אחד אחד, כמו פטריות שיצאו לאווירו של עולם, אחר גשם ראשון, אתה פוגש בהם, הולכים מהוססים משהו. אחת אחת, כפרחים שגילו לראשונה קיום האור אתה פוגש בהן, הולכות ודורכות, בחשש מסוים, על אבני המרצפת, תוך שהן מסתכלות לצדדים לבדוק, אם מישהו מאצבע עליהן - ירחם השם, ישתבח שמו - באצבע. כן. כן. אלה הם "הדתיים החדשים" או "הדתיות החדשות", תלוי אם פגשת בו או פגשת בה. הם מתגאים/מתגאות ומתנאים/מתנאות בשם וכינוי דתל"שים - רוצה לומר - דתיים לשעבר. במקביל, הם דוחים - בתיעוב ובסוג מסוים של כעס - כל ניסיון להגדירם כ"חוזרים בשאלה". עכשיו - לאחר שעשו הצעד המתחייב של מעבר מאורח חיים דתי-פגני משהו ומחייב קבוצתית, אל כיוון אורח חיים חילוני, בלתי מחייב, בעליל ומשוחרר מקבוצתיות חונקת - אין להם כל בעיות שהן של שאלות מטרידות, כפי שהיו להם, בעבר. כעת, יש להם מכלול תשובות והרבה. הרבה מאוד תשובות מן מוכן.