הכתובת חקוקה באותיות אש על הקיר

גבולות חוסר הכבוד כלפי בית המשפט העליון, שופטותיו ושופטיו, כמו-גם גבולות חוסר הכבוד כלפי פסקי-דין והחלטות של בית המשפט העליון, נחצו למרבה הצער זה מכבר. אתמול נחצה גם גבול חוסר הפחד כלפי בית המשפט העליון, שופטותיו ושופטיו, כמו-גם נחצה למרבה הצער גם גבול החובה החוקית לקיים ולציית, ללא ערעור וללא כל הרהור שהוא לפסקי-דין והחלטות של בית המשפט העליון, גם כל אימת שאין נושאים הם חן וחסד בעיני קבוצה זו וגם/או בעיני קבוצה אחרת.

ברשימתי "ביהמ"ש "תסכול" הציבור ואובדן האמון" ("מחלקה ראשונה "- 4.11.2015) - שעסקה באבדן האמון של הציבור במערכת המשפט, בכלל ובשופטות ובשופטי בית המשפט העליון, בפרט - נכתבו על-ידי - בין היתר - דברים, בזו הלשון:

"ככל שהדברים אינם נעימים וצורמים אוזן, הרי לא ניתן להתחמק מהעובדה, כי שנה אחר שנה, מורים הסקרים על כך כי הציבור הישראלי מאבד אמונו במערכת בתי-המשפט, בכלל והוא "בא חשבון", בצורה בוטה, ישירה וללא חשש, אם בית משפט העליון, בכלל ועם בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בפרט. איני סוציולוג ואין תחום עיסוקי, בניתוח הסיבות והמסיבות, שגרמו והגורמות לכך, כי חלק ניכר מהציבור הישראלי, חש ניכור, עד כדי סלידה ותיאוב, כלפי בית משפט העליון, בייחוד בשבתו לדין, כבית משפט גבוה לצדק.

הדברים הינם חמורים, חמורים מכדי שניתן יהיה לעבור עליהם, לסדר היום - כך שבמצב דברים זה, מן הראוי שמערכת המשפט, בכלל וציבור השופטים והשופטות, בפרט לרבות ובמיוחד שופטי ושופטות בית משפט העליון יעשו בדק בית, בכל הכבוד הראוי, בהתנהלותם היומיומית והשוטפת, כמו-גם יבדקו, מה גרם ומה ממשיך לגרום, לניכור הכמעט מוחלט שיש לחלקים נכבדים בציבור הרחב, כלפיהם".

אם לא די, באמור ובמפורט לעיל, הרי בהמשכה של רשימה זו, נכתבו דברים נכוחים וחד-משמעיים, בזו הלשון:

"מה הפלא, אם הנהלת בתי-המשפט החליטה להצמיד מאבטח צמוד, לשופט בית- משפט העליון, כב' השופט, עוזי פוגלמן, מחשש לחייו. נרחיק לכת, נדגיש נכתוב, נכתוב ונדגיש, פעם שנייה ושלישית, כי חרדים אנו - ולא בכדי! - לחייהם של כל שופט ושופטת במדינת ישראל, בכלל ולחייהם של כלל שופטי ושופטות בית משפט העליון, בפרט. גל ההסתה הבלתי פוסק נגד מערכת המשפט, מימין ומשמאל כאחת, לא רק שאינו פוסק, עם שנים, אלא הוא מחמיר, גודל וגואה, משנה לשנה מן הראוי שהדברים יבחנו, בחינת יתר, בידי כלל הצדדים, על-מנת למנוע הקצנה מיותרת ומצבים בלתי הפיכים, חלילה וחס, בעליל". (ההדגשות במקור - ח"ש)

טרם הספיקה הדיו ליבש על משפטים אלה, המצוטטים מעלה, והנה מתברר, כי על קירות המבנה של בית המשפט העליון, בירושלים, ריססו אלמונים כתובת מחאה בדבר ההרס הצפוי של בית הכנסת "איילת השחר", בגבעת זאב. כפי שדווח בכלי התקשורת, הרי אנשי משמר בית המשפט מצאו בשטח בית המשפט העליון, הכתובת: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית", והזעיקו המשטרה שכבר פתחה בחקירה לאיתור חשודים במעשה.

ממשטרת ירושלים נמסר לכלי התקשורת, כי "במהלך הלילה אותרה כתובת שרוססה בספריי צבע על גבי קיר חיצוני של בית משפט העליון - 'לא הורסים בית כנסת רוצים מדינה יהודית'. נפתחה חקירה במרחב מוריה במסגרתה צוות מז"פ הגיע למקום, במקביל לזימון גורמי עירייה". שרת המשפטים, איילת שקד, גינתה ריסוס הכתובת "'דרך ארץ קדמה לתורה", כאשר בתגובה לכך, אמרה היא, כי: "חציית גבולות מוסריים וונדליזם אינם מקובלים, גם כאשר המהות נתונה במחלוקת. ביזויים של מוסדות המדינה לא יקדמו אף מטרה והם ראויים לגינוי".

והנה העובדות היבשות כמות-שהן וכהוויתן. יורשי המנוח, עבד אל לטיף, באמצעות אחד מיורשיו, הגישו עתירה לבג"ץ, בנימוק שבית-הכנסת "איילת השחר", נבנה - שלא כדין - על קרקע השייכת להם. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נענה לעתירתם זו ובפסק-דין שעליו חתמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס וכב' השופטים, חנן מלצר ועוזי פוגלמן לפני למעלה משנה נקבע מועד לפינויו של בית-כנסת זה, זה מכבר. בעקבות דחיות מדחיות שונות עוכב - הפעם - פינוי בית-הכנסת, פעם נוספת, לבקשת משטרת-ישראל והוא אמור להיות מפונה, עד לתאריך 17.11.2015.

יודגש ויצוין, כי מתפללי בית-הכנסת "איילת השחר" לא הציגו - בכל שלב שהוא, טרם מתן פסק-הדין של פינוי והריסת מבנה בית-הכנסת ואף לא, לאחר מכן - כל ראיה שהיא להוכחת זכות נטענת לבעלותם בקרקע, עליה נבנה בית-הכנסת ולסתירת טענות העותרים, בדבר בעלותם, המלאה והחולטת, בקרקע, עליה נבנה בית-כנסת זה.

עובדות אלה לא מנעו ואינן מונעות, גם כיום - מציבור מתפללי בית-הכנסת, לפנות הקרקע, להרוס בית-כנסת זה ולהחזיר החזקה והשימוש בקרקע זו, עליה בנוי בית-כנסת, לעותרים, שהם בעליה החוקיים של קרקע זו. אחד ממקימי בית-הכנסת, אריה בנימין, צוטט בחדשות ערוץ 7 באומרו, כי: "איך יהודים רוצים לבוא ולהרוס בית כנסת?". גבאי בית-הכנסת, דוד הרוש, צוטט באומרו, כי: "בג"ץ אטום אבל נגד המחבלים היו ליברליים. בושה וחרפה אפשר לעזוב את המדינה ולהחזיר אותה לאש"ף". על-רקע המאבק נגד הריסת בית-הכנסת התבצרו המתפללים בתוככי המבנה ונשמעו קריאות וצעקות בסגנון וברוח: "שופטי בג"ץ אינם יהודים". צפו להתפתחויות ולהתרחשויות נוספות, עד תאריך 17.11.2015.