הזכויות של דאבוש במפעל הפיס

קרב גדול מתנהל בחודשים האחרונים במפעל הפיס. במוקדו: מ"מ מנכ"ל, דב קרומר, שהעלה טענות חריפות נגד אורנה מיארא, האחראית על עריכת מכרז לתפקיד יועץ לפרויקט המלגות במפעל הפיס. העילה הפעם, כפי שאנו חושפים ב-News1: המשך העסקת נורית דאבוש כיועצת מיוחדת לפרויקט המלגות, בתמורה למאות אלפי שקלים לשנה, וזאת למרות שהתקבלה החלטה לפרסם מכרז לתפקיד חדש לתפקיד זה, ובפועל: להפסיק את עבודתה של דאבוש בתפקיד זה.

דאבוש, שכיהנה בעבר בתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה, הצליחה "להשתחל" באוגוסט 2005 (ועד היום) לתפקיד יועצת בכירה במפעל הפיס. מעבר למינוי הראשוני ובשנים שלאחר מכן היא מכהנת בתפקיד בלא מכרז ועם הסדרים מיוחדים, ובאופן הנוגד כללי מנהל תקין. מכוח זאת היא נהנית מתשלומים גבוהים יחסית הנאמדים במאות אלפי שקלים לשנה. סידור עבודה לא רע.

עד כמה מיוחדים ומיטיבים תנאיה ניתן ללמוד מעזות המצח ומהטיעונים שהיא מעלה עכשיו, ולפיהם: לא ניתן להפסיק עכשיו את ההתקשרות עימה, כיועצת לפרויקט המלגות, מכיוון שיש לה, לטענתה, "זכויות יוצרים על המודל לבחינת הזכאים למלגת הפיס ולכן חייבים לשכור את שירותיה בשל כך".

החלטת הדירקטוריון אינה מבוצעת

במכתבו של קרומר מיום 25.10.12 אל מיארא, שאמורה הייתה להכין את המכרז החדש, הוא טוען כי התנהלותה "אינה עומדת בקנה אחד עם ההנחיות שנמסרו לך מחד, ונהלי עבודה תקינים מאידך".

כותב קרומר: "ההתקשרות עם הגב' דאבוש הוארכה מספר רב של פעמים והינה מתמשכת מאז אוגוסט 2005 ועד היום. ביום 06.10.11 החליטה ועדת המכרזים להאריך את ההתקשרות עם הגב' דאבוש למשך תקופת מעבר של שנה אחת בלבד, על-בסיס ההתאמה המאפשרת הארכת ההתקשרות עם ספק קיים והוראתה לך להערך באופן הדרגתי לפרסומו של מכרז".

קרומר מציין עוד במכתבו, כי "הדירקטוריון בישיבתו האחרונה הביע תרעומת על התנהלותך זו ונאלץ להתערב בסוגיה מחשש שמחדלך זה עלול לפגוע בפרויקט כה חשוב בפיס". בסיומו של המכתב נאמר: "הנני רואה בחומרה רבה את התנהלותך ומצפה לראות שיפור מיידי".

אי-הבנה?

מכתבו של קרומר נענה על על-ידי מיארא כמה ימים אלחר מכן. במכתבה היא דוחה את טענותיו, אחת לאחת. "נפלה אי-הבנה שהביאה אותך לכתוב מכתב זה. אני דוחה את טענותיך בדבר התנהלותי בניגוד לנהלי העבודה. פעילותי במסגרת ניהול פרויקט המלגות ב-9 שנים האחרונות הייתה תמיד בהתאם להחלטות ועדת הדירקטוריון של המלגות והנחיות מנהליי".

בהמשך המכתב, הפרטני, יש לומר, מציינת מיארא כי העיכובים נגרמו בשל טענותיה של דאבוש לזכויות יוצרים, ומחשש שהיא - דאבוש, תפנה לבית המשפט כדי לסכל פרסומו של המכרז. מיארא מפרטת תכתובות שנעשו גם אל קרומר, בהם הובהרה הבעייתיות הרבה בפרסום מכרז, וסוגיות מקצועיות נוספות שהועלו. כמו-כן היא מציינת כי ביום 13.09.12 "העברתי אליך בקשה להארכת ההסכם של נורית כיוון שלא התקבלה החלטה סופית. כתשובה לבקשתי לדעת האם הכנתי את המכרז, תשובתי בהתאם למפורט לעיל הייתה שלילית, והזמנת אותי לפגישה יחד עם אלומה (15.10.12). בפגישה הסברתי את כל השתלשלות העניינים ובפעם הראשונה הבנתי שיש תשובה של היועצמ"ש שהייתה ידועה למספר גורמים כנראה, למעט נורית ואנוכי. הצעתי שנסדיר הארכה זמנית כדי שנסיים את הנושא מול היועצת בצורה מכובדת וזאת לאור עבודתה ותרומתה רבת-השנים לפרויקט. הכל מתוך אחריות, אכפתיות ושמירה על כבוד הארגון (בו יועצת הארגון לפרויקט מיום הקמתו - במשך 9 שנים, יוצאת בתביעה בבית המשפט לפני מיצוי הבירור אצלנו".

מיארא מצפצפת


מכתבו של מ"מ המנכ"ל מדבר בעדו, כמו גם תשובתה של מיארא. עולה מהם כדלקמן: ועדת המכרזים קיבלה החלטה לפרסם מכרז לתפקיד יועצת לפרויקט המלגות; דירקטוריון מפעל הפיס אישר החלטה זו, ואף מתח ביקורת על הדרג הביצועי שלא ביצע את החלטת ועדת המרכזים. למרות זאת, מיארא ציפצפה על ההחלטות והפרה מחויבותה לסדרי מנהל תקינים. בפועל היא המשיכה למסמס את ההחלטות ופעלה כסנגורית של נורית דאבוש תוך זלזול בכספי ציבור.