גיוס לחומרה

לפני שניסן פרידמן התגייס, הוא הלך להיוועץ ברב. הוא קיבל את ברכת הדרך. "אני חושב שכל יחיד שבא לשאול רב אם להתגייס לצבא או לא ושומע 'כן', מקבל בעצם תשובה חיובית בשביל רבים. אני עדיין מאמין שלימוד תורה מגן על עם ישראל, וחושב שלא ייתכן שיישב מישהו ויגיד מי מתמיד ומי לא. אבל מי שלא לומד ורק מחמם את הכיסא חייב לקום ולעשות את המעשה".

פרידמן שירת ב'שח"ר תקשוב' (תוכנה) בחיל הים, בתחום בדיקות תוכנה, והיה לקצין החרדי הראשון בחיל הים. מה שהניע אותו להתגייס היה החשש ממצוקה כלכלית והידיעה שכדי להשתלב בעולם העבודה יהיה עליו לשרת בצה"ל. אחרי מסלול חרדי של חיידר, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, נישא פרידמן. במשך שנתיים הוא למד בכולל בחיפה, ובגיל 24 החליט להתגייס.

"זה היה שילוב של כמה דברים", הוא מספר. "הכולל שלמדתי בו סבל ממצוקה כלכלית. התמיכה החודשית הייתה נמוכה, ולעתים לא הגיעה כלל. הבנתי שאי-אפשר לקיים כך משפחה. מעבר לכך, הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי. ביררתי אם קיימת אפשרות לשירות אזרחי, אבל לא היו מסגרות לשירות אזרחי בצפון. לכן, התגייסתי דרך פרויקט שח"ר".

איך הגיבה המשפחה על הצעד שעשית?

"לא הייתי עושה את זה בלי תמיכה מאשתי. היא תמכה בי מאוד. המשפחה שלי פתוחה, יחסית. היו מי שקצת עיקמו את הפרצוף, אבל בסך הכול לא הייתה התנגדות".

אחרי שלוש שנים כבודק תוכנה, יצא פרידמן לקורס קצינים כדי להתמקצע. "אם אני עושה משהו, אני רוצה לעשות אותו הכי טוב", הוא מסביר. כיום הוא עובד בחברה קבלנית המעניקה שירותים לצה"ל באותו תחום, כראש צוות בדיקות תוכנה.

"ללא שום ספק, בלי השירות לא הייתי מה שאני היום. בזכות השירות קיבלתי מקצוע שאני עובד בו ונהנה ממנו עד היום. אני לא יכול להגיד שזה גרם לי לגשר בין הציבור החילוני לחרדי, כי לא הייתי סגור כלפי העולם האחר". החיילים האחרים, הוא מספר, קיבלו אותו בפתיחות רבה, ושמחו להכיר את המגזר החרדי מקרוב.

"נתקלתי בכל המשפטים הרגילים שאומרים לחרדי שמגיע למקום 'חילוני': 'אתה משהו מיוחד', 'אתה לא כמו אלה שרואים בתקשורת'. אני יכול להגיד שזה גם הדדי – בחור שקורא 'יתד נאמן' בטוח שהחילונים מעשנים סמים כל היום. אני הכרתי המון אנשים ערכיים וטובים".

השירות הפך אותך לציוני יותר?

"אני לא ציוני יותר ממה שהייתי פעם. בכלל, ציונות היא דבר שנתון לפירוש, אבל גם לפני השירות וגם עכשיו אני בטוח שהצבא חשוב להגנה על המדינה. המדינה היא המקום של עם ישראל, ויש לה מבחינתי משמעות חוץ מהמשמעות של ארץ ישראל ההיסטורית-תנ"כית".

חיים שלר (23) מירושלים, בן ל"משפחה חרדית מודרנית", כהגדרתו, הוא דוגמה לדור הצעיר של המתגייסים החרדים. הוא התגייס בגיל 19 וחצי, אחרי שלמד בישיבה תיכונית ובישיבה גבוהה. הוא מסמל התחלה של גיוס בקרב צעירים מהמגזר שאינם נשואים. "אני לא אחד שמסוגל או רוצה לשבת ללמוד. החלטתי ללכת על משהו שמתאים לי. אני בהחלט מאמין שמי שרוצה ומסוגל לשבת ללמוד צריך לעשות את זה". כששמע על תוכנית לשילוב חרדים במקצועות הטכנולוגיה של חיל האוויר, החליט להתגייס, בלי חשש מ"מה יגידו". "הסתכלתי על מה שמתאים וטוב לי, לא על מה שמתאים לאחרים".

ובכל זאת, איך הגיבה הסביבה? המשפחה? בכל אופן זה צעד בלתי מקובל בקרב רווקים חרדים.

"הוריי ליברלים מאוד בנושא. הם אינם חושבים שכולם חייבים לשבת ללמוד, והיה להם חשוב שאני אעשה מה שטוב לי. אני הולך לפי דעת אבא שלי, וזה בעיניי 'ועשית ככל אשר יורוך' האמיתי. מצד שני, הם בהחלט מאמינים גם בחשיבות של לימוד תורה – אבל על-ידי מי שזה מתאים לו. דווקא החברים ניסו להניא אותי, אבל לא שמעתי בקולם ועשיתי מה שנראָה לי הכי מתאים לי. בסופו של דבר גם דחפתי אחרים להתגייס. הסברתי להם שאם הם לא יושבים ולומדים, חבל על הזמן שלהם".

שלר מספר כי דווקא בצבא הוא התחזק יותר מבחינה דתית ואמונית. "גיליתי תכונות שלא ידעתי שקיימות בי". גם מבחינה אידיאולוגית, הוא חש חיבור גדול הרבה יותר לערכי המדינה. המודל שלו לחיקוי הוא רועי קליין ז"ל. "זאת דבקות במטרה ברמה שאין כמותה. אני חושב שהוא צריך לשמש דוגמה לכל ילד בישראל".

איך החבר'ה החילונים קיבלו אתכם?

"כשהם שמעו שמגיעה קבוצה של חרדים, הם נבהלו. אבל אחר כך הם גילו שאנחנו לא סגורים ולא חיים בבועה של עצמנו".

עסקה משתלמת
האם היום, כשברור שסוגיית השוויון בנטל תהווה גורם משמעותי בכנסת ובממשלה הבאה, שבאמת יהיה שינוי בחברה החרדית?

שלר בטוח שבסופו של דבר, גם החרדים בעצמם יגיעו למסקנה שהם צריכים להתגייס. "אדם צריך לחיות את האמת שלו, לא את מה שיגידו. אם הציבור החרדי יהיה כן עם עצמו, הוא יבין שרק יחידי סגולה באמת יושבים ולומדים, ושהשאר חייבים להתגייס ולהתחלק בנטל עם שאר העם".

"אני מאמין שהיום כולם כבר מבינים שלימוד התורה הוא הדבר הכי חשוב, שזה ערך עליון", אומר הלמן, "אך יחד עם זאת, יש באופן יחסי די הרבה אנשים שלא באמת לומדים ורק נמצאים במסגרת הזאת. הם חייבים ללכת לצבא או לכל שירות אחר לטובת המדינה". הלמן בטוח שהשירות יתרום גם למשרתים עצמם.

"זה בעצם לקחת קבוצה שעד היום לא הייתה פרודוקטיבית, בהיבט הכלכלי, ולהוציא אותה ממעגל העוני שבו היא נמצאת. זה יאפשר אפיקי צמיחה נוספים, ויתרה מכך - אפשר יהיה להקטין את הנטל שעל כתפי שאר אזרחי המדינה.

"זו עסקה טובה לשני הצדדים, Win–Win Situation. חיילי שח"ר מקבלים אפשרות לשירות מאתגר עם מקצוע מבוקש שיעזור להם להשתלב בעבודה מסודרת ומתגמלת באזרחות, וגם הרווח של צה"ל ברור. כולנו מכירים את אחוזי הגיוס שיורדים משנה לשנה, וכך צה"ל מקבל כוח אדם נוסף שחסר לו. ומדובר בכוח אדם איכותי ומשובח ביותר".

החברה החרדית בשלה לשינוי הזה?

"אם לפני חמש שנים לא ראית חייל חרדי בבני-ברק, ואם היה כזה הוא היה ממהר להחליף את המדים לבגדים אזרחיים, היום אפשר לראות עשרות שהולכים במדים ללא שום בושה, וזה בעצם אומר הכול. הם נחשפים לעיני הילדים הקטנים שגדלים היום בבני-ברק. כשהילדים האלה יהיו גדולים, צה"ל כבר לא יהיה משהו זר ומנוכר, וכל אחד מהם יגדל בידיעה שאם הוא לא באמת לומד תורה הוא חייב לשרת בצה"ל או בכל מסגרת חלופית אחרת שתימצא".