אני לא אוהב להקשיב לשיחות פרטיות, מעניין אותי כשלג דאשתקד אם
אביחי מנדלבליט כינה את
שי ניצן "מניאק" או כל כינוי אחר. לא חשוב מה היו יחסי העבודה ביניהם, האם חיבבו הזה את זה או שמא שנאו איש את רעהו.
מה שחשוב לנו לדעת הוא ששניהם קיבלו החלטות אך מטעמים ענייניים, ולא היו שיקולים זרים בהחלטותיהם. וכעת מסתבר שבעת קבלת ההחלטות המורכבות ביותר שמקבל יועץ משפטי בכל תקופת כהונתו, בעת החלטה על העמדה לדין של ראש
ממשלה, היה היועץ המשפטי, על-פי עדותו האישית, מחוזק בגרון על-ידי פרקליטות המדינה, ובמקום להימנע במצב כזה מקבלת החלטות, ולחשוף כמובן בפני הציבור את הסיבה, הוא קיבל החלטה, תוך שהוא מסתיר מפני הציבור את הלחץ על גרונו, אשר ודאי עלול להסיח את דעתו משורת הדין, ואין להתפלא שההחלטה עקבה אחר קנה הנשימה הלחוץ שלו, קנה נשימה בו אחז לטענת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ולחץ.
ואם זו השיטה שם למעלה, מי תוקע לידינו שלא אחזו גם בגרונו של פרקליט המדינה? ואולי אחזו גם בגרונו של מי שאחז בגרונו של פרקליט המדינה. אם היועץ המשפטי לממשלה מחליט להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה, כתב אישום אשר לא היה כדוגמתו בארץ ובעולם ובדיעבד מסתבר, על-פי הודאתו המפורשת שהוא הוחזק באותה עת בגרונו, ושהייתה לו בזמן אמת מודעות מוחלטת לכך שהוא מוחזק בגרונו, ובכל זאת הוא לא חשף את האחיזה הזו בפני הציבור, ובכל זאת קיבל החלטות הרות גורל. כל מגדל הקלפים של מערכת שלטון החוק במדינה מתמוטט.
מה רצה מנדלבליט מ
בנימין נתניהו בפרשת מוזס (תיק 1000)?
ארנון מוזס לחץ על נתניהו בעניין
ישראל היום, נתניהו נכנס אתו למו"מ, אבל בפועל לא ויתר לו במילימטר. ומה עם מנדלבליט? מחד הוא טוען שפרקליט המדינה אחז בגרונו, ובניגוד לנתניהו אשר סיפק לאוחז בצווארו כינים מבושלות, מנדלבליט סיפק לפרקליטות את פסגת חלומותיה, ראש הממשלה על כפות המאזניים.
ובעניין בזק (תיק 4000) יש שני נושאים. האחד הוא מתת באמצעות עיתונות טובה, קשקוש בלבוש מארץ כוש, והשני הוא
ניגוד עניינים, קבלת החלטות בעניין בזק תוך שיש היכרות אישית עם הבעלים. ומי החליט על כך? החליט על כך יועץ משפטי אשר ידיים מונחות על צווארו והוא חייב לבחור ביו עתידו המקצועי אשר כסף רב בצדו, ובין חרותו של ראש הממשלה. אז כוס אוממו חרותו של ראש הממשלה, כוס אוממו החוק והסדר הציבורי. הנשימה הסדירה, העתיד המבטיח והכיס המנופח יותר חשובים מחירותו של ראש הממשלה, לא כן? והתובנות האלה אינן ודאיות, אך אין שום בסיס לשלול אותן, בייחוד כאשר כל הסיפור המזעזע הזה הוסתר במזיד מהציבור.
מעבר להיבטים הפליליים לכאורה של התנהגות מנדלבליט, מעבר לעובדה שאינו כשיר לכהן אף יום אחד בכל תפקיד ציבורי, יש לבטל לאלתר את כתבי האישום נגד נתניהו אשר הגורם שהחליט בהם היה חשוף ללחץ על גרונו בעת שהחליט עליהם, על-מנת שגורם שקול שגרונו אינו נלחץ על-ידי הפרקליטות או על-ידי כל גורם אחר, יעיין בהם ויחליט בהם, לאחר
שימוע מחודש וכאמור ללא לחצי גרון (או לחץ על אברים עדינים אחרים בגוף) כלשהם.