בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דירוג כתבי עת לצורכי קידום
|
הדירוג שנעשה לפני שנים די רבות באוניברסיטה העברית - "דירוג ירושלים" - נועד ליצור את ההבחנה החשובה לצורכי קידום בין כתבי העת המעולים ביותר לבין כתבי העת המעט פחות יוקרתיים, ובין האחרונים לכתבי העת הטובים מעט פחות וכך הלאה
|
צרכי קידום [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
עוד תגובה שלי למייל ברשת "אקדמיה" - הפעם בנושא הרמאויות בדירוג כתבי עת לצורכי קידום. מקובל בדירוגים רבים להבחין בין כתבי העת המעולים ולסמנם באות A, לפעמים יש דרגה מעל - כתבי העת המעולים שבמעולים ואותם מסמנים באות A עם כוכבית, ובשורה השנייה כתבי העת הטובים מאוד - B, הטובים C, הבינוניים מסומנים באות D, ומתחת ל-D כבר מוותרים על דירוג. כך הגבתי למייל ששיתף בין חברי הרשת "אקדמיה" את דירוג כתבי העת במשפטים, פרי עבודתה של ועדה בשיתוף האוניברסיטאות השונות: שמחתי לקבל את המייל עם דירוג כתבי העת במשפטים, אבל התאכזבתי לראות שיש מעל 190 כתבי עת שמוגדרים A, ומתוכם כמעט 40 A עם כוכבית. אני מודה שאין לי מושג בדירוג כתבי עת במשפטים, אבל עולה החשש שהמספרים הגבוהים - 40 כתבי עת מעולים במיוחד ועוד 150 טובים מאוד - משקפים רשימה שאינה מעודדת מצוינות, רשימה שלא יוצרת את ההבחנה החשובה בין כתבי עת מהשורה הראשונה ובין כתבי עת חשובים פחות, ואולי אפילו הרבה פחות. החשש שלי לא צמח בריק. הדירוג שנעשה לפני שנים די רבות באוניברסיטה העברית - "דירוג ירושלים" - נועד ליצור את ההבחנה החשובה לצורכי קידום בין כתבי העת המעולים ביותר לבין כתבי העת המעט פחות יוקרתיים, ובין האחרונים לכתבי העת הטובים מעט פחות וכך הלאה. כל מחלקה נדרשה להגיש רשימה לגוף האחראי באוניברסיטה, ולייצר בכך כלי שיעזור לוועדות המינויים ולנשיא והרקטור, לבחון את ההמלצות לקידום על-ידי המחלקות והוועדות המקצועיות. ברקע הייתה התחושה/הידיעה שיש לא מעט רמאויות בתהליך. טבעי שחברי מחלקה רוצים (לעתים) לסייע האחד לשני, וכידוע אפשר גם להזמין מכתבי המלצה ועוד מגוון תרגילים שיציגו מועמד בינוני, שאולי אינו ראוי לקידום, ככוכב גדול. ובכן, לא מפתיע שרוב המחלקות שטרחו להגיש רשימה של כתבי עת הגישו רשימות שאינן אלא הונאה. המחלקה לכלכלה - אחת מיוצאות הדופן (אולי היחידה) - הגישה רשימה שכללה 5 כתבי עת בלבד תחת ההגדרה A. המחלקה למדע המדינה הגישה רשימה של כמעט 40 כתבי עת A וכך גם המחלקה לפסיכולוגיה. המקבילה של ה"טופ-5" בכלכלה זה משהו כמו "טופ-3" במדע המדינה. איך הם הגיעו ל-40, חלקם כתבי עת בעלי אימפקט זניח? איך במחלקה לפסיכולוגיה הציגו רשימה של 40 כתבי עת, שחוקרים בתחום הפסיכולוגיה הודו בשיחה פרטית שעל חלק מכתבי העת "המעולים ביותר" בתחום, כך לפי הדירוג, הם מעולם לא שמעו? הייתה גם דרישה פורמלית שנועדה למנוע את הרמאות. מספר כתבי העת בכל דרגה היה מוגבל לאחוז מסוים מכלל כתבי העת בתחום. מה עושים? מנפחים את הרשימה לממדים מגוחכים. ולפעמים זה גם משעשע: המחלקה למדע המדינה, בתהליך ניפוח הרשימה, הכניסה את כתב העת Journal of Political Economy לרשימה ככתב עת B. מדובר בכתב עת בכלכלה, אחד מה"טופ-5"... אשמח מאוד אם מישהו יכול להצדיק את הרשימה הארוכה מאוד של כתבי עת A במשפטים. בברכה, עומר מואב [ פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]
|
תאריך:
|
25/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2019
|
|
עומר מואב
|
דירוג כתבי עת לצורכי קידום
|
|
בימינו הכינוי 'צדיק' מתאר אדם טוב-לב העוזר לאחרים, אבל ביהדות השימוש במונח 'צדיק' מתייחס לאדם ירא שמים, המתנהג בחסידות ומדקדק במצוות. אהרן שידלובסקי לא היה ירא שמיים ולמרות זאת על קברו בכנרת נכתב "צדיק יסוד עולם".
|
|
|
אזרח ישראלי המסתבך בעבירות בחו"ל, יכול להעזר בפרקליט ישראלי לצד פרקליט מקומי עו"ד ישראלי לא יכול לייצג אזרח ישראלי שמסתבך בעבירה בחו"ל, אלא במקרים נדירים ביותר, בהם יש לעו"ד ישראלי אישור הופעה בחו"ל לאחר שעבר בזמנו מבחנים מקומיים וקיבל הסמכה מלשכת עו"ד המקומית כאמור, מדובר במקרים בודדים יוצאים מהכלל
|
|
|
משטרת ישראל הוציאה באישון לילה מביתן שתי עובדות זרות מהפיליפינים עם ילדיהן בני עשר, שנולדו בישראל, ואישה נוספת ששהתה בביתם עם תינוקה. כולן הועברו למתקן מעצר בנמל התעופה בן-גוריון.
|
|
|
יום נפלא לקוראיי היקרים. רוצה לספר לכם סיפור מדהים. ואולי עוד אחד - ביום חתונת הבת היקרה, החליטו אבא ואם לכתוב מכתב לאדם אותו הם אוהבים עד מאוד. במכתב הם סיפרו לו על הנס שהתרחש בנפש הכלה הצעירה, הבת האהובה שלהם. לפני שמונה שנים, כשהייתה הבת היקרה, נערה בכיתה י', היא יצאה לארצות הברית לשפר את האנגלית שלה, עם קבוצה של בני נוער מהארץ.
|
|
|
שביתת האחיות במשק היא סימפטום נוסף של מחלה ממושכת במערכת בריאות מצוינת, ההולכת ומדרדרת לנגד עינינו - מה הרבותא שה-OECD משבח את מערכת הבריאות הישראלית כבין היעילות בעולם, ומדד בלומברג מדרג אותה בין הבריאות בתבל, כאשר במציאות היא מורעבת לחלוטין עם סימני גסיסה הולכים וקרבים. יש גבול להישגי תפוקות עם תשומות יורדות בזכות עשרות אלפי הרופאים, האחיות וכוחות העזר הנאמנים והמותשים נמנעת ממנה קריסה.
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה קיומו של תהליך ריקבון מטריד בחברה הישראלית המקיף את רוב תחומי הקיום הלאומיים שלנו, למן רמת הביטחון הלאומי ועד לאופיו ואיכותו של המשק, השירות הציבורי ומערכ...
|
|
|
דרור אידר
אחוז הפגיעה באזרחים בזמן שצבא ארה"ב תקף את מוסול היה 6 אזרחים על כל לוחם המספרים המעודכנים של האו"ם על המתים בעזה מלמדים שמדובר ביחס שלא היה כמותו בהיסטוריה הצבאית: כמעט שווה
|
|
|
איתמר לוין
"לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים", אמר המדינאי האגדי לפני 50 שנה. מאז הוכח שוב ושוב עד כמה צדק, וכעת הדברים אולי ברורים יותר מאשר אי-פעם
|
|
|
שי גולדשטיין
אבל הזמן הזה בעבודה עם בעלי החיים היה זמן של התגבשות מחדש שלי, התגבשות מחדש של הדעות הפוליטיות שלי, של הבנתי את הסיטואציה הפוליטית חברתית בישראל
|
|
|
איתן קלינסקי
אני מביע את כאבי לנוכח עוצמת הפער בין ערכי התביעה המוסרית של המחוקק בפרשת "בהר" ובין היישום במציאות היומיומית העכשווית נדבכי הקיום שלנו כחברה זועקים, שנממש בחיי היום-יום את ערכי ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|