מה עושים כשהיחסים כואבים?

75% מהנשים יסבלו מפטרת הנרתיק לפחות פעם בחיים, ולפחות 50% מהן יסבלו מפטרת פעם נוספת.

מה התחושה?

פטרת בנרתיק יכולה לגרום לתחושת גירוד, צריבה, הפרשות ואף לכאבים בנרתיק בזמן קיום יחסים.

הגורמים

גורמי סיכון להתפתחות פטרת נרתיקית הם טיפול אנטיביוטי, סוכרת והריון. יש השערה כי בנשים הסובלות מפטרת חוזרת מדובר פעמים רבות בנטייה גנטית.

כיצד מטפלים?

לאבחון ראשוני, רצוי לגשת לרופא על-מנת לבדוק האם מדובר בפטריה או בדלקת מסיבה אחרת. בפטרת וגינאלית רצוי לטפל הן במשחה חיצונית להקלה בתחושת הגרד כגון אגיסטן ללא מרשם רופא, והן בטיפול פנימי בנרות כגון אגיסטן וי או קלוטרי שאינם דורשים מרשם או בכדורים לבליעה הניתנים במרשם בלבד. קיימת גם אריזה משולבת של אגיסטן המכילה טבליות לשימוש פנימי וקרם לשימוש חיצוני - גם היא ניתנת להשגה אצל הרוקח ללא מרשם. בזמן הטיפול עדיף לא לקיים יחסים, היות שהמקום עדיין רגיש, לרוב מדובר במספר ימים בודדים.

מחלות חיידקיות המועברות במגע מיני כגון כלמידיה, גונוראה, וטריכומונס גורמות לדלקת נרתיקית.

מה התחושה?

אי-נוחות, צריבה, כאב במגע מיני, דימום במגע מיני.

הגורמים

גורמי סיכון להדבקות במחלות מין הם שינוי בפרטנרים המיניים, ריבוי פרטנרים מיניים (לך או לפרטנר/ית), קיום יחסי-מין ללא קונדום (שימוש בו מפחית את הסיכון להידבקות במחלות אלו).

כיצד מטפלים?

יש חשיבות רבה לאבחון מדויק של סוג החיידק על-ידי רופא/ת הנשים לפיו מתאימים טיפול האנטיביוטי, בכדורים לבליעה או במתן נרתיקי. לעיתים יש צורך גם בטיפול בבן-הזוג. רצוי להימנע ממין עד לסיום הטיפול של שני בני-הזוג.

וולוודיניה היא תופעה המאופיינת בכאבים באזור הפות המופיעים בלי שום סיבה נראית לעין וללא סיבה נוירולוגית. בעבר גניקולוגים נהגו להתייחס לתופעה כאל וסטיבוליטיס (דלקת מבוא העריה), ההסבר המקובל דיבר על דלקת בפתח הנרתיק אשר גורמת לכאב. השערה זו לא אומתה חד-משמעית ובמקביל טיפולים נוגדי דלקת לא נמצאו כיעילים.

כיום, אם כן, גניקולוגים מדברים על וולוודיניה כמצב של כאב כרוני. התופעה נחשבת לאחת הסיבות השכיחות לכאבים ביחסי-מין, השכיחה בקרב כ-16% מהנשים.

מה התחושה?

כאב שעשוי להיות מלווה בתחושת צריבה, שריפה או עקצוצים. דרגת הכאב ומיקומו משתנה מאישה לאישה, יש מי שתסבול מכאבים בזמן או אחרי קיום היחסים, יש מי שתסבול מתחושה של כאב או צריבה באופן כמעט רציף גם ללא קיום יחסים, ויש מי שכלל לא תוכל לקיים יחסים.

הגורמים

המחקר בתחום מראה, כי תתכן קבוצה של גורמים גנטיים או סביבתיים המופיעים בנפרד או במשותף העשויים להסביר את הופעתה. יש נשים המציינות אירוע שלאחריו החלו לסבול מהתופעה, לרוב פטרת או מצב דלקתי שהביא להתפרצות. לא כל אישה שסובלת מדלקת תפתח וולוודיניה ולא כל אישה שסובלת מוולוודיניה יכולה להצביע על אירוע אחד שהתחיל את הבעיה. יש נשים שסובלות מכך מהפעם הראשונה בה ניסו להשתמש בטמפונים.

כיצד מטפלים?

הטיפול בוולוודיניה מורכב וממושך ולכן יכול להיות מתסכל עבור האישה. למרבה הצער, לא כולן יכולות להגיע להחלמה מלאה, אך ישנן הרבה אפשרויות טיפוליות ובהחלט ניתן להשיג באמצעותן הקלה. האפשרות המועדפת היא טיפול תרופתי לכאב כרוני משולב בפיזיותרפיה של רצפת האגן וטיפול או ייעוץ אצל מטפל מיני או סקסולוג.

נשים רבות מדווחות, כי הטיפול המשולב משפר את מצבן ועוזר לחזור ולקיים חיי מין. הצלחת הטיפול תלויה באורך הרוח של שני בני-הזוג ובפרט ברצון ובשיתוף פעולה של בן-הזוג. החזרה לחיי מין מלאים נעשית בהדרגה, פעמים רבות דרך שחזור האינטימיות ומציאת דרכים אחרות לקיימה עד למין מלא.

יובש נרתיקי עלול לגרום לכאב בזמן קיום יחסים. זו אחת הבעיות הקלות ביותר לטיפול.

מה התחושה?

תחושה של יובש, חיכוך או שפשוף בזמן החדירה.

הגורמים

גיל המעבר הוא אחד הגורמים העיקריים ליובש נרתיקי, אולם זו לא הסיבה היחידה. נשים מניקות אף הן סובלות מיובש נרתיקי, ואפילו נשים שנוטלות גלולות עלולות לסבול מכך. תרופות מסוימות, במיוחד תרופות שנועדו לסתור פעולה של אסטרוגן כדוגמת תרופות שניתנות בטיפול ממושך לנשים שחלו בסרטן השד, עלולות אף הן לגרום ליובש.

כיצד מטפלים?

ראשית מומלץ להשתמש בחומרי סיכה בקיום יחסים - לעיתים זה יכול לפתור את הבעיה. בגיל המעבר מומלץ שימוש קבוע בתכשיר ווגינלי המכיל אסטרוגן (מגיע בצורת קרם או כדורים להחדרה נרתיקית), השימוש בו בטוח ולרוב לא כרוך בתופעות לוואי. גם נשים מניקות או נשים שנוטלות גלולות יכולות להיעזר בתכשירים אלו במידת הצורך. נשים אחרי סרטן שד שלרוב נאסר עליהן להשתמש בכל תכשיר המכיל הורמונים יכולות להיעזר בתכשירים שאינם הורמונליים המגבירים את הלחות בנרתיק. ישנם מספר תכשירים כאלו הנמכרים ללא מרשם כגון לאב ג'ל.

התכווצות עזה של שרירי הנרתיק. כאן לא מדובר בבעיית כאב ראשונית, אלא במצב תגובתי לכאבים הנובעים מסיבה אחרת או כתגובה למצב נפשי, בעיקר חרדה גבוהה מחדירה.

מה התחושה?

כיווץ לא רצוני של שרירי פתח הנרתיק, שאינו מאפשר חדירה.

הגורמים

מדובר בתופעה מוכרת ונפוצה הן בנשים בוגרות ומנוסות מינית והן בבחורות צעירות שאינן מנוסות. בשני המקרים החשש מכאב החדירה גורם להתכווצות.

כיצד מטפלים?

פיזיותרפיה של רצפת אגן, בדגש על שליטה בכיווץ והרפיה של שרירי הנרתיק. מכיוון שפעמים רבות מקור הבעיה הוא נפשי, רצוי לשלב גם בטיפול התמקדות באלמנט החרדה.

לסיכום, כאב בשום אופן אינו חלק מחיי מין בריאים. כאשר חיי המין והיכולת ליהנות ממנו נפגעים, אסור להתבייש. יש לגשת להיבדק אצל רופא או רופאת נשים, שכן יש טיפול לכל מצב.

האבחון המדויק לסיבות לכאב מסייע במציאת אפשריות הטיפול המתאימות. במקרים רבים, טיפול מקביל במרפאה סקסולוגית מסייע להתמודדות זוגית עם המצב, ולמציאת דרכים אחרות לאינטימיות עד לחזרה לחיי מין מלאים.