הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   פנאי  תיאטרון/קולנוע  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
חוסר השוויון בארה"ב גדל
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מועמדי הצללים
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
קנו רחוב בסן פרנסיסקו
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חמאס מאתגרת את מחמוד עבאס
11/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
שיירת נבי דניאל (ז') הבריטים חילצו
11/08/2017   |   אורי מילשטיין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שאול דישי משורר ויוצר קולנוע  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
"הסיפור של יוסי". תוצאה קולנועית טובה
"הסיפור של יוסי": נהניתי, אהבתי - אני ממליץ
"הסיפור של יוסי" - סרט מינורי, עצוב, כואב, ועשוי היטב! אוהד קנולר מחזיק את הסרט על כתפיו ובתווי פניו הקודרניים והרגישים, הוא בעצם שליחם האישי למשימה זאת - של הבמאי איתן פוקס והתסריטאי איתי סגל
ההתבגרות של קנולר
אוהד קנולר בתפקיד הדוקטור המתייסר "מחייה" מחדש ומוסיף נופך בוגר ועצוב עוד יותר לדמותו המוכרת מהופעות קודמות על המסך - ב"סרוגים", "עד החתונה", "אהבה זה כואב", וכמובן - "יוסי וג'אגר"

>
"הסיפור של יוסי" - סרטו של איתן פוקס (בהפקתו של אמיר הראל וסרטי יונייטד-קינג) לפי תסריטו של העיתונאי איתי סגל, עוסק בבדידותו הקיומית של גבר שנוחל הצלחה מבחינה מקצועית אך לא מוצא מזור לנפשו מבחינת ההתחברות לבן זוג. העצב שלו לא מתפוגג במהלכו של כל הסרט וייתכן שהמפתח החסר המעיק על כל מצוקותיו - היא דווקא העובדה ה'מוזרה' לכשעצמה שגם עשר או שתים-עשרה שנים אחרי "יוסי וג'אגר" - ממשיך יוסי (אותו "יוסי") להתעקש שלא לצאת מן הארון.

עוד מסרטו הקצר 'אפטר' עוסק פוקס בחוויה החיילית והקיומית של גברים צעירים במדים. גם בסרט זה מפגיש התסריט את גיבורו הראשי עם ארבעה חיילים וקצינים שזקוקים לטרמפ לכיוון חופשתם במלון נופש באילת. באמתלה זאת זונח הגיבור את מסדרונותיו היפים של בית החולים החדיש בו הוא עובד כרופא לב ומדרים אל העיר הכי דרומית והכי רחוקה שאפשר. האם שם הוא ימצא את העונג והשמחה החסרים לו כל כך בעולמו המיוסר?!

אוהד קנולר בנופך עצוב

הסרט עשוי ברהיטות מקצועית מבחינת כל האלמנטים הצורניים שלו, הוא בוגר, קולח ונעים הן לעין (צלם: גיא רז) והן לאוזן (מוזיקה: קרן אן) - כמיטב המסורת השירית-הישראלית אליה כבר הורגלנו בסרטיו הקודמים של פוקס.

אוהד קנולר בתפקיד הדוקטור המתייסר "מחייה" מחדש ומוסיף נופך בוגר ועצוב עוד יותר לדמותו המוכרת מהופעות קודמות על המסך - ב"סרוגים", "עד החתונה", "אהבה זה כואב", וכמובן - "יוסי וג'אגר"; הוא נמצא בכל הסצנות של הסרט ולצידו מופיעים שניים מגיבוריו הקודמים של פוקס: ליאור אשכנזי ("ללכת על המים") ואורלי זילברשץ ("שירת הסירנה") ולצידם, 'אורחים' וכוחות עולים חדשים כמו: עוז זהבי ("התגנבות יחידים"), רפי תבור, אולה שור סלקטר ועוד.

סצנה מרשימה, נכונה וטובה

הסרט רווי בעצב וכאב - ורק הצילומים של המקומות ה'מתוקתקים' והמודרניים - שחפים מכל מצוקה כלכלית - מעלים את מדד מצב הרוח של הצופה. כמיטב המסורת ה'תיירותית' בה מצייד פוקס את נופי ארצנו מהכנרת ועד לים המלח (ב"ללכת על המים") מככבת הפעם אילת - כעיר לילה ויום מקסימה וקורצת למבקריה הקרובים והרחוקים.

הסצנה בבית ההורים של החבר המנוח ליאור (ג'אגר) היא אחת המרשימות בסרט, וזאת תודות לבמאי ולמשחקם של שלושת השחקנים המשתתפים בה - קנולר, זילברשץ ותבור. היו שמצאו פגם בעצם נוכחותה של סצנה זאת בתסריט ואף הרחיקו לכת וקבעו שעל-פי דעתם היא אפילו 'מתועבת' - אבל לדעתי, היא 'נכונה' וטובה למרות שהיא מנציחה ומקבעת מכשלה נפשית ומגבלה קשה של הגיבור שלא מצא במשך עשר שנים ויותר את ההזדמנות לבטא את תחושותיו האמיתיות לא בכיוונם של ההורים השכולים של חברו המת, ולא כלפי העולם כולו ממנו הוא עדיין מסתתר כ"הומו" בארון של פלדה. הבמאי והתסריטאי מודעים היטב למורכבותה ולעיתויה המאוחר של הסצנה בבית ההורים ועובדה היא שהם שמו בפיה של האם השכולה את הטקסט הבוטה והמכמיר לב ביופיו ה'זילברשצי': "למה אתה עושה לנו את זה?! אני רוצה שאתה תלך מפה... יש לנו סידורים".

עוז זהבי מגלם את הפנטזיה

אוהד קנולר מחזיק את הסרט על כתפיו ובתווי פניו הקודרניים והרגישים, הוא בעצם שליחם האישי למשימה זאת - של הבמאי פוקס והתסריטאי סגל בביטוי מצוקתו ההולכת וכבדה של ההומו הספציפי או המייצג הזה - הבודד והמתייסר בצורה קשה וכמעט ללא אור ורוד או אחר בקצהָ של המנהרה הקרויה במקומותינו ה'אנושיים' והקיומיים - "חיים".

עוז זהבי הצעיר והחתיך מבצע תפקיד משכנע ומגלם היטב באישיותו ותכונותיו האחרות על המסך את הפנטזיה שאינה שייכת לחיים האמיתיים. ההיזקקות להחזקת הספר "מוות בוונציה" של תומס מאן שעל פיו נעשה הסרט של לוקינו ויסקונטי ב-1972 היא מסורבלת ומגושמת למדי וצריך אולי היה למצוא דרך עדינה יותר לרמיזת ההומאז' הזאת.

למרות אופיו המינורי והלא פופולרי במיוחד של נושא הסרט והתמקדותו רק במגדר אחד, אני מוצא בו תוצאה קולנועית טובה, שאינה מביישת את כל יוצריה שעל המסך ומאחוריו. אני נהניתי ואפילו אהבתי.



הכותב הוא צלם, תסריטאי, במאי ומפיק של סרטים תיעודיים(!) ועלילתיים(!!)
תאריך:  13/06/2012   |   עודכן:  13/06/2012
שאול דישי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"הסיפור של יוסי": נהניתי, אהבתי - אני ממליץ
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אופרת הרוק "מאמי" עלתה לפני 25 שנים והפכה למעין מופע פולחן שהקהל היה שב ונוהר אליו, למרות שחוותה כשלון מוחץ בהצגות הראשונות ושיריה נאסרו להשמעה ברדיו הממלכתי.
13/06/2012  |  חיים נוי  |  כתבות
"חלק לא קטן מההתפתלויות שבתי-משפט עושים במשפטי לשון הרע כולל כל מיני קביעות על מהי עובדה ומהי דעה. כל העולם המשפטי המושגי שהתפתח על חוק איסור לשון הרע בנוי על זה שהחוק פשוט לא טוב", אמר פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה (מו"ל שותף של אתר זה), בכנס שנערך השבוע במכון.
13/06/2012  |  אורן פרסיקו  |  כתבות
כחובב מושבע של מסעדות נאלצתי לא אחת לשים את נפשי בכפי ולספוג ים של אכזבות. עם יד על הלב ולמען הגילוי הנאות עלי להתוודות שפעמים לא מעטות גם נתפסתי תוך כך בקלקלתי ונכוויתי, אם בשל קולינריה גרועה, אם בעטיו של שרות צולע, ואם מחמת היגיינה קלוקלת - על אחת כמה וכמה בימים טרופים שכאלה, כאשר בארץ שולטת פאניקה מוצדקת על סודנים חולים שמועסקים במטבח.
13/06/2012  |  ראובן לייב  |  כתבות
קטע הפתיחה של המחזה, הנערך בעוד הקהל נכנס לאולם, בו "קראפ" (ויטלי פסיק) מקריא לכל הדמויות במחזה הישובות בסלון ביתו של הגיבור, פרק פילוסופי מספר קלאסי, על חשיבותה של האשה בחיינו, מעיד על כוונתו של איבסן מלכתחילה. על מה שכתב במחזותיו "נורה" או ב"הדה גאבלר", וחוזר גם כאן. התייחסותו למעמדה של האשה אז, ועל כך ששומה לחולל שינוי במצב - נכונה אז כמו היום.
13/06/2012  |  עליס בליטנטל  |  כתבות
התופעה בה ילדים גונבים כסף מההורים הפכה לנפוצה בשנים האחרונות בכל המגזרים. לרוב אנו מוצאים, כי התנהגות זו מתרחשת לרוב סביב גילאי 11-8. זהו גיל בו ילדים מוצאים שימוש יעיל בכסף למטרות כגון קניית ממתקים או צעצועים קטנים אותם ניתן לרכוש במכולת או בקיוסק. לרוב ישתפו הילדים את ההורים באוצרות שקנו בכסף ויספרו כי מצאו את הכסף על המדרכה, במדרגות, או במקומות ציבוריים אחרים.
12/06/2012  |  ד"ר סוזי קגן  |  כתבות

פורומים
פנאי
תיאטרון/קולנוע
תרבות
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט