|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המכשולים הגדולים של החירשים
|
הילד והמתבגר יהיו נתונים לדילמה לאורך כל חייהם בבחירת "מועדון החברים" שבו ירגישו נוח ● הציר ינוע בין קהילת לקויי השמיעה לבין קהילת הילדים השומעים ● גם ילדים עם לקות חמורה, שיצליחו לשמוע במהלך חייהם תודות לטכנולוגיה המתקדמת וניתוחי שתל השבלול, ימצאו עצמם לעתים מרגישים נוח יותר בקהילת לקויי השמיעה שהיא קבוצת השווים הטבעית שלהם
|
|
תחושת ניכור [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ההתמודדות של הפעוט, הילד, הנער והמבוגר החירש או לקוי השמיעה מתחילה עם הולדתו ומלווה אותו/אותה במהלך כל חייו. ככל שהמודעות החברתית תגדל כך יהיו חייו קלים יותר ואנו כחברה גם נקצור את פירות ההצלחה משום ששוויון ההזדמנויות של לקוי השמיעה יביא לפחות תלות בחברה ובמוסדות הרווחה.
בדומה לכל אדם עם מוגבלות, גם במקרה של האדם עם לקות שמיעה המשפחה הגרעינית, ובעיקר ההורים, תופסים תפקיד מרכזי בהתמודדות גם כשהילד הפך לבוגר ומנסה לצאת לחיים עצמאיים בלימודים, בעבודה ובזוגיות.
הקשיים הם גם בתחום ההתמודדות הנפשית, המאבק על השילוב החברתי, האתגרים בתחום הלימודים וגם קשיים טכניים, הוצאות כספיות, עבודה וזוגיות.
האתגר או הדילמה הראשונה של ההורים הוא בבחירת מסגרת החינוך לילד עם לקות שמיעה. כבר בגיל ששה חודשים הפעוט צריך להתמודד עם הצורך בשילוב בחברה השומעת, צורך שילך ויגדל עם השנים. המכשול הגדול בילדות הוא הכניסה לביה"ס עם ילדים רגילים. לעיתים יש חוסר רגישות והבנה לשונה, המקשה על השילוב בשנים הראשונות. מיחא, מרכז רב תחומי לילדים עם לקות בשמיעה, מעניקה לילדים עד ביה"ס מגוון של מסגרות חינוכיות המותאמות לפי מצב השמיעה ובהתייעצות עם ההורים.
הילד והמתבגר יהיו נתונים לדילמה לאורך כל חייהם בבחירת "מועדון החברים" שבו ירגישו נוח. הציר ינוע בין קהילת לקויי השמיעה לבין קהילת הילדים השומעים. גם ילדים עם לקות חמורה, שיצליחו לשמוע במהלך חייהם תודות לטכנולוגיה המתקדמת וניתוחי שתל השבלול, ימצאו עצמם לעתים מרגישים נוח יותר בקהילת לקויי השמיעה שהיא קבוצת השווים הטבעית שלהם. "מועדון החברים" שבו מרגיש הבוגר נוח יותר תהיה בד"כ הקבוצה שממנה יבחר את בן או בת הזוג, תהליך מורכב ממילא וודאי במקרה זה.
כבר בגיל כמה חודשים, נתקל הפעוט בקושי הגדול ביותר שהוא אתגר לימוד שפה ודיבור, פעולה מורכבת וקשה לאור המוגבלות הקיימת, המצריכה עזרים שמיעתיים, טיפולים עם קלינאיות תקשורת ובדיקות אודיולוגיות. התאמת המכשירים, במקרים רבים ניתוח ואשפוז לצורך השתל הכוכליארי ושיקום השמיעה שלאחר הניתוח, כל אלו פעולות הדורשות מהפעוט ריכוז, זמן, הפסקת פעולות החביבות עליו, יציאה מהבית והתמקדות בפעולות שאינן נוחות לו. חירשים רבים מדווחים על קשיים בהבנה של שיחות במצבים חברתיים שונים ואפילו לעיתים בחוג המשפחה, באירועים חברתיים, במפגש ביורוקרטי וכמובן בתקשורת טלפונית, זה יוצר תסכול.
ההתמודדות הקשה ביותר היא התנאים הפיזיים והאקוסטיים שמעמידה החברה והמדינה לחירש וללקוי השמיעה.
|
|
מיח"א פנתה בנושא זה למיקי פלד, מנכ"ל חברת ההפקה "סולן תקשורת" וביקשה שהמופעים המוקלטים "פסטיגל" ו"מותק של פסטיבל" יתומללו במלואם גם בשירים וגם בתוכן - קטעי הקישור ● החברה, מסיבות לא ברורות, עדיין מסרבת לתמלל את כל המופעים
|
| ▪ ▪ ▪ |
כיום מכשירי השמיעה וניתוחי השתלים ממומנים בסל הבריאות, ולהוציא מקרים חריגים של קשיים ביורוקרטיים מצד קופ"ח, הילד זכאי ומקבל את השירות. הבעיות מתחילות במערכת החינוך כאשר הורים נאלצים להילחם בזכויות המגיעות כחוק לילדיהם, כמו הנגשה אקוסטית של כיתות הלימוד, משום שרבים מבתיה"ס עדיין לא הנגישו כיתות לימוד והתהליך, שאורך זמן רב, פוגע קשות ביכולת השמיעתית של הילד עם לקות השמיעה ובהצלחתו בלימודים.
מה שאמור להיעשות על-פי חוק במוסדות החינוך, מיושם הרבה פחות באולמות ובמוסדות ציבור. ילד עם עזרי שמיעה נזקק להנגשה אקוסטית של האולם או שימוש במערכת fm אישית המתחברת לעזרים. לצערי, מצב זה עדיין רחוק מלהיות הסטנדרט הנדרש והיעדר יישום התקנות פוגע ברגשות הילדים לקויי השמיעה והמשפחות, אינו מאפשר להם הנאה מאירועים מופעים וחוגים ומעקב שילובם בחברה. לדוגמה באירועי חנוכה רוב האולמות אינם ערוכים באמצעי ההנגשה הנדרשים לילדים. בעיה נוספת היא היעדר תמלול בתוכניות, בחדשות ובהופעות מוקלטות. לדוגמה מיחא ת"א והמרכז פנתה בנושא זה למיקי פלד, מנכ"ל חברת ההפקה "סולן תקשורת" וביקשה שהמופעים המוקלטים "פסטיגל" ו"מותק של פסטיבל" יתומללו במלואם גם בשירים וגם בתוכן - קטעי הקישור. החברה, מסיבות לא ברורות, עדיין מסרבת לתמלל את כל המופעים. היחס הזה של הנגשה חלקית משול בעיני להעמדת חצי רמפה לנכה עם כסא גלגלים ודורש התייחסות של המחוקק.
אנקדוטה זו היא אינדיקציה לקשיים של לקויי השמיעה בתחום ההנגשה וההבנה הציבורית הנדרשת לשילובם בחברה. במקרים רבים מאוד, נדרש האדם עם הלקות לנהל מאבק מול מוסד, חברה או גוף הפוגע בשילובם ובשוויון ההזדמנויות המגיע להם על-פי חוק.
גם בצבא גם לא פשוט ללקויי השמיעה. ראשית יש תהליך מיון ראשוני ובשלב די מוקדם הצבא מודיע על נכונותו לוותר על שירות החובה. תהליך הבקשה להתנדבות הוא מסורבל וארוך וכשבסופו מצליח החירש/לקוי השמיעה להתגייס הוא נתקל באותה תחושה מוכרת מימי ביה"ס של ניכור חברתי, בורות מצד החברים והמפקדים וקשיים אובייקטיביים רבים הנובעים מהלקות.
הקושי הגדול ביותר של האדם עם לקות בשמיעה הוא השתלבות בשוק התעסוקה. מובן שככל שהחירש יצליח בלימודים גבוהים, כך ירכוש לעצמו נכסים שיאפשרו שילובו בתעסוקה. יחד עם זאת סטיגמות הם עדיין מרכיב חשוב בתהליך קבלה לעבודה ושוב הצורך במקום עבודה מונגש אינו תמיד בראש מעיניהם של מעסיקים.
|
|
|
הכותב הוא מנכ"ל מיח"א תל אביב והמרכז, מרכז רב תחומי לטיפול בילדים לקויי שמיעה ומשפחותיהם.
|
|
| תאריך:
|
16/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
16/01/2012
|
|
בועז הרמן
|
|
המכשולים הגדולים של החירשים
|
|
|
בין מסעדות הגורמה המעטות, שעוד נותרו בארץ הזאת, שמור מקום של כבוד ל"יועזר בר יין", שבסמטת יועזר איש הבירה 2, הסמוכה לכיכר השעון ביפו. מזה 16 שנה משקיעים בעליה, צפורה אסף ושאול אברון, מסעדן ותיק ועתיר-תהילה, את נשמתם בסטנדרטים שאינם אופייניים למסעדנות הישראלית הרווחת והרדודה. המדובר במסעדת-שף, בסגנון של ביסטרו צרפתי-מושחת, שאינו בוחל בקלוריות, אבל שמקפיד על רמת-בישול מן המעלה הראשונה.
|
|
|
|
|
האופוריה בה חיו תושבי ברלין (שגם כיום מוצפת בהדוניזם וסיפוק תאוות למיניהן בבארים, בתי קזינו ודיסקוטקים חדשניים) הייתה עדות לשקיעתם המוסרית והסתרת המצב מתחת לשטיח. הפקת המחזמר בקאמרי מגיעה לאחר הצלחות בגירסאות שונות ברחבי העולם, ונכיסתו כאחד מהמחזמרים הטובים ביותר, אם לא הטוב ביותר. הקהל זוכה לצפות בהפקה כה מושקעת, בביצוע כה מעולה ובגירסה כה רעננה עם הדגשים שונים מבעבר, שמחדדים את כל הנקודות - עד שקשה להצביע על גורם אחד להצלחה הפנומנלית.
|
|
|
|
|
כ-90 עיתונאים התכנסו בוקר יום שישי (13.1.12), באולם קטן בקומה השנייה של בית ציוני אמריקה, לכנס הפעילים הראשון של "ארגון העיתונאים בישראל". "זהו רגע היסטורי", הכריזה עינת פישביין, אחת ממובילות ההתארגנות, בפתח הכינוס. היא לא אמרה זאת בפתוס, על-אף שהצדק עימה: כשלראשונה זה עשרות שנים מתארגנים עיתונאים משלל כלי תקשורת, כתובה ומשודרת, לאיגוד חדש, זהו אכן "רגע היסטורי". כשאחת ממובילות המהלך היא עובדת שכירה בידיעות אחרונות, הרגע ההיסטורי נטען משמעות יתרה.
|
|
|
|
|
מתחם בית הכנסת האשכנזי המרכזי של נצרת-עילית נראה במבט ראשון כמו כל בית כנסת ברחבי הארץ. התבוננות מעמיקה יותר מגלה כמה הבדלים. המקום מאובזר במצלמות אבטחה, והגדר המקיפה את החצר גבוהה בהרבה מהמקובל. "במקום להשקיע בפיתוח, אנחנו נאלצים להשקיע בגדרות גבוהות", נאנח מיקי זנו. "כאילו אנחנו חיים בגטו יהודי בגולה. הכול מגודר ומסוגר".
|
|
|
|
|
כל ראשי התאחדות בוני ישראל - השם החדש של התאחדות הקבלנים והבונים – הופיעו השבוע, לבושים חגיגית, לוועידה השנתית של ההתאחדות. כמעט כולם נאמו ודיברו על בעיות וקשיי הענף. איש מהם, חוץ מאחד, לא הזכיר ולו גם ברמז את עסקיו הפרטיים. News1 נותן היום תזכורת על עסקיהם ביום-יום. וזאת לדעת, כי תקנון ההתאחדות קובע, שרק קבלן פעיל יכול לכהן כבעל תפקיד.
|
|
|
|
|
