חיסון לקורונה - גם בשבת?

האם מותר להתחסן אף בשבת? הרב הגאון הראשל"צ לשעבר הרב שלמה עמאר השיב לאיסור, והוא טוען שאילו באמת היה בזה פיקוח נפש היו צריכים להפעיל את מוקדי החיסון גם ביום וגם בלילה וגם ביום שבת. ובכך הרב טען שזהו סימן שאין בזה גדר פיקוח נפש, אלא שלמערכת הרפואית קל לדחות את עניין השבת.

ובאמת, אנחנו מודעים לכך שהממסד לא מודע לקדושת השבת ולעיתים אף לא מעניין אותו קדושת השבת.

הלכה פסוקה בהלכות שבת שאפילו אם יש ספק פיקוח נפש מחללים את השבת אפילו באיסורים דאורייתא. אם אין מספיק מצילים, האם זה אומר שזה כבר לא ספק פיקוח נפש? אם אין עובדים שמוכנים לעבוד יומם ולילה וגם בשבת וכו' האם בגלל זה אין זה ספק פיקוח נפש?! הרי ספק פיקוח נפש הוא לא פועל יוצא עד כמה נהנים העובדים אשר מטפלים בחיסון ובאים ומחסנים גם ביום וגם בלילה, אלא הוא צילום מציאות אם יש במגיפת קורונה ספק פיקוח נפש.

ובאמת ראינו שיש בקורונה ספק פיקוח נפש ביחס לזקנים ולבעלי מחלות רקע, עינינו ראו ולא זר כיצד הם חשופים לסכנה והתמותה בקרבם גדולה מאשר בגדר הרגיל. אין צל של ספק שיש בזה גדר של ספק פיקוח נפש.

שר הבריאות, שהוא בעצמו אדם דתי, כנראה שמע את הטיעון הזה, והוא טען כנגד שהחיסונים פועלים גם כל שאר הימים בגלל שזה פיקוח נפש. הוא כמובן לא אוטוריטה הלכתית, אך בוודאי ניזון מאנשי המדע שאומרים שאכן יש בזה גדר פיקוח נפש. מהפן הזה אי-אפשר לדחות משום אם אנשי מדע אומרים שיש בזה גדר פיקוח נפש - צריך להישמע להם.

ההכנות לחיסון

לעניין חילול שבת בכל ההכנות עד החיסון יש לברר האם ישנן מלאכות דאורייתא או לא. אינני מכיר את המערכות כיצד הן פועלות, ויכול להיות שבאמת בהכנות עד החיסון יש מלאכות דאורייתא, אולי העובדים היהודים שמגיעים ברכבים כדי לחסן ויכול להיות שהם באים מחוץ לתחום שבת. יכול להיות שיש כאן גם איסורי תורה.

לכן, מי שהם בספק סכנת חיים דהיינו המבוגרים ובעלי מחלות רקע - הם מוגדרים בגדר ספק סכנה וספק סכנה דוחה איסור דאורייתא. אולם לגבי הציבור הרחב אשר איננו בגדר חשוף לסכנות לא יהיה הדבר אלא נזק של רבים, ונזק של רבים מבחינה הלכתית דוחה רק איסורי דרבנן.

הגמרא אומרת וכך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך, שאם אדם עובר ברחוב ורואה ביום שבת גחלת מתכת ברשות הרבים בני אדם עוברים ולא תמיד שמים לב והם יכולים להינזק - מותר לכבות את הגחלת מתכת ביום שבת משום שכיבוי גחלת של מתכת הוא מדרבנן ודוחים איסור דרבנן מפני נזק של רבים. זה לא רק אדם אחד שניזק אלא כל העוברים ושבים יכולים להינזק, יש כאן פוטנציאל של נזק רבים.

אין צל של ספק שהקורונה בתור מחלה מדבקת וכל שכן המוטציות החדשות שהם מהירות בהדבקה מוגדרים נזק של רבים. הכל משתבש: כלכלה, חיי החברה, אנשים נאלצים להיכנס לבידוד וכו' - זה בוודאי מוגדר נזק של רבים. ולכן אם מדובר באיסור דרבנן אז בוודאי שמותר גם לבני אדם שאינם חשופים לסכנות ולא נמצאים בקבוצת סיכון לחלל שבת אם יש בזה איסור דרבנן, אבל אם יש איסור תורה אסור לחלל את השבת.

לסיכום, הזעקה והקריאה של הרב עמאר שליט"א היא אמתית ובאה ממקום של מנהיגות שהוא רואה שבאמת מזלזלים ברמה הממסדית בקדושת השבת. אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים לומר לבני אדם שנקבע להם תור ליום שבת שהם בקבוצת סיכון שלא יבואו להתחסן, כי עינינו רואות ולא זר, שאם אתה לא מקבל את התור הזה אתה מקבל את התור בפברואר או בזמנים אחרים רחוקים. יש עומס עצום. ולכן איך אפשר לבוא ולהגיד לקבוצות סיכון אל תלכו בשבת להתחסן ותדחו לתאריך שיבואו בעוד כמה חודשים משום שבכך אנחנו מגדילים את הסיכון לאותן קבוצות סיכון.

לכן, נראה לי שניתן להורות לאותם קבוצות סיכון להתחסן ביום שבת אם נקבע להם כך ע"י המרפאה.

הזרקת הזריקה, אין בה איסור תורה אלא רק איסור דרבנן. ומדוע? כי גם אם יוצא דם מגופו של האדם אין זה בגדר איסור חובל אלא בגדר מזיק, משום שחובל האסור בשבת זה כאשר הוא פוצע ויש לו עניין בדם היוצא, וכאן המצב הפוך שהרופא לא מעוניין שיצא דם אלא רק להחדיר חומר בפנים.

לכן מהבחינה הזאת אין בו איסור, אולי רק איסור דרבנן אבל בוודאי לא איסור תורה.

מותר לנסוע ברכב בשבת כדי להתחסן?

אנחנו צריכים להימנע כמה שאפשר מחילול שבת. אם אין דרך אחרת, צריך לוודא שהדבר ייעשה על-ידי גוי, ואפשר וניתן להשיג נהג גוי בשביל הסעה. אני בעצמי נקלעתי לפני מספר שנים בחג השבועות למצב של ספק פיקוח נפש, הזמנתי מערב חג השבועות נהג גוי ושילמתי לו מראש והוא לקח והחזיר אותי. במציאות כזאת כל האיסורים הם מדרבנן וכך פותרים את העניין.

למרות שכאמור כשיש פיקוח נפש אפילו איסור תורה מותר, אבל אם אדם יכול למעט באיסורים עליו לעשות כן.