מי אתה, ח'יירת א-שאטר?

מהלך הבחירה של 'האחים המוסלמים' בח'יירת א-שאטר למועמדם לנשיאות מצרים עמד בסתירה להערכות הפרשנים. ככלל, האמינו הכול להבטחת התנועה כי אין בכוונתה להציב מועמד מטעמה לנשיאות. הפרשנים האמיצים אף דיברו על תמיכה של 'האחים' במועמד פרגמטי ממפלגה מתונה, בין היתר כדי להרגיע את הרוחות הסוערות במצרים ומחוצה לה, ובמיוחד את הספונסרית האמריקנית.

א-שאטר, המיליונר בן ה-62, משמיע עד כה קולות מתונים ומפויסים. הוא היה הראשון שהודיע כי אין בכוונת האחים המוסלמים לבטל את הסכמי השלום עם ישראל. העובדה שאת השכלתו הגבוהה רכש באנגליה וכן תרומתו לעולם המחשבים הקנו לו שם של אדם רחב אופקים שיוכל אולי להנהיג את מצרים בדרך חדשה - אך כשצוללים עמוק קצת יותר לאישיותו ולחייו הפרטיים מגלים כי כמו תנועת 'האחים המוסלמים', גם א-שאטר מנהל חיים כפולים שבסיסם האמונה שהאסלם היא הפתרון.

11 שנים בכלא

ח'יירת א-שאטר, אב ל-10 ילדים וסב ל-16, נולד במחוז א-דקליה באביב 1950. הוא נחשב אחד ממייסדי התנועה האיסלאמית במצרים, ופעיל בה מאז 1966. בתחילת שנות ה-70 היה אחראי לפעילות האיסלאמית באוניברסיטת אלכסנדריה, ובשנת 1974, בד-בבד עם סיום התואר השני בהנדסה, סוציולוגיה, מנהל עסקים ולימודי האיסלאם, קשר את גורלו בגורלה של תנועת 'האחים המוסלמים'. את התואר השלישי השלים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת מנצורה, ואף שימש בה בתפקיד מרצה עד שפוטר בהוראת הנשיא אנואר סאדאת בשנת 1981, כחלק ממאבקו של הנשיא בארגונים האיסלאמיים הקיצוניים.

בניסיון לבלום את ההתנגדות להסכם השלום שנחתם עם ישראל, הורה סאדאת על מעצר המוני של פעילי 'האחים המוסלמים', ובשל הוראה זו הודח א-שאטר מתפקידו והוא אף נעצר. לאחר שחרורו הוא גלה לאנגליה למשך כמה שנים, ופנה לתחום העסקים והמסחר. כמו אביו, סוחר אמיד וממולח, גם הוא צבר הון לא מבוטל. על-פי ההערכות, בתקופת שלטונו של מובארק החזיק בהון אישי בהיקף 44 מיליון דולר. בין השאר, ניצל א-שאטר את קשריו בתנועת 'האחים המוסלמים' ואת כישוריו הכלכליים כדי לארגן ירידים של חומרי בנייה שבהם נמכרו מוצרים במחירים מוזלים למעוטי יכולת. בכך קנה לעצמו ולתנועת 'האחים' עוד ועוד מעריצים מושבעים.

בשנות התשעים הקים א-שאטר חברת מחשבים בשם 'סאלסביל', ועסק בפיתוח מערכות קנייה ומכירה. בשל פעילותו הפוליטית הנמשכת נכנס א-שאטר לכלא לחמש שנות מאסר בחשד לחתרנות. עם שחרורו הוא מונה לסגן שני של מנהיג תנועת 'האחים', ושימש בין היתר גזבר התנועה. הוא נעצר במשך חייו לא פחות משש פעמים בידי השלטונות, ובסך הכול עשה 11 שנים מאחורי סורג ובריח. הוא השתחרר לאחרונה לפני כשנה, בעת מפלת שלטונו של חוסני מובארק, וחזר לתפקידו הבכיר בתנועת 'האחים המוסלמים'. בהתאם לתפיסותיו המתונות יחסית, הודיע כאמור א-שאטר כי 'האחים' מחויבים להסכמי קמפ-דיוויד ולהסכמי הנפט והגז שנחתמו עם ישראל. הוא נפגש עם נציגים בכירים בממשל האמריקני בניסיון לשקם את הכלכלה המתמוטטת של מצרים, וקרא למהפכה דמוקרטית במדינה.

ראיון מאחורי הניקאב

מיד לאחר ההודעה על הצגת מועמדותו של א-שאטר מטעם 'האחים' לנשיאות מצרים התעוררה מחאה בתוך התנועה נגד המינוי. היו שהאשימו את א-שאטר כי ניצל את מעמד סגן נשיא התנועה לצבירת הון אישי, והיו שאף דיברו על דיל שנסגר בין 'האחים המוסלמים' למועצה הצבאית העליונה, שמטרתו לגרום לא-שאטר להפסיד בבחירות כדי שהמועמד המועדף על המועצה, עומר סולימאן, ייבחר בסופו של יום. כך או כך, ראיון עם אשתו של א-שאטר שעלה לאתר 'יוטיוב' חשף פן אחר לגמרי באישיותו.

בסרטון אפשר לראות ולשמוע את עזה תאופיק יושבת מול המצלמה ומגוללת את סיפורי המעצרים של בעלה ואת ההתנכלויות ממשפחת מובארק שמהן סבל, משל היו סיפורי מורשת קרב של חייל אמיץ. עזה תאופיק הייתה לבושה במהלך הראיון בניקאב, תשובה לגורמים רבים בתוך תנועת 'האחים המוסלמים' אשר מחו על הדרך המתירנית שהוא מייצג ועל פתיחות היתר שהוא מגלה כלפי המערב והחילון.

עד להכרזת מועמדותו של א-שאטר מטעם 'האחים', המועמד הצפוי היה ד"ר עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח, חבר לשכת ההכוונה בתנועה. ברם, אל-פתוח החליט לאחרונה לרוץ לבדו לנשיאות, בשל החלטת 'האחים' שלא להשתתף במרוץ. מזכ"ל תנועת 'האחים המוסלמים', ד"ר מחמוד חוסיין, הסביר כי מועצת השורא שבחרה את המועמד מטעם התנועה לנשיאות לא יכלה לבחור באל-פתוח מכיוון שהוא כבר היה מחוץ לתנועה.

הסבר מנומק יותר לבחירתו של א-שאטר מספקת ד"ר בשמת יפת-אבשלום מהמרכז האוניברסיטאי באריאל: "מאז ומתמיד השתדלה תנועת האחים המוסלמים לשמור על עמימות וערפל. אף פעם לא לומר דברים ברורים ולא לנקוט צעדים נחפזים ומהירים. גם הבחירה להעמיד מועמד מטעמה לנשיאות הייתה ברגע האחרון. כאשר אבו אל-פתוח מיהר והגיש מועמדות, מועצת השורא גמרה אומר בלִבה לסלק אותו מהתנועה. בנוסף, הגישות שלו היו פרגמטיות מדי ונוגדות את ערכי התנועה. לכן הוא הוגלה ממנה והתמיכה עברה למי שנשמע להוראות התנועה - א-שאטר.

"א-שאטר משדר פרגמטיות מחוץ ואיסלאם מפְּנים, וכך משקף את ההתנהלות של התנועה. אין מבחינתם סתירה בין אמירה מצד אחד שאסור לוותר על ההסכמים הכלכליים והמדיניים עם ישראל, ובין אמירה אחרת שאומרת שהמדינה צריכה להתבסס על ההלכה. כולם יודעים שמדובר פה בשני כוחות מנוגדים שלא יכולים ללכת יחד".

הבטחה על תנאי

הגנרל אחמד עבד אל-חלים, יועץ המועצה הצבאית העליונה של מצרים לענייני חוץ, תהה על קנקנו של מועמד 'האחים' לנשיאות בקול רם. בראיון לרשת אל-ג'זירה אמר בכיר הצבא: "יש אנשים שרואים בו סכנה למועצה הצבאית העליונה ויש שרואים בו שותף לה". הוא מתח ביקורת על השינוי בהחלטות התנועה בכל הקשור לנשיאות: "דיברתי עם בכיר בתנועת 'האחים המוסלמים' ושאלתי אותו בפירוש: 'איך למרות שהבטחתם שלא תעמידו מועמד מטעמכם לבחירות בחרתם בא-שאטר?' הוא השיב לי בפשטות: ההבטחה שלנו ניתנה בגלל מצב פוליטי שהיה בעבר. עכשיו המצב הפוליטי השתנה ולכן שינינו את ההחלטה שלנו".

גם ד"ר יפת-אבשלום, המתמחה בפוליטיקה הפנים-מצרית, לא התרגשה מהזיג-זג הפוליטי של 'האחים המוסלמים'. "הם תמיד עושים מהלכים בזהירות ובהמתנה עד שהמציאות תשתנה. הדרך הזאת יוצרת התקדמות מדודה אגב שמירה על תדמית נקייה של תנועה שלא מצטיירת ככוח אגרסיבי.

"ההכרזה שלהם בעבר שלא יציגו מועמד מטעמם היא חלק מהרצון שלהם לפייס את הכוחות הפוליטיים השונים במצרים ולהבטיח להם שאין בכוונתם להשתלט על כל המערכות. הם מודעים לחששות הפוליטיים מהשמאל ומהליברלים והם מנסים להבטיח ולאשר את הפרגמטיות ואת המתינות שלהם".

הגנרל אל-חלים הזהיר בדבריו מפני מהפכה נוספת, אם ימשיכו 'האחים' במהלכי ההשתלטות שלהם: "מצרים החדשה שאחרי המהפכה התחילה להתקדם באיטיות לכיוון של דמוקרטיה. יכולנו לראות התחלה של הפרדה ברורה בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת, ויכולנו להרגיש ריח של שינוי באוויר. אחרי שתנועת 'האחים המוסלמים' זכתה ברוב מוחלט בבחירות לפרלמנט, הם הכניסו יותר ויותר את השקפתם לתוך המוסדות השלטוניים, והתחילו במשימת הרכבת הממשלה החדשה, עוד לפני כינון חוקה חדשה - מהלך שנוגד את הדמוקרטיה ונוגד את החוק הקיים היום במצרים, שלפיו מי ששולט בה עד לכינון החוקה הוא המועצה הצבאית העליונה.

"המהלכים הללו מסוכנים והם חייבים להיפסק. החוק והחוקה הקיימת מדברים על הממשלה ועל מועצת השורא שאחראית לחקיקת חוקים, ונושא הנשיאות ומנהיג העם צריך להתקדם בשמירה על איזון בין הגורמים בעם. המפלגות של האחים המוסלמים מבצעות מהלכים שמולידים חוקה שלא תייצג את כל האזרחים, והיא בהכרח תיצור התקוממות נוספת".

חזרה לכיכר תחריר

גם מוניר מחמוד, פרשן מצרי ברשת הטלוויזיה 'אל-ניל', לא שולל אפשרות של חזרה לכיכר א-תחריר כאופציה אפשרית לסיום פרק תנועת האחים המוסלמים והממשל. "הם רוצים להשתלט על החיים הפוליטיים, ויש להם כל הסיכויים והכוחות לעשות זאת. הם צועדים צעד אחרי צעד בכיוון. זו לא הסיבה שלמענה יצאו הצעירים למהפכה. זה לא מימוש החלום של מי שנעצר ושילם בחייו למענה. אחרי שהשתלטו על הפרלמנט ועל הממשלה, למרות הבטחותיהם הם מציבים עכשיו מועמד לנשיאות. זה מצטרף להשתלטות שלהם על המועצה של 100 האנשים שאמונים על הרכבת החוקה. יש פה מהלך ברור שכולם רואים אותו, ולכן אין ספק שבשלב כלשהו בתהליך הזה אנשים יֵצאו שוב לרחובות. המהפכה המצרית לא תסתיים בהשתלטות מוחלטת של האחים המוסלמים".

ד"ר בשמת יפת-אבשלום רואה את הדברים אחרת. לשיטתה, התהליך שעליו מדברים מוניר והגנרל אל-חלים יהיה ארוך, בין היתר בגלל המצב שבו נמצאות המפלגות הפרגמטיות יותר. "אופציה של התאגדות הכוחות המתונים במצרים כמעט בלתי אפשרית. אחת הבעיות שלהם היא שהם לא יצרו קשר עם הקהילה המקומית. הם מעולם לא דיברו באותה השפה. ההשפעה שלהם הייתה על שמנה וסלתה, לא על המעמד התחתון שהוא הרוב במצרים. בשנים האחרונות הם התחילו להבין את הנקודה, ולכן ראינו ב-2008 צעירים כמו עלי מאהר שהצטרף לארגוני הפועלים וארגן שביתה כללית למען זכויותיהם. המהלך הזה של התחברות להמון בא מאוחר מדי והוא מצומצם מדי. גם הניסיון הפוליטי של תנועות המהפכה החדשות הוא ניסיון פוליטי קצר, שמקשה לממש את תוצאות המהפכה לטובתן.

"החשש הקבוע של התנועות החילוניות במצרים מהתעמתות עם הדת הוביל להשתלטות הדת על השלטון. גם במהלך ההפגנות נגד המשטר, כדי לעקוף את המוקש האיסלאמי תנועות המחאה השתדלו להימנע מעימות עם הכוחות האיסלאמיים ובחרו להתעמת עם השלטון ולאחר מכן עם המועצה הצבאית. אבל כאשר חיים במקום של תרבות איסלאמית אי-אפשר לעקוף את העימות הזה, והם ייאלצו להתעמת בסופו של דבר עם כוחות האיסלאם".

ד"ר יפת-אבשלום אומרת כי הדבר היחיד שיוכל לשנות ולמתן את האחים המוסלמים הוא דווקא השלטון: "האחים המוסלמים, שהיו מאז ומתמיד מפלגת העם, מחוברים באופן מוחלט לשטח, ולכן קשה לנתק את הבוחרים ממנה. כאשר הם יגיעו לשלטון ויצטרכו להתמודד עם המיליונים הרעבים במצרים, עם הכלכלה המידרדרת, אז יבוא השינוי. הם היו רגילים עד עכשיו לשחק במגרש של תנועה חברתית המדוכאת בידי המשטר ופועלת נגדו. כאן היה מוקד הכוח שלהם.

אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו התבטאויות של גורמים מקרב האחים המוסלמים שאפשר להגדיר אותן ממלכתיות, שמנסות לרצות את כל הצדדים - הן הפנימיים במצרים והן החיצוניים העולמיים. מבחינה פנימית, הם הקפידו שלא לעורר מלחמה עם המועצה הצבאית העליונה, למרות שהמצב הזה לאט לאט משתנה. מבחינה חיצונית, הם נפגשים יותר ויותר עם גורמים מארה"ב ומשדרים מסרים מרגיעים בכל הנוגע להסכמים עם ישראל. הבעיה הגדולה מבחינת האחים המוסלמים יכולה להיות התפוררות פנימית ויציאה למלחמה בתוך 'האחים' בין המנהיגים שלא קיבלו את התפקיד לבין המיליונר הנבחר א-שאטר".