על חשיבותו המיוחדת של זמן שיפוטי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם -
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.
(רבי יהודה הלוי).

לעתים נדירות נתקל אתה בהחלטה שיפוטית וגם/או בפסק-דין שיפוטי, שלאחר שקורא אתה אותם - עד תומם - נותרת אצלך תחושה של חדות מלין ובמיוחד, כי כל מלה שקולה, סדורה ונתונה על מקומה הראוי לה. כזו היא החלטתו של בית משפט המשפט העליון שניתנה, בידי המשנה לנשיא (כב' השופט, אליקים רובינשטיין).

עובדות ההחלטה חשובות פחות, לענייננו אנו, אך פטור בלא כלום, אי-אפשי, כך שנתייחס אליהן - בקצרה אגב אורחא ואגב הדיון בנושא החשוב, לדעתנו אנו של החלטה זו, קרי, שמירה על משאב הזמן השיפוטי ואי בזבוזו, שלא לצורך.

ערעורי המבקשים והמשיב על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה - שהוציא מלפניו צו לקיום צוואת מנוח פלוני, לאחר שמחק התנגדות המשיבים לצוואת מנוח זה - נדחו בידי בית המשפט המחוזי ומכאן הגשתה של בקשה לרשות ערעור, בגלגול שלישי, בפני בית המשפט העליון, בטענה שלא ניתן, לכלל הצדדים, יומם בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות הערעור, על הסף, בנימוק לפיו הבקשה אינה מעלה טעם ציבורי וגם/או אין היא מגלה טעם משפטי החורג מעניינם הקונקרטי של הצדדים לה. אף לא נמצא, קובע בית המשפט העליון, בהחלטתו זו כי יש בפסקי הדין של בתי המשפט הקודמים כדי לגרום למבקשים אי-צדק, המצדיק התערבות של ערכאה שלישית. עוד נקבע, כי בתי המשפט הקודמים אף הלכו לקראת המבקשים כברת דרך, שעה שלא הסתפקו בטעמים הפרוצדוראליים שדי היה בהם למחוק את התובענה, ובחנו בנוסף את טענותיהם המהותיות.

העליון קבע, בהחלטתו דנא, כי 'בזבוז זמן שיפוטי' אין משמעו אך זלזול בכבוד המותב היושב בדין; מדובר גם בראיה מערכתית-כוללת, שכן בזבוז זמן שיפוטי משפיע מהותית על כל קהל המתדיינים, בהיבט הקצאת הזמן השיפוטי והשירות שניתן לבעלי דין אחרים. בהחלטה נקבע שהעומס על בתי המשפט בישראל אינו מאפשר לוותר, כלאחר יד, על ימים שיפוטיים. לכן, קבעו נשיאי בית המשפט העליון הוראות מחמירות לעניין דחיות דיונים.

עוד נקבע, כי ניתן לטעון כי עומס ניכר זה מצריך שינוי מערכתי; אולם מנקודת מבטו של המותב היושב בדין, הוא מצריך גישה מחמירה כלפי בעלי דין המקלים ראש באופן מובהק בלוחות הזמנים שקבע ביהמ"ש ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי. גם לשם מימוש זכות הגישה לערכאות, קובע בית המשפט העליון - שאין חולק על חשיבותה - יש צורך לא רק "לרכוש כרטיס" אלא גם לקיים את "התנאים שבגב הכרטיס", קרי הוראות בית המשפט והנחיותיו.

קריאת החלק של ההחלטה, הנוגע לעניין בזבוז זמן שיפוי, הוא המעניין לענייננו אנו ובו כותב כב' השופט, אליקים רובינשטיין, דברים חד-משמעיים ונחרצים, בזו הלשון:

"הביטוי "בזבוז זמן שיפוטי" אין משמעו, בעיקרו, אך מטעם בעלי דין זלזול בכבודו של המותב המסוים היושב בדין וביומנו; מדובר גם בראיה מערכתית-כוללת, שכן לבזבוז זמן שיפוטי השפעה מהותית על קהל המתדיינים כולו, בהיבט של הקצאת הזמן השיפוטי והשירות הניתן לבעלי דין אחרים. כפי שציין בית המשפט לענייני משפחה, ביטולם של שלושה ימי דיונים - אשר העובדה שנקבעו כשמונה חודשים מראש מצביעה על יומנו העמוס של בית המשפט מעיקרא - משמעו השחתת זמן שיפוטי לריק, זמן בו יכול היה בית המשפט לענייני משפחה להידרש לסכסוכי מזונות, משמורת, אימוץ ועוד ועוד. למרבה הצער, העומס על בתי המשפט בישראל אינו מאפשר לוותר כלאחר יד על ימים שיפוטיים; ולא בכדי נקבעו מטעם נשיאי בית המשפט העליון הוראות מחמירות לעניין דחיות דיונים.

ראו למשל מצגת מחלקת המחקר של הרשות השופטת מיום 14.7.2011, בה הובא מספר השופטים ל-100,000 איש בקרב מדינות אירופה, ארצות הברית ומדינות נוספות, וממנה עולה כי נכון לשנת 2008, מיקומה של ישראל במדד הוא 46 מתוך 55, יחד עם מרוקו ומעט פחות מאלג'יר (בשנת 2010 נרשם שיפור מסוים ומיקומה של ישראל - הידד! - עלה ל-43); ומנגד, ישראל מובילה במספר עורכי הדין הגבוה ביותר לנפש מבין כל המדינות שנבדקו (מערכת המחקר של הרשות השופטת "מערכת המשפט בישראל ביחס למערכות משפט אחרות בעולם" (14.7.2011), זמין באתר הרשות השופטת. ניתן לטעון כי עומס ניכר זה מצריך שינוי מערכתי, החורג מדל"ת אמותיו של אולם בית המשפט; אולם מנקודת מבטו של המותב היושב בדין, הוא מצריך גישה מחמירה עם כלפי בעלי דין המקלים ראש באופן מובהק בלוחות הזמנים שקבע בית המשפט ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי, הנכס היקר ביותר - הלכה למעשה - של מערכת בתי המשפט. גם לשם מימושה של זכות הגישה לערכאות שאין חולק על חשיבותה, יש צורך לא רק "לרכוש כרטיס" אלא גם לקיים את "התנאים שבגב הכרטיס", קרי הוראות בית המשפט והנחיותיו".