בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסיפור הישן-נושן הזה, אודות עלילות דם הגורמות למאמיניהן להמשיך לרדוף בני-אדם תמימים בכל פעם מחדש, קצת מזכיר לי את הפתטיות שמפגינה משטרת ישראל בניסיונה הנואל למצוא משהו, כל דבר, על גל הירש
|
הירש. אפשרות למינוי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביום בהיר אחד יושב ג'אד (ג'דדיה) קופר על כיסא הנדנדה שלו במרפסת ביתו, באיזו עיירה נידחת בחגורת התנ"ך בדרום ארה"ב. לפתע הוא רואה את השכן שלו אץ-רץ לכיוון הכנסייה כשרובה ציד בידו. "לאן ת'רץ?" שואל קופר את השכן, "משהו קרה"? "לא שמעת"? משיב השכן המתנשף, כשהוא מרים את מצחיית כובע הבייסבול המרופט והמיוזע מעל ראשו. "היהודים הרגו את ישו"! "טוב, זה היה לפני אלפיים שנה בערך", משיב קופר. בתגובה, דורך השכן את נשקו בצליל שקשוק מאיים. "לא יודע מה איתך, ג'אד, אבל אני שמעתי על זה רק עכשיו". הסיפור הישן-נושן הזה, אודות עלילות דם הגורמות למאמיניהן להמשיך לרדוף בני-אדם תמימים בכל פעם מחדש, קצת מזכיר לי את הפתטיות שמפגינה משטרת ישראל בניסיונה הנואל למצוא משהו, כל דבר, על גל הירש. לא צריך להיות שרלוק הולמס בשביל לזהות את הדפוס המחשיד והמגמתי בהחלטות הנוגעות לתיק החקירה העלוב הזה. כל אימת שמתעוררת אפשרות למינויו של הירש לתפקיד ציבורי כל שהוא, הרי שמיד נשלפת אותה "חקירה". עם סיכול המינוי וחלוף הסכנה, מוחזרת ה"חקירה" אחר כבוד לארון, רק בכדי שתוכל להישלף מהנפטלין כ"התפתחות", "גיבוש תשתית ראייתית" או "המלצה" עם שובה של סכנת המינוי המחודש. זה התחיל כאשר התמנה הירש למפכ"ל, המשיך כשביקש לרוץ בראש רשימה עצמאית, וכעת, מישהו נלחץ מהתפקדותו של הירש לליכוד. אלמנטרי, מיי דיר ווטסון. חזקת החפות הינה נקודת המוצא בכל הליך פלילי. לו היה בדל של ראיה בתיק הירש, הרי שהיו למשטרת ישראל קרוב לחמש שנים להמליץ על הגשת כתב אישום בעניין. לו היה ממש בראיות בדבר "עבירות מס משמעותיות", אשר בוצעו לכאורה, מצדו של הירש, הרי שניתן היה להמליץ על הגשת כתב אישום גם לפני שבועיים, חודשיים או שנתיים. טענתה של משטרת ישראל לפיה הסיבה לסחבת בתיק הירש נעוצה באופיה הבינלאומי של החקירה, איננה מחזיקה מים בלשון המעטה. ניתן לחשוב שהחוקרים נשלחו לקורס בגאורגית ספרותית על-מנת להצליח לקרוא את חומרי החקירה, ודבר העבירה התחוור להם רק השבוע, עם הגעתם לרמה הנדרשת בהטיית הפועל. המגמתיות הברורה ב"המלצות" בתיק לא רק שאינן מערערות, אלא מבססות עוד יותר את חזקת החפות של הירש. תוצאותיה של משטרה אשר מזניחה את המלחמה בפשיעה לטובת רדיפה חסרת פשר אחר אישי ציבור מכהנים כבר נראות בשטח, לאחר תומה המיוחל של כהונת המפכ"ל ההוא. על המשטרה להניח לניסיונות הנואשים לגבש תשתית ראייתית נגד הירש, ובמקום זאת, להתמקד בהבראה ארגונית אשר תועיל למשטרה ולאזרחי ישראל.
|
תאריך:
|
05/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
05/08/2019
|
|
יובל כהן
|
|
"מעולם לא היו יחסי ישראל-ארה"ב טובים כל כך". משפט נכון זה שחוזר שוב ושוב בפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ציטוט כמעט מדויק של אותו משפט שהשמיעו בעבר ראשי הממשלות יצחק רבין ואריאל שרון, זכרם לברכה, ולא רק הם. מאז שדיווחו לראש הממשלה השלישי, לוי אשכול ז"ל, על בצורת, והוא שאל בבהלה - היכן? (הוא נרגע רק כשנאמר לו שהבצורת היא בנגב ולא בטקסאס), יחסי ישראל-אמריקה הם אינטרס מדיני עליון שלנו, ולא רק - היו ימים - בזכות אספקת מזון לעת בצורת אצלנו. עיקר התלות היא כמובן בתחומים הביטחוני והדיפלומטי.
|
|
|
פרופסור נחמה ליבוביץ לימדה אותנו, שהמקרא מחייב אותנו לתת יתרון לבן העם האחר, לבן המיעוטים. לדבריה, היחס אל הזר, היחס אל חסר הכוח ונטול זכויות האזרח הוא אבן הבוחן ליראת אלוהים בלבנו.
|
|
|
אונרא, שלוחת האו"מ לסיוע לפליטים הפלשתינים, היא שנים רבות בבחינת פצע מדמם המסרב להגליד. מדי פעם צצה התהיה כיצד מוסיפים להתקיים אותם פליטים שברחו או גורשו מבתיהם עקב מלחמת 1948, שבה פתחו מנהיגיהם עקב הולדתה של ישראל. 71 שנים חלפו, ועדיין לא נשתנה דבר במעמד הפליטות, מעמד אותו מנציחה אונרא, זרוע האו"מ שנועדה לדאוג לקיומם. זאת ועוד: ככל שמתארכות השנים, כך מעמיקים בגוף זה הריקבון והשחיתות.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - רעיון פסול, סימון, ביזיון וקצף וחידושים ברק"ם "... צום הרביעי [י"ז בתמוז] וצום החמישי [תשעה באב] וצו השביעי [יום הכיפורים] וצום העשירי [עשרה בטבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה, ח', י"ט)
|
|
|
בן-ציון ישראלי נולד בשם בנצי צ’רנומירסקי באוקראינה למשפחה יהודית מסורתית. אביו היה שוחט ודיין. בשנת 1906, לאחר פרעות קישינב, עלה לארץ ישראל ושינה את שמו ל'ישראלי'. בן-ציון עבד בפתח תקוה עם א.ד. גורדון, שם פגש בשני רעיו, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג. יחד עברו החברים לרחובות, שם עבדו בעבודות מזדמנות בפרדסי המושבה. בן-ציון התאהב בחיה והשניים נישאו. כעבור זמן מה נסע בן-ציון לביקור ברוסיה, ובעת שהותו שם, גויס לצבא הרוסי אך ערק ממנו. ב-1909 שב לארץ והנהיג קבוצה בת 13 פועלים ובראשה שני חבריו, נפתולסקי ורוטברג (יחדיו נקראו 'חבורת יחד' או 'שלישיית יחד'), שפעלה להתיישבות בקבוצת כנרת.
|
|
|
|