|   15:07:40
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
ארכיון קיבוץ כפר גלעדי, מאוסף חבר הקיבוץ יגאל אשוח [צילום: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי, מאוסף חבר הקיבוץ יגאל אשוח]

"קיבוץ טבריה" - הקיבוץ שנעלם

בשנים 1932-1929, שכן בעיר טבריה קיבוץ "השומר הצעיר" שכונה בין השאר בשם (הלא רשמי) "קיבוץ טבריה" סיפורו של קיבוץ זה, מהווה עוד פרק היסטורי לא מוכר ולא ידוע בתולדות ההתיישבות בעמק הירדן
29/07/2020  |   אלי אלון   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
חלוצות בקיבוץ [צילום: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי]


הרקע להקמת "קיבוץ טבריה"

בשנים 1929-1928 התמקם בחצר המושבה כנרת למטרת גיבוש והכשרה, גרעין קבוצת המייסדים של קיבוץ אפיקים (השם ניתן מאוחר יותר). רבים מחברי הגרעין היו מיוצאי לטביה, ליטא, וברית המועצות ובשל כך כונתה הקבוצה בעיתונות דאז, ובחוגי ההתיישבות, "קיבוץ השומר הצעיר מ-ס.ס.ס.ר".

בפברואר 1929 מצטרפים לחברי "גרעין אפיקים" שבחצר כנרת, עולים חדשים חברי תנועת נצ"ח (נוער צופי חלוצי), שזה לא מכבר עלו לארץ מלטביה ומרוסיה. לעולים החדשים נערכת ב-17 בפברואר ב-1929 מסיבה וקבלת פנים. עתה מתקרב מספר חברי הגרעין בחצר כנרת ל-100 חברים.

בפסח של שנת 1929, נערכה בקרב חברי גרעין "קבוצת אפיקים" אסיפה ובה דנו על הצורך בהקמת קיבוץ נוסף, שני, עבור יוצאי לטביה (נצ"ח) ורוסיה. הוויכוח היה קשה ועקרוני, האם להקים קיבוץ אחד גדול או שני קיבוצים קטנים? המצדדים בהקמת קיבוץ שני נוסף, טענו כי צפויה עליה מלטביה וזה הזמן המתאים לממש ההחלטה שהתקבלה, ולהקים לאלתר קיבוץ שני נוסף שיורכב מחברי "גרעין אפיקים" שבחצר כנרת. המתנגדים טענו כי יש להקים את הקיבוץ הנוסף רק לאחר שקבוצת אפיקים תגדל, תתבסס ותרחיב פעילותה התרבותית-חברתית. לבסוף ב-23 באוקטובר 1929 נערכה אסיפה מכרעת בקרב חברי "גרעין אפיקים" והתקבלה החלטה גורפת להקמת קיבוץ שני לאלתר, והרכב חבריו - עולים חברי התנועה מלטביה ורוסיה (היו שני מתנגדים וארבעה נמנעים). בכך לא הסתיימו חילוקי הדעות. התעורר ויכוח על מיקום הקיבוץ. התנועה דרשה שיוקם במרכז הארץ ואילו חברי "גרעין אפיקים" דרשו שיהיה בעמק הירדן. לבסוף הוחלט כי הקיבוץ יוקם בעמק הירדן.

הקמת "קיבוץ טבריה"

הקיבוץ החדש נוסד ב-7 בנובמבר 1929 והתיישב במחנה נטוש של "משק הפועלות", מול תחנת המשטרה בטבריה עלית של היום. בתנועה הקיבוצית הוא נקרא "קיבוץ 'השומר הצעיר' השני" (הראשון - אפיקים), אולם היו שכינו אותו "קיבוץ טבריה" בשל מיקומו. הקיבוץ החדש בטבריה קלט עולים מלטביה, ליטא וברית המועצות. רוב רובם של חבריו היו רווקים בשנות ה-20 שלהם. היו מספר קטן ביותר של משפחות עם ילדים.

מספר שמואל לולב מאנשי "קיבוץ טבריה" באתר קיבוץ כפר גלעדי: "קיבוץ טבריה" כלל, בית חד קומתי בן חמישה חדרים, בניין בטון קטן ששימש במקורו לול עופות והפך להיות מטבח וחדר אוכל, צריף מגורים, מחסן גדול ומספר אוהלים מעודפי ציוד של הצבא הבריטי. חברי הקיבוץ מספרים בזיכרונותיהם, כי לא פעם הפילו רוחות החורף העזות את האוהלים על דייריהם הישנים. כמו-כן, היו בקיבוץ החדש, גם מספר פחונים שנבנו במקום ושימשו לשירותים שונים.

בחצר היה גן ירק שסיפק את הירקות למטבח, וכן פרה לחלב וזוג פרדים להובלת משאות ובריכת מים. לתאורה השתמשו במנורות נפט. האוכל היה דל, ובושל על פתיליות ופרימוסים.

עבודה ופרנסה

חברי "קיבוץ טבריה" עבדו באזור. קבוצת בניין עסקה בהקמת בתים בקריית שמואל ובסלילת כבישים. קבוצה נוספת עבדה בנהריים בתחנת הכוח של רוטנברג. היו שעבדו בטיפול בעצי השדרות שניטעו על-ידי עיריית מועצת טבריה.

לעובדים בנהריים הייתה פריווילגיה מיוחדת. הם נסעו לעבודתם ב"אוטובוס" - בטנדר פורד ישן, שהותקנו בו ספסלים והוסב למעין אוטובוס. כל היתר הלכו לעבודה ברגל. חברות אחדות עבדו בחדרנות בבתי המלון בטבריה. לא תמיד הייתה עבודה לכולם. כהכנה להתיישבות עתידית נשלחו חברים אחדים להכשרה בקיבוצים ותיקים.

לרשות הקיבוץ היו שתי סירות דייגים ששימשו להובלת זיפזיף מהחוף המזרחי של הכנרת, למטרות בניין. הובלת הזיפזיף התנהלה כך: לפנות ערב הפליגו ספינות משוטים למושבה כנרת, והלינה הייתה בסירות. עם אור הבוקר הפליגו לחוף המזרחי של הכנרת ואספו שם זיפזיף עם טוריות וסלים אל תוך הסירות. פרופ' משה גופן מנהל המעבדה לחקר הכנרת לשעבר, ששני הוריו נמנו עם חברי "קיבוץ טבריה" מספר כי אביו היה בין העוסקים במלאכת הובלת הזיפזיף.

חיי היום יום בקבוצה

בקיבוץ התנהלו חיי חברה ותרבות עשירים למדי. פעלו בו: מקהלה, חוג דרמטי ואפילו יצא לאור עיתון. הקיבוץ שימש אכסניה לצעירים שנהגו להסתובב בארץ. פרופ' משה גופן מספר לי כי גם חברי אפיקים בחצר כנרת וגם אנשי מועצת פועלי טבריה שרצתה להזרים דם צעיר לציבור הפועלים בטבריה ויישובי האזור, הרבו לבקר את חברי "קיבוץ טבריה" בערבי שירה בלילות שבת.

אסונות בקיבוץ

על שמחת היצירה בהקמת הקיבוץ העיבו שני אסונות שפקדו את "קיבוץ טבריה" וגבו חייהם של חמישה חברים. באחת השבתות בינואר שנת 1931 יצאו חברי הקבוצה לטיול בכנרת, התחוללה סערה ובלית ברירה נחתו עם סירתם על החוף המזרחי של האגם.

רוב החברים חזרו ברגל, ושלושה חברים נותרו לשמור על הסירה. מזג-האוויר הסוער נמשך ימים אחדים. עם שוך הסערה, ביום ג' לפני הצהרים ב20 לינואר 1931 נראה היה שאפשר לחזור לחוף המערבי והשלושה עלו לסירה והחלו לשוט לכיוון חופו המערבי של הכנרת. בהתקרבם לחוף טבריה, כ-250 מטרים מחוף זה נתקלו במשב רוח פתאומי שהפך את הסירה. אחד מתוך השלושה ידע לשחות וניצל, אך השניים האחרים שלא ידעו לשחות, שמואל (סיומה) שינקמן ויוסף ויביאן טבעו למוות. ויביאן היה בן 22 במותו ועלה לארץ בסוף 1928. שינקמן היה בן 24 במותו ועלה לארץ בשנת 1929. שניהם יוצאי לטביה. חבריו של סיומה הגדירו אותו כדמות "אצילית, צנועה, בעלת עוז רצון חקירה ומחשבה צלולה, עקשנות בהגשמה וחבר מסור". את יוסף ויביאן הגדירו "עובד חרוץ, תמיד שירה בפיו". ויביאן הובא בליל יום ג' לקבורה בבית הקברות כינרת ולאחר שגופתו של שינקמן נמצאה הובא אף הוא לקבורה בבית הקברות בכינרת. אבל ועצב כבד שררו בקיבוץ עם היודע מותם.

לא חלף זמן רב ואת הקיבוץ פקד אסון נוסף. ביום ד' 17 באוגוסט 1932 הרתיחו שלוש חברות מקיבוץ טבריה מים על הפרימוס בצריף הקיבוץ. ככל הנראה עקב טיפול לא זהיר בפח הדלק פרצה אש. הצריף התלקח ושלוש החברות פוליה מיכלסון, רייכה כ"ץ ומכלה ויינר ניכו באורח קשה והועברו לבית החולים בנצרת. השלוש מתו מפצעיהן, הובאו לקבורה בבית הקברות בכינרת ונקברו זו ליד זו.

מכתב שנכתב בעקבות אסון טביעת שני חברי "קיבוץ טבריה"

באתר ארכיון קיבוץ כפר גלעדי ראיתי מכתב שנכתב בעקבות אסון טביעת שני חברי "קיבוץ טבריה" בכנרת השופך אור על האווירה והחיים בקיבוץ זה. אני מביא כמה קטעים ממנו: "עברו כמעט שלושה שבועות מאז המקרה והחיים מתחילים לאט, לאט להיכנס למסלולם הקבוע. אנו אנשים חיים, לפנינו תפקידים ודאגות. נדמה כי תגובה זו יותר בריאה. אין עומדים יותר בחצר, בעיניים פקוחות המופנות לאותו ים זדוני הכנרת. בעוד ימים תתחיל לפעול גם המקהלה אך, גדולה המכה וגדול הכאב. אין מילים לביטוי.

בערב כשנודע הדבר ישבנו יחד ושתקנו, כשני ימים שתק הקיבוץ. קברנו את שניהם בבית הקברות של מושבת כנרת המשקיף אל הים. אנו בעצם ימי הגשמים. הרוח הפילה את כל שמונת האוהלים שעמדו במחנה וקרעה את גג הפח של הצריף. קיבלנו שתי עבודות מהעירייה - תעלה ועידור עצים לצידי הכבישים בשכונת קריית שמואל. השכר ירוד כבכל העבודות לסיוע למחוסרי עבודה. בנהריים עובדים עכשיו שלושה חברים. לעבודה בזיפזיף לא יצאו מפאת מזג האוויר. מספר בחורות מצאו עיסוק בבתים פרטיים. כאילו מודה חדשה בקריית שמואל לקחת בחורות מהקיבוץ לעבודת בית.

המצב הכללי הוא חוסר עבודה, הכלכלה ירדה ל-25 מיל. באו אלינו שלושה בחורים מרוסיה ומספרנו הגיע ל-72. נולד לנו בן ונקרא שמו בישראל - אמנון. בזיכרוני אותו ערב הרוח המשתגעת, הגשם הסוחף מכה על גג הפח עד לידי אי-אפשרות לשמוע את דברי חברך. עת נודע לנו על העדר שנים מחברינו, נודע גם כי נולד לנו בן. וההרגשה מוזרה החיים חזקים מהמוות.... פיצויים".

סופו של הקיבוץ

ב-26.3.1931 (פסח) פנו אנשי אפיקים וקיבוץ טבריה במסגרת כנס שהתקיים בדגניה א' לקבל אדמות להתיישבות קבע. על הפנייה חתמו אריה בהיר ומיטיה קריצמן מאפיקים ומשה אוורבוך (אגמי) וגרישה רימשון מ"קיבוץ טבריה". חודשיים לאחר-מכן הוחלט להקצות קרקע לאפיקים שעלתה על הקרקע ב-1932 במקום בו היא נמצאת עד היום.

קיבוץ טבריה המשיך לגדול אך לא היה ברשותו מספיק מקורות פרנסה. לאחר האסונות שפקדו את קיבוץ טבריה ובעקבות האבטלה הקשה וחוסר מקורות פרנסה עברו בשנת 1932 חלק מחברי "קיבוץ טבריה", חניכי תנועת נצ"ח השומר הצעיר בלטביה, ליטא וברית-המועצות לאזור בני ברק רמת גן והקימו שם את "קיבוץ רמת גן". הקיבוץ שכן ברמת גן במשך כשנתיים (1932-1934) במתחם, בן למעלה מ-10 דונם, שהיה אז מחוץ לשטח הבנוי, וכיום נמצא במרכז העיר.

כותבת לי יונה פריטל, מנכ"לית לשעבר של "יד טבנקין" - מרכז מחקרי, תיעודי ורעיונאי של התנועה הקיבוצית: "הקיבוץ ברמת גן הצליח מאוד והתבסס כלכלית וחברתית. טבנקין ראה בו מודל של הקיבוץ העירוני והציע להם להישאר בעיר ולממש את חזונו של קיבוצים חקלאיים ועירוניים. אולם חברי הקיבוץ החליטו לאחר לבטים רבים להצטרף לקבוצת כינרת".

בשנת 1932 לאחר שחברי אפיקים (השומר הצעיר) עלו לנקודת הקבע שלהם והתחילו לבנות את הקיבוץ החדש ולעבד את הקרקע, הוחלט על-ידי מוסדות התנועה, שמרבית חברי "קיבוץ טבריה" עוברים לכפר גלעדי כדי לחזק אותו וקיבוץ טבריה נינטש סופית.

הכנרת [צילום: משה מילמן/לע"מ]
חברי קיבוץ טבריה [צילום: ארכיון קיבוץ כפר גלעדי, מאוסף חבר הקיבוץ יגאל אשוח]
תאריך:  29/07/2020   |   עודכן:  29/07/2020
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"קיבוץ טבריה" - הקיבוץ שנעלם
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נצר גבריאל
30/07/20 19:42
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאז ההפגנות הסוערות בירושלים וברחבי המדינה נגד נתניהו, החל להישמע יותר ויותר הכינוי אנרכיסטים השגור בפיהם של כמה וכמה שרים, ראש הממשל עצמו, נושאי כליו ומשרתיו, לעיתים אפילו עיתונאים המתקראים בכירים. לאט-לאט הביטוי הפך להיות מטבע לשון העובר לסוחר ומשמעותו, פורעים, חוליגנים, מפרי חוק וסדר, שונאי אדם, חיות אדם, אנשים אנטי-דמוקרטים, וכד'. למרות העובדה שמשמעותו של האנרכיזם כתופעה שונתה והותאמה לצרכים לאישיים של אנשים כאלה ואחרים, בניגוד גמור למשמעויותיו המדעיות, הרי כיום רבים וטובים מוכנים להישבע שמה שקורה בבלפור או במקומות אחרים, זהו האנרכיזם בהתגלמותו. כאמור זה לא נכון כלל, אך לצורך הטור הזה, נלך עם המשמעות המקובלת כיום וננסה לבחון מי הם באמת האנרכיסטים בישראל.
הפגנות בבלפור איבדו את הצבע האוטנטי של מפגיני חל"ת, עצמאיים, אומנים ומובטלים ההפגנות בבלפור הפכו להפנינג של אנרכיסטים, ילידי פרחים (עם חומרים כנראה), לפי ההתנהגות הפרחחית והאלימה והצעקות ללא תועלת שבאות בעקבותיהן כולל הפגנת ציציות מיותרת
"Rocie agua solo en los pies" - "להתיז מים רק ברגליים" את המשפט הזה בספרדית שמעתי מהדהד מרמקול משטרתי ב-1989, לפני 31 שנים, בכיכר בלבה של העיר סאנטייגו בצ'ילה. עוצמת הקול של מפקד המשטרה, שנתן הוראה ברמקול לאנשי הצבא להתיז מים לעבר המפגינים, נשמעה גם במרחק של ק"מ ממקום האירוע. קצין משטרה במדינת הרודן פינושה היה מודע לנזק, שעלול לגרום פרץ המים, לכן נתן אזהרה לכוון את זרמי המים רק לעבר רגלי המפגינים. קשה להבין מדוע מפקדי משטרה בירושלים לא השכילו לתת פקודה, כפי שנתנו מפקדי משטרה בסאנטייגו שבצ'ילה.
בימים בהם אנו שומעים על יותר עסקים שנסגרים מאשר נפתחים, ניתן לראות בוודאות כי המשק הישראלי נמצא באחת התקופות הקשות ביותר שידע. דווקא בימים אלו, קיימת חשיבות מכרעת לניהול יצירתית של העסק, המלווה בהנחיות מקצועיות ברורות שיכולות לסייע לעבור את התקופה המורכבת והמאתגרת בו זמנית.
29/07/2020  |  אורי בארי  |   יומני בלוגרים
אחרי שהתיווך הרוסי בין הנשיא בשאר אסד לבין בן דודו המיליארדר ראמי מח'לוף לא יצא אל הפועל, התחדש קרב האיתנים ביניהם במלוא הכוח. הנשיא בשאר אסד עושה מאמץ עליון להגביר את הלחצים על בן דודו במטרה להגיע למיליארדי הדולרים שראמי מח'לוף הבריח לחשבונות סודיים בחו"ל, הוא רוצה את חלקו בכספים האלה ובאותה ההזדמנות גם לשפר את מצבה הכספי של סוריה העומדת בפני קריסה כלכלית,כזכור משפחת מח'לוף הקימה במשך עשרות שנים אימפריה כלכלית אדירה בסוריה והיא שולטת בכ-60 אחוזים מהכלכלה הסורית.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן    עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
אלי אלון
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20    על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
יגאל יששכרוב
יגאל יששכרוב
מרק אברג'ל, גמלאי של צה"ל, רב נגד בצנחנים וחבר ממשפחתו הקימו בחודש שעבר אנדרטה לזכרו של אלירן הי"ד
[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
מתן גולדבלט
בית המשפט העליון של קנדה בבחינה חוקתית של פגיעה בחופש ההתאגדות של מנהלים זוטרים בבתי קזינו: האם יש הבדל בין פגיעה בזכות שלילית לפגיעה בזכות חיובית?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il