אביב נשי

אִשָּה אוֹמֶרֶת: הִגִּיעַ הָאָבִיב.
הִיא מְחַפֶּשׂת שִׂמְלַת חֲלוֹמוֹת פִּרְחוֹנִית
בְּתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת וּמִסָּבִיב.
סְנוּנִיּוֹת מְצִיצוֹת מִבֵּין הַקְּפָלִים
וְהַבַּד הַשָּׁקוּף
וַאֲנִי נוֹשֵׁם אֶת הָאֲוִיר
שֶׁבֵּין הַשִּׂמְלָה לַגּוּף.

אִשָּׁה אוֹמֶרֶת וּבוֹחֶרֶת
שִׂמְלַת אָבִיב שׁוֹפַעַת פְּרָחִים
אֲדֻמִּים, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחֲסֵרִים לָהּ
עַכְשָׁיו סַנְדַלִּים תּוֹאֲמִים.
הַשִּׂמְלָה יְפֵהפִיָּה, שׁוֹפַעַת
בַּד. אֲנִי מַנִּיחַ לָהּ
כּוֹס שׁוֹפַעַת אֹשֶׁר
בַּיָּד.