הציונות הדתית וצה"ל - תחילת הקרע (חלק א)

משך שנים רבות לחמה הציונות הדתית וניסתה - בכל כוחה - לפרוץ ההסגר והכיתתיות שהטיל עליה צה"ל, תוך שקיבע שירותם של חובשי כובעי הבארט וכיפות הבד - בדור שקדם לדור חובשי הכיפות הסרוגות - אם לא לתפקידים ייעודים, דווקנים ופרטניים, במסגרת הרבנות הצבאית, הרי לתפקידים קרביים אומנם אך במסגרת כיתתית וקבוצתית, ממש כמו-אז, בימי המדינה שבדרך, שעה שבצה"ל לחמו חיילים דתיים, בשירות צבאי-כיתתי, במה שהוגדר וכונה בשם "הפלוגות הדתיות". פלוגות אלה אפשרו לחייליהם קיום מצוות ואורח חיים דתי, בשירותם הצבאי. נוח היה לחיילים הדתיים, כמו-גם למי שעמדו מאחורי הקמת פלוגות אלה, שמאפשרים למגויסים דתיים, לשלב שירות צבאי ותרומה ערכית לתפיסה הציונית, כאחת, עם מתן אפשרות לקיום מצוות, במסגרת שירות צבאי זה.

על-רקע הגל המשיחי-לאומי (יש המכנים אותי במינוח משיחי-לאומני) ששטף מדינת-ישראל וצה"ל, בכלל זה, לאחר הניצחון המזכיר על חילות ערב, במלחמת ששת-הימים, התעצבה התודעה הדתית-פוליטית-צבאית של הצעירים הדתיים ויחד עם הקמת "גוש אמונים" הוקמו ישיבות ההסדר ששילבו לימודים תורניים בישיבות עם שירות צבאי שוטף, במסגרת הסדר מיוחד, שהושג לצורך כך עם שלטונות צה"ל. לפי הסדר זה שירתו תלמידי ישיבות ההסדר בצה"ל, תקופות מסוימות, שבו אל הישיבות להמשך לימודיהם התורניים, חזרו לצבא להשלמת קורסים פיקודים ואחרים, תוך שאגב כך סיימו הם שירות חובה בצה"ל, בצד השלמת לימודיהם התורניים.

שלטונות צה"ל למדו להכיר - והכירו אף בכך, בפועל ולמעשה כי "הבינישים", קרי בני הישיבות המשרתים בצה"ל, הינם לוחמים חדורים במוטיבציה ערכית-דתית, דבר שהעצים יכולותיהם הצבאיות והמבצעיות, בשירותם זה בצה"ל, במסגרת ישיבות ההסדר. בעוד שהשירות הצבאי במסגרת ישיבות ההסדר נצטמצם בתחילה למקצועות ייעודים דוגמת שירות משותף וכיתתי ביחידות דווקניות דוגמת חיל השיריון והרגלים, בתחילה, פתח צה"ל - אט אט - השירות הצבאי לחיילי ישיבות ההסדר והרחיבו, למספר רב של יחידות צה"ל השונות. במקביל, החלו לבצבץ, זעיר פה, זעיר שם, כיפות סרוגות ביחידות צה"ל המובחרות, דוגמת סיירות, קומנדו ימים וקורס טיס ומספרם הלך וגדל, משנה לשנה.

מצב דברים זה הביא לכך, כי מי המשתייכים לדור הכיפות הסרוגות - בין אלה שעשו שירותם הצבאי, במסגרת ישיבות ההסדר ובין אלה שעשו שירותם הצבאי, באופן פרטני וישיר, ביחידות צה"ל השונות ובמיוחד ביחידות המובחרות שמנינו לעיל - הלך וגדל משנה לשנה. גם מספרם של חיילי ישיבת ההסדר שלא שבו לישיבות ההסדר, בתום שירותם הצבאי במתוחם וקבוע, במסגרת "האחוזים" שקצב צה"ל, למי שביקשו להתקדם בשירותם הצבאי ובסולם הדרגות, אם במסגרת קורסי קצינים ואם במסגרת קורסים פיקודיים ייעודים, הלך וגדל, משנה לשנה.

הגיעו דברים לכדי כך שמספר חובשי הכיפות הסרוגות ביחידות ההתנדבותיות, דוגמת הסיירות השונות, הקומנדו הימי, קורס חובלים, קורס טיס ועוד, עלה על מספרם של בני ההתיישבות העובדת, קרי בני המושבים והקיבוצים שמאז קום המדינה ועד שלהי מלחמת ששת הימים - או ליתר דיוק, עד שלהי מלחמת יום כיפור - היוו רוב מוחלט ביחידות ההתנדבויות הללו. אט אט, אם כי באופן עקבי ורצוף מחקו בני דור הכיפות הסרוגות מקומם של בני ההתיישבות העובדת ביחידות עלית אלה. הדבר התרחש במקביל לפתיחתן של יחידות עלית אלה גם לבני מגזרים שבעבר לא יכלו להתקבל ליחידות עלית אלה, דוגמת בני המגזר הדרוזי, שפרצו מתוך שירות כיתתי בגדוד חרב הדרוזי הידוע גם בשמו כ"גדוד 299" או "יחידת המיעוטים" וכן "הגדוד הדרוזי". פתע פתאום סיים קורס טיס, טייס דרוזי.

לא בכדי משווים אנו השירות בצה"ל בין דור הכיפות הסרוגות לבני המגזר הדרוזי. אלה, כמו-גם אלה, פרצו ממסגרת שירותי צבאי-כיתתי אל מרחבי השירות הצבאי הכללי והכוללני, שנפתח בפניהם, כמו-גם בפני שאר חיילי צה"ל. בלא משים - אם כי באופן עקבי והדרגתי, גם הוא החל לצבור תאוצה שירותן של בנות דתיות בצה"ל. מאז שנת 2005 שבמסגרתה התגייסו לצה"ל 1,581 בוגרות החינוך הממלכתי-דתי, הולך מספרן של הבנות הדתיות המשרתות בצה"ל וגדל, משנה לשנה, כאשר הן עוברות קורס קצינות, משרתות כלוחמות ביחידות חי"ר, דוגמת יחידת קרק"ל ועוד. שיעור היציאה של בנות דתיות לקורס קצינות, גבוה משיעור היציאה לקצונה של כלל הבנות בצה"ל. מדיניות צה"ל בכל הנוגע לגיוס חיילות מעוגנת בפקודות מטכ"ל, המסדירות ההווי בדתי, לרבות פקודת "השירות המשותף".

למרות שהמינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, מתנגד לגיוס בנות לשירות צבאי ומונע הסברה מרוכזת בנושא השירות הצבאי בבתי-הספר התיכוניים שבפיקוחו, הרי הבנות הדתיות מתגייסות לצה"ל בשיתוף עם עמותת "אלומה". בשנת 2006 הוקמה בידי "מרכז הרצוג", מכינה קדם-צבאית לבנות דתיות, בשם "צהלי", המכשירה אותן לשירות צבאי מעצימה אותן כנשים דתיות, כדי להוביל ולהנהיג בצבא ובחיים. מכינה קדם-צבאית זו נקראת על שמה של הנווטת הדתית הראשונה בצה"ל, תמר אריאל ז"ל. מדי שנה מצטרפות כ-55 בוגרות צהלי לתפקידי פיקוד והדרכה בצה"ל.

בסוף השבוע שעבר החל קמפיין "אחים לנשק", במטרה לפעול לביטול פקודת השירות המשותף בצה"ל לבנים ולבנות, כמו-גם 'להציל את צה"ל', כדגל קמפיין זה. בינתיים נמסר, כי צה"ל מתכוון לפעול כנגד בני ישיבות ההסדר שנמצאים בתקופת הלימוד בישיבה לאחר חיולם ומשתתפים בימים האחרונים בחלוקת חומרי הסברה במסגרת הקמפיין.

בעקבות הקריאות נגד שירות צבאי משותף ללוחמים גברים ונשים, פרסמה התנועה הקיבוצית - בסוף השבוע החולף - מכתב שנשלח לקיבוץ שדות-ים, בעת מלחמת העולם השנייה ובו הודעה על גיוסה של חברת הקיבוץ, חנה סנש ז"ל, לקבוצת מתנדבים שיוצנחו מעבר לקווי הנאצים באירופה, ויגישו סיוע לפרטיזנים. בהודעה שפרסמה התנועה נאמר, כי יש לשוב ולזכור גבורתן של סנש ז"ל וחברותיה, כמו-גם התייצבות היישוב העברי לצד הלוחמות שעמדו כתף אל כתף עם עמיתיהן הגברים מול האיום הנאצי ובמלחמת העצמאות.

מכתבה של חנה סנש ז"ל שפרסמה התנועה הקיבוצית, בתגובה למניעת שירות משותף של נשים וגברים בצה"ל שמועלית בקרב חלק מחיילי ישיבות ההסדר וחרד"ליניקים למיניהם, דוחקת בני דור הכיפות הסרוגות, מספר דורות לאחור, לימים ולתקופות בהם יחידות העלית של צה"ל היו חסומות כליל בפניהם ומי ש"נתנו הטון" בהן היו בני ההתיישבות העובדת, קרי, בני המושבים ובני הקיבוצים.

העימות שיצא מבית מדרשם של הלוינשטיינים והסדנים למיניהם, הופך - אט אט, אם כה באופן עקבי ובטוח - חיילי ישיבות ההסדר לסוג של "כינור שני", במסגרת שירותם הצבאי בצה"ל. אומנם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, נאלץ - בשל מגבלות משפטיות - לבטל השימוע שביקש לקיים למי מראשי המכינה הקדם-צבאית "בני דוד" שבעלי, אך עם זאת הודיע הוא, כי עדיפויות שניתנו לאנשי מכינה קדם-צבאית זו, יבוטלו, על אתר.

דומה, כי בצה"ל מביטים כבר, בחוסר סבלנות רבה, כמו-גם בעין עקומה וחשדנית למדי, על חלק מבני ישיבות ההסדר וחלק מתלמידי המכינות הקדם-צבאיות הדתיות, המעדיפים הוראות והנחיות רבניהם, על פני פקודות צה"ל מחייבות. ברור, כי שניות שכזו לא תוכל להמשיך, לאורך זמן בצה"ל, עד כי ייתכן מצב דברים של ביטול מוחלט בכל הקשור לקיומן של ישיבות "ההסדר", כחלק בלתי נפרד שירותם - עד כה - של החרד"לים בצה"ל. נראה כי מאבקם הבוטה והבלתי מתפשר של הרבנים החרד"ליניקים והחשוכים, שהשתלטו חלקם על חלק מישיבות "ההסדר", לא רק שלא יצלח, אלא הוא יביא לכך, שיזהו בוגריהם עם בוגרי הישיבות החרדיות והשחורות, המסרבים להכיר במדינת-ישראל ובחובת השירות הצבאי בצה"ל של תלמידיהם ובוגריהם. בכך יקרע קרע שאינו בר-איחוי עוד בין צה"ל לציונות הדתית, שהמירה הכיפה הסרוגה שעל ראשה בכיפה שחורה ובקנאות חשוכה שלא הייתה מנת חלקה, עד כה.