בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התקופה עכשווית, במהלך אחד המבצעים האחרונים ברצועת עזה בו החזית נמצאת לא רק בחזית אלא גם בעורף
|
אין הוד ואין הדר [צילום: תומאס מוקויאל]
|
|
|
|
|
|
האמת, לא התלהבתי לקרוא ספר ששמו "בשבח המלחמה", שם שיכול להינתן רק על-ידי מי שלא עבר מלחמה בחייו. במלחמה אין שבח, אין הוד ואין הדר. יש פצועים והרוגים והרבה רע, ובכל זאת החלטתי להרים את הכפפה ולקרוא את הספר. הספר עוסק במורה בתיכון, במנהלת בית ספר ובחבורת נערים אלימה במיוחד שחיים ללא כל מחסום התנהגותי, במידה מסוימת דור ההמשך ל"תפוז המכני". אני מקווה שהדמויות כפי שנכתב בעטיפה הן דמיוניות אבל לצערי יש בי חשש שגם אם אינן אמיתיות יש דומות להם במציאות הישראלית האלימה. התקופה עכשווית, במהלך אחד המבצעים האחרונים ברצועת עזה בו החזית נמצאת לא רק בחזית אלא גם בעורף. טילים נוחתים לשם שינוי לא רק על יישובי עוטף עזה אלא גם על מדינת תל אביב. התנהגות התושבים, חיי השגרה של בית הספר המדובר ועוד מוצגים בספר מתוך ראייה של הציבור "הרגיל" וגם מתוך ראייה של אנשים אשר רואים גם את הצד השני. המציאות לעתים מתבלבלת בין החוויות בתל אביב לחוויות בעזה. הספר מטריד ובמהלך הקריאה יכולתי להרגיש תחושה של חוסר שקט מהאירועים המוצגים.
|
|
בשבח המלחמה, עילי ראונר, דביר, 2019, 222 עמודים.
|
|
תאריך:
|
28/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2019
|
|
עפר דרורי
|
|
טרוריסטים פלשתינים הם בוגרי מערכת החינוך הפלשתינית בגני ילדים, בבתי ספר ובמסגדים. המערכת נשלטת על-ידי צמרת אש"פ, מעצבת את ערכי ותפישת העולם של החברה הפלשתינית, ומהווה בבואה של חזון מעצביה - ערפאת ומחמוד עבאס. זהות החברה הפלשתינית מעוצבת גם על-ידי הניסיון ההיסטורי, אך זה מוצג ומסולף על-ידי מערכת החינוך, המעצבת את אופי הדור הבא.
|
|
|
ההתקפות האחרונות על בסיסי המליציות השיעיות בעירק הנאמנות לאירן והשמדת הרקטות והטילים שאוחסנו במחנות אלה גורמות לדאגה רבה בקרב ההנהגה העירקית. ההערכה בדרג קבלת ההחלטות העירקי היא שעירק תהיה בלב ליבו של המאבק האלים בין אירן לישראל ותהפוך לחזית לחימה פעילה בין שתיהן, בדיוק כמו סוריה.
|
|
|
שיח היסטוריונים בשאלת תפקידם של מאורעות תרפ"ט (1929) בליבוי ופיתוח הסכסוך הישראלי ערבי, יוביל קרוב לוודאי למסקנה, שאותה מנסח פרופ' הלל כהן 1 בקרוב כך: "אי-אפשר להבין את היחסים בין יהודים לערבים בארץ, בלי להבין את המאורעות הדרמתיים האלה. ... הסכסוך התחיל ב-1929...". מבחינה מעשית, השאלה היכן בדיוק התחיל הסכסוך, היא דיון סרק. אלימות ערבית נגד יהודים קדמה ל-1929, ושורשי המחלוקות התגלעו כבר בעקבות ההחלטה הבריטית לנתק את הגדה המזרחית (78% משטח המנדט) מארץ-ישראל ולהפכה בשלבים למדינת ירדן. לא פחות חשוב מכך הוא אירוע הפרת הסכם ויצמן- פייסל מ-1919 שאמור היה לספק את המצע להבנות מדיניות בארץ ישראל, ללא שימוש בכוח בין הצדדים. להערכתי אין בידינו כיום ולא יהיו גם בעתיד הנראה לעין, מספיק ידיעות עומק (להבדיל מנרטיבים מבויימים או מפוברקים) לגבי המניעים האמיתיים והשלמים לאירועים אלה. מרבית הדמויות המרכזיות כבר אינן בין החיים ופרשנויות על דבריהן ומעשיהן, הן בעיקר פונקציה של המסַפרים והמפרשים, דעותיהם ומטרותיהם בפרסום הדברים. תעודות שטרם פורסמו ותפורסמנה בעתיד הנראה לעין, אינן כל האמת. מאחורי תוכנן ועיתוי פרסומן מטרות פוליטיות ואחרות שלפחות חלקן ישארו סמויות מן העין.
|
|
|
בית המכירות "מינט - mint" הוקם במטרה להנגיש לתחום האספנות פריטים מיוחדים. הוא מציע פריטי וינטאג', עתיקות ופרטי אספנות במגוון תחומים. הוא מציע שטרות ומטבעות, מדליות ואסימונים, מסמכים וניירת, יודאיקה, תולדות העם היהודי וארץ ישראל, כתבי יד, כתבי קודש וחפצי קודש, אומנות ועוד.
|
|
|
הסיפור רחב ומקיף הרבה מעבר לרוע רצחני למול אב וילדיו בטיול יום שישי באמצע חופשת קיץ. העניין פשוט: הדבר עליו נאבקים היהודים והערבים מזה זמן רב אינו רק חופש התנועה במרחב הפתוח אלא שאלת השליטה בו. המאבק הזה מתקיים בצורותיו השונות במלוא רחבי הארץ גם בגליל ובנגב. מבחינת הפלשתינים, יהודים יכולים אולי להתקיים במגדלי הערים, לעסוק בעסקי הצווארון הלבן, בהיי-טק ובמסחר - זה מקומם כיהודים.
|
|
|
|