פתרון התעסוקה של נכי הביטוח הלאומי

השינוי בתקנות הוא מצב שתוכנן בקפידה. מעקב אחר דוח ועדת לרון וניסוחיו הפתלתלים והמטעים וחצאי האמיתות בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, המכונה על ידו "החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד", וכן סיפוריהם של נכים, מעידים שיש כאן תוכנית סדורה ומחושבת שנבנתה צעד אחר צעד, שמטרתה הקטנת נטל הקצבאות בדרך הקלה והנוחה ביותר ומול אוכלוסייה חלשה של נכים ששתיקתם ידועה מראש.

בתגובה לדרישת הנכים להגדיל את גובה קצבאות הנכות, הגו את התוכנית הבאה שכוונותיה הוסתרו באמצעות ניסוחים דו-משמעיים מתעתעים.

עד תיקון חוק הביטוח הלאומי (לרון) שנכנס לתוקף ב-2009, דרגת אי-הכושר של נכים נקבעה באחוזים שערכם היה גמיש ונע בין 100-40 אחוזים. 75% אי-כושר ומעלה זיכו בקצבה מלאה. הנטייה בביטוח הלאומי הייתה לקבוע לנכים בנכות רפואית חמורה אחוז אי-כושר של 75% הן לנכים שעבדו חלקית והן לנכים שלא עבדו, ובכך לאפשר לנכים בהתניות מגבילות לעבוד בהווה או בעתיד מבלי לאבד את הקצבה המלאה. "שכרו הקובע" של נכה, כלומר תקרת השכר שעליו לעמוד בה כדי להיות זכאי לקצבת נכות מלאה או חלקית, התבסס על שכר קודם, השכלה ונתונים נוספים. אם הוא עבר את התקרה שנקבעה לו - קצבתו התבטלה, אך מצב זה היה הפיך עם השינוי בנתוני שכרו.

כנראה נמאס לביטוח הלאומי או למי מקברניטי האוצר או הממשלה המנהלים אותו והוא לא רצה להמשיך ולשלם קצבאות נכות מלאות לנכים עובדים העומדים בתקרת השכר שנקבעה להם. הוא רצה לקבוע מצבים מוחלטים ובלתי הפיכים המקבעים לצמיתות את זכאותו של הנכה.

בשלבים נבנתה התוכנית שהנה עיקריה:

• עידוד נכים לצאת לעבוד תוך כדי הבטחה (שאינה נכונה) שלא יזומנו לבדיקה חוזרת ושקביעת כושר ההשתכרות שלהם, קצבתם המלאה וההטבות הנלוות לה לא ייפגעו.

• עידוד נכים להרוויח יותר תוך כדי הצהרה שההשלכה היחידה במצב כזה היא שמהקצבה שנקבעה להם בעבר יקוזז סכום בהתאם לשכר.

• קביעה שבמקרים של חריגה מהגבול שנקבע, נכים יקבלו קצבת "עידוד" - מבלי להסביר מהי המשמעות של קצבת עידוד.

• ביטול דרגת אי-הכושר של 75%, זו שאפשרה לנכים עובדים המרוויחים שכר נמוך לקבל קצבת נכות מלאה והטבות הנלוות.

• הגדרה חדשה להגדרת "נכה" בחוק הביטוח הלאומי שכבר אינה מתבססת על גובה שכרו של הנכה אלא על כושר עבודתו והכללת פוטנציאל עבודה ובכך שגם אם פוטנציאל זה אינו ממומש בין היתר בשל הימנעותם של מעסיקים להעסיק נכים או הפסקת העבודה, עדיין פוטנציאל זה יישמר.

• קביעה מיוחדת לנכים של "שכר מינימום מותאם", שמשמעותו שכר הנמוך משכר המינימום, כדי שמעסיקים יסכימו להעסיק נכים. מבלי לציין שכניסתם של אותם נכים למעגל העבודה תוציא אותם מקצבת הנכות המלאה, וזאת בשל כך שדרגת 75% אינה קיימת.

יישום השינויים הנ"ל, בין היתר באמצעות התקנות שאושרו, המתירות זימונים של נכים משתכרים לוועדה חוזרת שבה יוחלט האם לנוכח נתונים כגון היקף השכר, החריגות בשכר שהובילו לקיזוז מהקצבה, היקף המשרה (גם כשהשכר נמוך) ותנאים נוספים, יש בהם כדי לשנות את דרגת אי-הכושר שנקבעה לנכים בעת קבלתם לקצבת הנכות.

עם כניסת התיקון לחוק (חוק לרון) נקבעו ארבע מדרגות אי-כושר: 60%, 65%, 74% ו-100%; כלומר, רק נכה שנקבע לו בוועדה הרפואית 100% אי-כושר מקבל קצבה מלאה. אם בעבר די היה בכך שבשל נכותו שכרו של אדם היה עד 25% מהשכר הממוצע או שבשל נכותו הכנסתו צומצמה ב-50% לפחות כדי להיחשב ל"נכה" כדי לקבל קצבת נכות מלאה, הרי שכיום הוא נחשב לנכה הזכאי לקצבה מלאה רק בתנאי שאין לו כושר עבודה, והדגש הוא על "כושר עבודה" ולא רק על עבודה בפועל, מכיוון שעבור הביטוח הלאומי גם פוטנציאל לכושר עבודה וגם הכשרה מקצועית או לימודים גבוהים נחשבים לכושר עבודה גם כאשר הנכה לא השתלב בעבודה.

הרי נקבע ש: "בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לעניין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור" (סעיף 209ב' לחוק הביטוח הלאומי פרק ט).

הוועדות הרפואיות הוגבלו כך שיוכלו להעניק קצבאות מלאות רק למבוטחים שאיבדו לגמרי את כושר עבודתם. נכים בנכות חמורה שעדיין נותרה להם יכולת עבודה מוגבלת (עד 25% כושר עבודה)מועברים אוטומטית לקבוצת מקבלי הקצבאות החלקיות. לא מדובר רק בגובה הקצבה (2,612 ש"ח בקצבה מלאה לעומת 1,631-1,303 ש"ח בקצבה חלקית). כל מערך הזכאויות להטבות, הקלות והנחות מותנה בזכאות לקצבה מלאה.

המדינה חוסכת מיליארדים בביטול ההטבות ומענישה את הנכה על רצונו לעבוד ולהשתלב בחברה ובקהילה.

יצא הנכה לעבוד והשתכר - הביטוח הלאומי לא יסתפק רק בהעברתו לקצבה חלקית, אלא יקזז מקצבתו. אם שכרו יעלה על 1,880 ש"ח (21% משכר ממוצע של 8,955 ש"ח) יקוזזו מהקצבה 10 אג' (10%) ומכל שקל ועד השתכרות של 2,238 ש"ח. מעבר לסכום זה יקוזזו מהקצבה 30 אג' (30%) על כל שקל שהוסיף לשכרו ועד לגובה תקרת השכר שמותרת.

עבר את תקרת השכר, תבוטל זכאותו להגדרת "נכה" והוא יוכל להגביר השתכרותו בקיזוז של 30 אג' מכל שקל שהוסיף להכנסתו עד למצב שבו הקצבה מתאפסת וזה לתקופה של שלוש שנים בלבד.

קצבת הנכות של נכה המשתכר יותר מ-4,030 ש"ח בנכות לא חמורה או יותר מ-5,373 ש"ח בנכות חמורה, מופסקת והוא מקבל במשך שלוש שנים קצבה זמנית, קצבת עידוד שמה, במקום קצבת הנכות (שסכומן זהה). בתום שלוש השנים נפסקת קצבת העידוד והנכה יוצא ממעגל הזכאות.

אם לאחר אותן שלוש שנים, שהביטוח הלאומי מכנה אותן "רשת ביטחון", תופסק עבודתו של הנכה מסיבה כלשהי או ששכרו ירד והוא יגיש תביעה חדשה, דרגת אי-הכושר שלו תיבחן מחדש ויש להניח שהוועדה שתדון במצבו תסתמך בקביעתה על כושר עבודה זה שהוכיח. כושר השתכרות גבוה בעבר דינו אחד, במקרה שכזה "פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור", אלא אם כן לוועדה יהיה ברור לגמרי שחלה החמרה משמעותית וברורה במצבו הרפואי, אחרת - אין קצבה.

ההכשרה המקצועית היא עילה נוספת לנפנף נכים גם אם אף מעסיק לא יעסיק או מעסיק נכים. הביטוח הלאומי דוחף נכים לקורסים ולהכשרות שעם סיומן מוגדר הנכה כבעל כושר עבודה. ככזה, אינו יכול להחזיק בהגדרה של "מחוסר כושר עבודה" גם אם אינו עובד, קצבתו לא תוכל להיות מלאה.

נכים, "צאו לעבוד", קורא הביטוח הלאומי לנכים במסגרת מלכודת הדבש שהוא טומן להם. הכל כדי שנכים יצאו לעבוד ויעברו לקצבה חלקית, מעודדים את המעסיק להעסיק אותם בכל מחיר.

משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי משקיעים מיליונים בהכשרה ובהתקשרויות עם גופים הנותנים שירותים במסגרת תעסוקה נתמכת.

בתעסוקה נתמכת הנכה מלוּוה על-ידי אותו גוף בתהליך מציאת העבודה והעבודה עצמה.

כדי לגרום למעסיקים, הנרתעים מהעסקת נכים, להעסיק אותם, מפחיתים משכרו של העובד הנכה באמצעות תוספת לחוק שכר מינימום הקרויה "שכר מינימום מותאם". שכר זה, המותאם כביכול ליכולת התפוקה הנמוכה של הנכה, נע בין 3,440-1,290 ש"ח למשרה מלאה. המדינה מעדיפה לתת לחברת ההשמה ולגורמי תמיכה 1,500 ש"ח מדי חודש עבור כל נכה, במחיר ניצולו, כדי להימנע מקצבה מלאה וההטבות הנלוות לה וכדי לקזז מס מהקצבה החלקית.

כאשר עבודתו של הנכה תופסק מסיבה כלשהי, המדינה תהיה פטורה מתשלום בעוד הנכה יישאר עם הקצבה החלקית, ובכל מקרה, "המימון לעלויות תוכנית התעסוקה הנתמכת יבוא מתוך החיסכון על-פי המלצות הוועדה" - כך נכתב בעמ' 58 לדוח ועדת לרון. החיסכון על-פי המלצות הוועדה הוא בקצבאות שיקוצצו או יבוטלו.

התקנות החדשות נתנו את האות. הגיע הזמן להשלים את התוכנית. כעת במסגרת התוכנית הסדורה של הביטוח הלאומי להורדת נטל הקצבאות יחל הטיפול בנכים עובדים שנקבע להם אי-כושר עבודה בשיעור 75% (לפני התיקון לחוק) או 100%.

כבר בעלון שהפיץ הביטוח הלאומי בשנת 2009 לקראת הפעלת חוק לרון, הוא חזר והדגיש ש"אם נקבעה לך דרגת אי-כושר יציבה, לא תיבדק מחדש עם צאתך לעבודה", וכך נכתב גם באתר הביטוח הלאומי, אך באותיות הקטנות בעלונים שחולקו לקראת כניסת התיקון התווספה ההסתייגות: "עד שייקבעו כללים (תקנות) בהתייעצות עם הכנסת".

כעת במסגרת התקנות שאושרו, כל נכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר מלא בשיעור של 75% או 100% אך יצא לעבוד - מיד ניתן לומר ש"נתגלו עובדות הקשורות בכושרו להשתכר", שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה בעניינו ולא פורטו בידיו כנדרש כפי שבנוסח התקנות החדשות.

אותו נכה, שנקרא בהתלהבות לצאת ולעבוד, בעצם מוזמן להיכנס לתוך מלכודת הדבש שהכינו לו, בה ייקרא לוועדה לצורך בירור, ובוועדה החדשה יתאימו עבורו רמת אי-כושר חלקית וקצבה חלקית בהתאם.

לכאורה המטרה היא "לתפוס על חם" נכים שלא דיברו אמת בעת הגשת התביעה, אך הכוונה המקורית הייתה להוביל נכים לתוך מסגרת האחוזים החדשה שאינה מאפשרת להם עבודה חלקית מצומצמת מבלי לאבד את הקצבה המלאה, לזמן אותם לוועדה חוזרת בעילות שונות, ולהקטין את קצבתם או לבטלה.

בתקופה האחרונה מוביל המוסד לביטוח לאומי מדיניות חדשה שבה הוא מנפה נכים ממעגל הקצבאות באמצעות ספר ליקויים חדש המקטין או מבטל זכאות לבעלי לקות שבעבורם התפתחה טכנולוגיה מסייעת.

הביטוח הלאומי רואה בטכנולוגיה זו כמבטלת את הלקות. על-פי גישה זו, מזרק בהזרקה רציפה של אינסולין לחולי סוכרת, למשל, מפחית או אף מבטל את אחוזי הנכות הרפואית. כך גם עם סטנדים בצנתור לחולי לב, טכנולוגיה לראייה, לשמיעה ועוד.

ספר הליקויים מופעל בוועדות הרפואיות לגבי נכים חדשים, וכעת הרעיון העומד מאחוריו מופעל בתקנות החדשות לגבי נכים ותיקים המוזמנים לוועדות חוזרות.

אם יתברר שנכים אלה נעזרים בטכנולוגיה מסייעת שיש בה כדי להביא לשלילת קצבתם, הם יזומנו לוועדה וקצבתם תישלל.

אם חשבתם שמדובר במקריות אני מציע לכם לשקול זאת שוב. הנה [מעלה] הדף הרלוונטי בדוח לרון שפורסם ב-2009 והתקבל כבר בשנה זו כהחלטת ממשלה.

הממשלה כנראה בחרה לזנוח את הנכים ולשכוח ש"לא לעולם חוסן". אתם כציבור צריכים לתת על כך את דעתכם.