4,000 מורים. "אני קורא למורים לא להחמיץ את הרגע ולהצטרף! זאת הזדמנות פז לעשות שינוי גם כלפי עצמכם וגם כלפי מערכת החינוך", אומר אלדר בהתרגשות. לדבריו, במקביל לקיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות, עלה רף הדרישות מהמורים להישגים לימודיים וחינוכיים. "אני, כראש רשת, יכול להעיד שעם השנים נוצר יותר ויותר עומס על המורים".
לדעתו של אלדר, ההסכם ייתן פתרון לבעיה זו: "אחת הבשורות שמביאה איתה הרפורמה היא השעות הפרטניות, אשר באמצעותן יוכלו המורים לסייע לתלמידים חלשים מחד ולקדם תלמידים מצטיינים מאידך". מובן שגם הכסף מדבר: "עם החלת הרפורמה והעלייה הדרמטית בשכרם של המורים, הם לא ייאלצו לחפש עבודות נוספות".
כמי שעומד בראשה של רשת חינוך דתית, אלדר מודע לבעיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות אלה ומציע להשתמש ברפורמה לשם הפחתת התשלומים בחמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי): "שעות רבות של לימודי יהדות ממומנות היום על-ידי ההורים, דבר שמייקר את שכר הלימוד. הרפורמה יכולה לתת הזדמנות לבחון מחדש את איגום המשאבים, כך שלמשל 'שעות סדר' שיש בישיבות תיכוניות תוכלנה להיכנס במסגרת השעות הפרטניות". בימים הקרובים מתכוון אלדר לפנות ליו"ר מנהל החינוך הדתי, ד"ר אברהם ליפשיץ, ולראשי רשתות חינוך דתיות נוספים כדי להציע להם את הרעיון.
|
|
ויחד עם הפתרונות שמביאה איתה הרפורמה, מצביע אלדר על בעיה בוערת במיוחד: "לא ייתכן שבאותו חדר מורים ישבו עובדי הוראה שמחזיקים ביד הסכמי שכר שונים! הבעיה הזו קיימת בבתי הספר השש-שנתיים (חט"ב+תיכון, ר"ו) כאשר מורי חטיבות הביניים החברים בהסתדרות המורים מלמדים במתכונת 'אופק חדש', ומורי התיכון שחברים בארגון המורים צפויים להצטרף ל'עוז לתמורה'". אז מצד אחד אלדר מברך את שר החינוך על הרפורמה החשובה, אך מצד שני הוא קורא לו בדחיפות "לאחד את תנאיהם של המורים במוסדות מסוג זה!"
נראה שקריאתו של ראש רשת החינוך הדתית אינה מנותקת מהמציאות. גורמים בכירים במשרד החינוך מסרו ל'מקור ראשון' כי "כיום, כאשר הן הסתדרות המורים והן ארגון המורים לוקחים חלק ברפורמה, אנו מובילים מהלך שבמסגרתו ישבו שני הארגונים במטרה לגבש הסכם שיהיה אחיד ומקובל על כולם". העניין נרמז גם בדבריו של שר החינוך במסיבת העיתונאים שהתקיימה בתחילת השבוע: "הרפורמה הזו היא עידן חדש במערכת החינוך וביחסים בין ארגוני המורים".
על-פי המתווה שהוצג לפני מספר ימים, המנהלים יעריכו מדי שנה את כלל המורים בהתאם למודל שתפתח הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. בתום שנת הלימודים יקבלו מורים מצטיינים מענקים וקידום בדרגת השכר, ואילו במקרה ההפוך, תשמש ההערכה לפיטורים פדגוגיים.
בניגוד לאלדר, החושש ממערך התגמול הזה, יש מי שרואה בחיוב את העובדה שהרפורמה תיצור למורים מסלולי קידום על בסיס הערכה והצטיינות. עדית רובין, מורה ומרכזת תוכניות מצוינות בתיכון הרטמן בירושלים, מצדדת בתגמול כזה, ורק סבורה כי ההערכה צריכה לכלול כמה כלים, כדי שתהיה הלימה בין המטרות לבין דרכי היישום של התוכנית: "אני באופן אישי לא חושבת שההצלחה בבחינות הבגרות היא המדד החינוכי היחידי של מורה בבית ספר תיכון. יש מדדים ארוכי טווח שמסוגלים לבחון, מעבר לשינון של ידע, גם את הכנתם של התלמידים לחיים בוגרים. הצלחתו של המורה נבחנת לא רק בתוצאות הבחינות שישיגו תלמידיו, אלא גם ובעיקר ביכולתו לחנך אותם לגדול כאזרחים מעורבים, ביקורתיים ואחראים חברתית, המסוגלים לתרום לסביבתם".
לדעתה של רובין, בעת בניית מנגנון ההערכה יש לקחת בחשבון את פרמטר המשוב של התלמידים והוריהם על בית הספר, כנהוג במוסד שבו היא מלמדת, "דבר שישקף את יכולותיו של המורה לא רק ברמה הפדגוגית כי אם גם החינוכית".
|
|
ומנגד, טלי, נציגת ארגון המורים באחד התיכונים באזור המרכז, חוששת מהלא נודע: "יש עמימות גדולה לגבי ההסכם", היא אומרת. "עדיין לא הצלחתי למצוא פירוט מלא של פרטי הרפורמה, ולדעתי זו הסיבה שמורים עדיין לא פנו אליי, כנציגת הארגון, להביע את עמדתם לגבי התוכנית. כל תהליך המו"מ נערך ללא שיתוף המורים, ורצונותיהם לא נלקחו בחשבון. כשנכנסתי לאתר ארגון המורים, גיליתי שהפורום נסגר, ככל הנראה מיד עם חתימת ההסכם, דבר שמונע את היכולת שלנו לקיים שיח בין חברי הארגון!"
בהתייחסה לפרטים שכבר פורסמו היא אומרת: "מה שברור, שזו לא בשורה כזאת גדולה. זוהי אינה רפורמה אלא הסכם שכר קיבוצי". כחיזוק לדבריה מזכירה טלי את השביתה הגדולה ב-2007 שנמשכה כשלושה חודשים, ובמסגרתה קראו המורים להקטין את מספר התלמידים בכיתה, להחזיר שעות לימוד שקוצצו, לשפר את תדמית המורה בישראל ולפתור את בעיית האלימות בבתי הספר. "ברפורמה הזו אני לא רואה מענה לאף אחת מהבעיות הללו!", היא אומרת.
גם על ייעודן של תוספת השעות היא מותחת ביקורת: "הרעיון של שעות תומכות הוראה הגיוני ביסודו, אבל נכון להיום אין תנאים מתאימים: המרחב הפיזי לא תמיד מספיק, ובדרך כלל אין יותר ממחשב אחד בחדר המורים. צריך לדאוג לתנאים אלו עוד לפני שמכילים הרפורמה".
אך עם כל הביקורת, נציגת ארגון המורים סקפטית לגבי יכולתה שלא להצטרף לרפורמה: "כל הזמן אומרים שיש אפשרות בחירה, אך ברור לי שבעוד כמה שנים ההצטרפות לרפורמה תהפוך לנורמה ואפשרות הבחירה תבוטל".
בארגון המורים הודפים טענות אלו: "ההצטרפות לרפורמה הינה וולונטרית ולפיכך אין בכוונתנו לחייב אף מורה להצטרף אליה. בנוגע לפורום, סגירתו נעשתה כבר לפני חודשים ספורים בהעדר עניין של המורים". לגבי הטענה שהמו"מ נערך ללא שיתופם של המורים אומרים שם: "אנחנו לא יכולים לקחת איתנו את 50 אלף המורים החברים בארגון לפגישות מו"מ. המורים שמו את מבטחם בנו על-מנת שנדאג לרווחתם, ומתוקף כך אנו פועלים".
ההחלטה ליישם את 'עוז לתמורה' נתקבלה לראשונה עוד באוגוסט 2000 והופעלה כפיילוט בחמישה בתי ספר עד לשנת 2003. חנה מנור, מנהלת מקיף א' באשדוד שלקח חלק בניסוי, חושבת שיש ביכולתה של הרפורמה לפתור מגוון של בעיות. "עם הפעלת הפיילוט נרשמה עלייה מיידית בהישגי הילדים ובתוצאות הבגרות, ובמקביל ירידה ברמת האלימות", היא מספרת. לדבריה, "השינוי תרם גם למורים, שעיצבו תפישת עולם שלפיה התלמיד יכול לקבל עזרה גם מעבר לשעות הלימודים. זאת בשונה ממה שאני רואה בבתי ספר אחרים, שם למורים יש פחות מודעות".
בשבועות הקרובים יושלמו הניסוחים המשפטיים של הרפורמה, תוך כוונה לחתום על הסכם קיבוצי כבר במהלך הקיץ.
|
|
עקרונות הרפורמה 'עוז לתמורה'
|
| ▪ ▪ ▪ |
- תוספת שכר של 51.35% על-פי החלוקה הבאה: 42% בגין הרפורמה, 7.25% בגין תוספת הסתדרות, 2.1% בגין שחיקה.
- המורים יזכו למענקים על בסיס הערכה והצטיינות.
- שבוע העבודה יתארך מ-24 שעות ל-40: 24 שעות פרונטליות, 6 שעות פרטניות ו-10 שעות תומכות הוראה.
- המורים יחתימו כרטיס בשעון נוכחות.
- המורים יזכו לקידום, לקביעות ולתגמול על-פי מנגנון הערכה שייבנה על-ידי ראמ"ה ('הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך'). מחציתם יקבלו מדי שנה מענק הצטיינות.
- תוספות שכר יוענקו על בסיס פיתוח מקצועי.
- הליך הפיטורים הפדגוגיים יקוצר לשנה אחת במקום שנתיים.
- קביעות למורה חדש תוענק לפי מודל ההערכה.
- שינוי פיזי: יוקמו פינות עבודה וחדרים ללמידה בקבוצות.
|
|
| תאריך:
|
05/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2011
|
|
רעות וילף
|
|
365 מיליון שקלים לחיזוק כלכלת ירושלים אושרו השבוע על-ידי הממשלה, בישיבה חגיגית במצודת דוד. 290 מיליון שקלים מהסכום הם במסגרת תוכנית 'מרום', תוכנית חומש אותה מקדם ראש הממשלה בשיתוף עם עיריית ירושלים, והרשות לפיתוח העיר.
|
|
|
|
|
בין הנכבה לנכסה שב מוסף 'הארץ' לעסוק בעניין חביב עליו: פשעי המלחמה של ישראל ב-48'. לפי הטענה הפעם, הפגזה מכוונת היטב של היהודים לתוך מרכזי אוכלוסיה אזרחית בחיפה היא שגרמה למנוסה ההמונית של ערביי העיר.
|
|
|
|
|
סעיף 113א לחוק העונשין קובע: "מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים".
|
|
|
|
|
גורמי המשפט ואכיפת החוק, ובראשם מערכת בתי המשפט, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות וגורמי החקירה, פועלים, ובצדק, למנוע מצב שבו אישים מקורבים ימונו באופן בלתי תקין למשרות רמות, תוך ניצול שררה או מעמד מיוחד. הלהט להכות ולבער תופעה זו אינו מיושם, משום מה, דווקא כאשר בכירים במערכת המשפט/התביעה לוקים בעצמם במעשים דומים. הפעם עסקינן בשופט בית משפט מחוזי זכריה כספי ובתובעת עו"ד מיכל רוזן-עוזר.
|
|
|
|
|
אם הייתי צריכה לבחור הצגת תיאטרון אחת ויחידה כדי לראות במהלך 12 חודשים או יותר, הייתי בוחרת את דון ג'ואן בתיאטרון גשר. בגלל התיאטרון, השחקנים והמוזיקה וכמובן בזכות מולייר וכל מאות האמנים שהשתמשו בנושא.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
