בעיות שינה: לשרוד את היום שאחרי

בעיות השינה פוגעות בתפקוד היום-יומי, 28% מהנשאלים במחקר דיווחו, כי הם נזקקים לעזרה במטלות היום-יום (משפחה, סידורים, ילדים וכן הלאה) לאחר לילה ללא שינה. השפעה חריפה יותר של שינה בלתי מרעננת היא על היכולת הקוגניטיבית.

היכולת להתרכז ולקלוט מידע חדש, יורדת משמעותית לאחר לילה עם שינה לקויה ובנוסף מורגשת פגיעה בזיכרון. מעבר לכך, אנשים שאינם ישנים היטב, נוטים לעשות טעויות בעבודה וחמור מכך גם בנהיגה.

חקירות שנערכו לאחר מספר אסונות דוגמת צ'רנוביל ומספר התרסקויות מטוס בעבר, תלו את הסיבה לאסון בקבלת החלטות שגויות או במילים אחרות, טעויות אנוש, שמקורן בין היתר במחסור בשינה.

מעבר לכך, אדם שאינו מצליח להירדם ומבלה שעתיים-שלוש שעות במיטה בעיניים פקוחות, נכנס לתחושת לחץ. המחשבות והדאגות על היום שלמחרת, יחד עם חוסר ההבנה באשר לסיבה שבגינה אינו מצליח להירדם, מעוררות סימפטומים דומים לחרדה ולדיכאון.

מחקרים בתחום הוכיחו, כי קיים קשר חזק בין חוסר שינה למצבי דיכאון וחרדה. מצבי חוסר שינה ידועים כאחד מהסימפטומים הראשונים של דיכאון, כאשר נוכחות של חוסר שינה מקשה על ההתמודדות העצמית ועל הטיפול בדיכאון.

זאת ועוד, סיכוייו של אדם שהתגבר על דיכאון, אך עדיין סובל מהפרעות שינה לחזור למצב דכאוני, גדולים הרבה יותר מאדם ללא מצב של הפרעת שינה. אם כן, הפרעת שינה היא סימפטום לדיכאון אך במקרים מסויימים, עלולה להפוך לגורם לדיכאון או לפחות לגורם המחמיר דיכאון.

בגיל מבוגר עולה השכיחות של בעיות שינה (אחת מהסיבות לכך הינה הירידה בהפרשת המלטונין). בעיות אלה גורמות לירידה בריכוז ובזיכרון ולפגיעה ביכולת להגיב לשינויים סביבתיים. בעקבות זאת, קורים מקרים רבים של אבחון שגוי של מקרי דמנציה שמאפייניהם דומים. לכן חשוב במיוחד בגילאים אלה, להקפיד על טיפול נכון ובזמן.

במקרים רבים, התרופות המקובלות לטיפול בהפרעות שינה עלולות להשאיר סימני ישנוניות וחוסר ריכוז ביום שלמחרת. בעיה זו מאפיינת בעיקר מבוגרים אשר קצב סילוק החומר מגופם איטי יותר. אפשרות נוספת לטיפול תרופתי המתאים בעיקר לאותם מבוגרים מבוססת על מלטונין בשחרור מושהה דוגמת סירקדין, אשר פועל על מנגנון שונה מתרופות השינה האחרות ומביא להשריית שינה באמצעות שחרור מושהה של הורמון השינה מלטונין.

בגילאים צעירים יותר, אנו רואים בעיקר בעיות בתזמון השינה (השעון הביולוגי), תופעה המאפיינת כ-15% מהנערים. אותם נערים אינם מצליחים להירדם בזמן ואורח-החיים המצריך השכמה מוקדמת גורם למחסור בשינה ולחוסר יכולת להתרכז בלימודים. הדבר מביא במקרים מסוימים לאבחון שגוי של הפרעת קשב וריכוז אשר גם במצבים בהם היא קיימת, בעיות השינה מביאות להחמרתה. אותם נערים הסובלים מהפרעה זו, זוכים ליחס עוין מהסביבה שמגדירה אותם כעצלנים ובעקבות זאת נפגע דימויים העצמי.

במהלך שלבי השינה העמוקים, מגיע הגוף להרפיה הכוללת ירידה בלחץ הדם ובדופק. מדובר במצב בו המערכת הקרדיו-וסקולרית נחה ונערכת ליום הפעילות הבא. הפרעות שינה ושינה מועטה, אינן מאפשרים למערכת את המנוחה הרצויה ובעקבות זאת עולה השכיחות של בעיות יתר לחץ דם ושל מקרים כגון: דום לב, אירועים מוחיים ובעיות קרדיו-וסקולריות אחרות.

חוסר שינה גורם להורדת סף הרגישות הגופנית ובעקבות זאת להעצמה של כאבים ותחושות לא נעימות אחרות. לפי המחקר אשר בחן את השלכות חוסר השינה, הרגשת העייפות והחולשה מביאה מעל 6% מהנשים עד כדי היעדרות ממקום העבודה לאחר לילה ללא שינה.

בנוסף, המחסור בשינה מביא להחלשת המערכת החיסונית של הגוף וליכולת של הגוף להתמודד עם מחלות - הן מבחינת עמידות והן מבחינת קצב ההחלמה. מבוגרים שסובלים מבעיות שינה, חשופים יותר לנפילות - הן בגלל הירידה מהמיטה בלילה והן בגלל תחושת הטשטוש בבוקר. נפילות אלה נובעות מעבר לטשטוש גם מערעור היציבות הטבעי שבא עם הגיל ומשמעותן הרסנית בעקבות דילול העצם והנטייה לשברים בגילאים אלה.

השפעה נוספת של בעיות השינה היא על המשקל. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין בעיות שינה לעלייה במשקל והתפתחות סוכרת, כאשר הסיבות נתלות במספר משתנים: אדם שלא ישן בלילה, מחפש תעסוקה ומרגיש ברעב המתגבר, העייפות האופפת אותו ביום שלמחרת, מונעת ממנו לבצע פעילות גופנית והמשתנה הנוסף הוא ההשפעה השלילית של בעיות שינה על המטבוליזם.

לסיכום, בעיות שינה הינן אחד מן הגורמים המרכזיים לפגיעה באיכות החיים. הן אומנם לא מסכנות חיים באופן ישיר, אך עלולות לעורר בעיות רבות. שינה נחשבת לאחד הדברים החשובים ביותר לאדם על-מנת להישאר בריא (גם בנפשו וגם בגופו). שינה היא מצרך הכרחי שבלעדיו הרבה מאוד מערכות יוצאות מהאיזון. הגוף מפרש חוסר שינה כמצב סטרס ולכן הוא מגיב בהתאם. הטיפולים הקיימים כיום מאפשרים מענה בטוח ואפקטיבי לכל סוגי בעיות השינה, כך שכבר אין צורך לסבול.