האם צייר שמשתמש בכלים מדעיים הוא עדיין אמן - או נוכל, רמאי? הסרט מציג בעיה שבימים אלה מחריפה והולכת, עקב הזיופים הרבים. כאן, ורמיר מצייר בעצמו, אבל על-פי החשיפה בסרט הוא נעזר בכלים טכנולוגיים.
טים ג'ניסון, ממציא ואיש עסקים מטקסס, מומחה בכל הקשור למבנה הטלוויזיה, העדשות והאימאג' הנוצר דרכה, מצא כי ציוריו של הצייר ההולנדי המוערך יוהנס וורמיר נראים כמו תמונה המתקבלת בצילום וידאו. כלומר, ציורים אלה אינם פרי כישרון גאוני בלבד, אלא תוצאה של שימוש בטכניקה אופטית: מראות ועדשות שהיוו את שיא הטכנולוגיה במאה ה-17. עד כה לא נמצאו מסמכים המעידים על כך- זאת משום שכל צייר אז שמר על הטכניקה שלו בסוד. טים קיבל אישור מיוחד מהמלכה לצפות בציור עצמו בארמון בקינגהם כדי להתרשם מהציור במו עיניו.
בפתיחת הסרט התיעודי "טים מצייר ורמיר", שמוקרן בפסטיבל "דוקאביב" (וב-24.6 בערוץ יס דוקו), מסביר טים ג'ניסון כי בבדיקות רנטגן שנעשו לציוריו של ההולנדי מהמאה ה-17 התגלה, למרבה ההפתעה, שתחת שכבות הצבע אין כל רישומי סקיצות. לכן היו שהסיקו כי מדובר בגאון בעל יכולת מופלאה לפענח את האופן המורכב שבו האור נופל על האוביקטים השונים, וכישרון לשחזר את המראה הזה באמצעות מכחול, צבעים ובד.
אולם, רבים אחרים, וביניהם הצייר דייוויד הוקני, טענו כי העובדה שוורמיר ואמנים נוספים בני זמנו הצליחו לצייר ציורים מדויקים הרבה יותר מהאמנים שקדמו להם התאפשרה בזכות שימוש שעשו בחידושים טכנולוגיים בני אותה התקופה. כך, למשל, נטען כי ורמיר ועמיתיו נעזרו בקמרה אובסקורה (קופסה אפלה), בעדשות אופטיות שונות ובמראות.
גם פרופסור ידוע בחקר פעולת העין והמוח מאשר שהעין האנושית לא יכולה לראות את פרטי הפרטים כמו שיזור האריג בשטיח או העיטורים המדויקים על כלי הנגינה שבציור. דבר זה מתאפשר רק על-ידי ההגדלה דרך העדשה הקעורה המעבירה את האוביקט לבד.
שבעה חודשים
טים משחזר בדייקנות את העדשות, כלי העבודה, אבקות הצבע ואפילו את החדר ששימש את וורמיר, ויוצא למסע שארך שנים, בניסיון ליצור בעצמו, ללא כל ניסיון קודם בציור, את "הוורמיר המושלם". אנשי מדע ואמנים חוקרים כמו דויד הוקני מאשרים את גילויו ומסכימים שנעשה שימוש במראות ועדשות, כפי שנראה בעליל בציור "שיעור במוזיקה", אחד מציוריו המוכרים של ורמיר, בו נראות שתי דמויות ישובות ליד פסנתר, המורה והתלמידה, בחדר שטוף אור.
חבריו של טים, הקוסמים "פן וטלר", עקבו אחריו עם מצלמה, מיקרופון ותיעדו את כל התהליך.
לאחר שבנה את החדר וכל מה שנמצא בתוכו התחיל טים לצייר, ושלב זה לקח לו שבעה חודשים, כ-180 יום של ציור. למעשה, זה פרק זמן שנדרש מוורמיר כדי לצייר את הציורים שלו. הוא צייר ציור חדש בכל שישה חודשים, וזה נחשב אטי מאוד. לשם השוואה, רמברנדט צייר כ-1,000 ציורים בפרק זמן זהה. העובדה שוורמיר עבד כל כך לאט התאימה לתיאוריה של טים.
טים בטוח ב-90% שוורמיר השתמש בכלים אופטיים דומים לאלה בהם השתמש, למרות שאין לכך עדות היסטורית.
בחלקו האחרון של הסרט מציג טים את היצירה שלו לפני דייוויד הוקני, והם דנים בשאלה אם וורמיר - בהנחה שאכן השתמש בציוד כזה - היה ממציא יותר מאשר צייר, או להפך.
טים: "אם אני צודק וורמיר באמת השתמש במכונה כמו זו שאני בניתי, הוא אינו רק אמן גדול אלא גם ממציא, איש שמבין בטכנולוגיה. ואני לא רואה סתירה בין שני הדברים. הוא חי בתקופת הרנסאנס, ואיש רנסאנס יכול היה לדבר אז בנשימה אחת גם על אמנות וגם על מדע. בעיני, שני הדברים הללו הם שני צדדים של אותו המטבע, כי גם מדע וגם אמנות מחייבים שימוש בחשיבה יצירתית".
האם ההערכה שלו כלפי וורמיר גדלה או פחתה בעקבות הפרויקט שלו? ההערכה שלו כלפיו גדולה היום הרבה יותר. "הוא יצר את הציורים הנפלאים שלו, ועל כך כמובן אין מחלוקת. ואם הוא נעזר לשם כך במכשירים זה בסדר גמור מבחינתי. היום, למשל, כשאנחנו צופים בסרט מדע בדיוני, אנחנו רואים על המסך שמולנו תמונה יפהפייה ומאוד ריאליסטית, ואנחנו יודעים שהאנשים שיוצרים את התמונה הזאת לא מהססים להשתמש בכל כלי טכנולוגי שעומד לרשותם. ואני חושב שזה בדיוק מה שוורמיר עשה. הוא השתמש בכל מכשיר שעמד לרשותו במטרה ליצור את התמונה היפה ביותר האפשרית מבחינתו".
שאלה לקוראים: הקומפוזיציה ובימוי היצירה מושלמים, אך אם אומנם חשיפה זו נכונה, וסביר להניח שכן, האם הדבר גורע מערכה של היצירה ומגדולתו של ורמיר?
www.youtube.com/watch?v=CS_HUWs9c8c קישור לקליפ מהסרט
[קישור]/ באתר זה. 88% מהמבקרים וקהל בעד הסרט
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
