אקדמיה בתקציב

מעולם לא גיליתי עניין ממשי בתקציב המדינה. מתנצל. רק באורח נקודתי. לא כן עתה. בימים אלה עוסקת הממשלה בהכנת תקציב לאחר שח"כ ביבי בתפקידו הקודם כראש הממשלה ייבש את המדינה בצומת כה חיוני. אם כן יש בפי סעיף כזה.

הצעתי שטוחה בפני שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון לכלול במקום גבוה ובולט בסדרי העדיפות של התקציב סכום נכבד להחזרת אקדמאים ישראלים הביתה. האקדמיה היא מעוז התנופה של התיישבות היהודים בארץ-ישראל. היא המדע וההיי-טק והרפואה והחינוך לדמוקרטיה ולחקר ארץ-ישראל באהבה, ופירותיה פזורים למען כל אזרחי המדינה, יהודים ואחרים, ממטולה ועד אילת.

אי אפשר לספר את המהלך ההיסטורי המופלא שהחזיר את האומה לארצה רק עם בניין כוח המגן וההתיישבות שראשיתה בפתח תקוה וקופת החולים שקדמה להקמת ההסתדרות ובלי האוניברסיטה העברית על הר הצופים או הטכניון בו גברה העברית על השפה הגרמנית.

זו ההקדמה. המהות היא, כאמור, שאני מציע לממשלה להעמיד סכומים גבוהים מהרגיל להשיב את האקדמאים הביתה. נעשו ניסיונות, ואני מציע להגבירם בכסף ובכוח אדם. כל מי שקיבל דוקטורט ממכון ויצמן ויצא להשתלם בחו"ל הוא/היא בהגדרה מועמד סביר לקבל מעבדה במסגרת מוסד זה עליו גאוותנו. במדעי הטבע ובמדעים המדויקים. ולא כל אחד צריך להיות מדען בסדר גודל של מיכאל סלע וחיים הררי ועדה יונת ועודד גולדרייך כדי להיות ראוי לשוב הביתה לרחובות.

המהות היא להרחיב את האקדמיה הישראלית בצפת ובבר-אילן ובתל אביב ובבאר שבע ובאריאל ובחיפה. לא להסתגר מאחרי חומות ה"אין תקציב". הפתיחות באקדמיה היא נכס לא רק בחשיבה החופשית אלא גם בממדיה.

ראוי שנזכור איזו מהפכה שקטה אך חיונית יצאה לישראל כאשר שר החינוך אמנון רובינשטיין פתח את המכללות כמו מניפה רחבה, והביא ממדי השכלה כה רחבים בתואר הראשון, וממנו זינקו רבים להצלחות נוספות. גישה דומה נחוצה עתה בדרגים הבכירים של האקדמיה תחת הסיסמה "ושבו בנים לגבולם".

מדעניות ומדענים ישראלים שהרחיקו אל מעבר לים חווים את הזעזוע הפוקד את המולדת החורגת שלהם כמו גם את ישראל. המשבר האקולוגי מאיים. יש משבר קורונה מוחשי. אלה מצבים בהם גם מי שנטוע באדמה זרה מהרהר שוב ושוב בשיבה הביתה אל המשפחה שנטש ואל החברים שאבדו ואל הנופים שכה אהבו. זו השנה הראויה. נפתח צוהר בקיר. אנא, ליברמן ושאשא-ביטון ושאר שרי הממשלה.