הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   דת ומסורת  היסטוריה  מוניציפלי/מקומי  נדלן 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 שיף נעמה
 שוב שמואל
 שוב אביעד
 שוב משה
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הטעות של העליון בעניין שיחות נתניהו
12/08/2017   |   יוסי דר
 
 
 
חוסר השוויון בארה"ב גדל
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מועמדי הצללים
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
קנו רחוב בסן פרנסיסקו
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חמאס מאתגרת את מחמוד עבאס
11/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בניין 770 בכפר חב''ד שהוקם על שטחו של כפר תוחלת שפורק ותושביו אולצו להתפנות מבתיהם [צילום: אלי אלון]
בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני
בתחילת שנות ה-70 החליטה הממשלה לעקור את תושבי תוחלת מכפרם. הם פונו לישוב אזור ולישובים נוספים. כפר תוחלת פורק ושטחו סופח לכפר חב"ד ונבנו עליו שכונת הווילות של כפר חב"ד ובניין 770

>
>
>
סיפור עלייתם והתיישבותם בארץ ישראל של יהודי תימן, עוד מתחילת המאה שעברה, וגם לאחר קום המדינה, מופלא ומרתק אך לווה בלא מעט אירועים ופרשיות טרגיות שנגרמו כתוצאה מהתנשאות, זלזול ואף התנכלות מצד המוסדות ואנשי הישוב הוותיקים בארץ כלפי עדה זו. המפורסמות שבהן: גירוש התימנים מכנרת בשנת 1930 ו"פרשת ילדי תימן": היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בשנות המדינה הראשונות.

פרשה פחות ידועה שפרטיה פחות מוכרים, היא פרשת כפר תוחלת: בתחילת שנות ה-70 אילצה למעשה מדינת ישראל את כל תושבי כפר תוחלת, שרובם נמנו על העדה התימנית, לעקור מכפרם ולעבור למקומות ישוב אחרים. כפר תוחלת (יש הקוראים לו עד היום מושב תוחלת) שכן בצמוד לכפר חב"ד ורק כביש צר הפריד בן שני הישובים. אנשי כפר חב"ד שאפו להתרחב ועוד בשנת 1958 פנו למוסדות ההתיישבות וביקשו לספח לכפרם את שטח תוחלת בטענה שתושבי תוחלת אינם עוסקים בחקלאות, והשטח החקלאי שהוחכר להם לא מנוצל כראוי, ולכן יש להעבירו לשטח כפר חב"ד - כך ינוצל טוב יותר.

בזכות קשריהם הטובים במוסדות הממשלה ובמיוחד הודות לסיוע נשיא המדינה זלמן שז"ר, שהיה אוהד ותומך חב"ד נלהב, צלח לבסוף מאבקם זה של ראשי חב"ד, ובתחילת שנות ה-70 החליטה הממשלה, בהמלצת המוסדות המיישבים, לפנות את תושבי תוחלת מכפרם ולספח את שטח תוחלת לכפר חב"ד, ואילו כפר תוחלת פורק ונמחק מהמפה כלא היה. רוב תושביו פונו לשכונה חדשה שבנה המינהל עבורם בישוב אזור (יאזור) ושאר התושבים קיבלו פיצויים ועברו להתגורר בישובים כמו ראשון לציון ואחרים.

בסך-הכל פונו מכפר תוחלת למעלה ממאה משפחות ומספר מוסדות ציבוריים שביניהם ארבעה בתי כנסת. רק שתי משפחות נשארו במקומן וסופחו לכפר חב"ד. על שטח כפר תוחלת המפונה נבנתה שכונת הווילות של כפר חב"ד: "שכונת לוי יצחק" וכן בניין 770 שהוא העתק מדויק של בית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין שבניו-יורק.

דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, אמר בתגובה: 'תוחלת' היה במקורו ניסיון פלישה לא-חוקי, על משבצת קרקע שנועדה מלכתחילה לכפר חב"ד. הפולשים קיבלו פיצוי מכובד ביותר, בשעה שעל-פי שורת הדין לא היו זכאים לקבל מאומה, שכן פלשו לבתים לא להם.ולכן דרישת חב"ד לצרף שטח תוחלת לכפר חב"ד מוצדקת והגיונית.

הסכסוך האלים בין תוחלת לכפר חב"ד
בשטח הווילות שכן כפר תוחלת [צילום: אלי אלון]

הישוב תוחלת היה מוזנח למעשה בכל שנות קיומו: ללא תשתיות נאותות וללא שירותים סבירים. גם המצב החברתי היה רעוע: האשמות הדדיות, סכסוכים וחוסר הסכמה בין תושבי תוחלת על ניהול נכסי הישוב והשליטה בוועד - כל אלה היו דבר שבשגרה. נוסף על כך: תושבים לא שילמו מיסים וניהול הישוב היה לא תקין (בלשון המעטה), וכל אלה פגעו בהתפתחותו. גם מוסדות השלטון התייחסו בזלזול ובחוסר הערכה, ולא תמיד סיפקו לתושבי תוחלת שירותים המגיעים להם (כפי שסיפקו לישובים אחרים באזור) כגון: שירותי בריאות, דת וכדומה.

חלק מתלמידי תוחלת למדו בבית הספר האזורי במושב חמ"ד וחלק אחר בבתי ספר נוספים: בראשון לציון, בבני ברק ובמקומות נוספים.

רוב תושבי תוחלת היו דתיים, מצביעים מסורתיים בבחירות לרשימת "הפועל המזרחי" - המפלגה הדתית-לאומית (ב'). בישוב פעלו מספר בתי כנסת. למרות שרוב תושביו היו תימנים, רב הישוב היה דווקא ממוצא אשכנזי - הרב ישראל לנדאו.

בניגוד לרוב הישובים החקלאיים באותה תקופה, מאחרי כפר תוחלת לא עמד למעשה גוף מפלגתי או התיישבותי תומך ומלווה, ומבחינה מסוימת תושבי כפר תוחלת היו "יתומים". כפר חב"ד, השכן, לעומת זאת, נהנה מתמיכה ומסיוע של תנועת חב"ד העולמית והארצית, וראשי כפר חב"ד ובראשם יו"ר הוועד המיתולוגי שלמה מיידנצ'יק, היו מקושרים לראשי המדינה ולמוסדות השלטון וזכו לאהדה ולאוזן קשבת מצדם. זכורה עד היום השתתפותם של ראשי המדינה, שרים ואלופי צה"ל, מדי שנה, באירוע הקפות שמחת תורה המסורתי הנערך בכפר חב"ד.

ראשי כפר חב"ד ניצלו קשרים אלה היטב להרחבתו ולפיתוחו של הכפר. החל בסוף שנות ה-50 פעלו מנהיגי חב"ד והפעילו לחץ ושתדלנות על ראשי מוסדות ההתיישבות לספח את שטח תוחלת לכפר חב"ד בטענה שאנשי תוחלת אינם עוסקים בחקלאות והשטח החקלאי לא מנוצל כראוי, ועל-רקע זה פרצו בין תושבי תוחלת לכפר חב"ד סכסוכים שגלשו למעשי אלימות, לקטטות ולתגרות ידיים. הדבר הפך לשגרה ובמספר מקרים נדרשה התערבות המשטרה ואף הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים במעשי האלימות.

בשנות ה-60 התיר מינהל מקרקעי ישראל לתושבי כפר חב"ד לרכוש ולבנות בית בתוחלת ואף לקבל סיוע כספי לשם כך, מהמדינה. ההחלטה התקבלה כנראה לבקשת מנהיגי חב"ד ועוררה זעם בקרב תושבי תוחלת שראו בכך ניסיון השתלטות של כפר חב"ד על יישובם, וצעד מקדים לקראת סיפוח שטח תוחלת לכפר חב"ד. בעקבות כך התגברו מעשי האלימות: חסידי חב"ד שרכשו בתים בתוחלת ונכנסו לגור בהם נאלצו, לא פעם, לאבטחה של "בריונים חב"דניקים" לבל יאונה להם כל רע.

מאבק שלא צלח בשל אי-לכידות
בית משפחת קלנר בתוחלת [צילום: אלי אלון]

נושא הסכסוך והאלימות בין תושבי תוחלת לכפר חב"ד הגיע גם למסדרונות הממשלה והכנסת, וגם העיתונות החלה לעסוק בעניין. באוגוסט 1966 הודיעו שר הפנים חיים משה שפירא ושר החקלאות חיים גבתי על הקמת ועדה בין-משרדית שתדון בנושא תוחלת ותנסה לפתור את הסכסוך בין הצדדים. הוועדה התכנסה למספר ישיבות, שמעה עדויות מנציגי כפר תוחלת, מנציגי כפר חב"ד, מהמועצה האזורית עמק לוד ומנציגי המוסדות המיישבים. בדצמבר 1966 הגישה הוועדה המלצותיה לשרים, לפיה יש למזג את תוחלת עם כפר חב"ד, ובמילים אחרות יש לפרק את כפר תוחלת ולספח שטחו לכפר חב"ד. לאחר פרסום ההמלצות, הודיע ועד כפר תוחלת כי המלצות הוועדה אינן מקובלות עליו, ועקב כך הוחלט כי הנושא יועבר לדיונים נוספים בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של יו"ר הוועדה המיתולוגי, מרדכי סורקיס, בניסיון להגיע להחלטות מוסכמות שיהיו מקובלות על כל הצדדים.

בסוף פברואר 1967, כשלושה חודשים לפני מלחמת ששת הימים, הגיעו עשרות משפחות מכפר תוחלת, כולל הנשים והילדים, להפגין ולשבות מול רחבת הכנסת בירושלים במחאה על הכוונה לפרק את יישובם. הם הביאו איתם מספר אוהלים שאחד מהם שימש כבית כנסת ואף הובא ספר תורה. במהלך ההפגנה היו מספר התנגשויות אלימות בין אנשי תוחלת לבין שוטרים, העיתונות הישראלית סיקרה בהרחבה את השביתה. חודש פברואר בירושלים הוא, כידוע, סגרירי וקר, ותצלומי השובתים ובמיוחד תצלומי הילדים הרועדים מקור, גרמו לאהדה רבה מצד חוגים וגופים שונים שכמה מהם אף הגיעו לרחבת הכנסת כדי לסייע ולתמוך. בנוסף, נפתח גן ילדים במקום עבור הילדים השובתים. בכפר תוחלת נשארו מעט תושבים כדי לשמור על הציוד ולטפל בבעלי החיים. השביתה נמשכה כחודשיים.

בישיבת הכנסת שנערכה ב-7.3.1967, בעוד תושבי תוחלת שובתים ומפגינים ברחבת הבניין, הגיש חבר הכנסת אורי אבנרי ממפלגת "העולם הזה - הכוח החדש" שאילתה, ובה ביקש לדעת מהי האמת בדבר הכוונה לנשל את תושבי תוחלת מכפרם.

מאבקם של תושבי תוחלת נגד פירוק הכפר לא צלח, ובתחילת שנות ה-70 התקבלה החלטה ממשלתית, לפיה יש לפנות את כל תושבי תוחלת ולהעבירם לשכונה חדשה, שבנה המינהל עבורם, בישוב אזור לא רחוק ממרגלותיו הדרומיים של הר-מזבלת חירייה. חלק מהתושבים קיבלו פיצויים ועברו להתגורר בישובים כמו ראשון לציון ואחרים.

בסך הכול פונו מכפר תוחלת למעלה ממאה משפחות ומספר מוסדות ציבור בהם ארבעה בתי כנסת, ואילו רק שתי משפחות מתוחלת נשארו במקומן: משפחת דורב ומשפחת קלנר. משה דורב נפטר לפני מספר חודשים. נפגשתי לפני כמה שבועות עם בנו שאול, בבית שבו גדל בתוחלת ונמצא כיום בתחום שטח כפר חב"ד מול בניין 770. הוא מספר לי בהרחבה על החיים בכפר תוחלת, על האנשים ועל האווירה ומלא ערגה לכפר ילדותו שהיה ונעלם.

לא רחוק משם נמצא בית משפחת קלנר: אב המשפחה היה מראשוני תוחלת, בפתח הבית מקבל אותי בנו יעקב קלנר שגר בבית כיום. גם יעקב קלנר מספר לי על החיים בכפר, על הדמויות שגרו בו ועל החיים המשותפים עם כפר חב"ד.

ההיסטוריון, ד"ר דני בר-מעוז, חקר בצורה יסודית ומעמיקה את סיפור כפר תוחלת. הוא סיפר לי כי נבר במסמכים ובקטעי עיתונות, ראיין רשימה ארוכה של אנשים הקשורים לתוחלת, ואף כתב ספר על כך. ממחקרו עולה, כי הגורמים העיקריים לכך שהצליחו לנשל את תושבי תוחלת מכפרם הם: מבנה חברתי רעוע ואי-לכידות חברתית שאפיין את תושבי תוחלת, והיעדר גב ותמיכה של גוף מפלגתי או התיישבותי. אילו אנשי תוחלת היו מלוכדים והיה עומד מאחוריהם גוף מפלגתי או התיישבותי תומך, הם לא היו מפונים - קובע ד"ר בר-מעוז.

סאפריה, צפריה, תוחלת, שפריר, כפר חב"ד

כפר תוחלת, לגבי, הוא זיכרון ילדות אישי: נולדתי וגדלתי במושב לא רחוק מתוחלת, וכילדים היינו מגיעים, בסוף שנות ה-60, לכפר תוחלת רכובים על אופניים ומשוטטים בין בתי הכפר הערביים וקוטפים את הסברס משיחי הצבר שהיו פזורים בכל פינה באזור. חלק מילדי תוחלת למדו איתנו בבית הספר האזורי במושב חמ"ד, וכמה מהם אף בכיתתי.

ראשיתו של כפר תוחלת היה בשלהי מלחמת השחרור כאשר אל הכפר הערבי הנטוש סאפריה, שתושביו הערביים ברחו זה לא מכבר, מגיעות שתי קבוצות עולים ממעברות שונות ברחבי הארץ: האחת של יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה, שמזוהה עם תנועת "הפועל המזרחי", התיישבה בצד המערבי של סאפריה והקימה ישוב שכונה סאפריה א', והשנייה קבוצת עולים מרוסיה, אנשי חב"ד, שהתיישבו בצד המזרחי של סאפריה והקימו ישוב שנקרא בתחילה מושב שפריר, ובהמשך שונה שמו לכפר חב"ד.

כעבור זמן קצר (1949) הוקם הישוב הדתי צפריה כ-3 ק"מ צפונית לכפר חב"ד ורוב תושבי סאפריה א' הצטרפו אליו. בסאפריה א' נותרו משפחות אחדות שהעדיפו להישאר במקום ולא להצטרף לצפריה.

במהלך שנות ה-50 הצטרפו לנשארים בסאפריה א', שבהמשך שונה שמו לתוחלת, עשרות מתיישבים שרובם היו יוצאי תימן. הם הגיעו באופן עצמאי ולא מטעם גוף מפלגתי או גוף התיישבותי כלשהו, שילמו מעין דמי מפתח לדיירים הקודמים שעזבו, ובתמורה קיבלו זכות להיכנס לבתים. בסוף שנות ה-50 מנה הישוב תוחלת כ-90 משפחות, רובן יוצאות תימן.

הבתים בתוחלת היו בתים ערביים, חלקם היו עשויים אבן והיו במצב רעוע, לעיתים ללא חלונות ודלתות. הדיירים הוסיפו להם צריפונים, סככות ומבנים שונים והקימו, סמוך לבתיהם, משק-עזר שבו גידלו תרנגולות, אווזים לפיטום, בקר ועוד.

רבים מתושבי תוחלת עבדו מחוץ לישוב. חלק הועסקו במפעל לבשר ולכבד אווז בשם "תוחלת" שהוקם בצמוד לישוב, בשותפות המחלקה הכלכלית של "הפועל המזרחי". חלק אחר מתושבי תוחלת הועסקו במוסדות כפר חב"ד השכן ורק למיעוטם היו משקים חקלאיים משמעותיים וגדולים יחסית.

תאריך:  03/10/2011   |   עודכן:  03/10/2011
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 76לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
גם בשבוע השלישי לשנת הלימודים, קומת האגף לחינוך יסודי בעיריית פתח-תקווה צרה מהכיל את ההורים הרבים המגיעים אליה. אלו הם ההורים של תלמידי בית הספר נר-עציון שנסגר. שקטים ומיואשים הם יושבים על הכיסאות בחלל הקטן המפריד בין המשרדים, או עומדים ביניהם. "אין בית ספר לבת שלי", נאנחת אחת האִמהות ומנידה בראשה. "גם אתמול, גם היום, גם מחר. היא בבית, אני צריכה להישאר איתה - וכבר פיטרו אותי מהעבודה".
03/10/2011  |  רעות וילף  |  כתבות
יומיים לפני ראש השנה דיבר פעיל בכיר בליכוד עם השר בני בגין. אותו פעיל יזם את השיחה על-מנת להפציר בבני בגין לחפש פתרון לסוגיית המאחזים שהממשלה עתידה לפנות. תשובתו של בני בגין הייתה נחרצת. מבחינתו, כל מה שנבנה על קרקע פרטית שרשומה כקרקע פרטית, גם אם אינה מעובדת ואין לה דורש, יש להרוס. זאת עמדתו והוא אינו מסתיר אותה.
02/10/2011  |  סופיה רון-מוריה  |  כתבות
לאחרונה נשמעו דיווחים על רומן לכאורה בין אשת העסקים עפרה שטראוס לשליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר. טור זה ככלל אינו נוהג לעסוק ברכילות (למעט מקרים נדירים שבהם אינו יכול להתאפק), אלא שבמקרה דנן מאחורי וילון הסיפור הרכילותי מסתתרים אינטרסים מדיניים וכלכליים כבדים של צמרת הרשות הפלשתינית, ולא רק שלה.
02/10/2011  |  פזית רבינא  |  כתבות
על חורבותיה של מסעדת "ויה מאריס", שבכיכר קדומים 6 ביפו העתיקה, קמה לפני חודשיים, יש מאיין, בעבודת נמלים, מסעדת "אבראג'" החדשה. בגאווה רבה היא נושאת את שמו הערבי של גשר המזלות, הצמוד לה, ונושקת למזרקת - מים סמוכה, שלקרקעיתה נוהגים מחפשי המזל להטיל את המעות שלהם.
02/10/2011  |  ראובן לייב  |  כתבות
מחלות כלי דם ולב נחשבות כגורם תמותה ראשוני בעולם המודרני. כיום, בעקבות התפתחות המדע, הרפואה הקונבנציונלית והטבעית, ישנם אבחונים וטיפולים רבים העוזרים להפחית את הסיכון ללקות במחלות כלי דם ולב לטפל במידת הצורך ולשפר את איכות חייהם של החולים.
02/10/2011  |  עינת בודנשטיין  |  כתבות

פורומים
דת ומסורת
היסטוריה
מוניציפלי/מקומי
נדלן
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט