זכותו של
יאיר נתניהו, בנו של ראש ה
ממשלה, להסתייג מפועלו הפוליטי של חבר הכנסת
גדעון סער, החבר באותה מפלגה בה חבר ראש הממשלה.
יאה שהסתייגותו של יאיר נתניהו מדרכו הפוליטית של חבר הכנסת גדעון סער תקבל ביטוי של שיח פוליטי מכובד, שיח פוליטי רעיוני. אך השיח הפוליטי אותו מבקש יאיר נתניהו להנחיל לנו רווי באלימות מילולית גסת רוח ובוטה לעברו של כל מי שאינו נראה לו תומך אישית באביו. למילה "חלאה" יש מקום של כבוד כדי להכתיר איך נראה מי שאינו תומך באביו.
באבחת פרץ מלים רוויות ארס קבע יאיר נתניהו, ש"חבר הכנסת גדעון סער אנס וסידר עבודה לנאנסת שלו". יתרה מזאת, הוא קבע ש"הם יודעים את הסיפור עם גדעון סער, אך לא חוקרים אותו כי זה לא מעניין".
ומי אלו "הם", מי אלו "הם שיודעים". מיותר לשאול את יאיר נתניהו, שהחליט להכפיש את כל מי שקשור למערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, ולהאשימם במתן מקלט בטוח לאנס. והאנס בין יתר תפקידיו היה שר החינוך בישראל והיום חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד.
לגבי עד, שעדותו לא נראית בעיני יאיר נתניהו, הוא כבר יודע, שאותו עד "הרג חייל וגרר את הגופה שלו על פסי הרכבת כדי להשחית אותה". וזאת כדי להכפיש את גורמי אכיפת החוק, שהם מתבססים על עדות של מי שהרג חייל יהודי ומעלימים עין ממעשה רצח. לכן מתפרץ יאיר נתניהו לעבר אוכפי החוק "זה המודל הגדול שאתם נשענים עליו, פאר היצירה".
יאיר נתניהו אינו בוחל בשימוש במילים מבעיתות ומעוררות חלחלה בהאשימו את מערכת אכיפת החוק בפניני הלשון: "שטאזי, גסטפו, מדינת משטרה, מאפיה".
פרץ הבוטות גסת הרוח ושלל הביטויים הרוויים באלימות המילולית, בהם משתמש יאיר נתניהו, בנו של ראש ממשלה בישראל, מהווה סכנה ואיום על דפוסי החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל.
