קוד גילת

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, מסכל ניסיונות לקדם תיקון לקוד האתי של רשות השידור, כך טוענים גורמים יודעי דבר מתוך הרשות. לדבריהם, קיים חשש כי בלא תיקון הקוד האתי של הרשות, תוכל ההנהלה לכפות הורדת תוכניות שבהן עיתונאים מביעים דעה או תוכניות ביקורתיות, כגון "סדר יום" של קרן נויבך.

באופן עקרוני, עיתונאי רשות השידור אמורים לפעול על-פי "קוד נקדי", תדריך אתי שחיבר נקדימון רוגל בשנת 1972 ועודכן לאחרונה בשנות ה-90. קוד זה מתווה את העקרונות האתיים שעל-פיהם אמורים עיתונאי הרשות לפעול, קובע כללים של עשה ואל תעשה ומדריך את הכתבים והעורכים בעבודתם. בין היתר אוסר הקוד על הבעת דעה של עיתונאים. עם השנים התיישן "קוד נקדי" וסעיפים רבים בו הפכו לאות מתה.

בתחילת השנה שעברה, עם אישור הממשלה את חברי מליאת רשות השידור החדשים, עלה מחדש הצורך לרענן את קוד נקדי. נציב קבילות הציבור דאז, אלישע שפיגלמן, העיר בפני חברי המליאה כי בכל הנוגע להבעת דעה אישית בשידור, הקוד הקיים מיושן וטעון עידכון. "קוד נקדי" אוסר על הבעת דעה באופן גורף, בעוד שבאקלים התקשורתי העכשווי היא דבר של יום ביומו.

"בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה שהולכת ונפוצה: הרחבת השידורים בקול-ישראל ובערוץ הראשון שעיקרם הבעות דעה אישיות של עורכים, מגישים, מנחים, כתבים ופרשנים", אמר שפיגלמן לחברי המליאה באפריל של השנה שעברה, וטען כי יש צורך להסדיר את הנושא ולקבוע כללים חדשים של עשה ואל תעשה.

למשימה התגייסה השופטת בדימוס וחברת המליאה ד"ר בלהה כהנא, שמונתה ליו"ר ועדת האתיקה ברשות השידור. יחד עם חברי המליאה ד"ר נגיסט מנגשה, עו"ד וופא זועבי-פאהום והמוזיקאי נמרוד לב התכנסה הוועדה כדי לדון בכללים חדשים לסוגיה זו. לוועדה צורפו חוקרי התקשורת ד"ר מוטי נייגר ופרופ' עקיבא כהן, כדי לספק רקע והדרכה מקצועית.

"זה מגוחך להמשיך לטעון את מה ש'קוד נקדי' טוען", אומר ד"ר נייגר, ממחברי התיקון לקוד, "כאילו לרשות השידור אין קול משלה והיא צריכה לתת לקולות לעבור דרכה. אי-אפשר להמשיך להחזיק בסעיף אנכרוניסטי שכזה, שנוסח לפני 40 שנה, כאילו לא קרה כלום, כאילו לא השתנו אמצעי ההבעה, כאילו השידור החי לא השתנה".

לדברי נייגר, הקוד הנוכחי "לא מתאים לאקלים הפוליטי הישראלי, לפריסה של כלי התקשורת בישראלי, לאופן שבו התקשורת פועלת כיום, כאשר דווקא התוכניות האישיות זוכות להאזנה רבה, וגם לא למה שמתרחש בעולם. אי-אפשר להתחמק מהעובדה שכל הרמת גבה היא הבעת דעה. השאלה היא לא אם מותר להביע דעה, אלא איך יהיה מותר להביע דעה. צריך למצוא דרך שמצד אחד תתאפשר הבעת דעה, ומנגד לשמור על גבולות ועל איזון".

בתחילת דרכה פירסמה הוועדה "קול קורא" לציבור להביע דעה בנושא, וזימנה מומחים משלל תחומים, החל בעיתונאים בכירים ברשות השידור וכלה בבכירים ומומחים מחוצה לה, כגון המומחה לאתיקה ד"ר יובל קרניאל; פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת; יזהר באר, מנכ"ל עמותת קשב, ואלי פלאי, הבעלים של השבועון החרדי "משפחה".

לאחר כתריסר פגישות, שכולן הוקדשו לנושא הבעת דעה אישית בשידור, גיבשו חברי הוועדה את מסקנותיהם והמלצותיהם וחיברו מסמך שנועד להחליף את הפרק ב"קוד נקדי" שמוקדש להבעת דעה אישית בשידור. לפי המסמך שחיברה הוועדה, הבעת דעה אישית תותר במגבלות מסוימות, כשבמקביל הרשות מודרכת לפעול למען גיוון ואיזון בלוח השידורים. בפועל, המסמך מסיר את האיסור הגורף להלכה על פאנלים פרשניים כמו זה שביטלה לאחרונה הנהלת הרדיו ועל תוכניות כמו "סדר יום" של קרן נויבך, שבהן מוטחת לא פעם ביקורת בממשלה.

בין היתר ממליצה הוועדה לאפשר הבעת דעה למגישים בתוכניות המוגדרות ומוצגות לציבור כאישיות, כמו גם לפרשנים בנושאים שונים ולכתבים ותיקים (בעלי ניסיון של שבע שנים ומעלה). במכתב לחברי מליאת רשות השידור, שבו הוצג המסמך החדש, כתבה יו"ר ועדת האתיקה כהנא כך: "המסמך מדגיש שהתרת הבעת דעה אישית ומתן ביטוי לכל רובדי החברה הישראלית הם שני צדדיו של המטבע, ועל ההנהלה לפעול ליישום שני החלקים גם יחד, תוך אחריות רבה ומתוך תפיסת יסוד אותה חרטה הרשות על דגלה: 'השידור הציבורי שלכם ובשבילכם'".

מאז שסיימה הוועדה את עבודתה על פרק הבעת הדעה האישית בשידור הציבורי חלפה למעלה מחצי שנה, אך המסמך החדש לא הועלה לדיון במליאת רשות השידור לשם אישורו. יו"ר הרשות, אמיר גילת, דחה פעם אחר פעם את בקשות חברי ועדת האתיקה להעלות לדיון ולאישור את התיקון לקוד האתי בנימוק כי חשוב יותר לדון בקידום הרפורמה ברשות השידור.

אולם גם אחרי שבתחילת אוגוסט האחרון נחתם הסכם הרפורמה ברשות השידור, נמנע מחברי המליאה לדון במסמך שגובש ולאשר אותו. הנושא נידון באופן חלקי במליאה במסגרת הדיונים על הנסיונות להנחית מגישים "מאזנים" על תוכניתה של קרן נויבך, שבמהלכם הביע מנכ"ל הרשות, יוני בן-מנחם, התנגדות לתיקון הכללים האתיים. בן-מנחם הדגיש כי כל עוד לא אושר השינוי, על כל עיתונאי רשות השידור לפעול לפי "קוד נקדי". נראה כי בנושא זה רואים מנכ"ל ויו"ר הרשות עין בעין.

בסופו של דבר, לאחר חודשים ארוכים של בקשות, הוסכם כי דיון על המסמך ייכנס לסדר היום של ישיבת מליאת רשות השידור שאמורה הייתה להתקיים בשבוע שעבר, ב-15 בחודש. כמה ימים לפני מועד הישיבה פנה יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, פרופ' אלי פולק, ליו"ר הרשות גילת וביקש ממנו לפעול לדחיית הדיון וההצבעה על תקנון האתיקה החדש. לטענתו של פולק, שכאמור היה בין הנציגים שהופיעו בפני ועדת האתיקה, לא התקיים במסמך דיון ציבורי נאות ואין לאפשר למליאה, שאמורה להתחלף בעתיד הנראה לעין, לקבל החלטות עם השלכות משמעותיות.

עם או בלי קשר לפניית פולק, ביטל גילת את הישיבה שבה היה אמור לעלות לדיון התיקון לקוד האתי, בנימוק שבאותו היום התכנסה ועדת התוכן של הרשות. הישיבה הבאה של המליאה הכללית מתוכננת לקראת סוף נובמבר, אך גורמים ברשות השידור חוששים כי עד למועד זה יבוצעו פעולות משמעותיות תחת חסותו של הקוד הישן, או שיגובש רוב במליאה לדחיית המסמך.

ועדת התוכן האמורה (שבגינה בוטלה ישיבת מליאת רשות השידור שהייתה אמורה לדון בתיקון ל"קוד נקדי") מתכנסת בימים אלה כדי לבנות ולאשר את לוח השידורים לשנת 2013. כל עוד כללי האתיקה ברשות נותרים כפי שהם, יכולה ועדת התוכן לפסול לשידור תוכניות שבהן מביעים עיתונאים את דעתם. גם אם המסמך אכן יידון בסופו של דבר בסוף החודש הבא, אפשר שבינתיים תחליט ועדת התוכן לא לאשר את המשך שידור "סדר יום" ותוכניות אחרות שבהן עיתונאים מביעים את דעתם, מכוח האיסורים של "קוד נקדי". למצער, אי-אישור העידכון לקוד האתי יאפשר להנהלת רשות השידור הנוכחית להמשיך להקשות על העבודה היומיומית של עיתונאים המעוניינים להביע את דעתם בשידור.

כדי למנוע מתסריט זה להתממש, ניסו בימים האחרונים חברי ועדת האתיקה לכנס בדחיפות ישיבה נוספת של המליאה, ואף אספו די חתימות של חברי מליאה כדי לאלץ את יו"ר הרשות גילת לקיימה, אך היו"ר סיכל גם את היוזמה הזו. בסוף-השבוע האחרון הפיץ גילת בין חברי מליאת רשות השידור מכתב מאת יעקב בורובסקי, חבר הוועד המנהל ברשות השידור, שתקף בחריפות את הצעת התיקון ל"קוד נקדי".

"המסמך כפי שנכתב לוקה בנושאים מהותיים ופרוצדורליים כאחד", כתב בורובסקי. "איני מבין מדוע מסמך נקדי, המשרת נאמנה את הרשות שנים רבות, זקוק לרענון", הוסיף. לדברי בורובסקי, קביעת הוועדה כי יש לשנות את האיסור הגורף על הבעת דעה אישית "מסוכנת, שגויה ובעיקר חורגת מאותו קו ברור שאסור לנו לחצותו, בוודאי בנושאים רגישים של אתיקה ומוסר, אנחנו לא נכנסים לנעלי ההנהלה".

על-פי חוק רשות השידור, תקופת כהונתה של מליאת הרשות תעמוד על שלוש שנים מיום מינויה. כיוון שהמליאה הנוכחית מונתה בתחילת 2011, נותרה לחבריה למעלה משנה בתפקיד. אך כחלק מהרפורמה ברשות השידור התעדכן השנה החוק כך שאת המליאה עתיד להחליף גוף חדש בשם "מועצת הרשות", שחבריה ימונו על-ידי הממשלה, על-פי המלצת השר הממונה על רשות השידור (כיום מכהן בתפקיד ראש הממשלה בנימין נתניהו).

אם יו"ר הרשות יצליח להמשיך לדחות את אישור העידכון לקוד האתי, לא רק לוח השידורים של השנה הבאה יוכל להיות מנוטרל מבעלי דעה. המליאה הנוכחית עשויה להתפזר לפני שהעידכון יאושר, ואין לדעת מה יעלה בגורל התיקון לקוד האתי עם כינונה של מועצת הרשות החדשה.

"השידור הציבורי זקוק לתוכניות של הבעת עמדה", אומר חבר ועדת האתיקה ברשות, ד"ר מוטי נייגר. "אם לוקחים לו גם את זה, אז הפכנו את השידור הציבורי ל'ישראל היום', הוא הופך משידור ציבורי לשידור ממלכתי, וזה עצוב מאוד".

מרשות השידור נמסר: "יו"ר הרשות, כפי שגם נמסר לכל חברי המליאה, קבע לפני מספר שבועות ישיבת מליאה שהנושא המרכזי בה הוא דיון במסמך ועדת האתיקה. לפיכך, לא היה שום טעם לקיים ישיבה שלא מן המניין בנושא.

"הישיבה האחרונה לא בוטלה ברגע האחרון והסיבה לביטול הייתה העדר קוורום. ועדת התוכן אינה דנה בימים אלה בלוח השידורים, אלא עוסקת בגיבוש עקרונות תוכנית עבודה לשנת 2013, ואין לדיונים אלה שום קשר למסמך של ועדת האתיקה.

"לשכת המוסדות משרתת את כל חברי המליאה ובהתאם לכך העבירה, לבקשתו של חבר המליאה והוועד המנהל יעקב בורובסקי, מכתב שכתב לחברי המליאה, כפי שהיא מעבירה מכתבים דומים מטעם חברי מליאה אחרים המבקשים זאת".

רשימות קשורות:

- "'פראבדה' לא היה עושה זאת טוב יותר"
- מי לא צריך שידור ציבורי?
- זכות הציבור לדעת?
- הטאלנטים של ה-BBC
- ימים יגידו