אורח חיים בריא לילדים ולנוער

כרגיל, הייתה זו חגיגה לשוחרי הז'אנר המוכר והחביב. נראה כי השנה הושם הדגש על אקטואליה, על הקשר בין קריקטורה ופוליטיקה ועל השאלה האם יש לה בכלל השפעה על הנעשה במציאות. סרטי אנימציה על התקשורת מצביעים על יחס שלילי לאופן בו כלי התקשורת ממלאים את ראש האדם בגיבובי שקרים וידיעות אין ספור. בסרט אחד מתואר שדרן הרדיו כייצור נלעג שמוסר לנו אינפורמציה בין צחצוח השיניים והגילוח ולבסוף נותן את התפקיד לתוכי המדבר שלו...אולם ע"פ סרט אחר יש לתקשורת גם משמעות חיובית: היא מקשרת ומקרבת בני האדם בתבל כולו, כמו בעקבות צפייה במשחק כדורגל.

פרילנסרים, אף ששמם מרמז על חופש הפעולה שלהם לעבוד מול כמה מעסיקים במקביל, נדרשים פעמים רבות לעבודה בלעדית מול כלי תקשורת אחד. אולם כיוון שאינם שכירים, הם אינם זכאים לזכויות הסוציאליות הבסיסיות של עמיתיהם: ללא ימי חופשה, ללא דמי מחלה, ללא דמי הבראה וללא הפרשה לפנסיה (מיעוטם יכולים להרשות לעצמם להקים קרן פנסיה עצמאית).

השינויים שחלו ברפואה הפלסטית והאסתטית, על ענפיה השונים בעשור האחרון, מאפשרים להרבה יותר פציינטים לשלב ניתוחים להצערת הפנים, יחד עם שימוש בשאר הטכניקות בתחום, כדי להשיג מראה צעיר, רענן, ובעיקר מראה טבעי שלא מכריז בקולי קולות: "הביטו, עשיתי ניתוח".

בתערוכה, שתוצג בהמשך אחרי התצוגה בבית העירייה ברחבי דנמרק, מוצגים צילומים של שניים: הצלם האמנותי הישראלי המתמחה בצילומי נוף עותקי נשימה, לאוניד פדרול, וצלמת העיתונות הדנית פמלה יוהל, שצילומיה מדרום אמריקה ומאפריקה הקנו לה שם עולמי כמי שהזווית האנושית קרובה לליבה. התערוכה נערכת כמה חודשים לאחר שבאוסלו זכו בפרס נובל כמה ישראלים. התערוכה ממצקת את הקשר המתמשך בין העם היהודי והעם הנורבגי, שבא לידי ביטוי במלחמת העולם השניה, כשמלך דנמרק חילץ בספינות את כל יהודי דנמרק בלילה אחד, לפני שעמדו להיות מגורשים למחנות ריכוז והשמדה בידי הנאצים. כמו-כן, לא תישכח תמיכתם בהקמת מדינת ישראל.

בוקר יום ראשון, 21.8.11, נסעתי לאשדוד - 20 דקות נסיעה מתל אביב, יומיים לאחר שהעיר החמישית בגודלה בארץ נפגעה משבעה טילי גראד אירניים שנורו מעזה והתפוצצו בקרבה.