|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שליש מהמוּמים המאובחנים בעובַּרים - בדרכי השתן
|
כליותיו של העובר נוצרות כבר בשבוע העשירי להריון, ועד לרגע הלידה עלולים להתגלות בהן מגוון מומים, מציסטות ועד להיעדר אחת הכליות ● בדיקות המבוצעות ביחידת האולטרה-סאונד נשים בבית-החולים "ליס" מאפשרות לעקוב אחרי תקינות התפתחות הכליות ומערכת השתן, ולהעריך את הסיכון לפגיעה עתידית. רק במקרים נדירים הפגיעה בכליות העובר מחייבת להקדים את הלידה
|
|
קבלת החלטות מתאימות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
כבר למעלה מ-20 שנה שבדיקות באולטרה-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות לעקוב אחרי התפתחות העובר ולקבל החלטות מתאימות לגבי תזמון וסוג הלידה וכן להעריך את הסיכון להפרעה כרונית בתפקוד הכלייתי של העובר לאחר הלידה. בדיקות באולטרה-סאונד מאפשרות כמובן גם לאתר מומים טרום-לידתיים, ומבין אלו - מומים במערכת השתן של העובר אחראים לכשליש מכל המומים המאובחנים באולטרה-סאונד טרום-לידתי. באופן סטטיסטי, השכיחות של מומים במערכת השתן מוערכת ב-0.5-1.6 לכל 1,000 לידות.
הכליות נוצרות בשלב מוקדם של ההיריון וכבר משבוע 10 מתחילות לייצר שתן. משבוע 16 ואילך השתן של העובר הוא הגורם העיקרי הקובע את כמות מי השפיר שנוצרת. הכליות ממשיכות לגדול ולהתפתח ולהתמיין עד לשבוע 34 של ההיריון.
ההפרעה השכיחה ביותר שנצפית באולטרה-סאונד טרום-לידתי היא הרחבת אגן הכליה, שמתגלה ב-1% עד 4% מהבדיקות. ממצא זה שכיח יותר בקרב עוברים ממין זכר, ובחלק מהמקרים מופיע בשתי הכליות. לעיתים נדירות (אחת ל-5,000-8,000 לידות) מתגלה גם שלפוחית שתן מורחבת.
מום טרום-לידתי נוסף שעלול להתגלות הוא הימצאות הכליות שלא במיקום האנטומי הטבעי שלהן, לדוגמה באגן. במקרים אחרים מתגלה עובר שבו הכליה כלל לא התפתחה. תופעות אלו מתרחשות בשכיחות של 1/3,000 עד 1/1,000.
במקרים מעט יותר נדירים, קיים מצב בו אחת הכליות של העובר מוחלפת על-ידי ציסטות, מצב המכונה: MULTICYSTIC DYSPLASTIC KIDNEY. ברוב המקרים זהו מצב חד-צדדי וכליה כזאת לרוב לא תתפקד אך הכליה השנייה תקינה. שכיחות התופעה היא 1/3,000 עד 1/4,000. במקרים בהם המצב הוא דו-צדדי לא נוצרים מי שפיר - תופעה המכונה תסמונת Potter ועובר כזה אינו בר קיימא.
|
מהי המשמעות הקלינית של המומים שמתגלים בכליה העוברית?
|
|
|
|
מעקב אולטרא-סאונד
|
|
|
|
מומים שמתגלים במהלך היווצרות מערכת השתן העוברית יכולים להתלוות למומים במערכות אחרות כגון: לב, מערכת העיכול, השלד, חוט השדרה או בכרומוזומים
|
| ▪ ▪ ▪ |
- ההפרעות בהתפתחות התקינה של מערכת השתן העוברית מצריכות גישה טיפולית שמשתנה בהתאם לאופי וחומרת הבעיה. במקרים של הרחבת אגן קלה עד בינונית (פחות מ-5 מ"מ בטרימסטר השני להריון ופחות מ-10 מ"מ בשליש השלישי להריון), הסיבה להרחבה היא בדרך כלל עיכוב בהבשלה של תנועתיות מערכת הניקוז של הכליה. במקרים אלו, ההרחבה חולפת בלמעלה מ-80% מהמקרים ב-12-48 החודשים שלאחר הלידה, ללא צורך בטיפול כלשהו.
- במקרים שבהם ההרחבה משמעותית יותר - מעל 12 מ"מ - יש סיכוי של 40-80% שהבסיס לתופעה הוא אנטומי-מבני. הסיבה השכיחה ביותר להרחבת אגן מסוג זה הינה הצרה של חלקו העליון של השופכן. הסיבה השנייה בשכיחותה לתופעה זו היא רפלוקס – מצב שבו המעבר שבין השופכן לשלפוחית השתן מאפשר חזרת שתן לכיוון הכליה, בניגוד לזרימה חד-כיוונית. סיבות אחרות להרחבת אגן כליה אחת או שתיהן הן כפילויות או הצרויות בנקודות אחרות לאורך מערכת הניקוז ועד השופכה עצמה.
- הפרעות מסוגים אלו עלולות לגרום לנטייה מוגברת לזיהומים בדרכי השתן וגם להיווצרות אבני כליה. בנוסף, תיתכן פגיעה בתהליך ההבשלה של רקמת הכליה בשל לחצים מוגברים בתוך המערכת בזמן התהוותה בחיים העובריים.
- מומים שמתגלים במהלך היווצרות מערכת השתן העוברית יכולים להתלוות למומים במערכות אחרות כגון: לב, מערכת העיכול, השלד, חוט השדרה או בכרומוזומים. לפיכך, ממצא חריג שמתגלה במערכת השתן העוברית בבדיקת אולטרה-סאונד, עוברי מחייב הדמיה מכוונת של כל מערכות הגוף, עם דגש מיוחד באלו שצוינו לעיל, לצד ייעוץ גנטי ושקילת ביצוע בדיקת מי שפיר.
בכל המקרים שתוארו לעיל יש לבצע מעקב אולטרה-סאונד שמתמקד בהתפתחות הכליות עצמן ולהעריך את כמות מי השפיר המשקפת את התפקוד הכלייתי של העובר. קבלת יעוץ מנפרולוג ילדים או מאורולוג ילדים מאפשרת במרבית המקרים להעריך את חומרת ההפרעות הצפויות לאחר הלידה. הדבר עשוי להפחית את מידת החרדה של ההורים, שכן ברוב המכריע של המקרים אין צורך בהתערבות ניתוחית במהלך ההיריון. רק במקרים נדירים ביותר נדרש להקדים את הלידה כדי לתקן את הפגם במערכת השתן העוברית. מדובר באותם מקרים שבהם נצפית ירידה בכמות מי השפיר בעקבות המום. לרוב, ממצאי בדיקת האולטרה-סאונד העוברי מאפשרים לבצע הערכה סבירה של הסיכון לנזק תפקודי כרוני לכליות. במקרים בודדים ומורכבים במיוחד ניתן להיעזר בבדיקת MRI עובר, המבוצעת במכון ההדמיה של המרכז הרפואי תל אביב, להגדרה ברורה יותר של כמות ואיכות רקמת הכליות של העובר. לשמחתנו, בין שתי כליות מתקיים "דו שיח", שמאפשר לכליה הבריאה לפצות ולהשלים את התפקוד הכלייתי הכולל, וכך לאפשר תפקוד תקין לחלוטין.
|
|
|
הכותבת היא מנהלת השירות לנפרולוגית ילדים, בית-החולים "דנה-דואק".
|
|
| תאריך:
|
17/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
17/04/2012
|
|
ד"ר רוקסנה קלפר
|
|
שליש מהמוּמים המאובחנים בעובַּרים - בדרכי השתן
|
|
|
סלבה מלצב, בימאי ותיק ומנוסה, שניהל את תיאטרון גשר בשנותיו הראשונות, ומלמד ב"בית צבי" שנים רבות, מעמיד כאן הצגה, שאי-אפשר להיות אדיש אליה. סוף סוף הצגה בלי פוליטיקה עכשווית, בלי להיות קונטרוברסלית. רק ההחיאה של פרק בעברנו, זכרון היסטורי נוסטלגי, שמחייה תקופה שהייתה ואיננה. את תקופת הילדות-נעורים של ילדי שנות החמישים במאה העשרים. הילדים של העשור הראשון למדינה. תקופת הגעת העולים החדשים על כל בעיותיה. על ההתנדבות בנוער והשתתפותם בתנועות הנוער החלוציות.
|
|
|
|
|
לפעמים קשה לדעת האם בית המשפט תמים או מיתמם; האם הוא באמת מתכוון לדברים היוצאים מתחת מקלדתו או שמא מדובר בפליטות קולמוס. דוגמה לכך ניתן למצוא בהחלטה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, אשר השהתה במשך שמונה שנים דיון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - ואז כתבה שהמציאות השתנתה בצורה כזו, שאין מקום לקבל את הערעור. ובשולי הסיפור - עוד הוכחה לצעדי הצב בהם מתקדמים (אם בכלל) הליכי תכנון ובנייה בישראל, וגם תמיהה הקשורה לפסק הדין בנושא מגרון.
|
|
|
|
|
במקום הצופה צביקה הדר, אני הייתי מתחיל להיות מודאג. עם גל הרגרסיה ששוטף את קשת, והשיבוץ של דליה מזור להנחיית "אלוף העברית", נדמה שעוד מעט יביאו גם את דניאל פאר וירדנה ארזי להנחות את כוכב נולד. מי שהיה מודאג מהשמועות על סגירתו של ערוץ הילדים, דווקא יכול להירגע. נראה שקשת שוקדת על מילוי החלל שעלול להיפער בחיינו.
|
|
|
|
|
השופט: מנחם קליין, בית משפט השלום בתל אביב
|
|
|
|
|
בכל פעם שאנו קרבים ליום השואה, אנו מכינים בתוכנו את השכפַּ"ץ הפנימי, כי המשָׂא כָּבד מדי. זיכְרון השוֹאה בחוויה הישראלית הוא קשה ומעיק. אנו זוכרים מיד את פסוקי השיר "נֵדר" של אברהם שלונסקי, שליוו אותנו בילדותנו בטקסי השואה:
|
|
|
|
|
