ואחרי ככלות הכול

חול המועד פסח מזמן לנו אתנחתה משגרת יומנו, מהימים המורכבים והמאתגרים אשר אנו ניצבים בפניהם.

הפריחה, הירוק, המראה המרהיב, הנחלים השוצפים, החרמון המושלג, המסלולים הומי האדם, הכנרת המלאה, העם המבלה בהמוניו במוזאונים, בפארקים במופעי תרבות, הם מציאות מתריסה אל מול היקום המקביל של תחושת היום יום, של אחרי עוד בחירות רביעיות, עוד שסעים, עוד סחי ומיאוס, עוד פיצולים בעם, עוד הבנה שהפלונטר הזה מסובך מידי, קשה לפרימה וגוזר עלינו מציאות של חוסר ודאות ושיתוק בעשייה.

למרות הפוליטיקה יש לנו ארץ יפה, אנשים בה מכל הסוגים, הגוונים, פסיפס של יופי ואור, פסיפס של אזרחים הנאבקים למען עקרונותיהם בכאב, בעוצמה, במסירות. אנשים אשר טרם ויתרו, טרם הוכרעו על-ידי הייאוש, אנשים אשר רוח עז בכנפיהם, אנשים אשר המדינה היהודית היחידה היא נשמת אפם, אהבתם.

אנשים חדורי אמונה בצדקת דרכם הם ברכה, הם תקווה, הם הבסיס ליכולת לחולל שינוי, ליכולת לפרוץ מעגלים חסומים, להוביל תהליכים, אנשים שהם ברכה למדינה יהודית דמוקרטית.

ככלות הכל אזרחי מדינת ישראל ראויים לפוליטיקאים חדורי שליחות ואהבת העם והארץ, פוליטיקאים אשר רואים את טובת העם לפני טובתם האישית, אשר נבחרים כדי לעבוד יותר ולפטפט עצמם לדעת פחות.

בימי חול המועד, ימים בהם הפוליטיקאים מנסים ליצור מהמחומש עיגול, מנסים לבחון איך לפרום את הקשר המסתבך מבחירות לבחירות, ימים בהם הייאוש מנסה בכל כוחו לחדור את החוסן הלאומי, מנסה לרפות את ידי אוהבי הארץ הזו, ימים אלה הם ימים מסוכנים. חובתנו האזרחית הראשונה במעלה היא להגביה את חומת הפלדה נגד הייאוש, אסור לתת לייאוש לחדור ולהשתלט על חיינו.

בכל פעם כשהרהורי הייאוש, הרהורי ההבטחה לעצמי כי בפעם הבאה לא אצא להצביע, הרהורי כפירה בחשיבות המאבק בייאוש, אני נזכר בכל ימי חג המועד שהיו ואלה שיהיו, אני נזכר בשביל מה אנו כאן, מקבל חיזוק לתחושותיי בשבילי הארץ הטובה, בציוצי ציפורי השיר, בקרני השמש המלטפות את האקליפטוסים, נרגש מפכפוכי המפלים, מרחש הזרימה בנחלים, מהאנשים הנפלאים אותם אני פוגש בחלקי הארץ המובטחת, מצחוקם של תינוקות, מקשישים היושבים בספסלי בתי האבות, מאבני הבזלת, מהעתיקות הזרועות ברחבי הארץ ומעירות בי מחדש את חווית הבן האובד השב לביתו.

ואחרי ככלות הכל זוהי ארץ אהבתי, זוהי מכורתי, זוהי מדינתי, זהו המקום עליו אגן, עליו אאבק, אותו אותיר לבאים אחריי, מקום שלא נותן לייאוש דריסת רגל, שנותן לי את החרות להיאבק למען רעיונותיי מתוך כבוד ואמונה כי גם רעי המתנגד מאמין כי הצדק עימו. בכל חול המועד בשבילי הארץ היפה אני זוכר ומבטיח לא לשכוח.