|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת "תרומה" צריכה לאתגר אותנו כחברה
|
פרשת "תרומה" דנה בתרומות לבית המקדש, שלהקמתו נדרשו תרומות כספיות וגיוס אוקיינוס של כוח אדם מהעם, גיוס שהיה מעל ומעבר לכוחו של העם
|
|
[צילום: קלרה עמית רשות העתיקות]
|
|
|
|
|
בשבת המתקרבת נקרא את פרשת "תרומה". קיימת עוצמת פער בין עוצמת הערכים החברתיים, שמבקשת הפרשה להנחיל לכל באי החברה, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת "תרומה", ובין התרגום האלים והנוגש, שנתנה לפרשה המונרכיה הישראלית בתקופת המקרא, במיוחד בימי שלמה המלך. למרבה הכאב, אנחנו עדים לכך, שמימוש דפוסיה הערכיים של פרשת השבוע הוא על-פי דגמים מונרכים מעוותים, שהשתרשו בחצרות מלכי ישראל, ולא על-פי הדגמים הערכיים שפרשת "תרומה" ביקשה להנחיל לנו.
פרשת "תרומה" דנה בתרומות לבית המקדש, שלהקמתו נדרשו תרומות כספיות וגיוס אוקיינוס של כוח אדם מהעם. גיוס שהיה מעל ומעבר לכוחו של העם. המשכן נבנה על-ידי חברה שכל מאווייה היו רוחניים, לכן המשכן קיבל ממדים מאוד צנועים, שהלמו את אופיו הרוחני. משכן צנוע נתן ביטוי הולם לצניעותה של חברה.
המקדש נבנה בתקופה מונארכית על-ידי מלך ששם את יהבו בהדר, בפאר החיצוני ולא במישור הרוחני הערכי, לכן התרומה כבר אינה תרומה. מה שהתהווה היה למעשה תחליף אלים לתרומה והתבטא במערכת מיסים מכבידה - "וַיַּעַל הַמֶּלֶך שְׁלמָה מַס מִכָּל יִשְׁרָאֵל, וַיְּהִי הַמַּס שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ". עליהם הפקיד המלך שלמה את אדורם אשר על המס, שהיה אחראי לגביה ולמימון ל"שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׁא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בַּהַר, לְבָד מִשָׁרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלוֹש מֵאוֹת הָרוֹדִים בָּעָם הָעוֹשִׁים בַּמְּלָאכָה".
פרשת תרומה מדברת במפורש על תרומה ולא על מערכת מיסוי אלימה כפי שבאה לידי ביטוי בימי שלמה, והיא הייתה הסיבה למרד ההמוני שבראשו עמד ירבעם בן נבט בדרישה לבנו של שלמה - "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אֲבִיךָ הַקָּשָׁה..." (מלכים א' י"ב 4).
מערכת המיסוי לבנית המקדש התרחקה מהנימה הערכית והאידאית האופיינית לפרשת "תרומה" בכל הקשור לבנית המרכז המיועד לעבודה דתית. פתיחת הפרשה מגדירה במפורש את יחסו של דור יוצאי עבדות מצרים אל המבנה שייבנה. בפרשת "תרומה" מתבקש כל אזרח להשתתף במאמץ הבנייה כפי שידבנו לבו - "וַיִּקְחוּ לִי תְּרוּמָה מְאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְבֵנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתוֹ" (שמות, כ"ה 2).
עוצמת פער מכאיבה בולטת בין נימה ערכית של פרשת "תרומה" בדבר תרומה לבנית המשכן בניגוד ליישום אלים ורודני בימי שלמה. פרשת "תרומה" יוצאת מהנחה שנוסף לתרומה כבסיס ערכי יש גם לנהל מערכת מיסוי, ונקבע בה במפורש מערכת מסודרת וקבועה בחברה שוויונית של מחצית השקל. הפרשה לא דיברה על מערכת מיסוי כפי שהנהיג המלך שלמה, שבסופו של דבר הביאה לתגובה של מרד עממי והמוני, שהתבטא ברגימה באבנים את אדורם אשר על המס - "וַיִּרְגְּמוּ כָּל-יִשְׁרָאֵל בּוֹ אֶבֶן וַיָּמוֹת" (מלכים א' י"ב 18) וכן גם במנוסתו המבוהלת של רחבעם, בנו של שלמה המלך, מנוסה שהביאה לכאוס חברתי ולפילוג מדיני קשה, שהתרחש בשנת 930 לפני הספירה.
בימים של התמודדות עם נגעי מגיפה, שהוציאה ממעגל המפרנסים מאות אלפי עובדים, ומשפחות כורעות וקורסות תחת נטל מלחמת הקיום, יש משמעות רבה לערכיה של פרשת "תרומה".
פרשת "תרומה" דנה במשכן פיזי ומשכן רוחני-ערכי. היא חייבת לאתגר אותנו כיום כחברה הבונה מערכת מיסוי. עלינו להיות קשובים לאלו שעול המס מכביד עליהם, לאלו שאינם יכולים לקיים את משפחותיהם, גם כשהם יוצאים לעבודה. הפרשה מחייבת דורשת לרכז את מרכז הכובד של מערכת השלטון לדאוג להבטיח בכל מצב את השגת מצרכי היסוד החיוניים הקיומיים. הפרשה מחייבת אותנו למנוע מציאות בה ישנם ילדים, שהמציאות בביתם היא חיים מתחת לקו העוני, והם קיימים כיום בשיעור מדאיג גם על-פי ממצאי הביטוח הלאומי.
את המשכן בנתה החברה הישראלית מתוך נדבת לב. את המקדש בנתה החברה הישראלית מתוך כפייה עם מערכת "נִצָּבִים... וְהָרוֹדִים בָּעָם הָעוֹשִׁים בַּמְּלָאכָה". אני מעדיף שננהל את אורחות חיינו מתוך נימה ערכית ואידאית, שעיצבה את דור בוני המשכן. ולהם חייבת להיות קשובה המערכת השלטונית. מערכת שקשובה לצרכי ההון האנושי ולא לצרכי ההון.
|
| תאריך:
|
17/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2021
|
|
איתן קלינסקי
|
|
פרשת "תרומה" צריכה לאתגר אותנו כחברה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
17/02/21 17:18
|
|
|
|
|
|
המגיב הוותיק...
|
18/02/21 17:20
|
|
|
|
|
|
שבת שלום למגיב
|
19/02/21 18:34
|
|
|
|
2
|
|
כיום בישראל
|
17/02/21 17:34
|
|
|
|
3
|
|
שמואל בקי תתבייש!
|
18/02/21 09:22
|
|
|
|
4
|
|
ערכי הפרשה
|
18/02/21 09:28
|
|
|
|
5
|
|
נערה.
|
18/02/21 10:59
|
|
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
19/02/21 08:55
|
|
|
|
|
|
הצביעות והטיפשות
|
19/02/21 09:48
|
|
|
|
6
|
|
המוחאים בכיכרות
|
18/02/21 13:25
|
|
|
|
7
|
|
פרשת השבוע בוכה
|
18/02/21 17:37
|
|
|
|
8
|
|
תרומה ממילצ'ן
|
18/02/21 18:51
|
|
|
|
9
|
|
נערה.
|
20/02/21 16:57
|
|
|
|
10
|
|
מקדש צנוע
|
21/02/21 15:33
|
|
צבא ההגנה לישראל, מהצבאות הטובים בעולם, עומד נבוך אל מול גל פריצות לבסיסיו המוגנים, גניבת ציוד, תחמושת, רובים, ציוד בכמויות מסחריות. המקרים "החריגים" הנחקרים הפכו לשגרה מטרידה ומדאיגה, לא רק את צמרת הצבא אלא ובעיקר סודקת את אמון הציבור בהנהגה הצבאית.
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים ראיינה יונית לוי את ראש הממשלה. האירוע, שלכאורה היה יוצא דופן, הוסיף בוודאות נקודות לנתניהו במרוץ הנוכחי לקראת הבחירות. זמן רב הקפידו בערוץ 12 להמנע מלראיין את רה"מ, אם משום שנתניהו עצמו לא שעה לבקשות הערוצים השונים להתראיין, ואם משום שסלד מסגנונם הגס והבוטה של המראיינים כלפיו. חוסר הסבלנות והסובלנות, כולל יכולת-אפס להקשבה לתשובות, ולכן קטיעה תכופה של תשובות המתראיינים, המאיסו את המפגשים האלה על הרבה פוליטיקאים... גם עליו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשות הפלשתינית, במעשה אנטישמי ונתעב מאין כמוהו, הציבה צלם בהיכל והרסה והשחיתה חלקים ממזבח יהושוע בן נון בהר עיבל. זהו פשע איום ונורא שייזכר לדראון עולם וכבכייה לדורות, שכן את המעשה המתועב אין להשיב. אין מילים לתאר את גודל הכאב הקשה מנשוא; שום סידור של אותיות אחת אחרי השנייה, או שילוב של הגה אחר הגה, לא יוכלו לזקק את הרגש שעומד בצל הדמעות - דמעות שכל יהודי באשר הוא צריך להזיל. נדמה ששום דבר אינו יכול לנחם ולהרגיע את הדמעות, ועדיין, כדברי הנביא ישעיהו - "נחמו נחמו עמי". חלק מההרס אומנם שוקם, חלק אחר לא היה ניתן לשקם, אך שיקום עכשווי אינו שווה לבנייה שבוצעה לפני כ-3,000 שנה; השמת אבן על אבן על-ידי אנשים החיים כיום אינה דומה לאותו מעשה על-ידי אלו שיצרו את ההיסטוריה.
|
|
|
|
|
בשבועיים האחרונים למדנו להכיר טוב יותר את הגישה "המאוזנת" של ממשל ביידן לנושא הישראלי ולענייני המזרח-התיכון בכלל — והתמונה המצטיירת היא של "כפור חם". הממשל החדש עודנו בהתהוות, והסימנים, הן החיוביים והן השליליים, עדיין מהבהבים, ולדוגמא: להשארת השגרירות בירושלים הוצמדה החלטה לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח העיר, כלומר מעין שגרירות לפלשתינים. חיובית הייתה הצהרת שר-החוץ אנתוני בלינקן שאמריקה מכירה בחשיבות הביטחונית לישראל של הגולן — בהמשך לעמדה האמריקנית מאז "מכתב הנשיא פורד" מ-1975 שאישר שבהסכם שלום עם סוריה עמדת ארה"ב תהייה שעליו לכלול "הישארות ישראל על הגולן" — אך שלילית הייתה התוספת שארה"ב איננה מכירה בריבונות הישראלית בגולן, בניגוד לממשל טראמפ. גם ההצהרה האמריקנית נגד החלטת בית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנושא ישראל והשטחים הייתה חיובית — אך אולי שוב כדי "לאזן", ארה"ב החליטה לחזור ל"מועצת האו"ם לזכויות האדם" שעיסוקה העיקרי הוא בהשמצת ישראל (ושבתקופת טראמפ ארה"ב פרשה ממנה) — אומנם בינתיים רק כ"משקיפה" ללא זכות הצבעה — מה שיאפשר לה, כפי שיעירו ציניקנים, לרחוץ בניקיון כפיה אם המועצה תמשיך במסורת האנטי-ישראלית שלה.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
