מחזקים את הזהות הישראלית בתפוצות

את הכנס פתח עידו אהרוני, הקונסול הכללי של ישראל בניו-יורק, שדיבר על זהות דינמית. לדור הראשון של ישראלים בחו"ל יש זהות ישראלית חזקה, אולם הדור השני נאלץ לקבל החלטות לגבי זהותו, וכמובן, מזדהה יותר עם ​​החברה הכללית. ישראלים רבים וילדיהם מצליחים מאוד בצפון אמריקה, ועם ההצלחה נחלשת לרוב הזהות האתנית וגדלה ההתבוללות.

נציג הסוכנות דיבר על השליחות לחבר צעירים יהודים ברחבי העולם לזהותם היהודית, לעם היהודי ולמדינת ישראל, באמצעות: חוויות בישראל ("תוכנית מסע" לדוגמה מותאמת לישראלים), שליחים, פעילות חברתית/תיקון עולם, שותפויות והכשרה/כנסים.

הוא ציין כי חינוך יהודי בארצות הברית היה מבוסס על רגשות האשמה שחשו ניצולי אירופה. לעומת זאת, הדור הנוכחי הוא חסר רגשות אשמה וגם הבנה וזהות יהודיים משמעותיים. גם ילדים הלומדים בבתי ספר יהודיים מרגישים את חוסר הקשר היהודי של הוריהם.

רוב הארגונים הישראלים בעולם ממומנים על-ידי פילנטרופים ישראלים ויהודים, ופועלים כגופים עצמאים, או מתוך מרכזים קהילתיים. מודל טורונטו, שיזם ומוביל נשיא הפדרציה היהודית של טורונטו, טד סוקולסקי, לפיו ישראלים פועלים תחת הפדרציה היהודית, הוא ייחודי למדי ומקור השראה לקהילות רבות. קליבלנד השיקה מודל דומה למודל טורונטו. סוקולסקי מאמין במודל מתוך הבנה ש"הישראלים הם עתיד הקהילה", משום שיעדיהם עולים בקנה אחד עם אלה של הקהילה, הם ציונים בתפיסתם, יש להם זיקה חזקה לישראל, וחשובה להם הזהות היהודית של ילדיהם (כנס הפדרציות היהודיות בבולטימור, נובמבר 2012). מודל זה הביא למינופם של פרויקטים מצליחים רבים כמו בית ספר כחול לבן, תוכנית המפגש והצופים.

תוכניות מגוונות ויצירתיות לישראלים הוצגו על-ידי הקהילות והארגונים השונים ביריד הכנס, שכללו את הצופים, ההסתדרות הציונית העולמית, פדרציות יהודיות, מרכזים קהילתיים, הבית הישראלי, מכון ראות, ומנהיגים ישראלים מלוס אנג'לס, ניו-יורק, ניו ג'רזי, טורונטו, ונקובר, מיאמי, שיקגו ואחרים. התוכניות מכסות מגוון רחב של פעילויות תרבותיות וחינוכיות לכל הגילים: חגים, מועדוני ספר, סרטים, צופים, מקהלה, מוזיקה ותיאטרון ישראלים, קבוצות עסקיות, ובתי ספר ישראלים. החלפת רעיונות, ידע ולקחים אישים במהלך היריד הניחו את היסודות לדיאלוג פורה לאורך כל הכנס. יצירת הקשרים בין הקהילות כבסיס להמשך שיתוף פעולה ודיאלוג בנושאי תוכניות ופרויקטים ישראלים הוא בהחלט אחד ההישגים החשובים של הכנס.

מכון ראות הציג את הפערים העיקריים בין ישראלים ליהודים בתפוצות:

• תרבות בניית הקהילה של יהודי התפוצות זרה לישראלים.

• תרבות הפילנטרופיה שהיא נורמה מוטבעת בקרב יהודי התפוצות אינה חלק מהמנטליות הישראלית.

• הישראלים אינם מכירים את הארגונים היהודיים בקהילתם.

• ישראלים אינם רגילים לשלם עבור שירותים קהילתיים או להתאמץ כדי לשמור על יהדותם.

הצעת מכון ראות לישראלים, כדי לגשר על הפערים, היא ללמוד להיות יהודי תפוצות ולהשתלב בקהילה. מאחר ששינוי הנורמות והמנטליות של הדור הראשון היא קשה, ראות מציעה בניית תשתית, או דגמים היברידיים שיחברו את הילדים הישראלים עם ילדים יהודים, ויעזרו לדור השני להשתלב בקהילה היהודית, תוך שמירת הזהות הישראליות הייחודית שלהם.

רובי נמדר, סופר ומחנך ישראלי החי בניו-יורק, הציג את משנתו במהלך הכנס. הוא מאמין שכדי לשחק תפקיד משמעותי בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ישראלים ראשית צריכים להשתלב בקהילותיהם. אולם ישראלים חילונים רבים לא מרגישים הזדהות עם יהודים בתפוצות או אפילו עם יהדות. הם רואים את עצמם כיהודים, אבל חסרים את התכנים היהודיים. לדברי נמדר, ישראלים צריכים להכיר בנכסים היהודיים שברשותם, למשל, השפה העברית. ישראלים צריכים להצטרף לקהילות יהודיות, להכניס דם חדש ונקודת מבט חדשה על היהדות.

לישראלים חילונים רבים, חיי קהילה יהודיים הוא מושג זר, והיהדות מייצגת לגביהם בעיקר הזדהות עם מדינת ישראל ותרבות/מסורת יהודית. העברת הישראליות שלנו, אהבת הארץ והשפה העברית לילדינו הן חלק חשוב בחינוך ילדינו בחו"ל, שיספק להם ידע, גאווה ותחושת קהילה. עם זאת, עלינו להכיר בכך שאם ילדינו לא יחזרו לישראל, הם לא יוכלו לשמור על זהות ישראלית חזקה.

לפיכך, חשוב שילדי ישראלים ייחשפו לילדים יהודים מקומיים, כדי ללמוד מהם "להיות יהודי בתפוצות" וגם להביא את נקודת המבט הישראלית שלהם לקהילה. עלינו למצוא דרכים, בשיתוף פעולה עם הקהילות היהודיות, כדי לעזור לילדינו להשתלב בקהילה. משמעותה של השתלבות/אינטגרציה אינה בהכרח מערכת יחסים חד-כיוונית שבה צד אחד בלבד מאמץ את התנהגותו וערכיו של האחר. בתהליך ההשתלבות של ישראלים בתפוצות יש לנו הרבה מה לתרום לקהילה. אני מאמינה שבאמצעות השתלבות בקהילה יהודית ניתן יהיה לחזק לא רק את זהותם היהודית של ילדינו, אלא גם את זהותם וגאוותם הישראלית.

הפגישה בכנס עם ישראלים שאכפת להם מהקהילה, מישראל ומהזהות היהודית של הדורות הבאים הייתה מעוררת השראה. האנרגיה, הכישרון והמסירות הם אכן נכס אדיר שאיננו מנוצל!

הכנס ציין נקודת-מפנה משמעותית, ואולי בלתי הפיכה, לגבי יחס מדינת ישראל והעולם היהודי לישראלים החיים בחו"ל. המאמץ המשותף של גופים רבים הביא לחיבור ישראלים מכל קצוות תבל להקשיב, להחליף מידע, ללמוד וליצור קשרים במטרה לשנות את פני הזירה. הכנס נטע בקהל אופטימיות רבה, ביטחון ומחויבות להמשיך את המומנטום, להגשים את החזון ולהמשיך את הדיאלוג, שיתוף הפעולה וההפריה ההדדית. וכדברי עזריאל נבו, תפקידנו כעת הוא להמשיך ולהרחיב את השורות ולהפיץ את הבשורה לכל הישראלים החיים בחו"ל, למען כולנו ולמען הדור השני.