זילכה נאלץ לאשר: קווינקו <br>אינה עומדת בהתחייבויות

בדוח לרבעון השלישי 2012 (שפורסם ביום 28.11.12) מודה החברה מפורשות (ציטוט):

• 
  החברה אינה עומדת במועדי הפירעון של התחייבויותיה לבעל מניות לשעבר בחברה המוחזקת דשרטה. החברה חתמה ביום 20 בנובמבר 2012 על תיקון להסכם הלוואה. בהסכם אישרו הצדדים את הפריסה המחודשת של ההתחייבויות כלפיו, כך שתתאים ליכולת הפירעון של החברה, הנהלת. החברה בדעה כי אם יידרש, תצליח בכך גם בעתיד.
  

בעל המניות לשעבר שבו מדובר הוא איש העסקים יאיר קרני, ממנו קיבלה חברת QLI (בשליטת חברת קווינקו) בספטמבר 2007, באמצעות י. קרני חברה לאחזקות ורישום בע"מ, הלוואה במקור בסכום של 9 מיליון אירו, לפרעון בארבעה תשלומים שווים - כל אחד 2.25 מיליון אירו. מועדי הפרעון שנקבעו במקור, הם: 1 בספטמבר 2008, 1 בספטמבר 2009, 1 בספטמבר 2010, 1 בספטמבר 2011.

אלא שמתברר מדוחות החברה, כי ב-12 בנובמבר 2011 התקשרה QLI עם קרני בהסכם הלוואה מתוקן - לאחר שלא עמדה בתשלום האחרון - לפריסת יתרת ההלוואה (התשלום האחרון ליום 1 בספטמבר 2011 בסך 2.25 מיליון אירו) לפרעון ב-4 תשלומים. גם בתשלומים-ההחזרים החדשים לא עמדה החברה. עוד התברר, כי קווינקו נטלה על עצמה חוב זה, בסבך ההתחשבנויות שיש לה מול חברת-הבת (QLI), ובשורה התחתונה היא אינה עומדת בפרעון מלוא ההלוואה (היתרה המקורית לשלם הינה כ-6 מיליון ש"ח), וגם עתה לא ברור: האם נקנסה החברה בתשלום ריבית חריגה, כפי שנקבע בהסכם ההלוואה המקורי בגין אי-פרעון במועד.

אלא שתוך-כדי גילוי פרט זה, על אודות הפרעון שלא בוצע, מתחוור כי קווינקו, וזילכה ואסאיג בראשה, הסתירו מידע מהותי מהציבור במשך חודשים רבים. זילכה ואסאיג ידעו היטב כבר בספטמבר 2011 כי החברה אינה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות כלפי אותו בעל מניות וכי מדובר במידע מהותי ביותר לציבור בעלי המניות. על-אף זאת הם מסרו על-כך דיווח חלקי ביותר ומטעה בדוח השנתי לשנת 2011. דיווח מקיף יותר נמסר רק בדוח לרבעון השני של 2012 (שפורסם באוגוסט 2012) המעיד על אי-עמידה בהתחייבויות. המשמעות: הסתרת חדלות פרעון בפועל. הדבר הוצנע גם מרשות ניירות ערך, שאגב אינה טורחת לבוא-חשבון עם זילכה על-אף שהסתיר מידע מהותי מהציבור גם בעניינים אחרים בקווינקו, ולמרות ההתרעות והתלונות שקיבלה גם מהח"מ (ראו קישורים).

זילכה ואסאיג מסתירים במקביל מידע מהותי מהציבור ומרשות ניירות ערך, על אודות השיקולים האמיתיים שעמדו מאחורי חידוש ההלוואה, פעם אחר פעם, במשך שנים, שניתן על-ידי קווינקו לחברת הפרה אילנה - הנשלטת על-ידי ניסים יניב, ידידו האישי ואיש סודו של זילכה.

זילכה דאג להעמיד לטובת יניב הלוואות בסדרי גודל של מיליוני דולרים, על-אף שקווינקו עצמה נקלעה לקשיים, והתקשתה, כהודאתה לעיל, בפרעון ההלוואה ליאיר קרני. זילכה הסתיר את קשריו האמיתיים עם ניסים יניב כשאישר בעצמו (גם פורמלית) מדי שנה את חידוש ההלוואה ו/או פריסתה. רק לפני כמה חודשים דיווח זילכה כי הוא מנוע מכל עיסוק בסוגיית ההלוואה לניסים יניב מחשש לניגוד עניינים, ועל-כן את העבודה המלוכלכת עשה עבורו הפעם חיים אסאיג.

קווינקו נקלעה למצב בעייתי ומסוכן. בקופתה מיליוני ש"ח בודדים, המאפשרים בחודשים הקרובים בקושי רב תשלום משכורות והוצאות שוטפות. קבוצת קווינקו מצויה בסיכון עצום וקרוב ביותר, במיוחד נוכח האירועים העומדים על הפרק:

• בוררות בפני דן ביין - קווינקו נדרשת לשלם כ-60 מיליון ש"ח לחברת מילומור (שנשלטה על-ידי פרדי רובינסון) המנוהלת בידי נאמן, עו"ד שולי גולדבלט. החוב הנתבע לזכות מילומור נוצר בעבר בחברת שחר המילניום, המוחזקת עתה על-ידי קווינקו. שני הצדדים הסכימו לבוררות, המתנהלת בפני השופט (בדימ.) דן ביין ועומדת עתה בפני סיכומים ומתן פסק דין. בעבר הפרישה קווינקו 8 מיליון ש"ח בגין הדרישה הנ"ל, אך מאוחר יותר - ועקב קשיי נזילות, ביטלה את ההפרשה. עתה מצויה קווינקו בבעיה גדולה עוד יותר: אם תחוייב על-ידי הבורר לשלם את סכום התביעה או חלקה למילומור, וסיכון שכזה קיים כמובן, לא יהא בידה הכסף לשלם את החיוב. המשמעות ברורה;

• בוררות בפני אורי גורן - זילכה ורובינסון מנהלים בוררות נוספת, נפיצה ביותר, בפני השופט (בדימ.) אורי גורן. בכתבי התביעה מואשם זילכה בהוצאת כספים במרמה, ואף בגניבה, בהיקף של כמאה מיליון דולר. מאליו מובן, כי אם יחוייב לשלם - וסיכון כזה קיים, לא יוכל זילכה לעמוד בהתחייבויותיו כלפי קווינקו;

• עסקי הקזינו בצלילה - זילכה עוסק כל חייו הבוגרים בעיקר בעסקי קזינו. בעברו-בצעירותו עסק בהימורים אסורים (בגין אחד האירועים הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע). בשני העשורים האחרונים באמצעות חברות - עתה באמצעות קווינקו, כחברת-אם לעסקי קזינו (לוטראקי, רודוס ועוד) המוחזקים באמצעות חברות אחרות. דוחות החברה מעידים על הפסדים מתמשכים, ומציגים תמונה קודרת: אם לא יארע נס או יתחולל אירוע משמעותי בכלכלה העולמית, הרי שקווינקו עלולה להגיע לסוף דרכה.

הנהלת קווינקו, וחיים אסיאג בראשה, יודעים היטב עד כמה קשה מצבה של החברה. זילכה מודע למצבו ולמצבה העסקי של קווינקו, שמניותיו בה (כ-60%) ניתנו לגורמים שונים ובעיקר לבנק לאומי, כבטוחה כנגד הלוואות שקיבל. זילכה מבין אולי היטב כי כל אחד מהנושים ידרוש ממנו למלא את ההתחייבויות - שנתן אישית גם באמצעות קווינקו.

נוכח האמור לעיל נאלץ זילכה להתחייב, אישית ורשמית, להזרים כספים לקווינקו ככל שיידרשו בתקופה הקרובה. כך נאמר בביאור 1 לדוח הכספי (ציטוט):

• 
  מר יגאל זילכה, בעל שליטה בחברה, התחייב כלפי החברה, כי אם החברה תבצע הנפקות בדרך של זכויות ממועד אישור הדוחות הכספיים ועד תום שנת 2013 הוא ינצל לפחות את מלוא הזכויות שיוענקו לו במסגרת ההנפקות כאמור. כמו-כן, במהלך חודש דצמבר 2013 תיבדק יתרת המזומנים שתיוותר בידי החברה לאחר התשלום למחזיקי אגרות החוב שיחול ביום 31 בדצמבר 2013. אם ימצא בבדיקה כי יתרת המזומנים שתיוותר בידי החברה תהיה נמוכה מסך של 1 מיליון ש"ח, התחייב בעל השליטה להשקיע בחברה את הסכומים הבאים (כולם או חלקם, כפי שיידרש): סכום השווה להפרש שבין התמורה מהנפקת זכויות מתוכננת של החברה על-פי תשקיף שבכוונת החברה לפרסם במהלך חודש נובמבר 2012 לבין סך של 9.5 מיליון ש"ח או סכום אחר אשר יביא ליתרת מזומנים ליום 31 בדצמבר 2013 של 1 מיליון ש"ח לפחות, לפי הנמוך מביניהם; סכום של 2 מיליון ש"ח נוספים או סכום אחר אשר יביא ליתרת מזומנים ליום 31 בדצמבר 2013 של 1 מיליון ש"ח לפחות, לפי הנמוך מביניהם.
  

בביאור האמור לעיל הוצג מצג לפיו בידי זילכה יש ו/או יהיו אמצעים די הצורך כדי לעמוד בהתחייבויות כלפי החברה. כך נאמר (ציטוט):

• 
  הנהלת החברה והדירקטוריון בחנו את היכולת של מר זילכה לעמוד
  בהתחייבותו האמורה, והגיעו לכלל מסקנה כי למר זילכה יש ו/או תהיה היכולת הכספית והכוונה לממש את התחייבותו האמורה, כי ההתחייבות תקפה מבחינה משפטית וכי מימוש ההתחייבות אינו מותנה בתנאים.
  

הנהלת קווינקו, ובראשה אסאיג ויתר הדירטורים, מטעים את המשקיעים ומסכנים את כספם. העובדה שאינם מצביעים על רשימת הבטוחות/ערבויות שניטלו מזילכה, אם בכלל, מדברת בעדה.

ניסיון העבר מלמד כי עסקינן באדם בעייתי ביותר, שאינו מכבד התחייבויות. על-כן לא ברור מדוע לא נדרש זילכה להעמיד בטוחות לטובת קווינקו, אם ישנן כאלה בידיו. כי זאת יש לדעת:

• זילכה התקשה מאוד בכיבוד התחייבויותיו אישיות לבנק לאומי. בכירים בבנק עסקו בתיקו של זילכה, כולל בחינת השאלה: האם לפתוח בהליכי משפטיים נגדו והובלתו לכינוס נכסים;

• זילכה נאלץ למכור כ-20% ממניותיו בקווינקו, בעסקה תמוהה. הקונים הם אסייג וטובי פרץ. הם שילמו את כל התמורה אך טרם קיבלו את המניות. גם בעסקה זו לא ניתן גילוי נאות לפשר העסקה, מניעיה ומתי בדיוק שולם הכסף;

• זילכה לא קיים התחייבויות פרטיות. אחת מהן: הוא נמנע מלשלם כספים לצעירה כלפיה הוא מחוייב בהסכם. גם עתה הוא נמנע מכיבוד התחייבויותיו כלפיה;

• כשהנפיק אגרות חוב באמצעות קווינקו כדי לממן התחייבויות קודמוץ, "דחף" זילכה כמויות של אג"ח לכמה גורמים מקורבים. זילכה הבטיח להם הרים וגבעות, אך עד עתה לא כיבד התחייבויותיו;

• הנהלת קווינקו וזילכה ואסאיג בראשה מציגים את כל התביעות ו/או ההליכים המשפטיים באופן מטעה. בפועל הם מציגים "סקירה משפטית" מגמתית וכוזבת. במסגרת זו הם נמנעים מליתן גילוי נאות לטיעוני הצדדים היריבים. אפילו התביעה נגד הח"מ בגין פרסום לשון הרע בשורה של פרסומים כביכול מוצגת באופן מטעה: קווינקו וזילכה טוענים לפרסומים כוזבים, אך נמנעים מליתן גילוי נאות לטיעוני הח"מ כפי שאלה הוצגו בבית המשפט, במסגרת כתב ההגנה: אמת דיברתי, עניין לציבור, וכן את רשימת שורת העבירות שביצע זילכה וכו' וכו');

כפי שחשפנו כאן: זילכה, שלוקה גם בעבירות מתחום המוסר, נמנע ממתן גילוי נאות בדוחותיו. גם בימים אלה הוא מסתיר מידע רב - שאת חלקו חשפנו ב-News1 - בניסיון להיחלץ מאימת הדין ומנושים עתידיים. גם רואי החשבון ממשרד שטראוס לזר ושות' משתפים עימו פעולה. לראיה: הם לא טורחים לעשות את שנדרש מהם על-פי החוק ובהתאם לכללים החשבונאיים. בשורה התחתונה: זילכה אינו ראוי לאמון, הבטחותיו והתחייבויותיו אינן שוות את הנייר עליהן הודפסו.

• המשך יבוא