בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
המשפט [צילום: אורי רובינשטיין]
|
|
|
מעגל הגיר של אצדק
|
תענוג קולוסאלי לחזות בהפקת סטודיו ניסן נתיב ת"א את מחזהו האלמותי של ברטולד ברכט "מעגל הגיר הקווקזי" ● איך בימאי צעיר (עמית אפשטיין) ובימאית-כוריאוגרפית (ג׳ולי נשר) מוכשרים ברמות, מצליחים לסובב לצופים את הלב ובטן למראה הצגה כה מהפנטת
|
כשם ששייכספיר הרחיק את עלילות הדרמות שלו לארצות ותקופות אחרות, כך נקט ברטולד ברכט בביקורת החריפה והנועזת שלו כנגד השחיתות והמלחמות במחזה מעגל הגיר הקווקזי כשמיקם אותו הרחק בקווקז. את סיפור משפט שלמה מהתנ"ך הלביש באיצטלה של משפט הריב בין שתי נשים (יובל מונק וזוהר ברוק) על זכות האימהות שלהן על תינוק. הרקע – מלחמה בין שני עמים על ממלכה אחת. והריב מי יזכה באדמה: אלה שישבו בה, נוצחו, הוגלו וחזרו, או אלה שנכנסו והתיישבו באדמה לא-להם ו"התרגלו" לגור בה. אך שיאו של המחזה בהעברת הביקורת על השחיתות הפושה בכל, הוא במערכה השנייה, במשפט של "השופט" אצדק. אם זכרתי את אלון דאהן כמוצלח ביותר בתפקיד השופט אצדק מבין כל ההפקות שעלו בארץ – הרי בא איתמר אפפלו ונתן שואו כזה, שמפיל את הצופים מהכסא מרוב צחוק, הנובע מידיעת הנגע הבואש הזה בו אנו עצמנו טובלים כיום מכל צד בארצנו. זאת, חרף אזהרת השחקנים בפתיח "שזה לא כאן". המחזה של ברכט ספוג כולו בתובנות כה רציניות ודרמטיות, שרק הודות להעמדה הססגונית ומלאת הקצב של ההצגה בידי הבימאי עמית אפשטיין והבימאית השותפה ג׳ולי נשר יכול הקהל להינות הודות למוזיקה, הריקודים ויכולת התנועה של השחקנים, וכן ממשחקי עיצוב התאורה של אורי רובינשטיין, ומהתפאורה המדהימה והכה יצירתית של אדם קלר, היוצר תחושת קרב ויריות מאסופת הבלונים המתפוצצים. כך גם התלבושות הצבעוניות המתלבשות כה יפה על גופן החטוב של הדמויות בעיצובה של אלונה רודנב, כשבנוסף למוזיקה של יונתן וינרייך, את הלחנים לשירים במחזה לא הלחין קורט וויל שהיה בן זוגו של ברכט למחזותיו (אופרה בגרוש וכו׳) אלא קרן פלס שלנו. 16 השחקנים שחלקם ממלאים שלוש דמויות, מעניקים ספקטרום רחב ועשיר לעלילה הסוחפת. כולם מהוקצעים, מלוטשים, כמו לא הייתה זו הצגת הבכורה שלהם למחזה. להלן מחזור מצטיין משובח (נ"ו) של הסטודיו שעומד לפני סיום לימודיו. ביניהם בולטים בין היתר כאמור איתמר אפללו כאצדק, יובל מונק המרגשת מאוד כ"גרושה", על כל דרך החתחתים בין תבוסת הממלכה ובריחת המושל ואשתו ועד למשפט הצדק על-פי אצדק; יעל זינגר כאניקו, המפליאה ומפתיעה בקול הזמיר שלה; אורי פנדריך תחילה מצחיק בדמות המשרתת על עקבים גבוהים, ובמשפט המקדים כעוזרו של השופט, הנמצא מתחת לשולחנו, קטע מרשים במיוחד; נור מוגרבי כמלך החוזר כפליט לארצו; תומר דדון המצוין כסימון חאווה, ארוסה של גרושה, (יובל מונק) האישה עברה גהינום כדי לשמור על התינוק שננטש על-ידי אמו אשת המושל (זהר ברוק המחוננת); כל שלל שאר השחקנים מרנינים בדמויות המגוונת שהם מדגימים, והטקסט של ברכט שעובד בידי עמית אפשטיין מזכה בתוספות מאוד מקומיות, המחברות אותנו לאירועים מתוך תחושה שגם אנו זקוקים לניעור רציני במערכת המשפט והאדמיניסטרציה. אמרות כמו "אין שום מהפכה!!! אותו חרא אז, ואותו חרא היום" הם רק טיפה מהתוספות המשייכות את התובנות לכאן ועכשיו. הצגת "מעגל הגיר הקווקזי" מוכיחה שאי אפשר לחלק תינוק לשתיים. כשם שאי אפשר לגזור רצועת אדמה כה קטנטנה כמו ארצנו לשתיים. המשחק והבימוי הנפלאים מותירים את הקהל עם חוויה נדירה שבצחוק שהיא מרעיפה על הקהל טמונה המסקנה המתבקשת.
|
הסנגוריות [צילום: אורי רובינשטיין]
|
|
|
|
הלוחמים [צילום: אורי רובינשטיין]
|
|
|
|
טרם הנטישה [צילום: אורי רובינשטיין]
|
|
|
|
תאריך:
|
12/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/07/2021
|
|
עליס בליטננטל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
alice
|
13/07/21 09:48
|
|
השלווה והרוגע, הנעימות והרוך בקולות העולים מקרב הפרשנים והמגישות, מהפאנלים, מהמראיינים כל כך נעימה, כל כך קטיפתית ורכה, כל כך מרגשת, כל כך חומלת, כל כך מפרגנת, כל כך ממכרת, שיח החלום והתקווה של כל מרואיין.
|
|
|
הקהל הישראלי נחשף לאחרונה למונח שכל אנשי הטכנולוגיה מכירים מקדמת דנא BOOSTER. הפירוש המילולי של המונח הוא מגבר, מאיץ, זריקת עידוד רפואית או מורלית, השלב הנותן לטיל את ההאצה הדרושה, שיפור התדמית העירונית וכו'. אבל במקביל יש יותר ויותר אישים הטוענים שגם מדינת ישראל זקוקה לבוסטר, לזריקת עידוד, שתקפיץ אותה מהמסלול המסוכן שבו היא נמצאת למסלול שיביא אותה לעשיריית המדינות הכי משגשגות כמותית, ערכית ואתית בעולם, שמרבים לדבר עליהן - המודל הנורווגי, השוודי, הדני, הפיני, הסינגפורי, הניו-זילנדי, השוויצרי. השמרנים בקרבנו ינופפו במדדים של תמ"ג, חוב לנפש, שכר ממוצע, גאות בבורסה וכו', אך הוכחתי לפני כמה שנים לראשונה שישראל מפגרת אחרי מרבית המדינות המפותחות במדד המורכב מחמישים מדדים כמותיים וערכיים, שהוא המדד האמיתי למדידת השגשוג של מדינה, והכולל פרט לתמ"ג, חדשנות וכו' גם מדד אי-השוויון, העוני, הדמוקרטיה, שוויון מגדרי, חופש אישי וכלכלי, ביטחון חוץ ופנים, חינוך, בריאות, רווחה...
|
|
|
קלישאה השגורה בפי נבחרי ציבור ועיתונאים מדברת על "ברית הדמים" בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי. באחד מסופי השבוע החלטתי ללמוד קצת על העדה שרבים מבניה הם חברים קרובים שלי ועם חלקם אף יצא לי לעבוד יחד באחת מתקופות חיינו.
|
|
|
אוסף מסמכים מטעם "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" מהווים עדות מרתקת לפועלם של שורת אנשי רוח מהשורה הראשונה של החברה הישראלית, כל אחד בתחומו, ומצביעים על התארגנות פוליטית שנועדה להשים את הזרקור למען שלמות הארץ מיד בתום מלחמת ששת הימים בה שוחררו שטחי המולדת- כפי מטבע הלשון שאותו הם טובעים במכתביהם הרבים לאישי ציבור ומנהיגים.
|
|
|
"סביר להניח שבגלל עוצמתו וגודלו של יורם, יהיו כאלה שיחשבו שהמחזה נכתב עליו. ברור שהשם שלו עלה, כי הוא הגיע הכי רחוק והתרסק הכי נמוך, אבל המחזה לא נכתב עליו ולא על הסיפור שלו. בארץ יש לפחות שלושה שמות בולטים ששימשו לנו השראה בכתיבה", ציטוט מדבריה של המחזאית עירית קפלן, שבשיתוף עם יואב בר-לב פרי עטם "גאון בכלוב" עולה בימים אלו בקאמרי. אם עוד לא הבנתם את פשר הכוכביות - אל דאגה. שמו של הכוכב הגאון עוד יתפענח בתודעתכם. ואם לא - המתינו לסוף המאמר.
|
|
|
|