בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קלאסיקה בניחוח עכשווי [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
אדיפוס - הסיפור האמיתי
|
עד כמה מוכנה אם להרחיק במעשיה כדי להציל את בנה? רון ישועה לקח את המיתוס של אדיפוס וחיבר מחזה הבנוי על ניתוץ המיתוס של הסיפור הנודע מהמיתולוגיה היוונית, שהפך את אדיפוס למושג: "תסביך אדיפוס"
|
כל מי שמכיר את המיתולוגיה היוונית, מכיר את הסיפור המיתולוגי על אדיפוס, שלאחר שנולד, ניבא האורקל מדלפי שהוא יהרוג את אביו, יתחתן עם אמו, ויחד יולידו ילדים. מפחד פן הנבואה תתגשם - שלחו את התינוק עם שליח למעבה היער כדי שייהרגו שם. אך השליח חס על התינוק, ומסרו למלך ומלכה עקרה בעיר אחרת. כשאדיפוס שומע בהתבגרו את הנבואה, ובהאמינו שאלה הם הוריו האמיתיים, הוא מרחיק נדוד עד לתבי. בהגיעו לצומת דרכים, חוסמת את דרכו כרכרה ובה משלחת. תוך כדי מריבה על "מי יפנה ראשון את המעבר?”, הורג אדיפוס את כל נוסעי הכרכרה. בתוכם היה לאיוס, אביו הביולוגי. כשתוא מגיע לעיר, הסובלת מקללת הספינקס המצוי לפתחה, הוא מצליח לפתור את חידת הספינקס, זוכה בתהילה, ונבחר להיות מלך תבי במקום לאיוס שנהרג. וכאן מתחיל המחזה של רון ישועה. כפי שהוא מציג את הסיפור, אליבא דדעתו - האמת שונה לחלוטין מכאן ואילך. לא נקלקל לכם את ההפתעה, השזורה בתשוקה, בתככי שלטון (שלא פגו עד היום), במשחק מרהיב של המלכה יוקסטה (אורלי טובלי) - האם הנאבקת ומתלבטת, אך נחושה לשמור על חיי אדיפוס. ייסורי הנפש שלה הם החלק היותר דרמטי במחזה החדש, העולה בבימויו של עופר שמר בתיאטרון הסמטה, ומכניסים את הצופים לתוך הקלחת, וגורמים להם לשאול את עצמם אותן השאלות - כיצד היה עליה לנהוג. אדיפוס הצעיר (דניאל סטופין, שחקן קלאסי מהמעלה הראשונה), יפה התואר, העיניים ורב הקסם, והמלכה המבוגרת יותר, הנאה והחטובה גם היא, מדגימים אהבה ותשוקה הגוברים על הכל. מסביבם - רוחש מזימות אחיה של יוקסטה, קריאון, שבפרק ההמשך של המיתוס יהפוך למלך, לדודה של אנטיגונה, ולנושא הטרגדיות הבאות. הוויכוחים שבינו (מתן קליגר המהוקצע, המשכנע ומרשים בהופעתו) לבין בנו של הנביא תריסיאס, שנרצח במשלחת שבכרכרה (זוהר גלבוע המצוין במשחק כנה ומרשים), הוויכוחים הללו מסמלים את אש האירועים ותגובות העם לתהפוכות שהוא עובר. כמו המגיפה שפשתה בעיר מאז יוקסטה ואדיפוס נישאו, ובעטיה כל התינוקות נולדים בעלי מומים.
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
אך לא רק המלכה והמלך. גם יצרו של קריאון גובר עליו, ועבור אהבת השפחה, שהוא מעבר אותה (דבי לומברוזו החביבה), הוא מוכן לעבור על החוק. הסיפור הנוסף הזה חושף מערכת תככים, סצנות של שינוי זהות והתנהגות, שאולי משרתים את צרכי קריאון, אך גורמים לקיצה של השפחה. סצנת השיגעון המדומה של קריאון מזכירה את "שגעונו" המדומה של המלט, שגם הוא תוכנן על-מנת לחשוף את סודות רצח אביו. מה שאין רואים על הבמה כאן, הוא הסוף הטראגי ומה שאדיפוס מעולל לעצמו לאחר שנודעה לו האמת. לנו מוגש כאן "הסיפור האמיתי" - גרסתו הדמיונית של המחזאי, הסותרת כליל את האירועים המוכרים לנו. ומה שנותר לצופים הוא לקבל את הנושא בצורה כפי שדמיין לעצמו המחזאי. והבחירה בידינו - להאמין לזו או לזו. משחקם של השחקנים כולם מעולה, קלאסיקה בניחוח עכשווי. נגינת הפסנתר של עמרי דגן עם המוזיקה המקורית שלו מלאה באופי, המתווסף לדרמה והופך חלק בלתי נפרד ממנה. עיצוב החלל והתלבושות היפהפיות והמתוחכמות של אינגה בר - מקסים. התאורה של נדב ברנע מתאימה. ולתיאטרון הסמטה - שיחד עם תיאטרון "תמונע" מהווה את השורה הראשונה של תיאטרוני הפרינג', המאפשרים במחיר צנוע לחזות במיטב ההצגות - הוא יכול להתגאות בהצגה המתווספת לשורת ההישגים של התיאטרון שביפו העתיקה.
|
|
תאריך:
|
15/07/2013
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2013
|
|
עליס בליטנטל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
פלא יועץ
|
15/07/13 14:51
|
|
לא ברור מדוע מדינת ישראל אינה מיידעת את אזרחיה בכך שמגיעות להם זכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. דוגמה מצוינת לכך היא גמלת הניידות, אשר רבים במדינת ישראל כלל אינם יודעים שהיא קיימת.
|
|
|
רבים מאיתנו משקיעים זמן ותשומת לב רבה לתכנון החופשה המשולמת בחו"ל, בין תכנון מסלולים והשוואת המחירים, מומלץ להקדיש גם מחשבה והערכות מוקדמת לשמירה על בריאותנו בזמן החופשה.
|
|
|
לקראת צום תשעה באב שיחול ביום ג' (16.7.13), מפרסם מד"א הנחיות לציבור הצמים על-מנת שאלה יוכלו לעבור את הצום בשלום ולא יזדקקו לטיפול רפואי. מדי שנה, מטפלים מתנדבי ועובדי מד"א בעשרות קריאות של נפגעי התייבשות ומכת חום כתוצאה מהצום ומהחום הכבד השורר בעונה זו.
|
|
|
למרות ששופטי ישראל יעילים, ואפילו יעילים מאוד, אין די בכך כדי להתגבר על בעיות העומס והסחבת במערכת בתי המשפט. זוהי המסקנה העיקרית של "שיפוט מהיר" לשנת המשפט תשע"ג.
|
|
|
הבימאי עמרי ניצן, בבחירת השחקנים האולטימטיביים, מעמיד כאן מקבת - בשר ודם, בעיקר דם, שדווקא משום נצחונותיו בקרב, והצלחתו למגר את אויבי המלך, ומשום התהילה בה זכה - מבזיק בו הרעיון למלוך בעצמו. ובאקלים בו מלכים נרצחים על-מנת להחליפם - הוא עושה זאת בעידודה של אשתו, הליידי, ורוצח את המלך במו ידיו. גיל פרנק (האידיאלי בבחירתו כמקבת), תחילה בהיסוס, אך תוך הישענות על רעייתו הנוקטת במושג "תהיה גבר", רוצח בדמי ליל את המלך שבא להתארח בביתו. האם עובדת היות הזוג חסרי צאצאים יש בה להעיד על חוסר אונותו, שעליה הוא מחפה ברציחות? או שמא זה תפקיד האישה בהיסטוריה, להיות הקטליזטור של בעלה, כדי שיזכה בקידום? גיל פרנק, תמיד מלך על הבמה, רווי קסם מלכותי גברי השולט בכל הסובבים אותו, וחורץ את גורלותיהם. אך לא רק זאת. הוא גם הולך ומתגלה לעינינו על כל תסכוליו וחולשותיו, ובכך הבימאי הופך כאן לפסיכולוג המנתח באיזמל את הדמות, שכבה אחר שכבה, רקמה אחר רקמה.
|
|
|
|