הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   ספרים  שפה ושיח  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
איש הכותל
31/07/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
חראם על שקאו
31/07/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
האם נשלם בעד מטען יד
31/07/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חורבן הבית השלישי
31/07/2017   |   רן לוי
 
 
 
הוגה הקללות המאוסות
31/07/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שושנה ויג פובליציסטית  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
נער ישראלי פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית
אור-אל ביילנסון. החליט להרים את הכפפה


"מישהו צריך לעשות זאת, ואם אף אחד לא מתכוון להרים את הכפפה באופן רציני, אני אעשה זאת", מסביר אור-אל ביילנסון הוא נער ישראל בן שש עשרה שחוקר את השפה הערבית ואת ספרותה והוא מוסיף: "לספרות הערבית יש גוון ייחודי שלה, אך באותה העת גם משתלבת בקונספט האוניברסלי של הספרות, וזה דבר שיכול מאוד למשוך את העין הישראלית"

▪  ▪  ▪
אור-אל ביילנסון, מתנהג כמו פרופ' באקדמיה, כשמשוחחים אתו באינטרנט אי-אפשר להאמין שזהו נער שלומד בתיכון מהרצליה. את רוב שעות הפנאי הוא מבלה מול האינטרנט ועוסק בתרגום יצירות מן השפה הערבית. הכרתי את אור-אל דרך ד"ר שונית שחל-פורת, חוקרת תרבות יפן. היא פנתה אליי באחד הימים דרך הפייסבוק וביקשה שאשוחח עם הנער המחונן מהרצליה, שעוסק בחקירת ובגילוי אוצרותיה של השפה הערבית.

מיהרתי לראיין את אור-אל ביילינסון לאחר שסיפר לי שזומן לתוכנית הטלוויזיה לונדון את קירשנבאום, ידעתי שעליי לחשוף אותו לפניהם, כי היינו בקשר כשבוע, והריאיון הטלוויזיוני שלו עמם יהיה בשבוע הבא. זכות ראשונים לא ייקחו ממני. דרך אגב, אור-אל פנה לסופרים רמי מעלה וביקש התייחסותם ואיש לא ענה לו עדיין.

"תמימות המוסלמים" - תת רמה

את התייחסותו לסרט המדובר ביותר באחרונה שהוא מתקפה כנגד הנביא מוחמד קיבלתי לאחר שמצאתי לנכון לשאול את דעתו על הסרט ועל המתרחש בעולם בעקבות הפצתו. ביקשתי לתומי קישור לסרט. והרי תשובתו של אור-אל.

"אין ספק שהסרט החדש, "תמימות המוסלמים", הוא נורא. לא רק כיוון שהוא פוגע ברגשותיה של דת בצורה חסרת תקדים (לקרוא לנביא של הדת הגדולה ביותר ״רודף שמלות״, ״הומו״ ו״מתעלל בילדים״, זה קצת אידיוטי, בין היתר אלא גם תת רמה מבחינה אמנותית, וסביר להניח שהוא היה נשכח עמוק בהיסטוריה של יוטיוב לולא היה כל-כך קיצוני בטקסטים שלו.

בתחילת הסרט נראים מוסלמים מצרים תוקפים נוצרים מצרים ושורפים את בתיהם בעוד כוחות הביטחון המוסלמים עומדים ללא מעש. אחר כך נוצרי לוקח עט וכותב נוסחה על הלוח, שלפיה אדם פלוס איקס שווה טרוריסטים איסלאמיים. כשאשה צעירה שואלת אותו מהו האיקס, הוא אומר לה שהיא צריכה לגלות זאת בעצמה. שאר הסרטון מציג תמונות בכיכוב דמות הנביא. בתמונה אחת מציעה אשת מֻחמד, חדיג'ה, שאת הקראאן יש לכתוב על-ידי ערבוב קטעי תורה עם קטעי הברית החדשה עד ליצירת פסוקים שגוים. בתמונה אחרת קורא מֻחמד לחמור ״החיה המוסלמים הראשונה״.

אחזור ואומר שזהו סרט שנועד מלכתחילה להצית ולהלהיב, ותכנו גם נועד לכפר על העובדה שזה סרט גרוע מכל בחינה אפשרית, שלא היה מגיע לכותרות לולא מילותיו השערוריות.

ודווקא עכשיו כשהסרט הזה גורם למוות של אנשים בכירים ולהפגנות בכל רחבי העולם, חשובה פעילות ספרותית, פעילות לשונית, פעילות תרבותית כדי להשיב את הפגיעה התרבותית בכבוד המוסלמים. האנתולוגיה מזכירה לנו שמלבד דתם, הערבים הם לגמרי אנחנו, ומאפשרת לנו להציץ לעולם שמעבר לחג'אב (כיסוי הראש האיסלאמי), שמעבר להצתות ושמעבד לג'האד, שעליו עוד יש לי הרבה להרחיב ולהסביר מדוע התפיסה לגביו שגויה מהיסוד."

"להרים את הכפפה באופן רציני"

שוחחתי עם אור-אל ובכל שיחה שבתי ושאלתי את עצמי, מה באמת, זה נער בן שש עשרה? מה יש לנער בן שש לחקור את השפה הערבית ואת ספרותה עד כדי כך שירצה לתרגם ולפרסם אנתולוגיה.

והרי תשובתו: "זו שאלה מצוינת, שגם אני שאלתי את עצמי מספר פעמים לאורך התהליך. התשובה תמיד הייתה אחת - מישהו צריך לעשות זאת, ואם אף אחד לא מתכוון להרים את הכפפה באופן רציני, אני אעשה זאת. לספרות הערבית יש גוון ייחודי שלה, אך באותה העת גם משתלבת בקונספט האוניברסלי של הספרות, וזה דבר שיכול מאוד למשוך את העין הישראלית, ובעצם כל עין בעולם."

ויש לנער ניסיון בקריאה של יצירות לכן בשאלה השנייה חתרתי לבדוק מי היוצרים שהתחבבו עליו. אילו יוצרים התחבבו עליו והאם הספרות שהוא מתרגם היא הקלסיקה העולמית שמתייחסת לספרות הערבית?

"לא תמיד הקלסיקה. אני כן חושב שבאיזשהו מובן אני מתרגם את היותר מוכר, כי גם אני עדיין בשלבים של חשיפה לכל המרחב הענק הזה של הספרות הערבית החדשה. אני מאוד אוהב את יוסף אדריס, ואתו בעצם התחלתי את קריאותיי בספרות הערבית והוא גם היוצר שלו הכי הרבה סיפורים באנתולוגיה. יש בסיפורים שלו משהו מאוד עמוק, מאוד גלובאלי וגם מאוד מאוד עכשווי, על-אף שהוא מת ב-1991."

האינטרנט - המורה הגדול

ואם אתם תוהים כמה זמן מקדיש אור-אל לתרגומים מן השפה הערבית, תתפלאו לשמוע שזה כל כך בוער בעצמותיו וקורה מהר מאוד יחסית. "כל תהליך התרגום לקח משהו כמו חודש. זה היה חודש מאוד אינטנסיבי ומאוד עמוס שבו רק תרגמתי. למדתי כמובן, כתלמיד בתיכון על כל הנדרש מזה, אבל בשאר הזמן תרגמתי. לכל מתרגם, אני מקווה, יוצאת פעם אחת בקריירה שלו הזדמנות לתרגם טקסט שהוא פשוט לא יכול להפסיק לקרוא. וככה זה קרה. במיוחד כשידעתי שיש מי שיקרא כבר על המקום, ויצא מזה משהו כמו סיפור או שניים ביום." כשאור-אל ענה לי את תשובתו חשבתי שאי-אפשר להאמין שזהו נער ממוצע בן שש עשרה, אין ספק שנער ממוצע בן גילו לא יפנה את זמנו לעיסוק כל כך סיזיפי. יש בנער הזה ניצוץ אחר, ייחוד שלא נמצא בנערים רבים.

טוב, אז מי לימד את אור-אל ערבית. מי היו המורים שלו, חככתי בדעתי לברר אתו מי היו המורים שהשפיעו עליו.

"המורה הגדול ביותר, שלו אני חייב את עיקר הידע שלי, הוא האינטרנט וספרי לימוד. הרבה למידה עצמית, הרבה שינון אוצר מילים (על-אף שזו אחת השיטות השנואות עליי ביותר) והרבה קריאה. אחר כך הגיעו ד"ר אחמד נג'ר, פרופ' ג'פרי פור ופרופ' הנגאמה שאה סיאה שחיזקו את כישורי התרגום שלי, הן מערבית לאנגלית והן מערבית לעברית, ואת הסטייליסטיקה שלי ובהחלט גם את הדקדוק ואת אוצר המילים. את הסיפור הראשון קראתי עם מילון צמוד שנפתח כל כמה מילים, ולעתים לו רק כדי לוודא שהמשמעות אכן נכונה, ובהמשך הוא נפתח פעמים מועטות, ואני מקווה שבכרכים הבאים הוא כבר לא ייפתח בכלל. אציין גם כמובן את מורתי בתיכון, שגם היא תרמה לא מעט לדקדוק הערבי שלי."

"בלי שפה אין שלום"

אוטודידקט אור-אל, ולאור ניסיונו הקצר והפורה ביקשתי ממנו עצות. האם צריך לעודד את לימוד השפה הערבית, היש לו רעיונות כיצד לעשות זאת?

"השפה הערבית היא שפה מאוד חשובה, לא רק במדינת ישראל אלא בכלל. מלבד חשיבותה ההיסטורית, מלבד חשיבותה הלשונית במרחב השמי ושלא נדבר בכלל על הטקסטים הנפלאים שכתובים בה, היא שפתם של חלק ניכר מאוכלוסיית המדינה ושל כל שכנינו. בלי שפה אין שלום, והספרות היא כלי לקידום השלום, אבל גם השפה היא חלק מזה ואולי החלק החשוב ביותר. איך נעודד? ראשית, לא נשים את השפה בחשיבות האחרונה. אם כי היא לא לגמרי בחשיבות האחרונה, ושלא אדבר בכלל על שיעורי לשון. יש להתחיל ללמד ערבית יחד עם אנגלית, או אולי קצת אחרי או קצת לפני, אבל בגיל מוקדם. צריך להרגיל את הילדים לאוצר הצלילים כבר בגיל מוקדם, אך זהו שינוי חברתי שיקרה, אם בכלל, אחרי דורי."

וזה לא הכול, באינטרנט הקים לאחרונה אור-אל אתר מרשים, מרכז לתרגומים. "זה לא ממש מרכז לימוד אלא אגודה אקדמית, המפעילה בתוכה גם השתלמויות לאנשים החיים במרחב השמי ולעוסקים בו. הלמידה נועדה, מעבר להשתלמות מקצועית לאקדמאים, לספק מקור ידע אמין ואקדמי לקהל הרחב המתעניין. אנו מלמדים אכדית, עברית, ערבית, ספרות ערבית, וקורסים נוספים החל מהיסטוריה של המזרח הקדום וכלה בסדנות תרגום, שייפתחו בשנת הלימודים הקרובה. בפיילוט הגיעו סך הכול 250 תלמידים, כשאצלי עברו בסביבות ה-100."

ביקשתי שיספר על האנשים המיוחדים שיצרו עמו קשר מכל העולם. האם לולא האינטרנט היה יכול להתפתח כך?

"ללא ספק אחד היתרונות של פרסום התוצר ושל הקמת האגודה היו האנשים שאותם הכרתי. הכרתי חוקרים בכל התחומים, החל מד״ר שונית שחל-פורת מלימודי יפן, דרך ד״ר תמר עילם גינדין העוסקת באירן וכלה בחוקרים העוסקים בשפות ובאזורים שעליהם אפילו קודם לא שמעתי. הכרתי גם סופרים, מתרגמים, אוהבי ספרות ומבקריה, וזה ללא ספק כוח משמעותי שמניע הלאה לכרך הבא. האם ללא האינטרנט הייתי מכיר אותם? סביר להניח שלא. בטח שלא בגיל הזה. האינטרנט היה למקפצה שאפשרה גם הכרה של אנשים וגם זירזה את תהליך ההוצאה, וכמובן הגשימה את מטרת האנתולוגיה - הפצה חינם של התכנים."

אם חלומותיו של הנער בגיל שש עשרה הם כאלה מהי משאלתו בקשר ללימודים?

"בעיקרון הכיוון שלי הוא מדעי הרוח יחד עם משפטים. משפטים לדעתי צריך להיות מוגדר כמעין שילוב של מדעי החברה עם מדעי הרוח. שילוב שמושך אותי בדיוק כמו שמושכת אותי הבלשנות, ואני מקווה בעתיד גם לשלב בין שני התחומים יחד עם אהבתי למזרח התיכון. משפטים זה מעין מטריקס, כך הגדיר המורה שלי, שכשאנו נכנסים אליו אנו רואים את עולם המשפט האמתי, משהו הרבה יותר עמוק מחוקים כתובים, ושלא נתחיל בכלל לדבר על הקשר לשׂפה בעולם המשפט ולחוק האזרחי מול החוק הדתי..."

ומה עם השירות הצבאי? האם אור-אל כבר מוכר ליחידות הצבא כנער כל כך כישרוני?

"הצבא? יש עוד זמן, אם כי לא הרבה. אני עוד מתלבט בין מודיעין לבין עתודה. מצד אחד המודיעין הוא ללא ספק מקום שבו אני יכול לתרום את כישורי הלשון שלי בצורה מיטבית, אך העתודה גם היא מושכת אותי ולו רק בשל ההזדמנויות שיבואו אחרי שאהיה בעל תואר."

ומה עם חיי חברה?

"את החברים בוחרים לפי הגישה, תמיד. יש לי חברים מאוד פלורליסטים וחלקם גם נמשכו אחריי (או אפילו לפני...) לתרבויות מיוחדות משלהם, חלקם לאינדונזיה, חלקם להודו וחלק יחד אתי התאהבו בתרבות האיסלאם.

ואסיים בציטוט של יוסף אידריס, שלצערי לא מופיע באנתולוגיה - אין לי חיים משלי. שמתי עצמי ואת חיי בשירות העם. אם הצורך מכתיב ״רוץ״ אני רץ, ״לך לכלא״, הולך לכלא... ״מת״, אני מת. שאיפותיי האישיות זהות לשאיפות הכלליות של העם."

האתרים של אור-אל ביילינסון:

[קישור]

[קישור]

[קישור]

תאריך:  23/09/2012   |   עודכן:  23/09/2012
שושנה ויג

מועדון הבלוגרים עוקבים: 8לקבלת רשימות שושנה ויג לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נער ישראלי פרסם אנתולוגיה לספרות ערבית
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מזכיר_המדינה
23/09/12 22:45
2
כבש44
24/09/12 08:57
3
ד"ר שלמה אלון
29/09/12 19:04
 
אור‏־אל
30/09/12 12:04

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מזג האוויר בריגה, בירת לטביה, מתעתע. הטמפרטורות ביום קיץ רגיל גבוהות למדי, אך תמונת השמיים משתנה במהירות. לשעה קלה בהיר לחלוטין, ומיד לאחר מכן עננים וגשם. טוב ללכת ברחובות, בעיקר ברחובות העיר העתיקה, היפהפייה. טוב ונעים גם לשבת בבית קפה כלשהו וליהנות מעוגות טעימות בטעם של פעם.
23/09/2012  |  יוסי אחימאיר  |  כתבות
רוב האירועים בחיינו הם תוצאה של תהליכים, קצרים או ארוכים, אבל תהליכים ולא אירועים נקודתיים ומהפכים דרמטיים. כך בחיינו האישיים: זוגיות מובילה לחתונה, השכלה מובילה לקריירה וכן הלאה. כך בחייהן של אומות: מנפילתן של אימפריות ועד לתקומתן של מדינות, ממלחמות עקובות מדם ועד שלום חם. וכך גם בחייהם של עסקים: הצלחה היא תוצאה של תהליך וכישלון הוא תוצאה של תהליך.
23/09/2012  |  איתמר לוין  |  כתבות
ההבנה כי המשטר האירני מהווה סכנה לעולם ואסור שיחזיק נשק גרעיני מחלחלת לאחרונה בארה"ב. לא כולם יכולים להציב קווים אדומים, לערוך מבצעים צבאיים או לשתק תחומי כלכלה חיוניים למשטר, אולם יש שמשתדלים לעשות כל מאמץ כדי למנוע מטהרן לנהל את העסקים כרגיל. צעדים שבהם נקטו ראשי מדינת מרילנד שבחוף המזרחי של ארה"ב, הגובלת בוושינגטון הבירה, הם דוגמה למאמץ מסוג זה.
23/09/2012  |  אריה גלוזמן  |  כתבות
איש העסקים שלמה בן צבי שומר עדיין בסוד את כוונותיו. גם לעובדי מעריב שביקשו לדעת לאן פניו, ומה בדעתו לעשות עם המותג מעריב, ועם מי מהעובדים בפרט, הוא נמנע מלגלות.
22/09/2012  |  יואב יצחק  |  כתבות
"זיכרון גורלי" (2012) הוא מדע בדיוני הבנוי מראש על הנחות מוקדמות. העולם מתחלק לשתי מעצמות. המפל הוא נקודת המעבר. וכמו תמיד גם אחרי שהעולם בנוי משתי מעצמות לאחר שהכל נכחד דווקא בגלל המלחמות, לא נותרו שטחי מחיה פנויים. וכשהגיבור יוצא אל המרפסת פתאום מתגלים לעיניך בתים ורחובות והכל צפוף בגוש אחד של טכנולוגיה עתידנית.
22/09/2012  |  משה ניסנבוים  |  כתבות

פורומים
ספרים
שפה ושיח
תרבות
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט