אפילו בלי הילד האחד

לי מינג-לאן בת ה-58 מהעיר ווחאן שונאת את ראש השנה הסיני, במיוחד את צליל הזיקוקים. היא אומרת כי זמן זה בשנה מזכיר לה את הזמנים הטובים בהם ישבה יחדיו כל המשפחה מסביב לשולחן. "היום אני יכולה רק לבקר את קברו של בני", היא מספרת. בנה נפטר בשל דימום מוחי בשנת 1999, בן 21 היה במותו.

באופן מסורתי, הילדים הסינים מחויבים מחויבות פיליאלית לטפל בהוריהם המזדקנים. אחד השינויים המרכזיים בחברה הסינית היה אימוצה של מדיניות הילודה שמתירה לזוג הורים להביא לעולם ילד אחד בלבד. בנוסף, אם בעבר האחריות לטיפול בהורים התחלקה בין מספר ילדים, כיום, הנטל נופל על כתפיו של ילד אחד בלבד. בשל כך, במקרים הטראגיים בהם נפטר הילד בדמי ימיו, נותרים הורים אלו ללא מי שידאג להם בערוב ימיהם.

על-פי נתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי הוועדה לתכנון משפחה ואוכלוסין, היו בסוף שנת 2012 במדינה 355 אלף הורים בני 49 ומעלה שאיבדו את בנם היחיד או בתם היחידה. עם זאת, זאת היא הפעם הראשונה שוועדה זאת מכירה פומבית בנתונים אלו.

"הוועדה קוראת להכרה מלאה בקשיים עימם מתמודדים הורים אלו, במיוחד בהגיעם לגיל זיקנה, וכן בצורך להעניק להם טיפול רפואי ותמיכה רגשית" - נכתב במסמך רשמי. עם זאת, עד היום טרם נקבע מהלך לנקיטת צעדים מעשיים ברוח זאת.

הציפייה: 1,000 יואן לחודש להורה

לי, שייסדה בשנת 2007 עמותה לתמיכה הדדית בהורים אלו, אומרת כי מדיניות ברמה הארצית הייתה צריכה להיקבע כבר לפני זמן רב, מכיוון שרק בדרך זאת יפעלו בכיוון גם הממשלות המחוזיות.

בארגון שהקימה חברות 300 משפחות המתגוררות בווחאן ומשתתפים בו הורים בגילאי 50 עד 67. עם זאת, על-פי נתוני מיפקד האוכלוסין האחרון, ברחבי העיר יש יותר מ-6,000 משפחות שאיבדו את בנן או בתן.

"בשל תוכניות ביטוח סוציאליות מוגבלות, משפחות והורים עדיין משחקים תפקיד חשוב בדאגה להורים בסין", אומר יואן סין, פרופסור ללימודי אוכלוסיה באוניברסיטת נאנקאי. "משפחות יחידיות מילאו אחר מדיניות הממשלה, הן הקריבו את האינטרסים האישיים שלהן ואת זכותן להחליט כמה ילדים יביאו לעולם. לכן הורים אלו שאיבדו את ילדם צריכים להיות מפוצים על-ידי הממשלה בתחום הכספי ולזכות לתמיכה פסיכולוגית".

לי מספרת, כי בעיר ווחאן הורים דוגמת לי החלו לקבל בשנת 2009 קיצבה חודשית בסך 150 יואן. הסכום גדל ל-210 יואן בשנה האחרונה. היא מוסיפה ואומרת: "זה עדיין סכום נמוך למדי, אנחנו מצפים לכל הפחות ל-1,000 יואן להורה מדי חודש".

הממשלה לא יכולה לטפל בכל עניין

לעומת זאת, במחוז ג'ילין שבצפון סין הושקו פרויקטים ממשלתיים על-מנת לספק תמיכה רגשית למשפחות אלו, כתבה הוועדה בדוח שפרסמה. במקביל, גם מחוזות נוספים החלו בנקיטת צעדים הכוללים תמיכה כלכלית באלו היכולים ורוצים להביא עוד ילד לעולם, וכן בהפעלת תוכניות ביטחון סוציאלי המציעות ביטוח רפואי למבוגרים.

עם זאת, לי אומרת כי אין זה מספיק. "אנו נעריך מאוד אם הממשלה תקים סוכנות מיוחדות שתדאג להורים כמונו, במיוחד כשאנו מבוגרים, חולים או לא יכולים עוד לדאוג לעצמנו". מנגד, פרופ' יואן טוען כי אין זה אפשרי: "אנחנו לא יכולים לצפות מהממשלה לטפל בכל עניין, ודבר כזה ראוי שייעשה על-ידי כוחות חברתיים וארגונים חוץ-ממשלתיים".