למטבח הספרדי יצאו זה מכבר מוניטין בזכות תבשילי הגורמה המופקים בין כתליו. לא בכדי זכתה במשך שנים ארוכות מסעדת "אל בולי" של צפון המדינה בתואר המסעדה המובילה בעולם הקולינריה, בהיותה עטורה בשלל כוכבים נוצצים של מישלן.
בינתיים כבר הספיק הזמן לעשות את שלו, ואת מקומה של "אל בולי" המיתולוגית שנסגרה תופסת עכשיו, אף כי באורח בלתי-רשמי, מסעדת "בוטפומרו" (gran de gracia 81) של ברצלונה, שאינה נופלת במאום משיאנית העבר הקולינרית. נוכחנו בכך בעת שפקדנו אותה במרוצת שבוע בלתי נשכח של גורמה בבירת-קטלוניה.
הדברים אמורים במסעדה שהתמחתה בתמהיל של בישול קטלוני עם קמצוץ של בישול גליצאי - פאר טעמה של ספרד דהיום. "בוטפימרו" היא מסעדה מפוארת, אלגנטית מאוד, עם מבחר בשלנים מדרגה ראשונה ועם גדוד-מלצרים מיומן במיוחד. המסעדה מעוצבת בטוב-טעם מודרני וגדושה שולחנות עם מפות לבנות, כיאה למסעדה הנחשבת מובחרת.
המרצע יצא
בחרנו בפילה עסיסי ונימוח, בטעם גן-עדן, שאליו התלוו ירקות מאודים. בת הזוג נדלקה על תמנון מטרף, שהוכן במיטב המסורת המקומית. אחרי ככלות הכל הדברים אמורים במסעדה שעיקר התמחותה בדגים ובפירות-ים. בקבוק הסודה, שהתלווה אליהם, שיחק ב"נדמה לי": הוא התחזה לבקבוק של שמפניה, וקורר לכבודנו כשהוא נח על מצע של קרח.
לקינוח הוגש קינוח מקסים: מבחר של פטיפורים מכל הסוגים, עם אספרסו כפול, מהביל וניחוח. ואז גם יצא מן השק המרצע: עד מהרה הובהר לנו כי אוזנו של מלצרנו האישי, שהוצמד לשולחננו, קלטה את מילות השפה העברית שהחלפנו בינינו - זוגתי ואני. רוצים עוד קפה? הוא שאל בעברית, אחרי שסיימנו את שתייתו. משתהינו על כך, הוא הסב את תשומת-ליבנו כי שמו יונתן לוי, בן ברצלונה, שעבד לפני שני עשורים כמתנדב בקיבוץ מרחביה, ומאז לא נשתכחה ממנו השפה העברית.
בהגיע החשבון, שילמנו 76 שקל לשניים, והוספנו מעומק ליבנו תשר צנוע של 10% למלצר החביב, בן-בריתנו.