|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם חקלאות אין כאן - מולדת אין כאן
|
לאחר יותר ממאה שנה ראויה קריאתו של הפרדסן משה סמילנסקי להיקרא שנית בהתחברות מחודשת, גם בתמיכה ממשלתית
|
|
פירות וירקות. מחירים מופקעים [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
אהבה יתרה שיש לי לפירות יער הביאה אותי לראות, לחוש ולהרגיש כמו גם למשש, ממש למשש בידיים, חקלאות עברית ולהרגיש חקלאות עברית מהי. הדברים נשמעים מיושנים משהו, כשהם נכתבים עכשיו, במאה ה-21 אבל עדיין מרגש אותי לראות יוגב המעבד אדמתו. הוא הוא ולא ערבי שרכש ממנו זכות עיבוד הקרקע ומפריש לו בתמורה חלק מהיבול או שווה כסף או כסף ממש.
בשיטוטיי בעירי האהובה, תל אביב, מצאתי באחת מחנויות הירקות והפירות הפזורות, בשפע, לאורכה ולרוחה של עיר, אוכמניות. ולא סתם אוכמניות, מסוג אלה שרגילים אנו לקנותם קפואים, אלא אוכמניות טריות, שדומה דומה כי זה עתה נקטפו הן מהשיח שעליו צמחו. המחיר שנדרשתי לשלם עבור קופסת אוכמניות בגודל מיניאטורי היה מזעזע 35 שקלים. טבין ותקילין, כסף עובר לסוחר.
שילמתי המחיר המופקע שנדרשתי לשלמו, שכן תאוות אכילת אוכמניות טריות גברה עליי ועל סירובי הראשוני לשלם מחיר שדמה ועדיין דומה בעיניי, גם כעת, בעת כתיבת דברים אלה למחיר מופקע. ביני לביני מצאתי עצמי באחת מחנויות הסופרמרקטים העצומות בשרון אל מול הר עצום של קופסאות מלאות באוכמניות טריות. הבטתי מקרוב באחת מקופסאות אלה והופתעתי מהמחיר הנקוב עליה. עבור אותה קופסת אוכמניות אותה קופסה ממש ששילמתי עבורה בחנות פירות וירקות, תל אביב .35 שקלים, נדרשתי, כאן בסופרמרקט הענק, בשרון לשלם 19 שקלים בלבד.
הבטתי בתשומת לב ובעין בוחנת בקופסת אוכמניות זו וראיתי מדבקה המודבקת עליה ותחתיה הכיתוב: "משק ימיני משק 48. מושב צופית". כמוכן הופיע על מדבקה זו מספר טלפון נייד. ביום ששי החולף שהוא יום שמניח ומותיר אני אותי לגחמותיי ולעשיית דברים שאיני יכול ואיני מסוגל לעשותם, בשאר ימי חול, מחמת מחויבויות שונות וטרדות פרנסה, עשיתי דרכי למושב צופית. אודה ולא אבוש לא ידעתי על קיומו של מושב זה ועל מקום הימצאו. תוך עזרתו של הוואטסטפ שאותו בוקר האיר לי פנים מצאתי עצמי במושב צופית, נכנס מישרים לחנותם של בני משק ימיני.
הפתעה של ממש זומנה לי, עם כניסתי לחנות מכר זה. פירות וירקות שטריותם נדפה למרחקים קידמה פני, בחיוץ עולז. נדמה שלי ששמעתי גם צחוק קליל של קורת רוח מאגף האספרגוסים הטריים והזקופים, אבל איני יכול לערוב לכך. הקיצור, האנשים חגגו והיד נשלחה פעם, אחר פעם להוסיף לעגלת הקניות עוד פרי ועוד ירק, שעיניי לא שזפו כמותם שנים, שנים הרבה בסופרמרקטים ובחנויות הירקות והפירות, הפזורות בכל רחבי העיר, תל אביב.
דדי וספי, שניים מבניה של משפחת ימיני, קיבלו אותו בחיוך אמיתי ובריא חיוך שורשי וכן כזה של חקלאים הבא ממעמקיה של בטן, שאין לו דבר וחצי דבר עם חנופה לשמה. פתע פתאום התעשתי מחגיגת הקניות שלי ותבעתי מספי במפגיע חלקת האוכמניות הקטנה שלי. ספי צחק, בקורת רוח והחווה בידו אל פינה במקרר, בו שכנו, זה בצג זה, אוכמניות, גרגרי רימונים וקופסת פטל אדום אחת, שנותרה לפליטה.
א"ד גורדון, החלוץ והמחנך, כתב לפני כמאה שנה: "אם לא נעבוד את האדמה, בידינו ממש, לא תהיה האדמה שלנו. לא רק במובן הסוציאלי ולא רק במובן הלאומי. כי אם גם במובן המדיני. הארץ לא תהיה שלנו ואנחנו לא נהיה עם הארץ. אנחנו נהיה גם פה זרים ממש כמו בארצות הגולה" (האומה והעבודה עמ' 150)
הפרדסן משה סמילנסקי קבע בראשית ימי המושבות: "אם חקלאות כאן מולדת כאן". לאחר יותר ממאה שנה ראויה קריאתו זו להיקרא שנית בהתחברות מחודשת, גם בתמיכה ממשלתית.
|
|
הכותב הוא השותף המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, הלבנת הון, פירוקים ופשיטות רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים משפחתיים ודיני משפחה, כמו גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
|
|
| תאריך:
|
30/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
30/10/2017
|
|
חיים שטנגר
|
|
אם חקלאות אין כאן - מולדת אין כאן
|
|
|
בתחילה קצת התנדנדתי, חסר יציבות, עד שהתייצבתי וצעדי נעשו בטוחים יותר. באותן דקות נראיתי כמו שיכור, והדמות התאימה להתנהגות: עם זקן בן שבוע, שיער חצי פרוע, מכנסים קצרים ונעלי ספורט (אויש, הייתי צריך זוג סנדלים תנ״כיים, אלו היו משלימים את הדמות להפליא! טוב לפחות שהנעלים היו משומשות מאד, והתאמו למראה הכללי. רק הטלפון החכם בידי, המודל האחרון שיצא לשוק, שאנשים עמדו בתור להשיל אלף דולר עבורו, לא התאים משום מה לתמונה).
|
|
|
|
|
משהו אישי: בראשית שנות השבעים ביקשה תנועת השומר הצעיר-מפ"ם לשלוח את משפחתי ללונדון לשלוש שנות שליחות. ראינו בכך הזדמנות לראות קצת עולם אחר ואולי לגבש כיווני יצירה (לימודים, קולנוע ועוד). באותו זמן פרסמתי כמה שירים ואף כתבתי מחזה קטן ותסריט לחג הקיבוץ. אלי נצר ידידי, אמר לאחר שקרא - גש עם החומר לשמוליק שילה בצאלים הוא יגבש אותו ויכוון אותך לכתוב אותו כפי שצריך.
|
|
|
|
|
המלחמה על המרחב הציבורי הופכת מהותית, חשובה ואקטואלית יותר, מיום ליום. אם בעבר הביעו גורמים וקבוצות חרדיות מחאתם על פרסום מודעות "חושפניות" במרחב הציבורי שלהם, קרי, פרסום מודעות של דוגמניות (שצולמו, בדרך כלל, בבגדי שחיה חושפניים ו"בלתי צנועים"), בשכונותיהם שלהם ובמתחמים החרדים הסגורים, בדרך של תלישת וגם/או השחתת מודעות שכאלה, הרי מכאן ואילך התרחבה "המלחמה" והיא כוללת בחובה, תחומים חדשים ומרחבים ציבוריים נוספים, מלבד המרחבים ציבוריים שנתחמו עד כה למרחב ציבורי החרדי, גרידא.
|
|
|
|
|
בשנת 2002 ביום חמישי בתשע בבוקר נפטרה אימא בפנמה. בשעה שנפחה את נשמתה הייתי במרחק של שעה וחצי מביתה, ובדרך חזרה בכיתי ובעיקר חשבתי... נשבעתי לעצמי שאעשה את הכל בשביל שאימי הצדקת לא תיקבר בפנמה כי אם בארץ אבותנו כיאה לכל צדיק. במקום לחזור הביתה הלכתי ישירות אל בית הכנסת למשרד הרב ציון לוי זצ"ל. שרדתי בפניו בקצרה את סיפור חייה המריר של אימי ולמרות הקושי ואולי דווקא בגינו דבקה כל חייה בקב"ה עד יום מותה, אין שעה שלא הזכירה אותו. ביקשתי מהרב, חרף הקשיים הכלכליים והביורוקרטים להעברת ארונה לארץ, שיעזור לי להביא את הפרויקט המורכב הזה לפועל. ענה לי שמבחינה הלכתית אין שום מניעה להשהות את קבורתה עד שתגיע ארצה אך מבחינה מעשית ההחלטה ביד ילדיה והוא לא יתערב בזאת. פשוט תצביעו ביניכם מי בעד ומי נגד; זו הייתה פסיקת הרב לוי.
|
|
|
|
|
כאשר חזרו פליטי השואה לעריהם ולכפריהם בפולין וביקשו לחזור לגור בבתים ובדירות שבהם גרו, הם או הוריהם או קרוביהם, ארבע או חמש שנים, קודם לכן, גילו הם שבתיהם ודירותיהם תפוסים והריהוט ושאר חפצי הבית, שנותרו ברוב המקרים מאחור, משמשים עתה דיירים אחרים שהשתלטו על הרכוש. פנייה לרשויות לא עזרה בדרך כלל, ויצרה איבה ופחד. מי שביקש להחזיר לעצמו משרדי עריכת דין, בתי עסק, בתי מלאכה, שהיו שייכים לו או לבני משפחתו, מצא עצמו נתקל בביורוקרטיה שהייתה בחלקה אטומה ובחלקה מרושעת ומכל מקום אשר פעלה שלא לפגוע בפולנים כדי לרצות היהודים. השואה הביאה למהפכה חברתית עצומה בפולין - היבט שבדרך כלל לא זכה לתשומת הלב הראויה במחקר ובתודעה ההיסטוריים. הדבר התקיים בכל ארצות אירופה, אך בפולין הממדים היו אחרים לגמרי.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
