|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שופטות ושופטים כטכנאי משפט גרידא
|
מה טוב יותר מלסיים ההליך בדבר של פישור, גישור, בוררות וגם/או פסיקה של בית משפט, ללא צורך בשמיעת הוכחות ובכך נמנעת כמעט לחלוטין אפשרות של ערעור
|
|
[צילום: עמית שאבי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה). | |
|
|
|
|
הלחץ הבלתי פוסק והמתגבר משנה לשנה כמו-גם יצר ההתדיינות וההתנצחות הטמון והטבוע, ככל הנראה, דווקא במי המשתייכים אל העם, הידוע, מוכר ומפורסם, גם בכינוי "עם סגולה", גורם לכך, כי מספר ההליכים המשפטיים המתבררים בבתי-משפט בישראל, הולך וגדל, מתעצם וגובר, משנה לשנה.
מערכת בתי-המשפט המתמודדת עם לחץ גובר ובלתי פוסק זה של ריבוי הגשת תביעות משפטיות, שמקורו ביצר ההתדיינות והבאת כמעט כל עניין שהוא אל שולחנם של ציבור השופטות והשופטים, בישראל ויהיה זה גם עניין ונושא, שולי שבשולי יצרה מספר פתרונות אפשריים, ללחץ התדיינויות, כמעט בלתי נשלט ובלתי פוסק זה.
בתחום הפלילי - בכתבי אישום חמורים, המצריכים שמיעתן של עשרות ואולי אף יותר עדים, בשלב ההוכחות - מעודדת הנהלת בתי-המשפט, בגיבויים האקטיבי והלוחץ של ציבור השופטים והשופטות, עסקות טיעון (או "הסדרי טיעון", בשמם המכובס). הכל, הכל נעשה, בכיוון ובמטרה למנוע שמיעת הוכחות, בתיקים פליליים כבדים אלה, הוכחות ששמיעתם עלולה להתפרס על פני כמה וכמה שנים ולשתק כליל מערכת בתי-המשפט, באגף הפלילי.
בתחום הפלילי המינורי מעט יותר של עבירות פליליות, בתחום דיני התעבורה < - מתברר, כי מערכת התביעה המשטרתית, נמנעת בחודשים האחרונים מהגשת כתבי-אישום חדשים, פרי עמלן של מצלמות האכיפה החדשות, לבתי-משפט השלום, לתעבורה. הדבר נעשה בידיעה ברורה ששופטי ושופטות התעבורה, לא יוכל לעמוד בנטל של הגשת גל כתבי-אישום מחודש זה ומערכות בתי-משפט השלום לתעבורה, יכרעו ויקרסו, ככל שיוגשו ויוכנסו כתבי-אישום חדשים אלה, אלי תוככי מערכת אכיפה שיפוטית זו.
בתחום האזרחי נעשה, בשנים האחרונות, מאמץ הולך וגובר של המרת שמיעת תיקים אזרחיים, בהליכים של גישור וגם/או הליכי פישור וגם/או הליכי בוררות והכל - הכל במטרה "לסלק" מבית המשפט, אלפי ומאות אלפי תיקים אזרחיים ומהצורך במתן החלטות שיפוטיות, בידי השופטות והשופטים, היושבים אלי מדיין, בתחום אזרחי זה.
מערכת בתי-המשפט וציבור השופטים והשופטות, עושים שימוש בתקנות סדר הדין האזרחי בדבר פגישת מהו"ת, לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור, שהוספו בשנת 2008 בידי שר המשפטים, כחלק מהתקנות. "פגישת מהו"ת" מוגדרת, בתקנות, כפגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור, בהתאם להוראות תקנות אלה. מחוקק-המשנה הגדיל עשות וקבע בתקנות כי אם הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת.
עד כאן, הכל טוב, יפה ושפיר. אך מה יהיה דינו של בעל-דין בתובענה אזרחית, אשר "צלח" פגישת מהו"ת, לא הסכים לפישור, גישור וגם/או להליך של בוררות? במצב דברים זה מוחזרת התובענה האזרחית אל שולחנם של השופטים והשופטות, העוסקים בתחום המשפט האזרחי והם - הם "נאלצים" לדון בתובענות אזרחיות אלה - לגופן. הם "נאלצים", רחמנא ליצלן, בכל הכבוד הראוי, לשמוע שלבי ההוכחות בתובענות אלה, עד תומן ולבסוף - להוציא תחת ידם פסקי-דין, הכפופים לביקורת ערכאת הערעור ממש - ממש, בכל הכבוד הראוי, כמו "שכתוב בספרים ובחוק".
חלק מציבור שופטים ושופטות אלה שמספרם, מסתבר, הולך וגדל, משנה לשנה - אין דעתם נוחה מכך, שעליהם לשמוע שלב הראיות, עד תום ואפילו לכתוב פסקי-דין, כאשר טמונה בצידם של פסקי-דין אלה, "סכנה שהם ישונו, יבוטלו וגם/או תימתח עליהם ביקורת קשה, בערכאת הערעור. מה טוב יותר מלסיים ההליך בדבר של פישור, גישור, בוררות וגם/או פסיקה של בית משפט, ללא צורך בשמיעת הוכחות ובכך נמנעת כמעט לחלוטין אפשרות של ערעור.
זאת ועוד. בדרך זו, הרי "ההספק" של שופטות ושופטים אלה גדל, מהפן הסטטיסטי היבש, שמנהלת הנהלת בתי-המשפט, באופן אישי, לגבי כל שופט ושופטת המכהנים, במערכת המשפט. מי מהם ש"הצליחו" להביא לכך, כי תיקים "ייסגרו", בפשרה בת תוקף של פסק-דין וגם/או בת תוקף של החלטה מוגדרים כשופטים יעילים וחרוצים, מבחינת הסטטיסטיקה היבשה של הנהלת בתי-המשפט. הם זוכים להערכה מקצועית ומקודמים לערכאה הבאה.
מה הפלא שבמערכת בתי-המשפט "צמחו" לנו שופטים ושופטים אשר - בכל הכבוד הראוי - מפעילים לחץ סמוי, עד גלוי, הגובל לעתים קרובות, באלימות מילולית "מחוייכת", מפה צחור שיניים וברמזים מרמזים שונים, בכל הכבוד הראוי, שכדאי לצדדים לסיים ההליך השיפוטי, בפשרה, אחרת.... . לא. לא לדאוג. הדברים אינם מוקלדים בפרוטוקולים, המוקלדים מעשה של שגרה, בעשרות בתי-משפט, בישראל. לא מדובר, חלילה וחס ב"איומים", לכל היותר מדובר ב"הסברים", שמסבירים השופטות והשופטים, למה "כדאי" לסיים ההליך המשפטי בפשרה. אם הצדדים אינם "מבינים עניין", אפשר לקבוע - פעם ועוד פעם ועוד פעם - עוד ישיבת תזכורת ועוד קדם-משפט. לבסוף, הצדדים יבינו המסר, כמו-גם יסיימו ההליך המשפטי, במקום בשמיעת הוכחות, בהליך פשרה שיהפוך לפסק-דין.
"אתה הבנת את זה ברוך?" לא? לא הבנת, אז תבוא לישיבת קדם-המשפט הבאה וגם/או לישיבת התזכורת הבאה ונסביר לך עניין, לגופם של דברים, פעם נוספת. אז. אז אולי תשתכנע, סוף-סוף.
|
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
|
|
| תאריך:
|
02/03/2016
|
|
|
עודכן:
|
02/03/2016
|
|
חיים שטנגר
|
|
שופטות ושופטים כטכנאי משפט גרידא
|
|
|
מחר עולה לשידור בערוץ 10 של הטלוויזיה, הכתבה הראשונה בסדרה "דיני נפשות", מתוך סדרה של ארבע כתבות שהכינה, יצרה והביאה לשידור פומבי, הבימאית אורנה בן-דור. העיתונאים איציק וולף (News1, 23.2.16) ורן בוקר (ynet, 29.2.16) ציטטו מתוך פוסט של אורנה בן-דור באתר הפייסבוק שלה, בו כתבה בימאית זו, ללא חשש, כי במערכת המשפט בישראל אין אמת ואין צדק, והיא - יותר מרומזת - כי הפרקליטות "תופרת" תיקים למי המציקים לה וגם/או למי שאין היא חפצה ביקרם. באחת מן הכתבות מופיע שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, האומר - בגלוי ובאופן נחרץ - כי אין לו אמון בשיטת המשפט הנוהגת במדינת-ישראל ובכתבה אחרת מופיע שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין, הקובע - חד-משמעית - כי בבתי-המשפט בישראל מכהנים שופטים שאינם ראויים לכהן כשופטים מכהנים.
|
|
|
|
|
ציבור חבריי ולקוחותיי יודעים היטב, כי אם מבקשים הם לאכול עמי ארוחת רעות או ארוחה עסקית, הרי ארוחה כזו, תתקיים, אך ורק במסעדה כשרה, שהינה לפחות מסעדה המתנהלת באישור ופיקוח כשרות של הרבנות הראשית לישראל או גוף כשרות והשגחה, שווה ערך לה, מבחינתי אני - בארץ וגם/או בחו"ל.
|
|
|
|
|
מערכת ההגנה החקיקתית על עובדים, הולכת ומקבלת צורה של חקיקה רשתית ומקפת של הכנסת על יחסי העבודה, בכלל ועל העובדים, בפרט, עד כי דומה שניתן לקבוע שהגם שלא קיים ולא נחקק חוק יסוד שעניינו הגנה על דיני עבודה - מעט חוק יסוד: חופש העיסוק, העוסק בשאלות מסגרת, בתחום דיני העבודה - הרי החקיקה הרשתית והמקפת, בתחום דיני העבודה, יציר כפיה של הכנסת, מהווה - בפועל ולמעשה - מעין "חוקי יסוד", בתחום דיני העבודה.
|
|
|
|
|
שלושים ושש שנה לאחר שנחקק, בידי כנסת ישראל, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, הקובע בלשון ברורה, חד-משמעית ובלתי משתמעת לשתי פנים עקרון משפטי ברור, לפיו אם ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל, תוך שהמחוקק קבע, תוך ביטול סימן 46 לדבר המלך במועצתו 1947-1922, כי אין בביטול סימן זה, כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ, לפני תחילתו של חוק יסודות המשפט, טרם נקלט המשפט העברי וטרם הפך לנושא מהותי ודומיננטי, בפסקי-הדין של שופטי ושופטות ישראל.
|
|
|
|
|
מסתבר ומתברר, כי רק עתה - 67 שנה לאחר היווסדנו כמדינה סדורה, במסדר המדינות הסדורות, בספר דברי ימי עולם - נזכרה מדינת ישראל, כמי שנוטה לאמץ מודל התנהגות מערבית, בהתנהלותה הציבורית, לתת הדעת על כך, כי השירותים החשאיים בישראל, אינם מוסדרים, באמצעות חוק ישיר, המפקח על פעולתם. ליתר דיוק, היזכרות בעובדה זו, אינה מנת חלקה של ממשלת ישראל, אלא היא - כולה - פרי יוזמתם הנמרצת של חברי הכנסת, עפר שלח ויעקב פרי (ראש השב"כ לשעבר), המכהנים בכנסת ישראל, כנציגיה של מפלגת "יש עתיד".
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
